שתן

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגימת שתן
אישה משתינה
גבר משתין

שתן הוא פסולת נוזלית המופרשת על ידי הכליות מגופו של האדם.

השתן נוצר בנפרונים אשר בכליות ונצבר בשלפוחית השתן עד לסילוקו במועד נוח. פעולה זו נקראת השתנה, שפירושה הפרשת השתן מהגוף דרך השופכה. עם השתן מופרשים חומרים זרים מהגוף וחומרים שאינם זרים לגוף אך שהפרשתם בכמויות ניתנות לויסות משמרת את ההומאוסטאזה של נוזלי הגוף.

שתן מורכב מתמיסה מימית של פסולת מטבולית ומרכיבים נוספים. הנוזל מסונן מהדם ועובר תהליכי ספיגה בחזרה והפרשה עד הרכבו הסופי. שתן מכיל כמויות גדולות של שִתְנָן (אוראה), חומצת שתן, קרטנין ונתרן כלורי ועוד כמויות קטנות של חומרים רבים.

שתן הוא האמצעי העיקרי להפרשת כימיקלים ותרופות מהגוף. ניתן לזהות ולנתח כימיקלים אלה בבדיקת שתן.

למרות האמונה הנפוצה ששתן הוא "מלוכלך", למעשה לא כך הדבר. במקרים של זיהום בכליות או במערכת השתן, השתן יכיל חיידקים, אך פרט לכך שתן הוא למעשה סטרילי וכמעט חסר ריח כשהוא יוצא מהגוף. עם זאת, לאחר צאתו, חיידקים שמזהמים את השתן הופכים כימיקלים בתוכו לבעלי ריח והם הגורמים לריח האופייני לשתן עומד, בפרט האמוניה שהם מפיקים מהשִתנן.

ישנן מחלות המשנות את כמות השתן, אחידותו וצבעו. לדוגמה, סוכר בשתן הוא סימן לסוכרת. שתן צהוב ומרוכז מעיד על חוסר מים בגוף. שתן של חולי פורפיריה מגוונת עשוי אף להיות כחול.

שימושים

רופאים אצטקים השתמשו בשתן כדי לנקות פצעים ולמנוע זיהום, ונתנו אותו כמשקה להקלה על בעיות בקיבה ובמעיים.

בסיביר, כדי לתקשר עם הרוחות, הקוריאקים שתו שתן של אדם שנטל פטרייה הגורמת להזיות או ששתה בעצמו שתן של אדם כזה. השפעת הפטרייה אינה פוחתת משמעותית עד השותה השביעי בערך, כיוון שהמוסקימול מהפטרייה נשאר בצורתו המקורית לאחר הפרשתו מהכליות. לא זאת בלבד שהדבר חוסך בפטריות, הוא גם מבטל את תופעות הלוואי של המוסקרין, שאינו עובר בשתן. באופן דומה, איילים נהגו ללקק את האדמה במקום שנותר שתן שהכיל את הפטרייה לאחר הטקס הדתי.

ביפן נהגו למכור שתן לאיכרים שייצרו ממנו דשנים.

במלחמת העולם הראשונה חיילים ללא מסכות גז השתמשו בבד ספוג בשתן בזמן התקפת גזים.

ראו גם

קישורים חיצוניים