שינויים

[[קובץ:גרפיטי01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גרפיטי]] ב[[תל בתל אביב]], של קבוצה [[קוויר|אנרכו-קווירית]], נגד הומופוביה וכפייה למבנה המשפחה המסורתי.]]המונח '''[[הומופוביה]]''' מתאר<ref>‏[http://dictionary.reference.com/browse/homophobia הומופוביה] על-פי המילון dictionary.com</ref> סלידה, רתיעה וופחד משולל היגיון ‏‏מ[[פחדהומוסקסואל]] משולל היגיון ‏‏מהומוסקסואלים ים ולסביות והבאתן של תחושות אלה לידי ביטוי על ידי זלזול, [[שנאה]], ו[[אפליה]]ואפליה, [[תוקפנות]] או [[אלימות]].

החקיקה ב'''[[מדינת במדינת ישראל]]''' בסוף [[המאה ה-20]] הוציאה אל מחוץ לחוק [[אפליה]] מחמת [[נטייה מינית]] והתיקונים ל[[חוק לחוק איסור לשון הרע]] ו[[הטרדה מינית#החוק למניעת הטרדה מינית בישראל|החוק למניעת הטרדה מינית]] אוסרים על ביטויים המבזים אנשים בשל נטייתם המינית. עם זאת, במהלך השנים אירעו בישראל מקרי הומופוביה בולטים שבאו לידי ביטוי בביזוי והשפלה וחלקם אף הגיעו לאלימות פיזית. אנשי ציבור, בהם [[חבר כנסת|חברי כנסת]] ו[[ממשלת ישראל|ממשלה]]וממשלה, התבטאו בצורה הומופובית. וגילויי הומופוביה התרחשו גם בקרב מוסדות המדינה [[חברה ממשלתית|וחברות ממשלתיות]] וכן בכלי התקשורת.

עם הקמתה ירשה מדינת ישראל, באמצעות [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], את חוקי [[המנדט הבריטי]], שלפיהם נחשב קיום יחסי מין הומוסקסואליים לעבירה שדינה עד עשר שנות [[מאסר]] (סעיף 152(2) ל[[פקודת לפקודת החוק הפלילי]], שהפך לסעיף 351(3) ל[[חוק לחוק העונשין]], תשל"ז-1977). בישראל לא הועמד אדם לדין פלילי בעוון קיום יחסי מין הומוסקסואלים כשלעצמם, אם כי קרה ש[[חייל]]ים שחיילים הועמדו ל[[משפט צבאי|דין לדין צבאי]] על עברה כזאת. נאשמים בישראל הורשעו בסעיפי האיסור על משכב "שלא כדרך הטבע"; על פי רוב מדובר בנאשמים שהואשמו בעבירות מין חמורות יותר, והורשעו גם בעבירה זו.

החוק האוסר על משכב "שלא כדרך הטבע" נותר שנים רבות בספר החוקים, על כל המשמעות הסמלית העולה מכך. זו גם הסיבה לכך שב-[[1975]], כשקמה העמותה הישראלית לזכויות הומוסקסואלים, היא נקראה תחילה "האגודה לשמירה על זכויות הפרט" (כיום: [[אגודת הלהט"ב]]), כדי שלא תואשם בעידוד עבירה על החוק. האגודה לשמירת זכויות הפרט ניסתה להביא לביטול האיסור הפלילי מימיה הראשונים. ב-[[1976]] נפגשו אנשיה עם [[אהרון ברק]], [[היועץ המשפטי לממשלה]], וב-[[1983]] היא שלחה לכל [[חבר כנסת|חברי הכנסת]] חוברת שבה קראה להפסיק להפלות הומוסקסואלים ולסביות. ב-[[22 במרץהומוסקסואל]] ים ו[[1988לסביות]] . ב-22 במרץ 1988 אושר בכנסת תיקון מס' 22 לחוק העונשין שכלל ניסוח מחדש של מרבית הסעיפים העוסקים ב[[עבירת מין|עבירות מין]], וסעיף 351 האוסר על משכב "שלא כדרך הטבע" נמחק מהחוק לחלוטין.

[[קובץ:Homophobic protestors. Haifa 2010.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מפגינים מניפים כרזות הומופוביות במצעד הגאווה ב[[חיפה]] בחיפה 2010: "זו לא אהבה זו תועבה" ו-"חיות לגן חיות".]]ב-[[1 ביולי]] [[2005]] דקר ישי שליסל, [[חרדים|חרדי]] בן 30, באמצעות סכין שלושה משתתפים ב[[מצעד הגאווה בירושלים]] ופצע אותם באופן בינוני. שליסל טען במשפטו כי בא "לרצוח בשליחות השם", הורשע בנסיון ל[[רצח]] לרצח ונדון ל-10 שנות [[מאסר בפועל]] ולתשלום 280,000 ש"ח לקורבנות ‏‏<ref>[http://elyon1.court.gov.il/Files/06/250/026/c07/06026250.c07.HTM ע"פ 2625/06 ישי שליסל נגד מדינת ישראל], ניתן ב-17.11.2007‏</ref>. התקיפה שביצע שליסל הייתה ביטוי קיצוני של העוינות והטינה שהופגנו כלפי הצועדים במצעד, שהתקבלו לאורך מסלולו בחרפות ובגידופים ובהשלכת שקיות [[שתן]].<ref>טל ימין-וולבוביץ' ויריב מוהר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/952/779.html '''"מצעד הגאווה ומצעד הבושה"'''], nrg, 1/7/2005</ref> ביטויי תמיכה במעשהו של שליסל גררו אחריהם תגובות הומופוביות נוספות. כך לדוגמה הוגשה בשנת 2011 תלונה למשטרת ישראל בדבר [[הסתה]] ל[[רצח]] לרצח נגד אתר "תנועת הימין האמיתי" שפרסם את סרטון הדקירה תחת הכותרת "הרב ישי שליסל שליט"א דוקר הומואים במצעד המחלה". בין התגובות נכתב באתר "חובה לרסן אותם בכל דרך, גם בדקירות וגם ביריות" ו"הם ימותו, וכל ההורג אותם מקדש שם שמים".{{הערה|קרן לויתן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4067605,00.html תחושת שליחות אלוהית], ynet,{{כ}} 12.05.11}}

בנובמבר [[2006]] התגלה ביישוב [[עלי (יישוב)|עלי]] [[מטען חבלה]], שאליו הוצמד שלט ובו נכתב: "[[סדום|סדומאים]] החוצה". [[חבלן|חבלנים]] פוצצו את המטען באופן מבוקר, והמשטרה העריכה כי הוא הוכן על רקע מצעד הגאווה בירושלים<ref>טל ימין-וולבוביץ, ‏[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/500/194.html המאבק על מצעד הגאווה עלה מדרגה], [[nrg מעריב]], 2 בנובמבר 2006‏</ref>. באותה השנה חולקו בשכונות החרדיות בירושלים מנשרים הקוראים לרצח הומוסקסואלים תמורת פרס כספי<ref>‏[http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6104"כרוזים: 20 אלף שקל למי שירצח הומואים"], אתר gogay, 11/7/2006‏</ref> ומנשרים הכוללים הסברים ליצירת אמצעי חבלה לפגיעה בצועדים<ref>‏[http://www.gogay.co.il/uploadfiles/media/450/news/41149084169176.gif כרוז שחולק ב- 11/7/2006 בשכונות החרדיות בירושלים]</ref>, ובו הסבר כיצד להכין אמצעי חבלה על מנת לפגוע במשתתפים במצעד הגאווה בעיר.‏

בינואר [[2008]] דנה [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]] בהצעת תיקון ל[[חוק לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]], שלפיה לא יתקיימו יותר מצעדים של הקהילה ההומו-לסבית בעיר. במהלך הדיון אמר [[חבר כנסת|חבר הכנסת]] [[נסים זאב]] מ[[מפלגת ש"ס|שמש"ס]] כי "יש לטפל בהומואים כמו שוועדת החוקה טיפלה במחלת [[שפעת העופות]]", ודבריו עוררו סערה בקרב משתתפי הדיון וביקורת ציבורית קשה. שנה לאחר מכן, ב[[הפגנה]] בהפגנה שהתקיימה ב[[תל בתל אביב]], סמוך למקום [[הרצח בבר-נוער]], הניפו המפגינים שלטים בגנותו בהם נכתב: "נסים זאב - יש לך דם על הידיים" בעקבות אמירתו זו.<ref>‏חדשות ערוץ 2, [http://reshet.ynet.co.il/חדשות/News/Domestic/internal/Article,24377.aspx "המפגינים: יש דם על ידי ההומופובים"], 02.8.09‏</ref>

במצעד הגאווה באילת שנערך ב-[[15 במאי]] [[2009]] אירעו מספר תקריות הומופוביות על רקע נטייתם המינית של הצועדים{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3716515,00.html מצעד הגאווה באילת: גידופים, ביצים ו"אין כניסה"]}} כאשר במהלך המצעד נקראו קריאות גנאי והושלכו על הצועדים ביצים. כמו כן אדם אחד הותקף על רקע נטייתו המינית ופונה לבית חולים. במצעד הגאווה בירושלים שנערך ב-2010 תקפו נערים שני צעירים וגרמו להם לחבלות. התוקפים נמלטו תוך שהם צועקים "מוות להומואים, להרוג את כולכם".{{הערה|ליאל קייזר, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1182620.html "שני הומואים הותקפו אחרי מצעד הגאווה בירושלים"], הארץ, 02/08/10}}

באוגוסט 1983 פנתה יו"ר [[האגודה לזכויות האזרח]], ד"ר [[רות גביזון]] לראש [[אכ"א]] ב[[צהבצה"ל]] בעקבות פרסום בעיתון על כך שחוזהו של [[קצין]] הותר בעקבות תלונה של אשתו על נטיותיו ההומוסקסואליות. ראש אכ"א, תא"ל [[עמוס ירון]], השיב באוקטובר 1983 כי נטיות הומוסקסואליות אינן מונעות מחייל שירות צבאי ‏‏<ref>‏עו"ד דן יקיר, [http://www.acri.org.il/print.aspx?id=258 '''"פעילות האגודה לזכויות האזרח בנושא זכויות הומואים ולסביות"'''‏], הדו"ח השנתי הראשון של המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל, 29/08/2001 </ref>.

חודש לפני תשובת ראש אכ"א, בספטמבר 1983, נכנסה ל[[פקודות לפקודות מטכ"ל]] הוראת קבע ‏‏<ref>‏הוראת קבע, אכ"א (1983) שירות הומוסקסואלים בצה"ל. אכ"א, מטכ"ל, תנועת כוח אדם ק-31-11-01‏</ref> שכותרתה "שירות הומוסקסואלים בצה"ל". הפקודה קבעה כי שיבוצם של חיילים הומוסקסואלים מוגבל בגין [[נטייה מינית|נטייתם המינית]] משום שזו עלולה להוות סיכון ביטחוני (בדומה ל"[[בהלת הלבנדר]]" ב[[ארצות בארצות הברית]]). בחוברת ההנחיות הבסיסית [[אבחון פסיכוטכני|למאבחנות הפסיכוטכניות]] בצה"ל אופיינה ההומוסקסואליות כ[[סטייה מינית]], וכרכה בינה לבין נשיות ובעיות בבריאות הנפש. המאבחנות הונחו כי במידה ועולה חשד לנטיות הומוסקסואליות, יש לבחון את התאמת המועמד לשרת ביחידת שדה ‏‏<ref>‏קפלן, ד. (1999) '''דוד, יהונתן וחיים אחרים: על זהות, גבריות ומיניות ביחידות קרביות בצה"ל'''. הקיבוץ המאוחד‏</ref>. במהלך השנים נעשו שינויים אחדים בפקודות אלו להם היה אחראי במישרין פרופ' [[עוזי אבן]].

הוראות הקבע של שנת 1983 קבעו עוד כי כל מפקד יחידה שנודע לו כי חייל ביחידתו הוא הומוסקסואל – נקרא להפנותו למרכז בריאות הנפש ובמקביל לדווח לגורמי ביטחון שדה הנוגעים בדבר. אלו יכלו להחליט על אחת משלוש החלטות: לשחרר את החייל, לשים הגבלות על שיבוצו או לערוך [[תחקיר ביטחוני]] מקיף בהתאם לתפקיד אליו מיועד. הפקודה קבעה עוד כי חייל הומוסקסואל לא יישרת בתפקידי "סוד מועדף", בקהיליית המודיעין ובתפקידי הצפנה והסתרה, וכי חייל שהועלה "חשד סביר" כי הוא בעל נטייה הומוסקסואלית יימצא בפיקוח ביטחוני כל תקופת שירותו הסדיר בצה"ל.{{הערה|שם=גאים במדים|1=גיא שילה, אורן פזמוני לוי, עמית קמה, שרי לביא, בתיה פנחסי, [http://www.igy.co.il/content/article.php?id=QA000160 גאים במדים - מצבם של חיילים הומואים, לסביות וביסקסואלים בצה"ל] {{PDF}}, פורום מחקר – ארגון הנוער הגאה, אוקטובר, 2006.}}

בשנת [[1997]] פורסם במגזין [[הזמן הוורוד]] וביולי [[2000]] ב[[ידיעות בידיעות אחרונות]] כי צה"ל עורך בדיקות לאבחון נגיף ה[[איידס]] בקרב [[גיוס לצה"ל#תהליך הגיוס|מועמדים לגיוס]] במקרים שהמועמד מצהיר שהוא [[הומוסקסואל]], וזאת ללא ידיעת המתגייסים ‏‏<ref>‏גרוס, א. (2000) '''מיניות, גבריות צבא ואזרחות: שירות הומואים ולסביות בצה"ל במשקפיים השוואתיים'''. פלילים, ט, 95-183‏</ref>.

בשנת [[1998]] בוטלה כליל הוראת הקבע ומאז אין בצה"ל כלל פקודות הנוגעות במישרין להומוסקסואלים ואין אפליה רשמית על רקע נטייה מינית. ב-[[2004]] פרסם ה[[רמטכהרמטכ"ל]] [[משה יעלון]] פקודת יום המחדדת את הצו המוסרי של צה"ל בנושא שמירת [[כבוד האדם]]. ‏‏<ref>‏"זכותם של כל חיילת וחייל לשמור על כבודם, ליהנות מסביבת שירות בטוחה ומכבדת המאפשרת לשרת עם חברים ועם מפקדים הרואים בהם אדם, ללא חשש וללא רתיעה. אל לו לאף חייל להטריד אחר, להשפילו, לבזותו, לנצלו או לפגוע בו בכל דרך אחרת. זהו העיקרון שצריך להדריכנו. זהו צו מוסרי ופקודה חד משמעית המתלווה לכל פעולה ולכל מעשה של המשרת בצה"ל ושל כל אדם באשר הוא אדם". רא"ל [[משה יעלון]], [[ראש המטה הכללי]], פקודת יום של הרמטכ"ל, 14 ביולי 2004</ref>

בשנת [[2001]] הוציאה עמותת "המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל" דו"ח הסוקר את נושא המאבק ההומו-לסבי בישראל בתחומים שונים. בפרק שיוחד לצה"ל, דרשה המועצה התנצלות על היחס המפלה בו נהג הצבא בהומואים ולסביות עד לשנת 1993, אז התקבלה הוראה האוסרת על אפליה ב[[גיוס בגיוס לצה"ל]] ובשירותם של הומואים: "על צה"ל לפרסם הודעת התנצלות חד משמעית הקובעת כי רדיפתם של הומואים ולסביות במסגרת המדיניות שנקבעה בצה"ל הינה בבחינת מעשה פסול מוסרית וללא כל הצדקה ואחיזה במציאות", נכתב בדו"ח.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1055968,00.html צה"ל צריך להתנצל על יחסו להומואים], ynet,{{כ}}, 26.08.01}}

מחקר שנערך באוקטובר [[2006]] מצא כי הסביבה הצבאית רוויה באלימות מילולית הומופובית. חיילים הומו-לסבים דיווחו על רמת חשיפה גבוהה לאלימות מילולית במקומות שונים בבסיס. לטענתם ההווי הצבאי רווי בביטויי גנאי כלפי הומוסקסואליות המתבטאים בבדיחות ובשירים המגנים את ההומוסקסואליות כמביישת, בלתי ראויה או פחותת-ערך ובכך משפילים את ההומוסקסואל ומדירים אותו מחוץ למחנה הנורמאלי, התקין והבריא. החיילים דיווחו על משאבי תמיכה מוגבלים מאד ועל תחושת אי-נוחות לשוחח על הנושא עם בעלי תפקידים בצבא על נושאים הקשורים לנטייתם המינית.{{הערה|שם=גאים במדים}}

בספטמבר [[2005]] הגישה חיילת ב[[גדוד בגדוד קרקל]] של ה[[נחהנח"ל]] קבילה ל[[נציב לנציב קבילות החיילים]] ותלונה ל[[מצלמצ"ח]], שבהן חשפה כי חבריה ליחידה התעללו בה והשפילו אותה על רקע [[נטייה מינית|נטייתה המינית]], בעוד המפקדים ואנשי הסגל מתעלמים מהמקרים גם לאחר שדיווחה עליהם בפניהם‏‏.<ref>‏יניב הלפרין, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5866 קבילה: "חיילים התעללו בי בגלל שאני לסבית"], 14/9/2005, אתר gogay‏</ref> נציב קבילות החיילים קבע כי "אירוע כה חריג עלול להתרחש ביחידה צבאית כלשהי, רק בהתקיים אקלים חברתי ופיקודי מסוימים שיאפשרו לאירועים מעין אלה להתרחש" - והטיל את האחריות על מפקד הגדוד.‏‏<ref>‏נציב קבילות החיילים, [http://www.idf.il/hebrew/NAKHAL/reports/book34.pdf דו"ח שנתי 34 תשס"ו 2005], פרק "אחריות המפקדים", עמ' 11.‏</ref> באותו הדו"ח ובדו"ח שיצא שנה לאחר מכן התפרסמו תלונות נוספות ‏‏<ref>‏‏[http://www.nrg.co.il/online/40/ART1/419/677.html "חבל שלא נדקרת במצעד הגאווה"], באתר nrg מעריב, 9/5/2006</ref> וצוין כי חלה עלייה בתלונות אלה. התעמרויות בחיילים על רקע נטייה מינית אינן מתרחשות רק בשירות הסדיר, אלא גם בשלבים המקדימים לו. דוגמא לכך היא מקרה מאפריל [[2011]] אז חייל [[טירונות]] [[יציאה מהארון|יצא מהארון]] בפניו חבריו, ושלושה מהם בתגובה השפילו אותו, התעללו בו ו[[הטרדה מינית|הטרידו אותו מינית]] בתגובה לכך.{{הערה|מתן צורי, [http://www.havana.org.il/news/2011/04/14/5083 התעללות בחייל שיצא מהארון], ידיעות אחרונות, באתר הבנ"ה, 14.04.11}}

בשנת [[2006]] [[הרבנות הצבאית|רב צבאי]] ב[[פיקוד בפיקוד העורף]] הפיץ, באמצעות מערכת ה[[אימייל]] דואר האלקטרוני הצבאי, חיבור שבו ביצע השוואה בין יחסי מין חד-מיניים לבין קיום [[יחסי מין ]] עם [[משכב בהמה|בהמות]] <ref>‏{{ynet||"רב צבאי השווה הומואים לבהמות"|3327361|9/9/2006|}}</ref>.

המחקר הראשון בישראל שבחן את מצבם והתנסויותיהם של תלמידים [[תלמידהומו]]ים הומואיםאים, לסביות וביסקסואלים ב[[מערכת במערכת החינוך בישראל]] נערך בשנת [[2004]] וממנו עלה כי השימוש במילה "הומו" כ[[כינוי ככינוי גנאי]] הוא גבוה מאוד ונפוץ בכל חלקיו של [[בית הספר]] (דווח על ידי 62% מהתלמידים), והערות הומופוביות אחרות נאמרות גם על ידי מורים. הממצא העיקרי של המחקר היה כי על אף שהערות הומופוביות וגילויי אלימות על רקע נטייה מינית נעשות בנוכחות מורים, הם נוטים כמעט שלא להגיב כלל ‏‏<ref>‏Oren Pizmony-Levy; Amit Kama; Guy Shilo; Sari Lavee, '''Do My Teachers Care I'm Gay? Israeli Lesbigay School Students' Experiences at their Schools''', Journal of LGBT Youth, Volume 5, Issue 2 June 2008 , pages 33 - 61‏</ref>. ממצאי הדו"ח הוצגו ב[[הכנסת|כנסת]] בכנסת בפני [[ועדת החינוך, התרבות והספורט]], במסגרת דיון בנושא "התייחסות מערכת החינוך לקהילה ההומו-לסבית" ‏‏<ref>‏פרוטוקול מס' ‎449 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad/2005-05-31.html ''' "התייחסות מערכת החינוך לקהילה ההומו-לסבית"'''], אתר הכנסת, 31/5/2005</ref>.

בשנת [[2007]] הודיעה שרת החינוך, פרופ' [[יולי תמיר]], ש[[משרד שמשרד החינוך]] יילחם בהומופוביה במערכת החינוך‏‏<ref>‏אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/Hitpatchut/miniyut/DivreiHaSara.htm '''דברי שרת החינוך - הגב' יולי תמיר, המאבק נגד הומופוביה / לסבופוביה במסגרת חודש הגאווה'''], יולי 2006‏</ref>. לאחר חודש השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך הוסיף תכנים על הומוסקסואליות ל[[אתר אינטרנט|אתר לאתר האינטרנט]] של המשרד. וביולי 2007 הכריזה תמיר על הכנסת הנושא לתוכנית הלימודים של כיתות ח'. תמיר השתתפה בפעילות של [[חוש"ן]] ומשרד החינוך החליט להכיר בארגון ולתמוך בו. המשרד אף הקים ועדה לענייני הומואים ולסביות.

מחקר נוסף נערך בשנת [[2008]], והוא קבע כי למרות השינויים שחלו במערכת החינוך בשנים שעברו, לא נמצאו הבדלים ניכרים באקלים החינוכי בין השנים. למרות ש[[אלימות שאלימות מילולית]] נמצאה במחקר הנוכחי כסוג האלימות וההטרדה הנפוצה, שיעורים גבוהים יחסית של תלמידים חוו [[אלימות פיזית]] ו[[הטרדה מינית]] על רקע נטייתם המינית. בנוסף, הממצאים הראו כי התלמידים אינם רואים בצוות החינוכי כתובת לשיתוף, התייעצות וסיוע בנושאים הקשורים לנטייה ל[[נטייה מינית‏‏]]<ref>‏Shilo, G. & Pizmony-Levy, O. (2008).[http://igy.org.il/content/upload/RC00017402.pdf '''The 2008 National School Climate Survey: The School Related Experiences of Israeli Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender Youth'''. Tel-Aviv: IGY]{{PDF}}</ref>. ממצאי המחקר וההשוואה בין ממצאיו למחקר משנת 2004 הוצגו בכנס האגודה לחינוך השוואתי שנערך בשנת 2008 ב[[אוניברסיטת באוניברסיטת קולומביה]] שב[[ניו שבניו יורק]].

ארגון חוש"ן הפועל בבתי ספר שונים ברחבי הארץ בניסיון לשנות סטריאוטיפים ועמדות שליליות בקרב [[נוער]] וצוות החינוך דיווח, למשל, כי בשנת הלימודים שהסתיימה בשנת 2009 הוא פנה לכל התיכונים ב[[מודיעיןבמודיעין-מכבים-רעות]] אך רק בתיכון אחד מתוך ארבעה הקיימים בעיר, הסכימו לקיים פעילות בנושא הומופוביה.{{הערה|טל טביומי, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3756687,00.html "שיחות על הומואים? לא בבית ספרנו"], ynet,{{כ}} 04/08/2009}}

[[קובץ:Homophobia.jpg|שמאל|ממוזער|230px|לאחר אירוע [[הירי בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב]] שינו רבים את תמונת הפרופיל שלהם ב[[רשת חברתית|רשת ברשת החברתית]] [[פייסבוק]] לתמונות המהוות מחאה כנגד [[הומופוביה]].]]בשנת [[2006]] צוין בישראל לראשונה [[היום הבינלאומי נגד הומופוביה]] לצד כ-50 מדינות נוספות תחת השם הבנ"ה - מונח שנבחר מתוך תפישה לפיה יש להדגיש את המסר החיובי (בעד הבנה, [[סובלנות]], [[פלורליזם]]), ומתוך תפיסה לפיה רוב גילויי ה[[הומופוביה]], ה[[לסבופוביה]], [[הטרנספוביה]] וה[[ביפוביה]] נובעים מבורות ומפחד ולא רק משנאה. במהלך היום התקיימו 25 פעילויות שונות ברחבי הארץ, בהן השתתפו פעילים ואישי ציבור.{{הערה|[http://www.havana.org.il/about מה זה הבנ"ה?], אתר היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה}} מאז מצוין בישראל היום הבינלאומי נגד הומופוביה בכל שנה, והוא מלווה בפעילויות שונות.{{הערה|[http://www.havana.org.il/ אתר הבנ"ה]}}

בעקבות אירוע [[הירי בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב|ירי בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב]], שכווון כלפי בני נוער שהשתתפו באירוע "נוער גאה", הושק בשנת [[2009]] [[קמפיין]] [[קולנוע]]י [[הסברה|קולנועי הסברתי]] נגד הומופוביה בישראל שמטרתו לעודד [[סבלנות]] ושוויון בחברה. ‏‏<ref>‏[[מרב יודילוביץ']], [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3759947,00.html אנשי קולנוע גאים משיקים קמפיין נגד הומופוביה], ynet, 10/08/2009‏</ref>

[[חושן (מרכז חינוך)|עמותת חושן]], עוסקת בחינוך והסברה נגד הומופוביה ומעבירה שיעורים בנושא לבתי ספר שמסכימים לקבל את פעיליה (בתי ספר רבים ברחבי הארץ מסרבים לשתף פעולה עם העמותה). באוגוסט [[2010]] אישרה ועדת החינוך של [[עיריית תל אביב]] הצעה לשלב בתוכנית הלימודים של כל בתי הספר בעיר את תכני הלימוד של ארגון שמטרתם שינוי [[סטריאוטיפ]]ים סטריאוטיפים בנושאי [[נטייה מינית]] ו[[זהות מגדרית]].{{הערה|1=עינת טורס, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/151/180.html?hp=1&loc=3&tmp=6657 "ת"א: בתיה"ס יחויבו ללמד על הקהילה הגאה"], nrg{{כ}}, 30/8/2010}}

במאי 2011 הודיעו חברי הכנסת [[ניצן הורוביץ]] ([[מרצ]]) ו[[נינו ונינו אבסדזה]] ([[קדימה]]) על הקמת [[שדולה (הכנסת)|שדולה]] חדשה ב[[כנסת]]בכנסת, שתתמקד במאבק בהומופוביה וטרנספוביה.{{הערה|שם=שדולה|[http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=9397 חדש בכנסת: שדולה נגד הומופוביה], GoGay{{כ}}, 17/5/2011}}. זו הפעם הראשונה בישראל בה תעסוק הכנסת באופן קבוע בטיפול בנושא, ולא רק במסגרת דיונים מיוחדים או במסגרת [[הוועדה לקידום מעמד האישה]] המקיימת דיון בנושאי הקהילה מדי שנה, ביום הגאווה.{{הערה|שם=שדולה}} ==קישורים חיצוניים==* [http://www.tehila.org.il/food4thought/ruppin-glbt-israel.html "תפישת ההומוסקסואליות בישראל מהיבטיה השונים"], אתר תהל"ה*{{nrg||"כרוניקה של הסתה"|045/471|8/2/2006}}*{{nrg|דני זאק|רצח על רקע הומופובי - עניין של זמן|800/339|19/10/2008}}*{{ynet|יעל ברנובסקי ודניאל אדלסון|"80% מבני הנוער הגאה חשופים לתקיפות"|3756032|3/8/2009|}}*{{nrg|בת-עמי נוימאיר פוטשניק|"הסתה, יש חיה כזאת?"|926/901|7/8/2009}}* יניב הלפרין, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=8597 נהג אגד הוריד נוסע "כי הוא עליז"], gogay, 20/8/2009*{{nrg|מיכל שפירא|זוג הומוסקסואלים הותקף מחוץ למועדון|961/174|2/11/2009}}