הטרופלקסיביליות

דגל הגאווה ההטרופלקסבילי.

הטרופלקסיביליות (בלעז: Heteroflexibility, "גמישות לגבי הטרוסקסואליות") היא מעין נטייה מינית או התנהגות מינית מצבית המאופיינת בפעילות הומוסקסואלית מינימלית כאשר הנטייה העיקרית היא הטרוסקסואלית, ושונה מביסקסואליות. היא אופיינה כ"בעיקר סטרייט/ית". על אף שלעיתים משווים אותה לבי-קיוריוסיטי על מנת לתאר רצף רחב של נטיות מיניות בין הטרוסקסואליות וביסקסואליות, יש שמייחדים את ההטרופלקסיביליות כהיעדר רצון להתנסות במיניות מסוימת, להבדיל מן השם "בי-קיוריוס" שמשתמע ככזה שמתאר אדם שיש לו רצון להתנסות באותה המיניות. המצב המקביל, בו הנטייה העיקרית היא הומוסקסואלית והפעילות ההטרוסקסואלית היא המינימלית, נקרא הומופלקסיביליות.

שכיחות

סקרים שנערכו ברחבי ארצות הברית וקנדה מראים כי 3 עד 4 אחוזים מבני הנוער הזכרים, שניתנה להם הבחירה לבחור את המונח שמתאר בצורה הטובה ביותר את רגשותיהם, תשוקותיהם והתנהגויותיהם המיניות, בחרו ב"לרוב" או "בעיקר" הטרוסקסואל. בעוד "100% הטרוסקסואל" הייתה הזהות שהכי הרבה תלמידים בחרו, "בעיקר הטרוסקסואל" הייתה במקום השני במספר הבוחרים. מתוך 160 הגברים שתושאלו במחקר שהתקיים בין השנים 2008 ל-2009, כמעט אחד מכל שמונה אנשים דיווחו על משיכות, פנטזיות והתאהבויות כלפי בני אותו המין. לרוב רגשות אלה היו קיימות מאז התיכון, ואצל אחרים אחדים הן התפתחו לאחר מכן. ובמדגם לאומי של גברים צערים שגילם הממוצע הוא 22, שיעור ה"בעיקר סטרייט" גדל כאשר הם השלימו את הסקר לאחר שש שנים. אחוז גבוה עוד יותר מהגברים הצעירים שסיימו את לימודיהם בתיכון בארצות הברית ובכמה מדינות אחרות (ביניהן ניו זילנד ונורווגיה) בחרו באותה צורה.

מאמר סקירה אנליטי שבחן את החוויות והמשמעויות של מפגשים מיניים עם בני אותו המין בקרב גברים ונשים שמזדהים כהטרוסקסואלים מצא כי חלק ניכר ממפגשים אלה מתרחשים בקרב מי שמזדהים כהטרוסקסואלים. השכיחות של מיניות הומוסקסואלית בקרב גברים ונשים המזהים כהטרוסקסואלים אינה אוניברסלית. 13.6% מהנשים ו-4.6% מהגברים דיווחו על משיכה לבני אותו מין, בעוד ש-12.6% מהנשים ו-2.8% מהגברים חוו בשלב מסוים מפגש מיני שכזה. ממצאים מנתוני National Survey of Family Growth בין השנים 2011 ל-2015 חשפו תובנה נוספת לגבי מידת הנוכחות של משיכה והתנהגות הומוסקסואלית בקרב אנשים שמזהים כהטרוסקסואלים. הם מצאו כי 61.9% מהנשים ו-59% מהגברים בעלי משיכות הומוסקסואליות הזדהו כהטרוסקסואלים. באופן דומה, 65.2% מהנשים ו-43.4% מהגברים שהשתתפו במפגשים מיניים עם בני אותו המין מזדהים כהטרוסקסואלים.

מחקר ודעות

נכון לשנת 2010, רוב המחקרים על הטרופלקסיביליות התמקדו בצעירים וצעירות, במיוחד בנשים לבנות בסביבת הקולג'. מחקרים מצביעים על כך שהשפעתה של חשיפה לאנדרוגן טרום לידתי על הזהות המינית הנשית מציבה הטרופלקסיביליות על רצף שכולל גם ביסקסואליוּת ולסביוּת. מחקרים אחרים התמקדו במקורות חברתיים להתנהגות זאת, כגון ההצגה המשתנית של ביסקסואליות בתקשורת או "סוציאליזציה של פנטזיית הנדחק הגברי" בה גבר מוזמן למערכת יחסים לסבית כשותף שלישי.

בשונה מ"ביסקסואל/ית עד סיום הלימודים" וכינויי גנאי דומים, הטרופלקסיביליות נחשבת בדרך כלל כבעלת קונוטציה חיובית, ולעיתים קרובות היא תווית המוחלת בעצמה, אם כי תועד שימוש במונח כהשמצה בתרבות הפופ.

הסוציולוגים הוי ולונדון מצביעים על כך שחלק מהגברים המקיימים יחסי מין מזדמנים עם גברים אחרים בכל זאת מזדהים כהטרוסקסואלים. הם עשויים לחוש כי יחסי מין מזדמנים עם גברים הם תוצאה של חוסר זמינות נשית, או שמשיכתם כלפי בני אותו המין אינה תדירה מספיק כדי להשפיע על זהותם. הם עשויים לטעון שבעוד שהם מרגישים משיכה רומנטית, פיזית ורגשית לנשים, המשיכה שלהם לגברים היא מינית גרידא, ונטולת כל רגש. אסטרטגיית ניהול הטרופלקסיבילית עבור אותם גברים היא לפרש את התנהגויותיהם המיניות עם נשים כחשובות יותר ממפגשיהם המיניים עם גברים. הם עשויים גם לראות את עצמם גבריים, תוך שהם מקשרים בין משיכה חד-מינית לנשיות. חלק מהגברים והנשים שמתנסים במפגשים עם בני ובנות אותו מין, בעוד הם מזדהים כהטרוסקסואלים, עושים זאת כדי להימנע מההשלכות החברתיות השליליות הכרוכות בהזדהות כחבר בקהילת הלהט"ב.