אנטומיה של מערכת הרבייה האנושית

ערך זה סוקר את האנטומיה הכללית של מערכת הרבייה.

האגן

קירות ורצפת האגן

קירות האגן מורכבים משני שרירים עיקריים:

• ה-piriformis muscle - שריר המהווה את קיר האגן האחורי.
• ה-obturator internous המהווה את הקיר הלטרלי (הצידי).

רצפת האגן מורכבת אף היא משני שרירים עיקריים:

• levator ani muscle הוא שריר המחולק לשריר ימני ושמאלי המתחברים בקו האמצע ויוצרים תפר.
• coccygeus muscle הוא שריר המשלים את החלק האחורי של רצפת האגן.

משולשי האגן

רצפת האגן תוחמת את אגן הירכיים (pelvis) ומתחתיו מצוי חץ הנקבים - בין הירכיים ומתחת לאזור המכונה "levator ani" בו מצוי שריר "מרים פי הטבעת". ניתן לחלק חלק זה למעוין הנחלק לשני משולשים – "urogenital" קדמי ו-"anal" אחורי.

במשולש הקדמי יש קרומית המכונית "perineal membrane". אצל הגבר רק עוברות דרכה השופכה ובלוטות קאופר ואילו אצל האישה עוברות דרכה השפוכה והנרתיק. איברי המין החיצוניים צמודים אל הקרומית מלמטה וכך תפקידה לשמש להם בסיס. אצל האישה צמודים לקרומית מבנים ספוגיים והשפתיים, ואילו אצל הגבר צמודים המבנים הספוגיים של הפין.

מערכת המין הזכרית

צינור הזרע

בכיס האשכים מצויים האשכים ובלוטת יותרת האשך שמעליהם. באשך נוצרים תאי הזרע והם נאגרים באפידידימיס עד השפיכה. האפידידימיס הוא צינור ארוך ומפותל, כאשר בקצה התחתון של האשכים הוא נעשה צינור ישר ונקרא "ductus deferens", צינור הזרע. הצינור יוצא משק האשכים, עובר בתעלת המפשעה ונכנס לאגן. באגן הוא מגיע לחלקו האחורי של שלפוחית השתן שם הוא מתרחב. התרחבות זו מכונה "ampulla of ductus deferens". לצידו של שלפוחית השתן ממוקמת בלוטת שלפוחית הזרע. הבלוטה מפרישה את רוב נוזל הזרע – נוזל לבן וסמיך שעשיר בפרוקטוז (סוכר, המספק אנרגיה לתאי הזרע). צינור הבלוטה מתחבר אל צינור הזרע. צינור הזרע מגיע אל צינור השופכה בתוך הערמונית, קרי החל מהערמונית ועד קצה הפין, מכונה הצינור - "צינור השופכה".

הפין מורכב משלושה עמודות של רקמות: שני רקמות זקיפתיות (corpora cavernosa) ממוקמות אחת על יד האחרת בדופן העליון, וגוף ספוגי (corpus spongiosum) הממוקם ביניהם בדופן התחתון.

בלוטות נוספות הן בלוטות קאופר (bulbourethral gland), אשר אינה משתתפת בייצור נוזל הזרע אלא משמנת את צינור השופכה בתחילת ההתרגשות המינית לפני מעבר הזרע.

האשך ושק האשכים

שק האשכים מורכב משכבות שמקורן בדופן הבטן – האשך דחף את השכבות לתוך שק האשכים כשיצא מהבטן בשלבים הראשונים של החיים מחוץ לרחם האם. תפקיד שק האשכים הוא לשמור על טמפרטורה קבועה – כשקר האשכים מתקרבים לגוף בעזרת מספר שרירים באזור וכשחם מאפשר השק איבוד חום.

בתוך האשכים ישנן מחיצות וביניהן צינורות המכונים "seminiferous tubules" (מובילי זרע) אשר בתוכם נוצרים תאי הזרע. בסופו של התהליך, תאי הזרע נאגרים ביותרת האשך המפותל והארוך. בזמן השפיכה דופן יותרת האשך מתכווץ ותאי הזרע נדחפים לצינור הזרע אשר דואג להעביר את תאי הזרע הלאה.

הערמונית

הערמונית ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן ובצמוד לחלחולת (רקטום, ניתן למשש אותה דרך החלחולת).

בתוך הערמונית ומעבר לרשת שרירים וסיבים ישנן כ-50 בלוטות שהפרשותיהן יוצרת כשליש מנוזל הזרע – זהו נוזל לבן, דליל ובסיסי שמעניק לנוזל הזרע את ריחו האופייני. הנוזל כולל אנזים שמונע את קרישת (הידבקות) תאי הזרע – חומר חיוני להגנה על חייהם של תאי הזרע.

השופכה

השופכה של הגבר מחולקת לשלושה חלקים: הראשון ("prostatic urethra") הוא הקטע הסמוך לערמונית, השלישי ("spongy urethra") הוא הקטע שמתחיל בבסיס הפין והחלק השני ("intermedious urethra") הוא הקטע שבין החלק הראשון לחלק השלישי.

הפין

העורקים בפין מכונים "dorsal artery" ו-"deep artery". הווריד העיקרי הוא ה-"deep dorsal vein". העצבים החשובים הם ה-"dorsal nerve" ולצידי הווריד עוברים עצבים אוטונומיים סימפתטיים ופארה-סימפתטיים. העצבים הפארה-סימפתטיים מרחיבים את העורקים ואת החללים על מנת שהדם יוכל לעבור מהר יותר ותתרחש זקפה. כל המבנים הללו מוקפים ברצועות רחבות. כאשר הגופים הספוגיים מתרחבים, הווריד נלחץ כנגד הרצועות והדם נותר בפין.

ניתן לחלק את הפין לשורש (root) וגוף (body). השורש בנוי מפקעת ושתי רגליים המחוברים יחדיו. השופכה עוברת דרך הגוף הספוגי. השורש עטוף בשרירים ("bulbospongiosus muscle" ו-"ischiocavernosus muscle"). תפקיד השרירים הוא ללחוץ על הוורידים וכך להחזיק את הזקפה. לאחר השפיכה השריר bulbospongiosus (המקיף את כל הפין ולוחץ ביעילות רבה על הווריד העיקרי) מתכווץ כדי לאפשר לפלוט את שארית נוזל הזרע. גם בעת השתנה השריר מתכווץ כדי לפלוט את שארית השתן.

מערכת המין הנקבית

אברי המין הפנימיים באגן כוללים את הרחם (uterus), החצוצרות (uterine tubes), שחלה (ovary) ו-vagina שחלקה מצוי באגן וחלקה בperineum. האיברים מכוסים בפריטונאום של ה-broad ligament. שלושה מבנים מחוברים לרחם: uterine tube, ovarian ligament ו-round ligament (עובר ב-inguinal canal כמו ductus deferens בזכר, נאחז בתת-עור של השפתיים הגדולות ותומך ברחם).

שחלה

השחלה ממוקמת בדופן הצדדי של האגן ומקובעת על ידי שני ליגמנטים אליו: suspensory ligament – קפל פריטונאום שבתוכו עוברים כלי הדם ovarian artery & vein והליגמנט הנוסף מחבר אותה לרחם – ovarian ligament.

חצוצרה

החצוצרה כוללת כמה חלקים: fimbria – בעלות כושר תנועה ויכולת לשאוב פנימה נוזל פריטונאלי בו שטה הביצית שפרצה מהשחלה. Infundibulum – בצורת משפך ובקצהו הפימבריה. ampulla – החלק הגדול של החצוצרה בו מתרחשת ההפריה. isthmus – החלק הצר. intrauterine part – עובר בדופן הרחם. הזרעונים מגיעים לאמפולה, שם מתרחשת ההפריה. לחצוצרה יש שני פתחים: לחלל הבטן ולרחם. לכן, זיהום בנרתיק יכול להגיע דרך הרחם והחצוצרה אל החלל הפריטונאלי ולגרום ל-salpingitis ו-peritonitis – עשויות להווצר הדבקויות בתוך החצוצרה שיובילו לעקרות והדבקויות באיברים נוספים בחלל הבטן.

רחם

הרחם בעל שני חלקים: גוף (body) וצוואר (cervix). הגוף יותר שרירי ועבה והצוואר יותר צר ופיברוטי. בהריון הגוף גדל והצוואר נשאר כפקק לשמור על העובר. בין הצוואר לגוף ישנה היצרות – isthmus. מעל לכניסת החצוצרות, נמצא ה-fundus שמהווה חלק מהגוף. חלל הצוואר הוא ה-cervical canal ויש בו שתי הצרויות – internal and external os – את ה-external os אפשר לראות במבט מלמטה דרך הנרתיק. מבנה הדופן: השכבה הפנימית היא הרירית – endometrium- אנדומטריום (כולל בלוטות רבות שמזינות את העובר בתחילת ההתפתחות). השכבה האמצעית היא ה-myometrium – זוהי שכבה שרירית והיא העבה ביותר. השכבה החיצונית היא הbroad ligament – perimetrium, הפריטונאום שעוטף את הרחם.

נרתיק

הנרתיק הוא צינור סגור מלמעלה ויש לו קיר קדמי ואחורי, כאשר לרוב אורך הנרתיק הקירות קרובים אחד לשני. יש ברירית קפלי רוחב שעוזרים להתהדקות סביב הפין. צוואר הרחם חודר את הקיר הקדמי. חלל הנרתיק סביב צוואר הרחם נקרא fornix – סביב הexternal os. הוא נחלק ל-4 אזורים – קדמי, אחורי, ושני אזורים צידיים.

אברי המין החיצוניים

איברי המין הנשיים החיצוניים דבוקים ל-perineal membrane מלמטה. בין השפתיים הקטנות יש רווח – vestibule of vagina – לכאן נפתחים השופכה והנרתיק. משני צידי הvestibule יש גופים ספוגיים – bulb of vestibule – כמו ה- bulb of penis בגבר. גם לדגדגן יש גופים ספוגיים – crura of clitoris שמתאחדים ליצירת ה-body of clitoris ובקצה הbody נמצא הglans clitoris. מאחורי הbulb נפתחות Greater Vestibular glands of Bartholin- שמפרישות חומר סיכה בתחילת ההתרגשות המינית. הגופים הספוגיים מכוסים בשרירים דומים לאלו של הגבר: bulbospongiosus ו-ischiocavernosus. גם כאן יש זקפה בגופים הספוגיים ותפקיד השרירים הוא לחסום ניקוז ורידי ולהשהות את הזקפה. בנוסף, הspongiosus משמש ספינקטר ועוזר להתהדקות סביב הפין (גם הזקפה עוזרת להתהדקות). זקפת הדגדגן דוחפת את הglans קדימה כך שיקבל יותר גירוי עורי. ה- הmons pubis הממוקמת קדמית לעצם הפוביס, הינה בליטת שומן שמתכסה בשיער בהתבגרות וקדמית לו ממוקמות השפתיים הגדולות שגם הן מתכסות בשיער בהתבגרות. השפתיים הקטנות הן רק קפל עור ולא מכסות על שום דבר – הן יוצרות את עורלת האישה (prepuce) כשהן מתחברות מקדימה והיא מקיפה את הglans clitoris.