הבפיליה

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק במשיכה מינית של מבוגרים לנערים ונערות בתחילת גיל ההתבגרות. אם התכוונתם למשיכה לילדים, ראו פדופיליה.

הבפיליה (Hebephilia) מתארת משיכה מינית של מבוגר לנערים או נערות בתחילת גיל ההתבגרות (בדרך כלל מדובר בגילאי 11-14, אם כי תחילת גיל ההתבגרות עשוי להיות שונה). בנות מתחילות בדרך כלל את תהליך ההתבגרות בגיל 10 או 11, בעוד בנים מתחילים להתבגר בגיל 11 או 12. יש להבדיל בין הבפיליה לאפבופיליה, המתארת משיכה מינית לנערים ונערות מתבגרים יותר, וכן בין פדופיליה, המתארת משיכה מינית לילדים. בעוד אנשים הנמשכים למבוגרים אחרים (קרי, טליאופילים) עשויים להימשך מעט למתבגרים, המונח הבפיליה משמש לתיאור משיכה עיקרית או בלעדית לנערים/נערות בתחילת גיל ההתבגרות.

נכון להיום, 2012, קיימת מחלוקת באשר לסיווג הבפיליה כהפרעה נפשית. הסקסולוג ריי בלנשרד וחלק מעמיתיו תומכים בהוספתו ל-DSM-5, רשימת ההפרעות הנפשיות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה. מנגד, הסקסולוגים והפסיכולוגים ריצ'רד גרין, אלן פרנסס, מיצ'ל פירסט (עורך DSM-4), קרן פרנקלין, צ'רלס אלן מוזר, ואחרים, מתחו ביקורת על הצעתו של בלנשרד. הטיוטה הנוכחית של DSM-5, שבה בלנשרד מכהן כיושב ראש קבוצת משנה העוסק בפאראפיליות, כוללת את הצעתו.

אטיולוגיה והאטימולוגיה

לא ידוע מה גורם לאדם להעדיף מתבגר ולא אדם מבוגר, בדומה להעדפות מיניות באופן כללי. עם זאת, מספר עמותות ביולוגיות חקרו נושא זה. קבוצת מחקר מ- CAMH פרסמה סדרה של מאמרים מחקריים המשווים בין תכונות ביולוגיות שונות לדגימות קליניות של פדופילים, הבפילים וטליאופילים (מבוגרים הנמשכים לבני גילם). בדגימות אלו שנלקחו, קיבלו הבפילים ציון ממוצע (בין פדופילים וטליאופילים) במדדי IQ, מבחני זיכרון, ושיעורי כישלון בבית ספר יסודי. הפדופילים קיבלו הציונים הנמוכים ביותר במדדי IQ ומבחני זיכרון, וציונים הגבוהים ביותר במדד שיעורי כישלון בבית ספר יסודי. הבפילים קיבלו ציוד ממוצע במדדים נוספים של "אינם ימניים", "שיעורי פגיעות ראש בילדות", ו-"גובה".

השם Hebephilia מבוסס על אלת הנעורים היוונית "הבה", בתו של זאוס והרה. היא מכונה גם Ganymeda או ברומית - Juventas. מילים לועזיות אחרות כגון juvenile (נוער) מבוססים גם הם על שם זה. הסיומת "-פיליה", גם היא יוונית, ומשמעותה "אהבה".

שכיחות הבפיליה לעומת פדופיליה

קיימות דגימות קליניות של עברייני מין שבהם יש יותר הבפילים מפדופילים. יתר על כן, בסקרים אנונימיים בקרב אנשים הנמשכים מינית לילדים מדווחים עניין ארוטי גבוה יותר בצעירים בתחילת גיל ההתבגרות לעומת בילדים.

DSM-5

קטין בן 12 וקטינה בת 11, מתוך הספר Der Körper des Kindes und seine Pflege מאת קרל היינריך סטרץ, 1909

הסקסולוג ריי בלנשרד היה כותב במאמר רב השפעה מ-2008 המציע את הוספתו של הבפיליה ל-DSM-5, רשימת ההפרעות הנפשיות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה. המאמר, אשר נכתב יחד עם עמיתיו ב-CAMH ובאוניברסיטת טורונטו, עוררו תגובות, מרביתן ביקורתיות עקב הטענה שלא ניתן להגדיר פריון תקין (קרי, החל מגיל ההתבגרות יכול נער להכניס אישה להריון ויכולה נערה להיכנס להריון), כאל "מחלה" או "הפרעה", אך ורק כדי להתאימה לסטנדרטים חברתיים ומשפטיים הנהוגים כיום. בין המבקרים ניתן למנות את ריצ'רד גרין, אלן פרנסס, מיצ'ל פירסט (עורך DSM-4), קרן פרנקלין וצ'רלס אלן מוזר. הפסיכולוג ג'וסף ג' פלאוד טוען כי המאמר אינו כולל קבוצת ביקורת של גברים "נורמליים" וכן ביעות מתודולוגיות אחרות, שמביאות לדבריו למסקנה כי "הנתונים אינם תומכים במסקנות המאמר, ובעיקר בשינוי משמעותי ב-DSM-V".

טיוטת ה- DSM-5אשר כוללת תחליף לאבחון פדופיליה – הפרעת פדוהבופיליה (Pedohebephilia), משקפת בעיקר את השקפתם של בלנשרד ועמיתיו. כינויו של ההפרעה החדשה משקפת אף היא את ההבחנה הכלליות המוצעת בין פאראפיליה לבין הפרעה פאראפילית ב-DSM-5.

בכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ומשפט (AAPL), קבוצה של פסיכיאטרים משפטנים העובדים עם עברייני מין ערכו הצבעה סמלית על הכללת פדוהבופיליה ב-DSM-5, עם 2 קולות בעד ו-31 נגד. באיגוד הבינלאומי לטיפול בעברייני מין באוסלו נערכה הצבעה נוספת עם תוצאה דומה – 1 בעד ההכללה ו-100 נגדה.

גיל ההסכמה

במרבית מדינות העולם, ובישראל בפרט, אין זה חוקי לקיים מערכת יחסים מינית עם נער או נערה בתחילת גיל ההתבגרות עקב חוקי גיל ההסכמה.

ראו גם