הומוסקסואליות

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל הגאווה
לסביות מתנשקות
לסביות

הומוסקסואליות (הלחם של המילים "הומו" (יוונית: זהה) ו-"סקס" (לטינית: מין); ביחד: "מין זהה") היא נטייה מינית המאופינת במשיכה מינית ורגשית של אדם אל בני מינו. משיכה מינית של אשה אל אשה אחרת מכונה גם לסביוּת.

הגדרתהּ של ההומוסקסואליות אינה מוסכמת על כל החוקרים (ראו להלן בפסקה: הסתייגויות), אך ככלל, מקובל כי הומוסקסואל הוא גבר הנמשך בעיקר לגברים, ונמשך בצורה פחותה, או אינו נמשך כלל, לנשים; ובהתאמה, לסבית היא אישה הנמשכת בעיקר לנשים, ונמשכת בצורה פחותה משמעותית, או אינה נמשכת כלל, לגברים.

יש להבחין בין הומוסקסואלים ולסביות לבין טרנסקסואלים וטרנסג'נדרים, שהם אנשים המבקשים להפוך לבני המין הנגדי, או חשים כי המין שנולדו אליו שגוי.

תוכן עניינים

[עריכה] מונחים

המונח "הומוסקסואליות" נטבע בשנת 1869 על ידי העיתונאי האוסטרו-הונגרי קרל מריה קרטבני, במסגרת פמפלט שיצא כנגד סעיף 143 בחוק הפרוסי האוסר על מעשי סדום (שבהמשך התגלגל לסעיף 175 בחוק העונשין הגרמני). מונח זה נקלט במהירות והחליף מונחים אחרים שהיו נפוצים עד אז, כגון "סִימִילִיסקסואליות", "אוּרָנִיזם" ורבים אחרים.

על אף שהמונח הומוסקסואליות מתאר את הנטייה המינית הן אצל גברים והן אצל נשים, לתיאור הומוסקסואליות נשית מקובל יותר השימוש במונח לסבּיוּת, הנגזר משמו של האי היווני לסבוס, שבו חיה המשוררת הקלאסית סאפפו, שכתבה שירי אהבה לנשים.

המילה "הומו" (ובריבוי: "הומואים") נמצאת גם היא בשימוש נרחב בעברית הישראלית המדוברת, ובמידה הולכת וגדלה גם בעברית הכתובה. אף כי במקורה היא הייתה כינוי גנאי פוגעני, הרי שעם השנים היא הפכה למונח נייטרלי לגבר הומוסקסואל, ואף נפוצה בשימוש בקרב הומואים בארץ. היא המילה הנפוצה ביותר באתרי אינטרנט הפונים להומואים ולסביות בעברית, ומופיעה לעתים קרובות בעיתונות. לעתים קרובות משתמשים במילה "הומו" לתרגום המילה gay מאנגלית, כשמדובר בגבר. על כל פנים, בלשון הדיבור היא עדיין משמשת לפעמים גם כעלבון או קללה, בהתחשב בדובר ובצורה שבה היא נאמרת.

גם המילים "גאה", "עליז" ו"גיי" מציינות אדם בעל נטייה מינית הומוסקסואלית. שלושת המונחים האלה נגזרו או תורגמו מהמילה האנגלית gay, שמשמעותה המקורית "שמח, עליז", אך במאה ה-19 בבריטניה קיבלה משמעות לוואי של "פרוצה, אישה לא מוסרית", ואחר-כך "הומוסקסואל נשי". בימינו, בעולם הדובר אנגלית המילה gay נחשבת כמילה נייטרלית לתיאור הומוסקסואל או לסבית, ומשמעויותיה, הן המקורית והן האחרות, אבדו כמעט לגמרי. יש נטייה לאמץ את המילה הזו בשפות אחרות, בעיקר שפות אירופיות, בזכות העובדה שאין לה כשלעצמה קונוטציות שליליות או חיוביות ‏‏[1].

המילה "גאה" על הטיותיה נפוצה כשם תואר בהקשרים תרבותיים להט"בים. לדוגמה המרכז הגאה, המשחקים הגאים, הקהילה הגאה, וכדומה. בהקשר זה היא מתייחסת ללהט"ב בכלל ולא רק להומואים וללסביות. פופולריות המילה נובעת בין השאר מהקושי להטות את המילה "הומו" כשם תואר בעברית.

המונח המנוגד ל"הומוסקסואליות" הוא "הֶטֶרוֹסקסואליות", כלומר, משיכה למין הנגדי. ("הטרו" ביוונית = "שונה, אחר"). באנגלית מקובל המונח "סטרייט" (straight; 'ישר') כניגוד ל-"גיי" (gay), והמילה התקבלה גם בעברית המדוברת לתיאור הטרוסקסואל.

[עריכה] נטייה מינית

ערך מורחב – נטייה מינית

נטייה מינית היא שילוב ארוך טווח של משיכה מינית ורגשית הכוללת רגשות, מחשבות ופנטזיות. הנטייה המינית נעה בין הומוסקסואליות מוחלטת לבין הטרוסקסואליות מוחלטת, ובטווח זה קיימים מספר סוגים של נטייה מינית ביסקסואליות (משיכה רגשית ופיזית לשני המגדרים). רצף זה הוגדר בשנת 1948, על ידי אלפרד קינסי, בעת שביצע מחקר נרחב על הרגלי המין של גברים אמריקאים. במחקר זה, שכלל אלפי נחקרים, דיווחו 37% מהם על התנסות מינית הומוסקסואלית אחת לפחות בחייהם.

[עריכה] נטייה מינית כרצף

אלפרד קינסי הציע סולם של 7 דרגות לתיאור משיכה מינית, שבו 0 מציין הטרוסקסואליות מוחלטת ו-6 מציין הומוסקסואליות מוחלטת. וביסקסואליות נחשבת לדרגה 3 בסולם קינסי. סולם קינסי מבטא את התפיסה כי ניתן לראות משיכה מינית כרצף בין משיכה בלעדית למין השני ובין משיכה בלעדית לאותו המין זאת בניגוד לתפיסה הדיכוטומית שטוענת שאדם הינו סטרייט או שהינו הומו.

[עריכה] שינוי נטייה מינית

רובם המוחלט של אנשי הממסד הרפואי בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה גורסים שהנטייה המינית איננה ניתנת לבחירה ואדם אינו יכול לשנותה. עמדה זאת נסמכת על נסיון שנצבר בעשרות השנים האחרונות וכשלונם של כל הניסיונות בשיטות מגוונות לשנות נטייה מינית[2]. לאדם המתייסר עקב נטייתו המינית, מומלץ לבחור בטיפול שיעזור לו להשלים עם נטייתו. ב-5 באוגוסט 2009 פרסמה אגודת הפסיכולוגים האמריקאית החלטה הגורסת שיש להימנע לחלוטין מהצעת טיפולים לשינוי הנטייה המינית של המטופל באמצעות תרפיה או כל שיטה אחרת נוכח היעדר הוכחות להצלחת הטיפול ונוכח הסכנות הנפשיות שזה מציב למטופל.[3]

פרקטיקות לשינוי הנטייה המינית שמתבססות על פסיכואנליזה או על שיטות טיפול אחרות לא הוכחו כיעילות. שיטות אלה נקראות תרפיה רפראטיבית. גם ניסיונות לשנות נטייה מינית באמצעות תרופות (בדרך כלל מתן מינונים גבוהים של הורמוני המין טסטוסטרון או אסטרוגן) הוכחו כבלתי-יעילים ואף כמסוכנים (אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי, שתרם לפיצוח קוד האניגמה ונמנה עם מייסדי מדעי המחשב, התאבד כתוצאה מטיפול שכזה, שנכפה עליו). לפיכך, כללי האתיקה של פסיכולוגים, סקסולוגים, יועצים חינוכיים ועובדים סוציאליים מנחים אותם שלא לנסות לשנות נטייה מינית.

ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי קובע [4][5] כי אין שום הוכחה כי ניתן לשנות נטייה מינית באמצעות טיפולים‏‏ [6]. בנוסף, הארגון מביע חשש לפיו תרפיה רפראטיבית כרוכה בסיכונים פוטנציאליים גדולים, ביניהם גרימת דיכאון, חרדה והרס עצמי.

למרות קביעת הגופים המקצועיים, קיימים גופים בעלי אוריינטציה דתית המציעים לשנות את הנטייה מינית בעזרת טיפול, כדי להיענות לצו הדת (כגון איסור משכב זכר ביהדות). גופים אלו משתמשים לרוב בשיטת טיפול בהתמכרויות על מנת לגמול לכאורה את המטופל מנטייתו המינית. גופים מקצועיים קובעים כי נסיונות אלו מסוכנים ועלולים לגרום לדיכאון, חרדה והרס עצמי. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מתנגדת לכל טיפול המבוסס על ההנחה כי על הפציינט לשנות את נטייתו המינית, וקובעת כי על מטפלים להימנע מטיפולים כאלה[7]. בישראל פועל ארגון עצת נפש, ארגון דתי לאומי, המציע תרפיה רפראטיבית לטיפול בגברים הומואים, ומפעיל סדנאות תחת הכותרת "חזרה אל הגבריות".

למרות שנטייה מינית אינה ניתנת לשינוי, ישנם הומואים ולסביות הפועלים בסתירה לנטייתם המינית וחיים עם בן זוג מהמין השני. רבנים רבים מעודדים דרך זו וחלקם אף מציעים להסתיר את הנטיה המינית מבן הזוג. לעומתם, התומכים בזכויות להט"ב מעודדים אנשים לקבל את נטייתם המינית ולממש אותה.

[עריכה] השערות לגבי הגורמים המשפיעים על הנטייה המינית

הגורמים המשפיעים על נטייה מינית (בשפה מקצועית: האטיולוגיה של התופעה), אינם ברורים די הצורך. הדבר נכון הן לגבי נטייה מינית הטרוסקסואלית והן לגבי נטייה מינית הומוסקסואלית. אף לא ברור אם נטייה מינית אצל גברים ואצל נשים מתעצבת באותה צורה. הוצעו כמה הסברים להתהוות נטייה מינית אצל בני-אדם ולחלקם אף הוצגו תימוכין אמפיריים, אך אף הסבר לא הוכח במידה משביעת-רצון.

ההסברים שהועלו מציעים שלוש סיבות עיקריות להתעצבות נטייה מינית: סיבה גנטית, סיבה סביבתית ביולוגית וסיבה סביבתית פסיכולוגית. כיום מקובל להניח כי נטייה מינית מושפעת משילוב של הגורמים הנזכרים לעיל, וכי היא מתקבעת כבר בגיל הרך.

המחקרים מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 מתבססים בעיקרם על דיווחיהם של הומוסקסואלים ולסביות ושל אנשים שראיינו אותם (אלפרד קינסי הוא הבולט שבהם, ראו להלן). מחקרים אלו ניסו להשתמש בשיטות שונות על מנת להתגבר על חוסר שיתוף פעולה מצד נחקרים שנובע מכך שנושא המיניות בכלל, ונטייה מינית הומוסקסואלית בפרט הם נושאים עליהם קיים במידה רבה טאבו גם כיום ואפילו בארצות המערב.

ההתמקדות בנטייה ההומוסקסואלית דווקא, נובעת ככל הנראה מהדעה הרואה בנטייה המינית ההטרוסקסואלית הנפוצה יותר את המובן מאליו, ובנטייה מינית ההומוסקסואלית את החריג הדורש הסבר. הטיה זו אף גרמה לכך שחוקרים ניסו למצוא קשר בין נטייה מינית הומוסקסואלית לבין חוויות חריגות וטראומות בתקופת הילדות, כפי שמפורט בהמשך.

[עריכה] גורמים גנטיים

נטען כי גנים העוברים דרך משפחת האם זוהו כקשורים לנטייה הומוסקסואלית בגברים, אולם תאוריה זו לא עמדה במחקרי המשך. מנגד, מחקרים גנטיים אחרים מצאו שדווקא נטייה לסבית זוהתה כבעלת פוטנציאל תורשתי. במחקרים נמצא שבין תאומים זהים קיים דמיון רב יותר בנטייה המינית מאשר בתאומים לא זהים בסקר שערך Kenneth S. Kendler [8] נמצא כי הסיכוי של תאום זהה שאחיו הומוסקסואל להיות גם כן הומוסקסואל הוא כ 32% בהשוואה ל13% אצל זוגות תאומים לא זהים. מחקרי תאומים מעין אלו מראים על השפעה גנטית על הנטייה המינית אך לא במידה המצדיקה את ראיית ההומוסקסואליות כגנטית גרידא (תאומים זהים נושאים מטען גנטי זהה לכן תופעות גנטיות אמורות להתבטא בהם במידה שווה).

[עריכה] השפעות בשלב העוברי

לפי חלק מהמחקרים, נטייה הומוסקסואלית קשורה לסביבה ההורמונלית שחווה העובר במשך ההיריון.[9]. כמה תכונות הקשורות במידת החשיפה של העובר להורמוני מין קשורות גם להומוסקסואליות:

  • היחס בין אורך האצבע לאורך הקמיצה (Digit ratio) – אצל גברים הקמיצה בדרך כלל ארוכה מהאצבע, ואילו בקרב נשים נוטות אצבעות אלה להיות דומות יותר באורכן. נראה כי יחס האורכים הזה מושפע מהחשיפה העוברית לטסטוסטרון. כמה מחקרים הראו כי התפלגות יחס האצבעות אצל הומוסקסואלים קרובה יותר להתפלגות הנשית מלגברית (יש חפיפה רבה בין ההתפלגות של היחס הזה בשני המינים)
  • גיל ההתבגרות המינית – בממוצע, גברים הומוסקסואלים מדווחים על התבגרות מינית מוקדמת יותר מגברים הטרוסקסואלים (גיל פליטת זרע ראשונה וגיל התחלת יחסי מין).
  • אורך עצמות – לגברים הומוסקסואלים עצמות זרוע, יד ורגל קצרות יותר. העצמות הללו צומחות מדסקית סחוסית בקצותיהן, ההתארכות נפסקת כאשר הדסקית הזו נעלמת כלומר כאשר הסחוס הגמיש הופך לעצם קשה. הורמון המין הנשי אסטרוגן אחראי על התגרמות דסקית הגדילה והפסקת ההתארכות. השוני באורך הסופי של העצמות עשוי לרמוז, לכן, על "נשיות הורמונלית" של גברים הומוסקסואלים [10].
  • שמאליות – שיעור האיטרים (שמאליים) נמוך משיעורם אצל הטרוסקסואלים וקרוב לאחוז השמאליות בקרב הנשים.
  • תפיסה מרחבית – במבחנים של תפיסה מרחבית (למשל: סיבוב "מחשבתי" של גוף) קיבלו גברים הומוסקסואלים ציונים נמוכים משל הטרוסקסואלים; לעומת זאת, הם הצליחו יותר במבדקים מילוליים וזיכרון חזותי (מאפיינים נשיים).[11]
  • מיקום במשפחה – הסיכוי להיות הטרוסקסואל גבוה באופן מובהק אצל בנים בכורים ושיעור ההומוסקסואליות עולה ככל שלאדם יש יותר אחים בוגרים. הסיכוי להומוסקסואליות עולה ב-33% עם כל אח בוגר (אחיות אינן משפיעות על הסבירות הזו). חישוב פשוט מראה כי סיכוייו של מי שיש לו שלושה אחים בוגרים להיות הומוסקסואל יותר מכפולים מסיכוייו של הבכור. ניתוח סטטיסטי (בהתחשב בגודל הממוצע של משפחה בארצות הברית) העלה כי אחד מכל שבעה הומוסקסואלים שם צריך לייחס את חברותו בקהילה לאחיו הבוגרים. יש המשערים כי מערכת החיסון של האם לומדת להכיר חומרים האופיינים לעוברים זכרים כזרים והיא מייצרת נגדם נוגדנים הנלחמים בהם ביתר יעילות עם כל "זריקת דחף" נוספת (כלומר עם כל עובר נוסף ממין זכר).

מחקרי מוח הראו הבדלי גודל במספר מצומצם של גרעינים במוח (למשל בהיפותלמוס) בין הומוסקסואלים גברים להטרוסקסואלים נשים וגברים, אולם לא נקבע אם שוני זה הוא הגורם להומוסקסואליות, או ביטוי להתנהגות המינית השונה (כלומר, קשר הסיבה והמסוּבב אינו ברור).

גרגורי קוקרן העלה ב-1999 את ההשערה השנויה-במחלוקת כי הומוסקסואליות עשויה להיות תוצאה של חשיפה בשלב מוקדם מאוד לגורם פתוגני (חיידק או וירוס) ‏‏[12]. גם השערה זו טרם נבדקה בכלים מחקריים.

[עריכה] גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים

זיגמונד פרויד, 1914

הומוסקסואליות אינה ממוקדת באנשים שעברו חוויות חריגות בילדותם או בנעוריהם, או באנשים שהתנהגותם בגיל הילדות הייתה חריגה. אף לא הוכח כי לחוויות חריגות בילדות יש קשר לגיבוש נטייה מינית הומוסקסואלית, בהנחה שזו אכן מתגבשת רק לאחר הלידה. דו"ח שפרסם אלפרד קינסי בארצות הברית ב-1948 הראה כי נטייה מינית הומוסקסואלית נפוצה הרבה יותר ממה ששיערו תחילה, וכי היא נפוצה בקרב כלל הנחקרים, בין אם חוו ילדות נורמטיבית ובין אם לאו. מחקרים נוספים‏‏[13] שנעשו בעקבות קינסי אישרו ממצאים אלו. פסיכואנליטיקאים אף העלו את הההשערה כי נטייה מינית תלויה באופי הקשר בילדות עם אחד ההורים, אך השערות אלו בוססו אמפירית.

זיגמונד פרויד האמין שהאדם נולד ללא נטייה מינית וכי זו נקבעת על ידי האינטראקציות העתידיות של היילוד עם הוריו והבניה חברתית של הסביבה. פרויד היה הראשון שייחס את ההומוסקסואליות כקיבוע לא פתיר של התסביך האדיפלי. הסבר נוסף על-פי פרויד הוא תא משפחתי המאופיין באם דומיננטית ובעלת מעורבות יתר ובאב מרוחק ופסיבי. פרויד ראה בתופעה זו תוצאה של שילוב של נטיות פרה-דיספוזיציות ביולוגיות ודפוסים משפחתיים בעייתיים, וזה המקור לכך שבמשך שנים ההומוסקסואליות נתפסה כפתולוגיה, כלומר, סוגיה רפואית. באופן דומה, גם משפחות של הומוסקסואלים נתפסו כפתולוגיות, בהיותן מספקות את "התנאים לצמיחתם" של הומוסקסואלים. ‏‏[14]

גישתו של פרויד בעייתית היות שאינה מספקת כלים למענה לסוגיות הבאות:

  • אין הסבר לקיומם של הומוסקסואלים במשפחות שאינן מאופיינות בדפוס המשפחתי האופייני על-פי הגישה.
  • אין הסבר למקרים בהם הדפוס המשפחתי אופייני, אך הצאצאים הם הטרוסקסואלים.
  • אין הסבר לעובדה שבמשפחה אחת צאצא אחד הוא הומוסקסואל והאחר לא.

[עריכה] הסתייגויות

[עריכה] הפער בין משיכה התנהגות וזהות

נטייה מינית מוגדרת כשילוב בין רצונו של האדם, התנהגותו, וזהותו, ולכן אין מבחנים חיצוניים מוחלטים לקביעת נטייתו המינית של אדם. אנשים עשויים להתנהג שלא בהתאם לנטייתם המינית, לתקופה קצרה או כתוצאה מסיטואציה חולפת, ואין בכך להעיד על נטייתם המינית. לדוגמה, בסביבות חד מיניות נוצרים פעמים רבות קשרים אינטימיים בין שני אנשים בני אותו המין, שבסביבה פתוחה יעדיפו את בן המין הנגדי. ולעומת זאת בחברות שמרניות יעדיפו אנשים לחיות עם בין המין הנגדי גם אם הם נמשכים באופן בלעדי לבני מינם.

מתבגרים רבים חווים פנטזיות ומשיכה לשני המינים, והדבר אינו תלוי בנטייתם המינית ולא מאפשר להסיק לגבי היותם הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים או ביסקסואלים.

אנשים רבים המקיימים יחסי מין עם בני מינם מעדיפים לזהות עצמם כסטרייטים, או כביסקסואלים (עיינו בפיסקה העוסקת בשיעור ההומוסקסואליות באוכלוסייה). אנשים מזהים עצמם כבעלי נטייה מינית הומוסקסואלית עושים זאת ברוב המקרים רק לאחר שעברו תהליך אישי ארוך כפי שמתאר המודל של קאס לגיבוש זהות מינית הומוסקסואלית.

[עריכה] נטייה מינית כקטגוריה מודרנית

עצם החלוקה של אנשים על סמך רצונותיהם, ומינו של האדם בו הם חושקים, הינה פרקטיקה מודרנית. ישנם פילוסופים פוליטיים וחברתיים הטוענים כנגד כל ניסיון להגדיר אדם כמשתייך לקבוצה או מעמד מסוים על-פי סוג יחסי המין שהוא מקיים. המפורסם ביניהם גור וידאל קובע כי ניתן לדבר על יחסי מין הומוסקסואלים אך לא על אנשים הומוסקסואלים.

השימוש במונח הומוסקסואליות בהתייחס לחברות קדם-מודרניות הנו בעייתי, מכיוון שפעמים רבות תפיסת המיניות בחברות אלו היא שונה. בחברות מסורתיות מסוימות יחסי מין בין בני אותו המין מקובלים, אך הם כפופים לכללים חברתיים השונים מהמקובל בחברה המודרנית ואינם מהווים תחליף לקשר ממוסד בין גבר ואישה.

[עריכה] יחס החברה להומוארוטיקה וליחסי-מין הומוסקסואליים לאורך ההיסטוריה

[עריכה] הומוסקסואליות ביוון וברומי בעת העתיקה

ערך מורחב – הומוסקסואליות ביוון העתיקה
"מותו של יקינתון", מאת ז'אן ברוק, 1801; המיתולוגיה היוונית: אפולו תומך במאהבו יקינתון הגוסס מפצעיו
שריפה על המוקד של שני גברים שהורשעו בקיום יחסי מין, מחוץ לחומות ציריך שבשווייץ. 1482
שלט באושוויץ המפרט את סימני ההיכר של קבוצות אסירים שונות, בהם יהודים, פושעים, צוענים, הומוסקסואלים

בעוד שבמערב, עם עליית הנצרות עד המחצית השנייה של המאה ה-20, תייגו פעילות הומוסקסואלית כסטייה, בעת העתיקה המצב היה שונה. לפי עדויות ההיסטוריונים הרומאים פעילות הומוסקסואלית הייתה נפוצה בקרב הלוחמים הקלטים. גם היוונים לא ראו בכך כל פגם, אלא להפך, בירכו על התופעה וחשבו שגברים שמשרתים לצד מאהביהם צפויים להילחם בצורה טובה; כך התבנים הקימו את החבורה המקודשת של תבאי שהייתה יחידת עילית של צבאם וכל חבריה הורכבו מזוגות של מאהבים. גם בצבא הספרטני הדבר היה מקובל. סוג נוסף של יחסי מין בין גברים הקשור ליחסים שבין בכיר וזוטר, אך ללא ההקשר הצבאי, התקיים ביוון הקלאסית. כמעט כל הפילוסופים היוונים קיימו יחסי מין עם גברים אחרים, בדרך כלל עם שוליותיהם הצעירים. אפלטון, כפי שמשתקף בדיאלוג המשתה, סבר שמשכב אישה מביא לפורקן גופני בעוד שמשכב זכר מביא גם לפורקן הנפש. משכב זכר הייתה נורמה מקובלת בקרב בני אצולה רבים, ביוון העתיקה, סין, בביזנטיון, ובפרס של ימי הביניים.

הרומאים הסתייגו בהתחלה מהתופעה והתנגדו לה בתוקף. אחרי כיבושה של יוון במאה ה-2 לפנה"ס התרבות היוונית החלה לחדור לאימפריה הרומית ועם הזמן רוב הרומאים, במיוחד אנשי מעמד הביניים, קיבלו את הפעילות ההומוסקסואלית ולא ראו בה סטייה. לעומתם האריסטוקרטיה הרומית ראתה בפעילות הומוסקסואלית תופעה מגונה. המשורר הרומי גאיוס ואלריוס קאטולוס (84 - 54 לפסה"נ) מציין בשיריו את ההומוסקסואליות לגנאי, מתקיף את מתנגדיו על "נשיותם" ומהלל את מוסד הנישואין, אך לצד שירי האהבה המפורסמים שלו ל"לֶסְבּיה" (היא קלודיה מֶטֶלוּס) הוא כתב גם שירי חשק לנערים ושירי אהבה נכזבת לגבר בשם יובנטיוס. על כל פנים, גם ביוון וגם ברומא היה קוד התנהגות מורכב שראה התנהגויות הומוסקסואליות מסוימות כנורמטיביות, ואחרות כפסולות; בין השאר התנהגות הומוסקסואלית שנתפסה כנשית (מין אנאלי פאסיבי, התנהגות "רכרוכית" או "זנותית") נחשבה לגיטימית רק עבור עבדים ונערים, אך בקרב אזרחים מבוגרים הייתה עלולה להוביל לעונש.

הרומאים השתמשו במונח אירומטור ככינוי גנאי לאותם גברים שמבחירתם, כל תפקידם בזוגיות ההומוסקסואלית היה לענג גברים אחרים מבלי שידאגו שיענגו גם אותם, בעיקר לאלו שסיפקו שרותי מין אוראלי. בכך ראו כניעה וביטול עצמי מוסרי.

[עריכה] הומוסקסואליות בקרב קבוצות לוחמים בעת העתיקה

סוג דומה של יחסי מין הקשור לגבריות וללוחמה התקיים בתרבויות נוספות. למשל, אצל בני האזנדה, בדרום סודאן, הכוח הצבאי הקבוע של רווקים צעירים, "נשאו" נערים צעירים שסיפקו את צרכיהם המיניים עד אשר התעשרו מספיק כך שיכלו לשאת אישה. אותם נערים הפכו ברבות השנים ללוחמים, ו"נשאו" נערים משל עצמם. תופעה דומה התרחשה גם בגיניאה החדשה אצל בני הסמביה. במשך שבע שנים הנערים הצעירים הופרדו ממשפחתם וקיימו יחסי מין אוראליים עם בוגרים מהם. לדעת בני סמביה, על מנת להפוך ללוחמים קשוחים יש לבלוע זרע שפלטו לוחמים מבוגרים יותר - רצוי כמה שיותר לוחמים, ופעמים רבות ככל האפשר.

בתרבויות מסוימות, דוגמת זו שבניקרגואה, נעשתה הבחנה בין המחדיר לנחדר בשעת הפעילות המינית. בעוד החודר, שקיים יחסי מין גם עם נשים ואף נישא להן, נחשב לגבר נורמטיבי, ואף לגברי מאוד, הרי שהנחדר הועמד בקטגוריה מינית נפרדת. אך גם בחברות אלו הנחדר לא היה מורחק ומוקע מהחברה אלא היה חלק אינטגרלי ממנה. בתרבויות מסוימות, כגון בסיביר יוחסו לחלקם סגולות מיוחדות, כמו יכולת שמאניסטית. למעשה, ההומוסקסואליות כקהילה נפרדת ממוסדת ומוקעת התקיימה רק בחברה המערבית. המקרה הדומה ביותר לזה הוא ההיג'רה שבהודו. אך גם שם, גבר המקיים יחסי מין עם היג'רה אינו נחשב להומוסקסואל, בעוד שבחברה המערבית הוא עשוי להיחשב ככזה.

[עריכה] הומוסקסואליות באירופה מימי הביניים ועד העת החדשה

[עריכה] רדיפת הומוסקסואלים באירופה הנוצרית

לאורך ההיסטוריה ובמקומות רבים בעולם נחשבה הפעילות ההומוסקסואליות לפשע, ואנשים שקיימו פעילות כזו נרדפו. אחת הסיבות לכך היא הסתעפות התרבות היהודית, האוסרת על משכב זכר, בנצרות ובאסלאם. בתורה נאמר: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה, תועבה היא" (ויקרא יח, כב). זהו אחד המעשים הראויים על-פי הכתוב (ויקרא כ, י"ג) לעונש מוות (אם כי עונש כזה אינו נהוג עוד בהלכה): "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה, תועבה עשו שניהם, מות יומתו דמיהם בם" (ויקרא כ, יג). בעקבות כך נחשב קיום יחסים הומוסקסואליים בין גברים בדת היהודית, בדת הנוצרית ובאסלאם לחטא חמור.

בשלהי המאה ה-4, לאחר שהתקבלה הנצרות כדתה הרשמית של האימפריה הרומית, הסובלנות המינית פסקה לחלוטין כי הנצרות בדומה ליהדות רואה ביחסי מין אלו חטא. בימי הביניים היו הומוסקסואלים נתונים לרדיפות ואף היו עלולים להישרף על המוקד בעוון קיום פעילות הומוסקסואלית. בעת החדשה, כבר לא שרפו הומוסקסואלים על המוקד, אך היחס אליהם היה קשה, והם נכלאו לעתים קרובות. יחסי מין הומוסקסואליים הוצאו מחוץ לחוק בחלק ניכר ממדינות אירופה. עם התפתחות ענפי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 התפתחה גישה חדשה להומוסקסואליות. במקום לראות בהומוסקסואלים פושעים, החלו לראות בהם לוקים במחלת נפש ונעשו ניסיונות לפתח טיפולים כדי לרפאם. שתי הגישות, זו הרואה בהומוסקסאליות פשע וזו הרואה בהומוסקסואליות מחלה התקיימו זו בצד זו עד שנות השבעים של המאה ה-20.

[עריכה] היחס להומוסקסואליות מראשית העת החדשה

רדיפת הומוסקסואלים הגיעה לשיא בגרמניה הנאצית, שבה, בהתאם לסעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, נשלחו גברים הומוסקסואלים למחנות ריכוז, וזכו ליחס בלתי-אנושי. בחלק ממחנות הריכוז סומנו הומוסקסואלים באמצעות טלאי ורוד בצורת משולש הפוך שנתפר על בגדיהם. הנשים הלסביות בגרמניה הנאצית סבלו אף הן התנכלויות, אך לא נרדפו באופן שיטתי כגברים. אנדרטה באמסטרדם, הנקראת "הומומונומנט", מציינת את זכרם של כל ההומוסקסואלים שנרדפו לאורך הדורות בשל נטייתם.

היחס להומוסקסואלים התחיל להשתנות רק במחצית השנייה של המאה ה-20. הלגיטימציה שניתנה להומוסקסואליות במערב היא מהשינויים התרבותיים הגדולים ביותר שחלו בתקופה זו. ברוב ארצות העולם השלישי, לעומת זאת, נותר היחס להומוסקסואליות שלילי.

[עריכה] יחס הדתות להומוסקסואליות

[עריכה] יחס היהדות

ערך מורחב – איסור משכב זכר

בתנ"ך מוזכר המונח "משכב זכר" והוא מציין כמעט תמיד קונוטציות שליליות וכמעשה המהווה עבירה על הצו התנכ"י: "ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא" (ספר ויקרא י"ח 22) המכפיל את עצמו שני פרקים לאחר מכן באותו ספר: "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם" (ספר ויקרא כ' 13).[15]

בהקשר זה מוזכר המדרש האומר (מדרש רבה, ויקרא כ"ג): "דור המבול לא נמחו מן העולם אלא על ידי שכתבו גומסיות (שטרות נישואין) לזכר".

לעומת משכב זכרים האסור במפורש בתנ"ך ובעקבות כך גם בהלכה, קיימת לאקונה בתנ"ך בכל הנוגע למשכב נשים והדבר אינו ברור. עם זאת, בתלמוד הבבלי מוזכר איסור על נשים לקיים יחסי מין והתלמוד מכנה את התופעה "נשים המסוללות" ומבסס את האיסור על פסוק האוסר לעשות כמעשי ארץ מצרים.‏‏[16] הרמב"ם קובע כי להלכה הדבר אסור:

"נשים המסוללות זו בזו אסור, וממעשה מצריים הוא שהוזהרנו עליו, שנאמר "כמעשה ארץ מצריים ... לא תעשו". ואמרו חכמים, מה היו עושים איש נושא איש, ואישה נושאה אישה, ואישה נישאת לשני אנשים. אף על פי שמעשה זה אסור, אין מלקין עליו שאין לו לאו מיוחד, והרי אין שם ביאה כלל; לפיכך אין נאסרות לכהונה משום זנות, ולא תיאסר אישה על בעלה בזה שאין כאן זנות. וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור. ויש לאיש להקפיד על אשתו בדבר זה ולמנוע הנשים הידועות בכך מלהיכנס לה ומלצאת היא אליהן.
– משנה תורה, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, פיסקאות ח' - ט'.

מוסדות דתיים שמרניים כדוגמת רובו המוחלט של הממסד הרבני בישראל, ובאופן כללי, היהדות האורתודוקסית כולה, דוחים בחריפות כל מתן לגיטימציה ליחסים הומוסקסואליים, ועל אחת כמה נישואים בין בני אותו מין.

לאחרונה נשמעים קולות של רבנים מהזרם הדתי-לאומי שמוכנים להודות בכך שהומוסקסואליות אינה עניין של בחירה, אולם הם גורסים כי התגברות על הנטייה, כלומר אימוץ אורח חיים הטרוסקסואלי, היא חובה דתית. גם ישעיהו ליבוביץ' (אף שלא היה רב) הביע עמדה כזאת בתשובה למכתבים ששלחו אליו הומוסקסואלים דתיים. לעומתם, הרב יובל שרלו הביע עמדה מתונה יותר, כאשר אמר שעל הקהילה הדתית לקבל גם הומוסקסואלים שבחרו לצאת מהארון.[17] לדעת כל הרבנים האורתודוקסיים עצם האקט המיני בין שני גברים (מכונה "משכב זכר") הוא אסור. בקרב זרמים דתיים ליברליים יותר היחס להומוסקסואלים שונה. רבני התנועה ליהדות מתקדמת מחתנים זוגות בני אותו המין ובמוסדות התנועה מכשירים רבנים ורבניות גייז. בזרם הקונסרבטיבי אין גישה אחידה. מוסדות התנועה בחו"ל מכשירים רבניות ורבנים הומוסקסואלים, ורבני קהילות מחתנים זוגות כאלה, אך בארץ לא מכשירים רבנים שמצהירים על היותם גייז, ורק חלק מרבני הקהילות ישיאו זוג בני אותו מין.

[עריכה] יחס הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית והימין הנוצרי הפרוטסטנטי בארצות הברית ממשיכים להוקיע את ההומוסקסואליות, ולטעון שאורח חיים זה אינו כפוי על הפרט, והרוצה בכך יכול לעזוב אותו. בכנסייה הקתולית התרכך מעט היחס להומוסקסואלים, והם נתפסים כיום יותר כתועים מאשר כחוטאים.

[עריכה] יחס העולם המוסלמי

האסלאם אוסר על יחסי מין בני אותו המין, אולם העולם המוסלמי היה סובלני לאהבה בין גברים, ולפדרסטיה, עד המאה ה-18, והדבר אף בה לידי ביטוי בתרבות ובשירה. במאה ה-18 עם עליית השפעתה של התרבות האירופאית בעולם המוסלמי, הפך היחס לסובלני פחות. במדינות אסלאמיות רבות הומוסקסואליות אסורה על פי החוק, באיראן, ערב הסעודית, מאוריטניה, ניגריה וסודאן העונש המרבי ליחסי מין בין גברים הוא מוות.‏‏[18] ‏‏[19] אולם רוב מדינות אלו נוטות להקל בעונשים ולהגבילם לקנסות, מאסר בפועל והצלפות פומביות.‏‏[20] היחס הסלחני ליחסי מין בין גברים קשור לתפיסת המיניות בחברות אלו בהן רצונו של גבר לחדור לגבר אחר נתפס כנורמטיבי, אך הסכמה של גבר להיחדר נחשבת כמבזה. מדינות כמו מצריים מגלות יחס פחות סלחני לסממנים של 'אורח חיים הומוסקסואלי' כפי שהוא נתפס בעיניהן. כמו מצריים רואה בגבר השוכב עם גבר אחר בין השאר מפיסת המיניות בחברות אלו. תפיסת המיניו בלבנון, ירדן, טורקיה, אינדונזיה ומאלי קיום יחסים הומוסקסואלים אינו אסור, אך נחשב למגונה ועל כן מוסתר מהציבור.

איראן נוקטת במדיניות רדיפה ברוטאלית ביותר כלפי הומואים בתחומה, ומאז המהפכה האסלאמית ב-1979 הוצאו להורג יותר מ-4,000 איש שהורשעו בהומוסקסואליות,‏‏[21]. אם זאת האייטולות באיראן סובלנים מאוד לטרנסקסואלים, במדינה מתקיים מספר רב של ניתוחים לשינוי מין מזכר לנקבה, והוא לפעמים אף נכפה על גברים הומואים כ'פתרון' למשיכתם לגברים.

[עריכה] מקומם של הומוסקסואלים ולסביות בחברה כיום

בתרבויות מסוימות נחשבה פעילות ההומוסקסואליות לסטייה, לעבירה פלילית ואף למחלת נפש. כיום המגמה הנפוצה במדינות המערב היא להכיר בהומוסקסואליות כנטייה מינית לגיטימית ולא כסטייה מינית. יש אף הרואים בהומוסקסואליות זהות המגדירה את האדם מבחינות רבות. בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, ה-DSM. במהדורה DSM II שיצאה לאור ב-1968 עוד מופיעה הומוסקסואליות ברשימת ההפרעות הנפשיות, אך במהדורות שיצאו מ-1973 ואילך אין התייחסות להומוסקסואליות כהפרעה. ב-17 במאי 1990 נקט גם ארגון הבריאות העולמי בצעד דומה.

[עריכה] הומופוביה

ערך מורחב – הומופוביה

המונח הומופוביה מתאר סלידה, רתיעה ופחד משולל היגיון ‏‏מהומוסקסואלים ולסביות[22] והבאתן של תחושות אלה לידי ביטוי באפליה, דחיה, שנאה, או זלזול כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה המינית, כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין, גברים או נשים. הסיבות לשנאת הומוסקסואלים הן בדרך-כלל תרבותיות. בתרבויות ובדתות שונות, נתפשת הומוסקסואליות כטאבו. כלומר, במסגרת הנורמות המגדירות את המותר והאסור, הנכון והסוטה בקשרים רומנטיים ומיניים בין בני אדם, הומוסקסואליות נתפשת סטייה חמורה. חלק מהאנשים המאמצים תפישות אלו, מגלים עוינות כלפי אלו המתנהגים באופן שונה מהנכון והמקובל בעיניהם. בנוסף, הומופוביה נובעת גם מדעות קדומות שנקשרו בהומוסקסואלים.

[עריכה] התיחסות להומוסקסואלים ולסביות בחקיקה ובפסיקה

(לחץ להגדלה)

██ אין נתון רשמי

הומוסקסואליות חוקית:

██ מדינות המאפשרות נישואים חד-מיניים

██ מדינות המאפשרות איחוד אזרחי

██ מדינות שלא מאפשרות איחוד אזרחי או נישואים חד-מיניים

██ מדינות המכירות בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינות אחרות

הומוסקסואליות לא חוקית:

██ מדינות בהן נהוג עונש קל להומוסקסואלים

██ מדינות בהן נהוג עונש כבד להומוסקסואלים

██ מדינות בהן נהוג מאסר עולם להומוסקסואלים

██ מדינות בהן נהוג עונש מוות להומוסקסואלים

חתונה בקנדה שבה נישאו כחוק שני גברים

הומוסקסואליות נחשבה לעבירה פלילית בבריטניה. הסופר אוסקר ויילד נידון בסוף המאה ה-19 לשנתיים מאסר בעוון "הפקרות רבתי", כלומר מין הומוסקסואלי עם נערים שלא ממעמדו. בשנת 1952 הורשע המתמטיקאי אלן טיורינג בהומוסקסואליות, ובגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר לבין טיפול הורמונלי. טיורינג בחר באפשרות השנייה, וכעבור שנתיים התאבד באכילת תפוח מורעל, כנראה בעקבות הטיפול שניתן לו. כיום ידוע שאין בטיפול שקיבל, או בטיפול הורמונלי אחר, כדי לשנות נטייה מינית. החוק האוסר על הומוסקסואליות בבריטניה בוטל בשנות השבעים.

עד לאחרונה נחשבה הומוסקסואליות לעבירה פלילית בכמה ממדינות ארצות הברית. ב-2004 התקבל ערעור שהוגש על כך לבית המשפט העליון של ארצות הברית ונקבע כי חוקים נגד "מעשי סדום" סותרים את החוקה. בכך נהפכה החלטה שונה מ-1986 שבה נאמר כי הכשרת הומוסקסואליות תהווה "השלכת אלף שנים של הדרכה מוסרית". עוד קודם לכן נאסרה בארצות הברית אפליה על רקע הומוסקסואלי, אך הותר לארגון פרטי כתנועת הצופים לסלק משורותיו מדריך הומוסקסואל.

החל מסוף המאה העשרים ניכרת מגמה בקרב מדינות מעטות להתייחס לנישואים אזרחיים כאל זכות שהמדינה מחויבת להעניק לכל אזרחיה ללא הבדל נטייה מינית. נכון לאפריל 2009 המדינות שבהן קיימים נישואים חד מיניים הן בלגיה, נורבגיה, שבדיה, הולנד, קנדה, ספרד ודרום אפריקה, וכן המדינות מסצ'וסטס, קונטיקט, איווה, ורמונט, מיין וניו המפשייר בארצות הברית. במדינות רבות אחרות (בעיקר באירופה) קיימת הכרה רשמית בזוגיות חד-מינית באמצעות איחודים אזרחיים המעניקים זכויות דומות לזכויות זוגות נשואים.

[עריכה] הומוסקסואלים בצבא בריטניה ובצבא ארצות הברית

בארצות הברית ובבריטניה, שבהן לא נהוג שירות חובה, לא התקבלו הומוסקסואלים לצבא עד לתחילת שנות ה-90. בבריטניה הוחלט לגייס הומוסקסואלים ולסביות ללא אפליה. בארצות הברית לעומת זאת הנהיג ביל קלינטון מדיניות שמכונה "לא נשאל, אל תספר". במסגרת מדיניות זו, נמחקה השאלה בנוגע לנטיה מינית מטופסי הגיוס, והמתגייס אינו חייב לדווח לשלטונות הצבא על נטיותיו. עדיין אם במהלך השירות נטיתו המינית של החייל תיחשף או שיתגלה כי החייל מקיים קשר אינטימי כלשהו עם בן מינו הוא יורחק מהשירות. המדיניות הוצגה כפתרון פשרה שיאפשר להומוסקסואלים לשרת בצבא ארצות הברית, אך בפועל מאז הונהגה המדיניות חלה עלייה תלולה במספר ההומוסקסואלים שהושעו משירות - למעלה מ-11,000 מאז החלת הנוהל‏‏[23].

[עריכה] הורות הומו-לסבית

ערך מורחב – הורות הומו-לסבית

הורות הומו-לסבית היא הורות שבה הזוג המגדל את הילד מורכב משני אנשים בני אותו המין או שלפחות אחד מהורי הילד הוא הומו או לסבית. הומואים ולסביות משמשים כהורים במסגרות משפחתיות שונות ומגוונות. אפשרויות העומדות בפני זוגות הטרוסקסואלים כגון אימוץ ילדי בן הזוג, אימוץ כזוג, והיעזרות באם פונדקאית, עדיין אינם זמינים לזוגות גברים ולזוגות נשים. נושא זה נמצא במרכז המאבק הציבורי של הקהילה ההומו-לסבית.

[עריכה] סמלים

ערך מורחב – סמלי להט"ב

שני הסמלים הבולטים המשמשים פעילי ציבור וארגונים העוסקים בענייני ההומואים והלסביות ובזכויותיהם הם המשולש הוורוד ההפוך משולש ורוד, ודגל הגאווה בעל ששת צבעי הקשת דגל הגאווה.

המשולש הוורוד שימש את הנאצים בתקופת השואה לסימונם של גברים הומוסקסואלים בחלק ממחנות הריכוז בנוסף לסימון יהודים בטלאי צהוב, ולסימון מיעוטים וקבוצות אסירים אחרים. רדיפת הומוסקסואלים הייתה חלק ממדיניות תורת הגזע, ונעשתה בעזרת סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני שהורחב בתקופת השלטון הנאצי לשם כך.

דגל הגאווה בששת צבעי הקשת הוא אחד הסמלים הידועים של תנועות השחרור של ההומוסקסואלים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים (ראשי תיבות: להט"ב). צבעוניותו מסמלת את ערכי הרבגוניות והסובלנות שהוא בא לקדם. הוא נקרא כך משום שנועד לבטא תחושת ערך עצמי, היינו גאווה, שהומוסקסואלים לסביות וטרנסג'נדרים, הרגישו כי נשללה מהם, על שום היותם שונים בנטייתם המינית, או בזהותם המגדרית.

[עריכה] מצעד הגאווה

מצעד הגאווה בירושלים, 2005
ערך מורחב – מצעד הגאווה

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם ובישראל, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסאולים (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. מצעדים מתקיימים במרבית הערים הגדולות בעולם המערבי. בישראל מתקיים מצעד הגאווה בירושלים, בתל אביב, באילת ובחיפה. האירוע נחגג בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול.

כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:

  • השוני בנטייה המינית או בזהות המינית איננו חסרון או בושה.
  • עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שמי שבוחר לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתו.
  • קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, בלי תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.

[עריכה] מחלת האיידס

ערך מורחב – איידס

מחלת האיידס זוהתה לראשונה בחולים הומוסקסואלים, בראשית שנות השמונים. משנות ה-80 ואילך הפכה המחלה למגפה, שהתפשטה תחילה בעיקר בקרב גברים הומוסקסואלים. לכך היו כמה סיבות: בממוצע, גברים הומואים מקיימים יחסי מין עם יותר פרטנרים מאשר גברים סטרייטים, ובנוסף הסיכוי להידבקות ביחסי מין אנאליים גבוה יותר מאשר במין וגינלי, אלא אם כן משתמשים בקונדום. הקונדום לא היה נפוץ בעבר בקרב גברים הומוסקסואלים, אולי משום שנחשב בעיקר כאמצעי למניעת הריון, ופחות כאמצעי למניעת מחלות מין.

המאבק באיידס הפך לנושא מרכזי בקרב ארגונים הומוסקסואליים, ואף לגורם מגבש לציבור ההומוסקסואלי, שהרגיש שהממשלות, ובייחוד ממשלת ארצות הברית בתקופה השמרנית של ממשל רייגן, מזניחות את המאבק במחלה בשל הומופוביה.

גם כיום בישראל ובארצות הברית, שיעור נשאי האיידס בקרב גברים הומואים גבוה משמעותית מאשר בציבור הרחב‏‏[24]. מאז שנת 2003 חלה החרפה במצב ומרבית הנדבקים באיידס בישראל הם גברים הומואים שקיימו יחסי מין ללא קונדום‏‏[25]‏‏[26]. בתגובה יזם הוועד למלחמה באיידס מספר קמפיינים להעלת המודעות לחשיבות השימוש בקונדום בקרב גברים הומואים צעירים. קבוצה זו זוהתה כקבוצת סיכון בה נשחקה המודעות לצורך בשימוש בקונדום בצורה המשמעותית ביותר.

בניגוד לישראל וארצות הברית, במערב אירופה, שיעור הנשאים בקרב גברים הומוסקסואלים דומה לשיעורם בקרב הטרוסקסואלים, ובאפריקה ובמזרח אסיה נפוצה מחלת האיידס בעיקר בקרב גברים ונשים הטרוסקסואלים.

[עריכה] לסביות והומוסקסואלים בישראל

ערך מורחב – מעמד ההומוסקסואלים בישראל

מעמדם של ההומוסקסואלים והלסביות בישראל בחברה ובמשפט עבר שינויים מפליגים בשנים האחרונות. מאז שנת 1988, אין בישראל איסור על קיום יחסי מין בין שני אנשים מאותו המין. כמו כן, בני זוג מאותו המין זוכים לכל הזכויות הפיננסיות להם זוכים ידועים בציבור.

הומוסקסואלים ולסביות זוכים ליחס שוויוני בצבא ובמקומות העבודה. כמו כן, זוגות בני אותו מין שהתחתנו בחו"ל יכולים להירשם במרשם האוכלוסין בארץ.

עם זאת הומוסקסואלים ולסביות אינם נהנים עדיין משוויון זכויות חוקי מלא, והם נלחמים על מקומם בחברה. זוגות בני אותו מין עדיין מופלים בנישואים ובאימוץ ילדים.

[עריכה] הומוסקסואלים ולסביות בצה"ל

צה"ל אינו מפלה על רקע נטייה מינית. כל התפקידים בצה"ל לרבות תפקידי לחימה ופיקוד ותפקידים בעלי סיווג ביטחוני רגיש פתוחים בפני הומוסקסואלים ולסביות. נטייה מינית אינה מהווה עוד פרמטר בקביעת סיווגו הביטחוני של אדם. צה"ל מכיר בבני זוג מאותו המין ובכלל זה באלמנים ואלמנות של בן זוג מאותו המין‏‏[27]. פקודות צה"ל אוסרות על הטרדה על רקע נטייה מינית. כמו כן צה"ל מתיר לחיילים להשתתף באופן פרטי במצעדי הגאווה‏‏[28].

לא תמיד היו פני הדברים כך. בשנות השבעים ובשנות השמונים של המאה העשרים מנע צה"ל מהומוסקסואלים להתקדם לדרגת קצונה או להמשיך בשירות קבע. צה"ל אף דחף חיילים הומוסקסואלים שהודו בנטייתם, לדווח על חיילים אחרים המוכרים להם כהומוסקסואלים. ב-1993, על-פי החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, הותר להומוסקסואלים גלויים לשרת בקהילת המודיעין. קודם לכן, גויסו הומוסקסואלים לשירות סדיר בצה"ל, אולם הם נפסלו משירות בקהילת המודיעין, ולפעמים שוחררו משירות כסובלים ממחלת נפש. החלטתו של רבין הושפעה מאוד מעדותו של עוזי אבן, הומוסקסואל ששירת שנים רבות כפיזיקאי במערכת הביטחון ועסק בעניינים ביטחון רגישים. אבן שמר את זהותו המינית בסוד, עד שהחליט לחשוף אותה בכנס שנערך בכנסת ביוזמת חברת הכנסת יעל דיין. מספר שנים לאחר מכן, בכנסת ה-15 כיהן אבן כחבר כנסת מטעם מר"צ. הוא היה חבר הכנסת הראשון שהצהיר על נטייתו המינית בגלוי, ואף העמיד את ענייניהם של ההומוסקסואלים בראש סדר יומו.

[עריכה] קהילה הומו-לסבית וארגונים בישראל

"המרכז העירוני לקהילה הגאה" הנמצא בגן מאיר בתל אביב-יפו ומשכן פעילות של קבוצות שונות בעיר.

מנהיגי ציבור ומובילי דעת קהל טוענים כי ציבור ההומוסקסואלים והלסביות הינו קהילה ואף משתמשים בביטויים כמו "הקהילה ההומו-לסבית", "הקהילה הגאה", או "קהילת הלהט"ב" לרבות טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

לעומתם הומוסקסואלים ולסביות רבים אינם חשים חלק מקהילה, או רצון להשתייך לקהילה זו או אחרת. הם אף טוענים כי הנטייה המינית כשלעצמה אינה מספיקה על מנת להגדיר את כלל ההומוסקסואלים והלסביות כקהילה.

בישראל פועלים מספר ארגונים שמטרתם תמיכה, קידום סובלנות, ומאבק על שיויון, ללסביות, הומואים, טרנס, ביסקסואלים ובני משפחותיהם. הארגונים פועלים באופן עצמאי, כל אחד בתחומו, ומשתפים ביניהם פעולה בנושאים שונים.

  • אגודת הלהט"ב - עמותה הפועלת לקידום זכויות האזרח של ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים. "האגודה", כפי שהיא מכונה, היא הארגון הוותיק מכולם, מרכזה בתל אביב והיא מקיימת פעילויות ברחבי הארץ למעט ירושלים.
  • הבית הפתוח - "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות", בשמו הרשמי, הוא ארגון ירושלמי שמציע מסגרת קהילתית תומכת ללהט"בים ומוביל את המאבק לסובלנות ושיויון בירושלים.
  • תהל"ה - עמותה העוסקת בתמיכה הדדית של הורים ובני משפחה של לסביות, הומואים, בי וטרנס.
  • ארגון הנוער הגאה - ארגון התנדבותי שמציע מסגרת חברתית תומכת ומקבלת לבני נוער להט"ב.
  • חושן - מרכז חינוך הפועל בנושאים של נטייה מינית וזהות מגדרית. מקיים פעילות התנדבותית הסברתית בקרב הציבור הרחב לקידום הבנה וסובלנות כלפי להט"ב.
  • חברותא - ארגון הומואים דתיים, המציע מסגרת חברתית ופעילות קהילתית וחינוכית להומואים דתיים, בעיקר בירושלים.
  • הו"ד (הומואים דתיים) - ארגון הומוסקסואלים דתיים.
  • בת קול - ארגון לסביות דתיות המקיים מסגרת של תמיכה וערבות הדדית לנשים המבקשות לשלב בין היותן לסביות מחד והיותן דתיות מאידך. הארגון מקדם חינוך לסובלנות ושוויון בחברה הדתית.
  • שישה צבעים - עמותה העוסקת בפעילות קהילתית לציבור הלהט"ב.
  • תאי הסטודנטים הלהט"בים מקיימים פעילויות באוניברסיטאות השונות:
    • העשירון האחר באוניברסיטה העברית בירושלים
    • MG באוניברסיטת תל אביב
    • סגו"ל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
    • TQ בטכניון בחיפה

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] מקורות מידע מוסמכים

[עריכה] תנועות וארגונים בישראל

[עריכה] אתרים ישראליים בנושא

[עריכה] כתבות ומאמרים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=790853&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
  2. ^ Therapies Focused on Attempts to Change Sexual Orientation (Reparative or Conversion Therapies), מסמך הצהרת עמדה של ה-APA (באנגלית)קובץ PDF
  3. ^ יש להזין הערת שוליים בתבנית
  4. ^ ראו כאן את קביעת אגודת הפסיכולוגים האמריקאית
  5. ^ ראו כאן את קביעת אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית
  6. ^ http://www.psych.org/Departments/EDU/Library/APAOfficialDocumentsandRelated/PositionStatements/200001a.aspx
  7. ^ Answers to Your Questions For a Better Understanding of Sexual Orientation & Homosexuality, דף שאלות ותשובות של ה-APA (באנגלית)
  8. ^ Kenneth S. Kendler et al. Sexual Orientation in a U.S. National Sample of Twin and Nontwin Sibling Pairs, Am J Psychiatry 157:11, November 2000
  9. ^ סקירה מקיפה של מחקרים אלו:
    :The neurodevelopment of human sexual orientation Qazi Rahman, Neuroscience and Biobehavioral Reviews 29 (2005) 1057–1066
  10. ^ Martin, J.T., Nguyen, D.H., 2004. Anthropometric analysis of homosexuals and heterosexuals: implications for early hormone exposure. Hormones and behavior 45, 31–39.
  11. ^  :Rahman, Q., Wilson, G.D., 2003b. Large sexual orientation related differences in performance on mental rotation and judgement of line orientation. Neuropsychology 17, 25–31. Rahman, Q., Abrahams, S., Wilson, G.D., 2003a. Sexual orientation related differences in verbal fluency. Neuropsychology 17, 240–246.
  12. ^ http://en.wikipedia.org/wiki/Pathogenic_theory_of_homosexuality
  13. ^ http://www.indiana.edu/~kinsey/resources/bib-homoprev.html#Binson1995
  14. ^ Sigmund Freud, "Three Essays on the Theory of Sexuality", 1905 ‏
  15. ^ ‏אם כי לפעמים מוזכר המונח בהקשר של אישה שיודעת משכב זכר, כלומר, שאינה בתולה. לדוגמה: ספר שופטים פרק כ"א.‏
  16. ^ ‏מסכת יבמות, דף ע"ו עמ' א'.‏
  17. ^ http://www.bat-kol.org/files/Rav_Scherlow_Hod_Batkol.pdf
  18. ^http://www.ilga.org/news_results.asp?LanguageID=1&FileID=1111&ZoneID=7&FileCategory=50‏
  19. ^http://www.religionfacts.com/homosexuality/islam.htm‏
  20. ^ http://www.sodomylaws.org/world/saudi_arabia/saudinews19.htm
  21. ^ http://www.vexen.co.uk/religion/homosexuality.html#Islam
  22. ^הומופוביה על-פי המילון dictionary.com
  23. ^http://www.365gay.com/Newscon07/02/022207ask.htm‏
  24. ^ http://aidsisrael.org.il/zope/home/men_with_men_safe_sex
  25. ^ http://www.nrg.co.il/online/40/ART1/464/460.html
  26. ^http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3175778,00.html‏
  27. ^ http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=513304‏
  28. ^http://nfc.livedns.co.il/Archive/01-D-114912-00.html?tag=17-33-06‏

[עריכה] שאלות ותשובות

יש לכם שאלה? פנו לפורום האנונימי של האנציקלופדיה.

[עריכה] ראו גם