ווארט
וואָרט (נהגה "ווֹרְט"; יידיש: "מילה" (בלשון)), בחוגים יהודיים דתיים וחרדיים, הוא כינויה של מסיבה קטנה, הנחגגת בקרב חוג המשפחה המצומצם, כאשר בני זוג מחליטים להינשא. משמעות השם היא, שבני הזוג מתחייבים ו"נותנים את מילתם" לכך שהנישואין אכן יתקיימו.
המונח "וואָרט" משמש בנוסף לכך כינוי לשני מושגים נוספים שנכנסו לשימוש היום-יומי בשפה העברית, בעיקר במגזר הדתי והחרדי:
- דבר תורה קצר, או רעיון עיוני ומוסרי מכונה וואָרט, מאחר שהוא קצר ובנוסף מכיוון שמדובר על פי רוב ברעיון תמציתי שהוא מעין "המילה האחרונה" באותו נושא בה"א הידיעה.
- מסיבת אירוסין זוטא - אירוע מצומצם הנערך עם ההחלטה על האירוסין.
המנהג
בחוג החרדי והדתי מתבצע הליך הכרת בן הזוג בעיקר באמצעות שידוך.
לאחר מספר מפגשים בין הבחור והבחורה, ובין הוריהם, מגיעים ההורים ובני הזוג ל"מפגש סופי" הנערך על פי רוב בבית הורי הכלה.
במפגש זה מתיישבים בני הזוג לחוד לפגישה סופית. באותה העת יושבים ההורים ומסכמים את העניינים הכספיים (לעתים בליווי השדכן). במידה ובני הזוג אכן מחליטים להינשא, והושגה הסכמה מלאה, נערכת מסיבת "לחיים" מצומצמת ולעתים אף חותמים על הסכם "זיכרון דברים", הקודם לעריכת "שטר תנאים" כמקובל.
במגזר החרדי ובפרט בחסידי נעשה תהליך השידוך עצמו בדיסקרטיות מלאה. לכן, על פי רוב, עד לרגע ההחלטה אין התראה מוקדמת כי אכן יפול דבר וה"שידוך ייסגר" ל"ווארט".[1] משכך, הווארט נערך בדרך כלל בקרב משפחה מצומצמת[2] בלבד. לעתים נדירות מוזמנים לווארט גם חברים קרובים של החתן והכלה.
ישנן משפחות וחסידויות, בהן נהוג שהאמהות שוברות צלחת בשעת הווארט "זכר לחורבן". אחרים הולכים לאחר ה"ווארט" לבית האדמו"ר, אבי החתן והכלה, הנקראים מעתה "מחותנים", לוחצים ידיים והרב שובר את הצלחת לקול קריאת מזל טוב של הנוכחים.
מאורסים
עם ההחלטה על הנישואין, נחשבים בני הזוג כמאורסים.
בחסידות חב"ד, מקפידים לקרוא לזוג "משודכים", זאת על פי הסברו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, כי מבחינה הלכתית ועל פי לשון התורה ובלשון חז"ל המונח 'אירוסים' מתאר את שלב הקידושין, שבו נאסרת האישה על כל הגברים בעולם, כולל המקדש, עד לשלב הנישואין, בו מביא החתן את הכלה לביתו ומתייחד עמהּ.
כיום נהוג לפרסם מיד למחרת ה"ווארט" על האירוסין-שידוכין של השניים, באמצעות העיתון. מכיוון שבמקרים רבים ה"ווארט" נסגר בשעת ליל מאוחרת, ערוכות מערכות הלילה של היומונים החרדיים; "המודיע", "המבשר" ו"יתד נאמן", לקבלת מודעות שידוכים - אירוסין עד השעות הקטנות של הלילה והן מפורסמות מידי יום[3] בצִדו הימני של העמוד הראשי של העיתון.
הערות שוליים
- ^ אלו הם המונחים המקובלים בתחום: "סגירת שידוכים", כלומר החלטה סופית.
- ^ הורים, אחים, אחיות, סבים וסבתות, ולעתים גם דודים ודודות.
- ^ אתרי אינטרנט חרדיים כמו "מבט לשידוכים", "בחדרי חרדים" מפרסמים מידי יום את מודעות המאורסים מהעיתונות.
