פורנוגרפיית ילדים

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פורנוגרפיית ילדים מתייחסת לתמונות או סרטים, ובמקרים מסוימים, גם ליצירה ספרותית, המתארים פעילות מינית מפורשת שבה משתתף קטין. פורנוגרפיית ילדים היא למעשה תיעוד של התעללות מינית בילדים.

94 מדינות מתוך 187 המדינות החברות באינטרפול חוקקו חוקים המתייחסים ספציפית פורנוגרפיית ילדים, נכון ל-2008, אך אין זה כולל מדינות האוסרות פורנוגרפיה מכל סוג. החזקה של פורנוגרפיית ילדים ללא כוונת הפצה נחשבת לעבירה פלילית ב-54 מדינות באינטרפול. הפצה והחזקה של פורנוגרפיית ילדים נחשבים לעבירה פלילית בכמעט כל המדינות המערביות.

הגדרות משפטיות לפורנוגרפיית ילדים כוללת בדרך כלל תמונות מיניות הכוללות ילדים ומתבגרים צעירים, ובכללן איורים שנוצרו באמצעות מחשב. רוב העצורים שהחזיקו פורנוגרפיית ילדים, החזיקו תמונות של ילדים לפני גיל ההתבגרות; הימצאות של תמונות פורנוגרפיות של קטינים לאחר גיל ההתבגרות נוטים פחות לעמוד לדין, על אף שגם תמונות אלו אסורות.

פורנוגרפיית ילדים היא בין מגזרי הפעילות הפלילית בעלי הצמיחה המהירה ביותר באינטרנט. מפיקי פורנוגרפיית ילדים מנסים להימנע מתביעה על ידי הפצת החומר שלהם מעבר לגבולות הלאומיים, אם כי בשנים האחרונות ניתן לטפל גם במפיקים אלו באמצעות שיתוף פעולה בין מדינות. פורנוגרפיה של ילדים לפני גיל ההתבגרות משמשת פדופילים למגוון מטרות, כגון שימוש מיני אישי, מסחר עם פדופילים אחרים, הכנת ילדים להתעללות מינית בתהליך המכונה "טיפוח הילד" (child grooming), או לניצול ילדים למטרות מסחר, כגון יצירת יצירות פורנוגרפיות חדשות או זנות בקרב ילדים.

טרמינולוגיה

לאחרונה הפך המונח "צילומים המתעדים התעללות בילדים" (child abuse images) לפופלרי יותר בקרב חוקרים ורשויות החוק, הואיל והמונח "פורנוגרפיה" נושא משמעות משתמעת של הסכמה ויוצר ריחוק מהיבט ההתעללות. קיימים מונחים דומים, כגון "חומר המתעד התעללות מינית בילדים" ו-"תיעוד של התעללות מינית בילדים". במונח "פורנוגרפיית ילדים" נעשה שימוש משפטי במספר מדינות, תוך שימוש במונחים קשורים כגון "תצלומים מגונים של ילדים". הקונגרס העולמי השלישי נגד ניצול מיני של ילדים ומתבגרים ציין בשנת 2008 כי "יותר ויותר אנשים משתמשים במונח 'צילומים המתעדים התעללות בילדים' (child abuse images) על מנת לשקף את חומרת התופעה ולהדגיש כי תמונות פורנוגרפיות של ילדים הן למעשה תיעוד של פשע שבוצע".

האינטרפול ומוסדות שיטור של הממשלות השונות אוכפים גם את החוקים הבינלאומיים. האינטרפול הגדיר פורנוגרפיית ילדים באופן הבא:

"פורנוגרפיית ילדים היא תוצאה של התעללות מינית או ניצול מיני שבוצע כנגד ילד. ניתן להגדירו ככל אמצעי המתעד התעללות מינית בילדים או המעודד התעללות כאמור, ... המתרכזים באקטים מיניים או באיברי המין של ילדים".

התעללות מינית בילדים לייצור והפצה

עטיפת האלבום הרביעי של להקת הסקורפיונס (1976) נחשב על ידי רבים לניצול מיני על אף על שבוצע בהסכמת הילדה בת ה-10 והוריה (רמה 5 בסולם COPINE - ראו להלן).

ילדים בכל הגילאים, כולל תינוקות, מנוצלים לצורך ייצור פורנוגרפיה. משרד המשפטים האמריקאי מעריך כי יוצרי הפורנוגרפיה תיעדו מקרי התעללות במעל מיליון ילדים בארצות הברית בלבד. קיימת מגמה גוברת לניצול קורבנות צעירים יותר ולביצוע אקטים אכזריים יותר. הקונגרס העולמי נגד ניצול מיני-מסחרי של ילדים ציין כי "אף על פי שלא ניתן להשיג נתונים מדויקים, מעיון בתכנים פורנוגרפיים הזמינים בשוק הבינלאומי עולה כי מספר משמעותי של ילדים מנוצלים דרך מדיום זה".

ארגון הצדקה הבריטי NCH מציין כי הביקוש לפורנוגרפיית ילדים באינטרנט הביאה לעלייה במקרי ההתעללות בילדים. במחקר אמריקאי שניתח במשך שנה אחת (2000-2001) גברים שנעצרו בגין החזקת לפורנוגרפיית ילדים, נמצא כי מרבית התמונות כללו ילדים לפני גיל ההתבגרות (83%) ותמונות המתעדות חדירה (80%). ברשות כ-21% מהגברים נמצאו תמונות שכללו אלימות (כגון אונס, בונדאג' ועינויים) ובמרבית התמונות הללו היו הילדים כבולים, עיניהם מכוסים, פיהם חסום או עברו התעללות סדיסטית. ברשות כ-39% מהגברים נמצאו קטעי וידאו שכללו תנועה וקול. ברשות כ-79% מהגברים נמצא מה שעשוי להיות מכונה "פורנו רך" של ילדים – תמונות של ילדים עירומים או עירומים למחצה, אך רק בקרב 1% מהגברים נמצאו רק סוג זה של פורנוגרפיה. רשויות האכיפה מצאו כי לכ-48% מהגברים היו מעל למאה תמונות סטילס, ול-14% מהגברים היו מעל לאלף תמונות סטילס. 40% מהגברים התעללות מינית בילדים בנוסף למעצר בגין אחזקת לפורנוגרפיית ילדים.

מאשה אלן, אשר אומצה בגיל 8 מברית המועצות לשעבר, עברה התעללות בידי אביה האמריקאי המאמץ במשך חמש שנים. אביה צילום והעלה את תמונותיה לרשת האינטרנט. עדותה סייע להעביר חוק הקרוי על שמה, "חוק מאשה", שחוקק ב-2006 במסגרת חוק אדם וולש להגנת הילד ולבטיחותו. החוק מאפשר למי לצעירים בני 18 ומעלה לתבוע בבית משפט אזרחי מי שהוריד מהאינטרנט תמונות פורנוגרפיות שנלקחו כשהיו ילדים. החוק מכליל גם צפייה בתמונות באינטרנט מבלי שהורדו למחשב (התובעים הסתמכו על שאריות שנותרו במחשבו של הצופה, שהעידו על הצפייה בתמונות).

הקשר להטרדה ולהתעללות מינית בילדים

מומחים מסוימים טוענים כי צפייה בפורנוגרפיית ילדים מפחית את הסיכון לפגיעה בידי פדופיל, לעומת מומחים אחרים הטוענים כי הצפייה דווקא מגבירה את הסיכון.

לפי מאיו קליניק בארצות הברית, מחקרים ודוחות מצביעים על כך כי 30% עד 80% מהפדופילים שצפו בפורנוגרפיית ילדים ו-76% מהאנשים שנעצרו עקב צפייה בפורנוגרפיית ילדים באינטרנט, פגעו בילד בפועל. יחד עם זאת, קשה לומר מה הייתה חלקו של הפורנוגרפיה (קרי, האם היו פוגעים בילדים אילולא השימוש במחשב).

סולם COPINE

Postscript-viewer-blue svg.png ערך מורחב – סולם COPINE

בסוף שנת 1990 פיתח פרוייקט COPINE (ראשי תיבות של "מאבק רשתות המידע של הפדופילים באירופה"), באוניברסיטת קורק באירלנד, בשיתוף עם יחידת הפדופיליה של משטרת לונדון, טיפולוגיה לסיווג וקטלוג התעללות בילדים לצרכי מחקר וחוקי אכיפה. עשר הרמות שפותחו התבססו על ניתוח תמונות זמינות באתרי אינטרנט וקבוצות דיון. חוקרים אחרים אימצו סיווג דומה. בשנת 2002 התאימה ועדת הייעוץ של מועצת הענישה בבריטניה את סולם COPINE לחמש רמות והמצליחה על אימוצה בגזרי דין, תוך השמטת רמות 1-3, ואיחוד רמות 4-7 לרמה אחת, והפיכת 7-10 לארבעת הרמות הנותרות.

סולם COPINE
1 מרמז תמונות לא ארוטיות ולא מיניות המציגים ילדים בתחתונים או בגדי שחייה, לשימוש מסחרי ולאלבומים משפחתיים. תמונות של ילדים במסגרתם הטבעית, אך מאורגנות באוסף והקשר לא יאה.
2 נודיסט תמונות עירום או עירום-למחצה של ילדים בחברת נודיסטים, ממקור לגיטימי.
3 ארוטיקה תמונות של ילדים במגרשי משחקים או בסביבה בטוחה, אשר צולמו בחשאי, בעירום מלא או בדרגות שונות של עירום.
4 פוזה הצבת ילדים בלבוש מלא, חלקי או עירום (מספר התמונות, הקשרם וארגונם מעידים על עניין מיני).
5 פוזה ארוטיקה הצבת ילדים בלבוש מלא, חלקי או עירום בתנוחה מינית או פרובוקטיבית.
6 פוזה ארוטיקה מפורשת תמונות המדגישות את אזורי המין שבו הילד מוצג בלבוש מלא, חלקי או עירום.
7 פעילות מינית מפורשת תמונות המתארות נגיעה, אוננות עצמית או הדדית, מין אוראלי ויחסי מין על ידי ילדים, שבו לא משתתפים מבוגרים.
8 תקיפה תמונות של ילדים העוברים תקיפה מינית הכוללת נגיעות וליטופים בידי מבוגר.
9 תקיפה חמורה תמונות של ילדים העוברים תקיפה מינית הכוללת חדירה, אוננות או מין אוראלי, בידי מבוגר.
10 סדיסטי/זואופיליה א. תמונות המציגות ילד קשור, כבול, מוכה או מולקה המרמז על כאב.
ב. תמונות מיניות של ילד עם חיה כלשהי.

תפוצה באינטרנט

התפשטות פורנוגרפיית ילדים באינטרנט בשנות ה-90 של המאה ה-20 הביאה לעלייה בזמינות, נגישות וכמות פורנוגרפיית ילדים הנצרכת על ידי פדופילים. ייצור פורנוגרפיית ילדים הפך להיות רווחי מאוד, ולפיכך לא רק פדופילים יוצרים מדיה מסוג זה.

כיום קל יותר מאי פעם להשיג פורנוגרפיה עקב המעבר למצלמות דיגיטליות וההפצה באינטרנט באמצעות כרטיסי אשראי. ה- NCMEC העריך בשנת 2003 כי 20% מכל הפורנוגרפיה באינטרנט, הוא פורנוגרפיית ילדים, וכי משנת 1997 מספר התמונות של פורנוגרפיית ילדים הזמין באינטרנט גדל בשיעור של 1500%.

פעמים רבות נעשה שימוש במספר שרתים בינלאומיים, ועתים מחולקות התמונות למספר חלקים כדי להתחמק מהחוק. חלק מצורכי הפורנוגרפיה משתלטים על מחשבים אחרים באמצעות וירוסים בלתי חוקיים כדי לאחסן בהם מדיה לא חוקית. באחד המקרים, גבר ממסצ'וסטס הואשם באחזקת פורנוגרפיית ילדים לאחר שהאקרים השתמשו במחשבו לגישה לאתרים פורנוגרפיים ולאחסון תמונות ללא ידיעתו. בעניין דומה, בית המשפט האמריקאי לערעורים קבע כי אם משתמש צורך פורנוגרפיית ילדים בתוך תוכנת שיתוף קבצים ומאחסן אותם ב-"תיקייה משותפת" מבלי להגדיר את התוכנה להימנע משיתוף קבצים, הוא עשוי להיות מואשם בהפצת פורנוגרפיית ילדים.

לעניין תפוצת פורנוגרפיית ילדים באינטרנט, משרד המשפטים האמריקאי מעריך כי בכל זמן נתון קיימים למעל ממיליון תמונות פורנוגרפיות של ילדים באינטרנט, ובכל יום מתווספות כ-200 תמונות נוספות. המשרד ציין כי אדם אחד שנעצר בבריטניה, החזיק לא פחות מ-450,000 תמונות פורנוגרפיות של ילדים, וכי אתר אינטרנט אחד שמכר פורנוגרפיית ילדים, קיבל מיליון כניסות בחודש אחד. יתר על כן, הוערך כי ישנם בין 50,000 ל-100,000 פדופילים ברחבי העולם הפועלים בקבוצות מאורגנות, וכי כשליש מהם פועלים מארצות הברית.

בשנת 2008 אימץ מנוע החיפוש של גוגל תוכנה המאפשר לה לזהות מהר יותר אתרים המפיצים פורנוגרפיית ילדים, באמצעות זיהוי דפוסים חיפוש, וזאת על מנת להזהיר את הרשויות והגורמים המתאימים.

ארגון ואיסוף על ידי פדופילים

פדופילים הצופים בפורנוגרפיית ילדים עשויים לאסוף, לארגון, לסווג ולסמן את המדיה שאספו לפי גיל, מין, מעשה ופנטזיה. אוסף מקיף מצביע על העדפה מינית חזקה לילדים, ואם האספן הוא פדופיל, המדיה שנאסף עשוי להוות אינדיקציה להעדפותיו המיניות, לפנטזיות שלו ולמה שהוא מעוניין להשיג או לבצע.

עברייני מין עשויים להפעיל אמצעי אבטחה משוכללים כדי למנוע את זיהויים. משרד המשפטים האמריקאי ציין כי "קיים גרעין של פדופילים פעילים בעלי ותק של למעלה מעשרים שנים, בעלי רמת מומחיות טכנולוגית גבוהה", וכי קבוצות דיון של פדופילים כוללים פעמים רבות ייעוץ טכני ל-"משתמש החדש".

תיירות מין בידי ילדים

דרך נוספת שבה מופצת פורנוגרפיית ילדים ברחבי העולם היא תיירות מין. רוב הקורבנות של שיטה זו מתגוררים במדינות המתפתחות. כך למשל, בית משפט בתאילנד הרשיע בשנת 1996 גבר גרמני בהטרדה מינית של ילדים והפקת פורנוגרפיה למטרות מסחריות. במהלך המשפט נטען כי האיש קשור לקבוצת פדופילים שניצלו ילדים תאילנדים באופן שיטתי. חלק ניכר מהפורנוגרפיה שעוקלה בשוודיה ובהולנד בין השנים 1991 ו-1999, הופקו במהלך תיירות מין בדרום-מזרח אסיה. האינטרפול נלחמת בתופעה, וב-2007 פרסמה לראשונה באופן בינלאומי פדופיל קנדי בשם כריסטופר פול ניל לאחר שנמצאו כ-200 תמונות שבהם הוא נראה מתעלל מינית בילדים ויאנטמיים וקמבודיים.

פשע מאורגן

הפשע המאורגן מעורב בייצור והפצה של פורנוגרפיית ילדים. בשנת 2003 חשפה המשטרה הבינלאומית קבוצה שבסיסה בגרמניה. הקבוצה מנתה כ-26,500 חשודים אשר החליפו ביניהם תמונות בלתי חוקיות באמצעות האינטרנט ב-166 מדינות שונות. בשנת 2006 חשפו רשויות בארצות הברית קבוצה מאורגנת של 27 גברים. בפרשה נמצא ביטוי לשלוש מגמות המשותפות לקבוצות אחרות. האחת היא השכיחות הגוברת של פורנוגרפיה "תוצרת בית", המיוצרים על ידי הפדופילים עצמם, כמו גם שידור חי של וידאו במהלך ההתעללות המינית. מגמה נוספת היא השימוש ההולך וגדל באמצעי אבטחה מתוחכמים וברשתות PTP ("עמית לעמית"), בו המשתתפים יכולים לשתף קבצים זה עם זה במקום להורידם באתרי אינטרנט זרים. הקבוצה השתמשה בהצפנה ותוכנות מחיקת מידע להגנה על הקבצים, וכן באמצעי סינון כדי להבטיח גישה אך ורק למשתמשים מורשים בלבד. המגמה השלישית היא אופי אלים יותר כפי שנחזה בתמונות שבהם מוצגים ילדים צעירים יותר.

לדברי ג'ים גמבל, מנכ"ל מרכז ההגנה המקוונת כנגד ניצול ילדים, כ-50% מאתרי האינטרנט המציעים תמונות של ילדים שעברו התעללות מינית, מופעלים על בסיס תשלום לפי צפייה (PPV). לדבריו, האנשים המעורבים באתרים אלו אינם לאו דווקא סוטים, כי אם אנשי עסקים הנוקטים בשיקולי סיכון/רווח. הארגון הוקם ב-2006 ומטרתו לפגוע בפשע המאורגן המוכר פורנוגרפיית ילדים בהיבט הפיננסי.

תיאום בינלאומי של רשויות החוק

רשויות חוק במספר מדינות משתפות פעולה במטרה לעצור פעילות עבריינית בינלאומית בתחום פורנוגרפיית ילדים. המבצעים האחרונים כללו את "מבצע קתדרלה" הביא ל-7 הרשעות של אישים ממספר מדינות שונות, כמו גם חשיפת 750,000 תמונות שבהם ניתן לזהות 1,200 פרצופים; "מבצע אמטיסט" באירלנד; "מבצע אוקסין" באוסטרליה; "מבצע מפולת"; "מבצע עפרה" בבריטניה; "מבצע פין"; "מבצע טורף"; הפשיטות האוקראיניות ב-2004 והפשיטות האמריקאיות ב-2008. מבצע נוסף שארך שלוש שנים ביורופול, "מבצע חילוץ", התבסס על הפעילויות באתר הצ'אט הפופולרי boylover.net, הביא ללמעלה מ-150 מעצרים ולהצלת 230 ילדים ב-2011. מנהל האתר, אמיר איש-הורוביץ נעצר ב-17 במרץ 2011 בהולנד. מאות חשודים נוספים טרם נתפסו.

ארגון NSPCC המבוסס בבריטניה טען כי כ-2% מכלל האתרים המפיצים פורנוגרפיית ילדים ברחבי העולם אותרו אך טרם הופסקה פעילותם, אף על פי שחלפה שנה מעת שזוהו.

אחת ממטרותיה העיקריות של ארגון השיטור הבינלאומי – האינטרפול – הוא מניעת פשעים כנגד ילדים אשר נוצלו על ידי פושעים בינלאומיים.

מסד הנתונים הגדול ביותר בעולם של פורנוגרפיית ילדים מצוי במשרד המשפטים האמריקאי, והוא משמש לזיהוי קורבנות של התעללות מינית בילדים ולזיהוי פורנוגרפיית ילדים המופצת באינטרנט. משרד המשפטים ורשויות המשטרה בארצות הברית משתפים מידע עם מדינות המבקשים להילחם בתופעה.

באירופה משמש פרוייקט CIRCAMP לצמצום חומר פוגעני באינטרנט על ידי שילוב שיטות חקירה משטרתיות מסורתיות יחד עם פעילות משטרתית באינטרנט וחסימת הגישה לחומרים אלו, בהתאם לחקיקה הלאומית במדינות המשתתפות בפרוייקט.

פחות מאחוז אחד מהילדים המופיעים במדיה פורנוגרפית מאותרים מידי שנה על ידי רשויות האכיפה, על פי נתוני האינטרפול.

בשנת 2008 הודיעה חברת גוגל על שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה לאיתור וזיהוי קורבנות. החברה פיתחה טכנולוגיות זיהוי מתקדמות לניתוח 13 מיליון תמונות וקטעי וידאו פורנוגרפיים אשר קודם לכן בוצעו באופן ידני.

החל משנת 2008 מפרסמת ה-FBI קישורים באינטרנט המתיימרים להיות קטעי וידאו לא חוקיים של קטינים מקיימים יחסי מין. פשיטות מבוצעות על בתיהם של מי שמנסה לצפות בקבצים אלו.

חקיקה לאומית ובינלאומית

חקיקה הנוגעת לפורנוגרפיית ילדים מטילה עונשים כבדים ליוצריה ולמפציה בכמעט כל המדינות המערביות. בדרך כלל מדובר במאסר ממושך ובמאסר קצר יותר לעבירות הפצה בהיקף לא מסחרי. גם החזקת מדיה מסוג זה כוללת עונשי מאסר, אך נהוג להמיר עונשים אלו למאסר על תנאי אם מדובר בעבירה ראשונה.

סקירה של חקיקה בתחום פורנוגרפיית ילדים שבוצעה בשנת 2008 ב-187 מדינות על ידי המרכז הבינלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים (ICMEC) מראה כי ב-93 מדינות אין חקיקה ספציפית המתייחסת לפורנוגרפיית ילדים; וכי מתוך 94 מדינות שכן מתייחסות לסוגיה, ב-36 מדינות לא נחשבת החזקת פורנוגרפיית ילדים ל עבירה פלילית. יחד עם זאת, הסקירה לא התייחסה להוצאה אל מחוץ לחוק של פורנוגרפיה באופן כללי במדינות אלו, ולא התייחסה לאיסורים הקשורים לעבודת ילדים. מדינות מסוימות, דוגמת קנדה ואוסטרליה, אוסרות הפצה של קריקטורות, איורים, מנגה (איורים יפניים), וטקסטים הנוגעים לפורנוגרפיה מינית, ודורשים מספקי שירותי האינטרנט במדינה לפקח על תעבורת האינטרנט על מנת לזהות מדיה מסוג זה.

פרוטוקול האו"ם האופציונלי בדבר זכויות הילד מחייב את המדינות המאמצות להוציא אל מחוץ לחוק ייצור, הפצה, ייבוא, ייצוא, ומכירה של פורנוגרפיית ילדים, כמו גם החזקה של פורנוגרפיית ילדים למטרות אלו. אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (UNCRC) דורשת מהחותמים על האמנה לנקוט באמצעים מתאימים למניעת שימוש בילדים בחומר פורנוגרפי.

החוק בישראל

ישראל חתומה על אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. חוק העונשין קובע בסעיף 214 את העונשים המוטלים על "המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין" (חמש שנות מאסר), "המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה" (שבע שנות מאסר), ו-"המחזיק (למעט המחזיק באקראי ובתום לב) ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין" (שנת מאסר אחת). עוד קובע המחוקק כי אם האחראי על הילד הוא שביצע את העבירה - עונשו גבוה יותר (עשר שנות מאסר במקום חמש ושבע).

ב-2009 הפך בית המשפט את החלטת השופט דן מור בפ 7936/07 מדינת ישראל נ' פלוני ופסק כי צפייה בפורנוגרפיית ילדים באמצעות סטרימינג נחשבת לאחזקת פורונגרפיית ילדים.

מדיה מלאכותית ומדומה

פורנוגרפיית ילדים מדומה המיוצרת ללא מערבות ישירה של ילדים בתהליך הייצור עצמו, כוללת תצלומים מותאמים של ילדים אמיתיים, צעירים ומבוגרים שאינם קטינים שמשחקים כקטינים, וכן מדיה דיגיטלית ממוחשבת. ציורים או אנימציות המתאים מעשים מיניים שבהם מעורבים ילדים אך לא נועדו להידמות לתמונה אמיתית, נחשבים גם הם על ידי רבים לפורנוגרפיית ילדים.

"סקסטינג"

בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעת ה-"סקסטינג" (sexting, כפרפרזה של המילה texting). מדובר באנשים השולחים תמונת עירום או עירום-למחצה של עצמם לחברים או מכרים. תמונות אלו עשויים לעבור לאנשים אחרים או להתפרסם באתרי אינטרנט חברתיים. בארצות הברית הואשמו בני נוער בהחזקה ו/או הפצה של פורנוגרפיית ילדים. יש המאמינים שמדובר בחוקים שלא נועדו למצבים אלו. ב-2009 המחוקקים בוורמונט אף בדקו את האפשרות לאפשר לבני נוער בין הגילאים 13 עד 18 להחליף תמונות בהסכמה.

בישראל כל אחזקה (קרי, גם אחזקה עצמית) של תמונות עירום של קטינים, היא עבירה פלילית שעונשה שנת מאסר.

ראו גם