מצלמת סקס
מצלמת סקס, המכונה בלעז sex webcam, הוא שירות מיני שבמסגרתו חשפנית חושפת עצמה בפני לקוח אחד או יותר באמצעות מצלמת אינטרנט, תמורת תשלום, פרסום או תשומת לב. רבים מהנשים עובדות באופן עצמאי מבתיהן, ולפיכך הן חופשיות לבחור את מגבלות התוכן המיני. חלק מהנשים עובדות עבור אתרים גדולים יותר עם לקוחות קבועים או מזדמנים, מבלי לחשוף את פניהן בפני המצלמה או הסתרת פניהן באמצעות מסכה.
יש לציין כי אמנם שם התופעה מרמז על יחסי מין, בפועל מדובר במופע חשפנות ואוננות בלבד מול המצלמה על ידי מבצע יחיד. רוב המבצעים הינן נשים, אך ישנם גם חשפנים הנותנים שירותי חשפנות לנשים ולהומוסקסואלים.
תוכן עניינים
היסטוריה
בשנת 1996 יצרה הסטודנטית האמריקאית ג'ני רינגלי אתר אינטרנט בשם "JenniCam". מצלמת האינטרנט מומקה בחדר המעונות שלה וצילמה אותה באופן אוטומטי כל מספר דקות. המצלמה צילמה את רינגלי עושה כמעט הכל - מצחצחת שיניים, עושה כביסה, עושה סטריפטייז - ואז החלה לשדר את עצמה בשידור חי באמצעות האינטרנט. מאוחר יותר, בשנת 1998, היא שידרה באתר תמורת תשלום. בשנת 1998 הושק אתר מסחרי נוסף בשם "AmandaCam". באתר של אמנדה, כמו זה של רינגלי, היו מצלמות ברחבי ביתה שאיפשרו לאנשים להסתכל עליה. עם זאת, אמנדה חשפה תגלית חשובה שהשפיע על תעשיית מצלמות האינטרנט בכלל ומצלמות הסקס בפרט בעשרות שנים שחלפו מאז - שניתן לחזק את הפופולריות של אתר אינטרנט על ידי מתן אפשרות לצופים לשוחח עם החשקן בזמן אמת. אמנדה הקפידה לשוחח עם צופיה במשך למעלה משלוש שעות ביום. מאז הימים הראשונים של שידור חי באינטרנט על ידי רינגלי ואמנדה, הפכה תעשיית מצלמות האינטרנט לתעשייה גדולה במיוחד עם למעלה מ-12,500 מבצעים בכל רגע נתון ולמעלה מ-240,000 צופים בכל רגע נתון, נכון לינואר 2018.
אתרי מצלמות סקס בתשלום
אתרים רבים פועלים כמתווכים בין לקוחות וחשפניות עצמאיות. בחלק מהאתרים חדרי הצ'אט פרטיים ובאחרים ציבוריים. בחדרי צ'אט פרטיים, הצופים משלמים לפי דקה עבור חשפנות פרטית איתם הם יכולים לשוחח ולבקש ממנה לבצע אקטים ספציפיים. חדרי צ'אט ציבוריים הינם חינמיים ועובדים באמצעות "טיפים", כאשר הצופים מתבקשים לשלם ולהגיע ליעד מסוים, כדי לעודד את החשפנית לבצע מעשה מסוים, כמו הסרת התחתון או אוננות. "טיפים" אלו הם בדרך כלל אסימונים הנרכשים מראש, וניתן לפרוע אותם במהלך ההופעות החיות. ניתן להשתמש באסימונים אלו גם לרכישת מזכרות או קטעי וידאו מוקלטים. בחדרי הצ'אט הפרטיים התשלום הוא עבור בנק דקות שאותם ניתן לנצל בחדרי הצ'אט השונים באתר. אתרי אינטרנט אלו מספקים לחשפניות את הפלטפורמה, הם שמטפלים בגבייה ונושאים בהוצאות הפרסום, והם שמשלמים לחשפיות אחוז מהטיפים או תשלום לפי דקה. בחדרי צ'אט ציבוריים החשפניות בדרך כלל זכאיות לכ-50% מהטיפים ואילו בחדרי צ'אט פרטיים לכ-30% מהמחיר לדקה.
אינטראקציה ויצירת חיבור אישי
ההופעות בדרך כלל כוללות אינטראקציה באמצעות חדרי צ'אט. בחדרי צ'אט פרטיים יכולים החשפנית והלקוח לתקשר אחד עם השני באמצעות המקלדת, מיקרופון או מצלמה דו-כיוונית. בחדרי צ'אט ציבוריים יכול הקהל לראות את סך הטיפים שניתנו ואת תגובות הגולשים האחרים כטקסט גלילה המופיע לצד זרם הווידאו בזמן אמת. גם בחדרי הצ'אט הציבוריים עשויות החשפניות לקרוא ולהגיב על תגובות הצופים. לעתים ישנם לקוחות קבועים המשתלטים על השיחה עם החשפנית. אין זו הפעם הראשונה שבה מופע חשפנות הפך להיות אינטראקטיבי ואישי יותר - במועדון החשפנות של האחים מיטשל אופרל החלו לשלב ריקודי ברכיים בשנת 1977 כדי להכניס למועדון ולחשפניות כסף נוסף. מסיבה זו, מועדוני חשפנות רבים נפתחו במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20.
חלק מההצלחה של מצלמות הסקס מיוחס לחיבור האישי שנוצר בין החשפנית לבין הלקוחות (או כפי שהם מכונים בלעז - "מעריצים"), לא רק למופע הארוטי עצמו. חלק מהחשפניות אשר חושפות את זהותן מול לקוחותיהם, פעילות מאוד ברשתות החברתיות כמו טוויטר, אינסטגרם, טמבלר, סנאפצ'ט, ככל הנראה כדי לחזק את מערכות היחסים הווירטואליות עם לקוחותיהם.
בניגוד לפורנוגרפיה המסורתית, המדיום האינטראקטיבי של מצלמות הסקס מבטיח גם ידידות וירטואלית. סוציולוגית מאוניברסיטת פרינסטון, ויויאנה זליזר, מציינת: "הם מגדירים סוג חדש של אינטימיות. זו לא עבודת מין מסורתית, לא מערכת יחסים, אלא משהו בין לבין".
בסרט התיעודי "Cam Girlz" אמרו גברים רבים כי הם נכנסים לאתרי מצלמות סקס כדרך למלא צרכים רגשיים, לא רק מיניים. במאי הסרט, שון דאן, ציין כי "זה לא כמו מועדון חשפנות - זה כמו קהילה, ואתה מרגיש את זה כשאתה נמצא בחדרי הצ'אט האלו, זה קהילה ובידור שמרחיק לכת מעבר למיניות".
טרמינולוגיה
שם התופעה העברי אמנם כולל את המילה "סקס", דבר המרמז על יחסי מין, אך בפועל מדובר במופע חשפנות ואוננות בלבד על ידי מבצע יחיד. בלעז מכונה התופעה sex webcam או webcam model, כשם התואר של המבצעת. שמות תואר נוספים הינם camgirl לנשים ו-camboy לגברים. שם הפעולה מכונה בלעז camming. מרבית החשפניות מבצעות את הופעותיהן בחדרים נפרדים, לכל לקוח בנפרד. המונח הלועזי camwhore, בתרגום חופשי - זונת מצלמות, הודפס לראשונה בנובמבר 2011, אך הוא נחשב כיום כמילת גנאי.
מצב חוקי
לורנס וולטרס, עורך דין אמריקאי, טוען כי אין שום דבר בלתי חוקי במהותו בחשפנות באמצעות מצלמות אינטרנט, בארצות הברית, כל עוד המשתתפים הם בגירים (מעל גיל 18) והמופע מתבצע בבית או בסטודיו של החשפנית.
רחל סטיוארט, חוקרת בתחום שירותי המין, מציינת כי במשפט הבריטי כל האיסורים הנוגעים לחומרים פורנוגרפיים, עירום וחשפנות, נוגעים למדיה מצולמת ומוקלטת, ולא ל-streaming, קרי שידור חי של המופע באמצעות מצלמות אינטרנט. לפיכך קבעה כי מצלמות הסקס מותרות כל עוד לא הוקלטו ונשמרו.
החוק בישראל מאפשר באופן עקרוני שידור חי של חשפנות ועירום על פני רשת האינטרנט, והן רכישה של שירותי חשפנות כאמור.
בישראל
בישראל ישנם מספר אתרים המספקים שירותי מצלמת סקס תמורת תשלום, חלקן של חברות המעסיקות את הנשים וחלקן של עצמאיות. בחלק מהאתרים משתתפות ישראליות, בדרך כלל עם כיסוי פנים חלקי, ובאחרות נשים זרות מתוך ביתן בחו"ל. לעתים מדובר בסטודנטיות אשר מעדיפות לעסוק בחשפנות במצלמות סקס עקב השכר הגבוה. בדומה לשירותים דומים בחו"ל, ניתן לתקשר עם החשפנית באמצעות צ'אט או מצלמה/מיקרופון.
