מעשה סדום

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנסואה אילון (François-Rolland Elluin) "סדומאים מתגרים בחרון האל", 1781.

מעשה סדום הוא המונח המשפטי בו נוקטים על מנת לתאר מין אנאלי או אוראלי. בישראל, לפי סעיף 347 לחוק העונשין, מעשה סדום הוא "החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם". לפי אותו סעיף, כאשר הדבר נעשה בקטין מתחת לגיל 16, או שלא בהסכמה, או תוך ניצול יחסי מרות, הדבר מהווה עבירה פלילית שעונשה בחוק הישראלי בין 3 ל-20 שנות מאסר, בכפוף לנסיבות האירוע.

למונח שורשים דתיים יהודיים, נוצריים וטרום-מודרניים. על פי האמונה היהודית והנוצרית, פריצות מינית ובכלל זה גברים המקיימים יחסי מין עם גברים וסטייה מהנורמות המקובלות היו מהגורמים הראשיים שהביאו להשמדתה של העיר המקראית סדום, המסופר בספר בראשית.

הקישור בין השמדתה של העיר סדום לבין יחסי מין הומוסקסואליים הוא מעשה ידיהם של פרשנים מאוחרים. המקרא כלל אינו מפרט מה הייתה רעתם של אנשי סדום שבגללה נענשו עונש כה חמור, וגם אברהם בחפשו לשווא "עשרה צדיקים בסדום" אינו מציין במה אמורה להתבטא צדקתם של צדיקים אלה. המעשה המרושע הקונקרטי היחיד של אנשי סדום אשר מוזכר במקרא הוא הניסיון לאנוס את אורחיו של לוט, כאשר הרשע במעשה זה עשוי להיות בניסיון האונס ובהפרת חובת הכנסת אורחים לא פחות מאשר בהקשר ההומוסקסואלי. (בפרשה הדומה של פילגש בגבעה, שגם בה נענשה העיר החוטאת בחומרה רבה אם כי בידי אדם, היה מדובר באונס של אשה.)

הנביא ישעיהו, בהוכיחו את העם במלים "שמעו דבר ה' קציני סדום, האזינו תורת אלוהינו עם עמורה" (ישעיהו פרק א' פסוק 23) אינו מתיחס להומוסקסואליות כי אם לשחיתות ולעושק העניים. גם חז"ל, בפרשנותם לסיפור סדום, התייחסו בעיקר לאספקטים של אי-צדק בוטה ביחסים החברתיים בסדום, ולאו דווקא להקשר ההומוסקסואלי.

מאז המאה החמישית נקשר המונח "מעשה סדום" לתיאור כל התנהגות מינית שאינה משגל וגינלי, ובפרט ליחסים הומוסקסואליים. יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, התייחס למונח בספר החוקים שלו, ופירש כי מעשי סדום היו יחסי מין בין גברים, או אף התשוקה להם, מביאים לרעב, לרעידות אדמה ולמגפות. הקישור בין העיר סדום התנ"כית לבין יחסי מין כאלה נהיה רווח בחברה האירופית - הן הנוצרית והן היהודית - ועדיין קיים בחוגים דתיים שמרניים עד היום.

עד 1988 היו אסורים בישראל מעשי סדום אנאליים גם אם נעשו בהסכמה. תיקון חוק העונשין באותה שנה, ביוזמת שולמית אלוני, שינה את החוק, אולם גם קודם לכן הייתה בתוקף החלטתו השנויה במחלוקת של היועץ המשפטי חיים כהן שלא להעמיד לדין על ביצוע מעשי סדום בהסכמה[1].

בכמה ממדינות ארצות הברית היו נהוגים חוקים האוסרים על מין אנאלי בין בוגרים עד 2003, אז החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית, בפסק דין לורנס נגד טקסס, כי האיסור סותר את החוקה, מכיוון שיחסי מין בהסכמה בין בוגרים בפרטיות ביתם היא חלק מההגנה על הפרטיות המוקנה מכוח התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, ולכן דינם של חוקים אלו להתבטל.

גם במקומות בהם בוטל המונח "מעשה סדום" כמונח חוקי, נמשך לא פעם השימוש בו כמלת גנאי להומוסקסואלים ומעשיהם, בפיהם של חוגים פוליטיים ודתיים שונים [2]. השימוש במונח זה מבטא עמדה שלילית חריפה - כאשר ההומוסקסואלים עצמם, וחוגים ליברליים הרואים ביחסים הומוסקסואליים בהסכמה בין בוגרים התנהגות לגיטימית, נמנעים לחלוטין משימוש במונח זה[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יובל יונאי ודורי ספיבק "בין שתיקה לגינוי: הבניית הזהות של ההומואים בשיח המשפטי בישראל 1948-1988". סוציולוגיה ישראלית מס' 2 (1999) 257-293)קובץ PDF
  2. ^ למשל, הח"כ הדתי אליהו גבאי אשר הגיש בינואר 2008 הצעת חוק לאסור על קיום מצעד הגאווה בירושלים, אמר כי המקום המתאים למצעדים מסוג זה הוא "בסדום ולא בירושלים" [1]
  3. ^ דוגמה להתיחסות הליברלית אל הפרשנות הדתית של סיפור סדום אפשר לראות במאמר "נצרות, סדום וירושלים" שפורסם בתחילת 2008 בבלוג "ישראלי, יהודי, שמאלני, ציוני" [2]

ראו גם