סקר האנציקלופדיה המינית יסתיים החודש - מהרו להשתתף!

בית שחי

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית שחי של גבר

בית השחי הוא האזור שמתחת לכתף הגובל עם שריר החזה הגדול, הרחבתון, הזרוע העליונה והחזה. עור בית השחי מכוסה בשיער, ומכיל מספר רב יותר של בלוטות זיעה וחלב, ביחס לשאר הגוף, המפרישות נוזל חומצי. בעומק בית השחי נמצאות גם בלוטות הלימפה.

תוכן עניינים

[עריכה] ברפואה

בית השחי הוא אחד מארבעת האזורים (הכוללים גם את הפה, הרקטום ותעלת האוזן) בהם ניתן לבצע מדידת חום הגוף בעזרת מדחום (אולם מדידה זו בעלת דיוק נמוך. יתרונה בכך שהיא אינה מסבה אי נוחות). כמו כן, האזור רגיש לדגדוגים עקב ריבוי העצבים הקרובים לפני האפידרמיס.

[עריכה] בעיות רפואיות

[עריכה] התנפחות של בלוטת לימפה בבית השחי

אחת הסיבות הנפוצות להתנפחות של בלוטות הלימפה היא גילוח תכוף של שערות בית השחי. לכן בקיץ, כשתדירות הגילוח עולה, גם התופעה הופכת שכיחה יותר. התנפחות של בית השחי או תופעה של גרד באזור עלולה לנבוע גם מיובש, או אלרגיה, או אף לעתים כתוצאה מחסימה של בלוטות הזיעה והצטברות נוזלים בזקיקי השיער בבית השחי.

[עריכה] זיהום בבלוטות הזיעה בבית השחי

תופעה של זיהום או דלקת מקומית בבלוטת זיעה בבית השחי נגרמת לרוב בבנות שמגלחות את האזור, לעומת גברים שאינם עושים זאת. אך תופעה זו עלולה לקרות גם אם אין מורידים שערות בבית השחי (מורסות בבית השחי נוצרות לא רק בגלל גילוח, יש גם תופעה של צמיחה הפוכה, שימוש באנטי-פרספירנט, חוסר היגיינה ועוד). הדבר עלול להתפתח כתוצאה מהתנפחות של בלוטת לימפה. זיהום לא תמיד מתפתח בשני בתי השחי, ייתכן מצב בו יש זיהום בבית שחי אחד או תופעה של זיהום בשניהם או לסירוגין. הופעה של מוגלה מחייבת טיפול רפואי.

חלק חשוב בתהליך הריפוי הוא ניקוז של המוגלה. בלי פתח חיצוני המוגלה לא תתנקז. בתום תהליך הריפוי הפצע יסגר מאליו. עדיף לטפל בפצע בשטיפות מים וסבון מאשר לכסות כטיפול ראשוני, אך ניתן לבצע טיפול אנטיביוטי או טיפול במשחה.

[עריכה] שיער בית השחי

בית שחי מגולח של אישה.

השערות בבית השחי מתחילות לצמוח בתקופת ההתבגרות, בשני המינים.

בתרבות המערבית, נפוצה בקרב הנשים הסרת שיער באזור בית השחי במספר שיטות כגון: גילוח, הסרת שיער בלייזר, מריטה ושימוש בשעווה.

חלק מן הנשים בוחרות שלא להוריד את שערות בית השחי. גידול שיער נחשב נפוץ בקרב קבוצות היפים, קבוצות של פמיניסטיות ובחלק מתרבויות במזרח. חלק מן הנשים בוחרות שלא להוריד את שיערן מטעמי נוחות.

הורדה של שיער בית השחי (יחד עם כל שערות הגוף) נפוצה בקרב שחיינים מקצועיים, זאת כדי להפחית את הגרר שמפעילים המים על הגוף, ובכך להגביר את מהירות השחייה.

[עריכה] היגיינה של בית השחי

הבסיס למניעה של זיהומים בבית השחי הוא שמירה על היגיינה, עקב ריבוי של חיידקים בבית השחי והפרשות זיעה וחומצות חלב. שימוש בדאודורנטים ובתרסיסי בושם שומרים על ריח נעים באזור בית השחי. ישנם רופאי עור הממליצים לא להשתמש בדאודורנטים, בשל החשש לסתימת נקבוביות העור ויצירת מורסות, וממליצים להשתמש רק במים וסבון לניקוי בית השחי.

קיימות בעיות של הזעה כרונית בבית השחי, זאת כתוצאה מריבוי של פעילות של חיידקים; בבית השחי מצויות בלוטות זיעה הנקראות "אפוקריניות", המייצרות זיעה בה קיימים חומרים שומניים. חיידקים שונים ניזונים מהפרשות אלו ומפרישים חומרים חומציים (ומכאן הריח הלא נעים שבזיעה – כיוון שלמעשה לזיעה אין ריח כלל). אנשים הסובלים מבעיות הזעה בבית השחי פונים לטיפול עקב מבוכה שבהזעת יתר או בעקבות בעיה של ריח רע הנודף מבית השחי. בעיות אלו ניתנות לפתירה על ידי משחות רפואיות לקטילת חיידקים. טיפול נוסף הוא הזרקה של בוטולינום טוקסין שגורם למעשה לשיתוק של בלוטות הזיעה הנמצאות בזקיקי השערה.

[עריכה] ראו גם