שינויים

'''וסת''' היא תהליך [[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]]-[[הורמון|הורמונלי]] המתרחש באופן מחזורי בגוף ה[[נקבה|נקבי]] האישה והוא הכרחי לצורכי [[רבייה]]. בגוף [[אישה|הנקבה האנושית]] הווסת מתרחשת אחת לחודש במשך כל תקופת ה[[רבייה|פוריות]]הפוריות, החל משלב ה[[בגרות מינית|הבגרות בגרות המינית]] וכלה ב[[גיל הבלות]] (הקרוי בלעז "מנופאוזה"). הווסת ידועה בלשון העם בשם '''המחזור החודשי''', אף שכינוי זה אינו מדויק: המחזור החודשי, כשמו כן הוא - תהליך המשתרע על-פני כל החודש, ואילו הווסת היא רק אחד השלבים בו.

במהלך המחזור החודשי, גופה של הנקבה האישה הבוגרת מינית משחרר [[ביצית]] אחת או יותר, בתהליך הקרוי [[ביוץ]]. [[רירית הרחם]] (Endometrium) מתעבה במקביל. לאחר הביוץ רירית הרחם מתכוננת לקראת קליטה אפשרית של ביצית מופרה, באופן שיאפשר [[הריון]]. בהיעדר הפריה והריון, ה[[רחם (איבר)|רחם]] הרחם משיל את הרירית, וכך נוצר מחזור חדש. חלק מרירית הרחם מופרש מן הגוף יחד עם נוזלים דמיים אחרים דרך ה[[נרתיק]]. הפרשה זו היא הווסת.

הווסת היא תהליך מחזורי טבעי המתרחש בגופה של אישה בריאה במהלך שנות הפוריות שלה. המחזור הראשון (Menarche) מתרחש בדרך כלל בטווח הגילאים 10 ל - 15, ואילו המחזור האחרון (מנופאוזה) מתרחש בין הגילאים 45 ל - 55, השנים של הפסקת הווסת נקראות בעברית "[[גיל הבלות]]". סטיות מדפוס זה מצריכות בדיקה רפואית.מצב של אי-קבלת מחזור בשנות הפוריות שלא מחמת הריון קרוי [[אמנוריה]] (Amenorrhea). אחוזי [[שומן]] נמוכים בגוף (למשל, כתוצאה של [[אנורקסיה]]), ידועים כמעכבי-מחזור. בנוסף, ייתכנו מצבים של דימום ללא ביוץ (למשל, כאשר האישה נוטלת [[גלולה למניעת הריון|גלולות למניעת הריון]], מגיעה לשלב גיל ה[[אלהאל-וסת]] או סובלת מ[[תסמונת מתסמונת שחלה פוליצנטרית]]) או ביוץ ללא דימום.

[[תמונה:Order of changes in ovary.svg|ממוזער|שמאל|250px|'''השינויים ב[[שחלה]] במהלך מחזור הווסת:''' 1. דימום. 2. + 3. השלב הפוליקולרי. 4. [[ביוץ]]. 5. [[גופיף צהוב]]. 6. הפרשת רירית הרחם.]]אורך המחזור עשוי להשתנות, אפילו באותה אישה בין מחזורים שונים, והוא נע בין 21 ל-40 ימים. מחזור [[ביוץ ]] של 28 יום שנחשב למחזור סדיר ונורמלי, מתקיים אצל כ-15 אחוז מהמקרים. ראשית הדימום מציינת את תחילת המחזור, היום הראשון לדימום הוא היום הראשון למחזור, וכך הלאה.

בקרב נשים הגרות יחדיו או מבלות זמן ניכר ביחד כמו בתקופת הלימודים, זמן תחילת המחזור נוטה להסתנכרן. אפקט זה הנקרא גם "[[אפקט מקלינטוק|סנכרון וסתי]]" תואר לראשונה ב-[[1971]] על ידי ה[[פסיכולוג|פסיכולוגית]] [[הפסיכולוגית מרתה מק-קלינטוק]] ואף על פי שב-[[1998]] היה ניסיון להסביר את התופעה בעזרת [[פרומונים]], ההסבר לא התקבל בעיני רבים והתופעה איננה מובנת עד היום.

הדימום אורך כמספר ימים ובמהלכו מאבדת האישה כחמישים מיליליטר של [[דם]] (כולל הרירית המופרשת). הרירית מכילה [[אנזים]] בשם [[פלזמין]], אשר מונע מהדם [[קרישה|להיקרש]]. לנוכח איבוד הדם, נשים צורכות כמות רבה יותר של [[ברזל]] מאשר גברים. נשים רבות חשות התכווצויות רחמיות ([[דיסמנוריה]], Dysmenorrhea) ואי-נוחות ניכרת במהלך הדימום. תעשיית ענק של מוצרי היגיינה חד-פעמיים לנשים (לרבות [[תחבושת|פד|פדים]] ים המיועדים לספיגה חיצונית ו[[טמפון|טמפונים]] המיועדים לספיגה פנימית) התפתחה בעשורים האחרונים. ובשנים האחרונות נוספו גם מוצרי היגיינה רב פעמיים.

תחת השפעתם של הורמונים מעוררי זקיקים (Follicle Stimulating Hormones - FSH) מייצרת ה[[שחלה]] מספר תאי זקיקים, אשר מפרישים בתורם [[אסטרוגן|אסטרוגנים]], ובעיקר [[אסטרדיול]]. [[הורמון|הורמונים]] אלה מעבים את רירית הרחם ושולחים מסר שלילי ל[[בלוטת לבלוטת יותרת המוח]] ומפחיתים את ייצור ה-FSH. באופן טיפוסי, רק הזקיק המפותח ביותר יכול להוסיף לגדול, כך שרק [[ביצית ]] אחת תיווצר בתא נתון.

כשהזקיק המפותח ביותר מגיע לכלל בגרות, הוא מייצר די אסטרדיול כדי לעורר הפרשה חזקה של [[LH]], או הורמון מחלמן. הדבר מתרחש בדרך כלל ביום ה-12 למחזור, ואורך קרוב ל-72 שעות. ה-LH מפתח את הביצית ומחליש את דפנות הזקיק בשחלה. תהליך זה מביא לביוץ: שחרור [[ביצית]] בוגרת (חצי מילימטר קוטרה - הגדולה בתאי האדם). השחלה המבייצת עשויה להיות השמאלית או הימנית - לא קיים תיאום כלשהו. באופן נורמלי, הביצית נקלטת ב[[חצוצרה (אנטומיה)|חצוצרה]]בחצוצרה, שם אמורה להתבצע ה[[הפריה]]ההפריה. במקביל נוצרת רירית שקופה ב[[צוואר בצוואר הרחם]], לצורך קליטת [[תא זרע|נוזל הזרע]] במהלך [[משגל]]. ביצית שאינה מופרת תתפרק.

לאחר הביוץ, יותרת המוח הופכת את הזקיק ממנו התפתחה הביצית למסת תאים המכונה [[גופיף צהוב]] ("קורפוס לוטיום"). גוף זה יפריש [[פרוגסטרון]] כמו גם אסטרוגנים נוספים לתקופה כבת שבועיים. הפרוגסטרון הנו חיוני לעיבוי רירית הרחם באופן שיאפשר קליטה והתפתחות של [[הריון]] מוקדם. במהלך שלב זה עולה חום הגוף של האישה. אם הופרתה הביצית, היא תנוע כ[[עובר|תא כתא עוברי]] בחצוצרה אל ה[[רחם (איבר)|רחם]]הרחם, שם תיקלט כעבור שבוע מאז הביוץ. בשלב זה העובר מאותת על קיומו באיתותים הורמונליים, אותם ניתן לאמוד בעזרת ערכות לבדיקת הריון. איתותים אלה שומרים על קיומו של הקורפוס לוטיום ומאפשרים לו להוסיף ולייצר פרוגסטרון. בהיעדר הפריה והריון, הקורפוס לוטיום מתפרק ורמות הפרוגסטרון צונחות. כך מתחיל מעגל מחזורי חדש: ללא [[פרוגסטרון]], רירית הרחם מופרשת דרך הנרתיק ורמות ה-FSH עולות כך שנוצרים זקיקים חדשים בשחלה.

נשים רבות חוות שורת תסמינים בלתי נעימים לפני או במהלך שלב הדימום כתוצאה של השינויים ההורמונליים והתכווצויות ה[[רחם]]הרחם. תסמינים חמורים יותר עשויים להיות "[[כאבי מחזור]]" עזים (דיסמנוריה), כאבי בטן, [[מיגרנה|מיגרנות]] וכאבי ראש, מצבי רוח משתנים, [[דיכאון]] ועצבנות. נשים אחדות חוות [[תסמונת קדם וסתית]] (PMS), בעיה קלינית-מחזורית. רשימת התסמינים משתנה מאישה לאישה. בנוסף, חומרת התסמינים משתנה ממחזור למחזור.

בעוד שאורך השלב הפוליקולרי עשוי להשתנות - ואגב כך משתנה אורכו של המחזור החודשי כולו - השלב הצהוב אורך כמעט תמיד 14 ימים. בהינתן העובדה ש[[תא זרע|תאי הזרע]] מסוגלים לשרוד בגוף האישה בין שלושה לששה ימים ‏‏<ref>‏[http://www.mamy.co.il/Article.aspx?IDSC=84 כיצד לשפר את הסיכוי להיכנס להריון- מדריך מעשי מקיף], אתר mamy‏</ref> ‏‏<ref>‏[http://www.kipa.co.il/experts/show/4971 ביוץ], שאלה ותשובה של רב משיב ממכון פועה באתר כיפה‏</ref>, התקופה הפוריה ביותר (כלומר, פרק הזמן בו קיים הסיכוי הטוב ביותר לכך ש[[יחסי שיחסי מין]] יביאו להריון) היא בערך חמישה ימים לפני הביוץ ועד יום או יומיים לאחר הביוץ. במחזור חודשי נורמלי בן ארבעה שבועות, הכוונה לשבוע השני ולתחילת השבוע השלישי של התהליך.

רבים רואים בדפוסי המחזור החודשי, וליתר דיוק בקביעה מדויקת של שלב הביוץ, בבחינת אמצעי לתכנון הריונות או למניעתם. מסיבה זו נשים רבות עורכות רישום של הופעת המחזור על שלביו השונים. יש הסבורים בטעות כי המחזור החודשי תמיד נמשך 28 ימים, והביוץ תמיד מתחיל 14 יום לאחר שלב הדימום. טעויות אלה מסתיימות פעמים רבות בהריונות בלתי רצויים, וככלל רופאים אינם ממליצים על שיטה זו כ[[אמצעי מניעה]] יעיל. בנוסף, לא כל דימום נרתיקי [[נרתיק]]י הוא בהכרח חלק משלב הדימום הווסתי, מה שעלול להטעות רבים בחישוביהם.

מעריכים כי בין 400,000 ל-450,000 ביציות בלתי-בוגרות שוכנות בכל אחת מה[[שחלה|שחלות]] מהשחלות עם הגעתה של האישה לבגרות ל[[בגרות מינית]]. במסגרת מחזור החודשי, כאירועי ביולוגי, משוחררת על-פי-רוב ביצית אחת מדי חודש. כך, במהלך חייה האישה תבייץ כ-400 פעמים. יתר הביציות יתפרקו בתהליך הקרוי [[אטרזיה]]. ביציות שכבר נאגרו בשחלה לא יוחלפו בביציות חדשות במהלך חייה הפוריים של האישה.

"המעגל המחזורי התקין" מתרחש מדי 28 ימים ± 7 ימים. מצב של מרווחים בני פחות מ-21 ימים בין מחזור למחזור מכונה פולימנוריה; מאידך, מצב של מרווחים בני יותר מ-35 ימים בין מחזור למחזור מכונה [[מיעוט וסת|אוליגומנוריה]] (או אמנוריה, אם המרווחים הם בני יותר מ-180 ימים).

הזרימה הווסתית הנורמלית היא 50 מ"ל ± 30 מ"ל דם. זרימה העולה על 80 מ"ל (היפרמנוריה או מנורגיה, ב[[עגה]]בעגה: "מחזור חזק") עשויה לנבוע מחוסר איזון הורמונלי, הפרעות ב[[רחם (איבר)|רחם]] ברחם (ביניהן [[סרטן הרחם]] ו[[סרטן וסרטן צוואר הרחם]]) וסיבות אחרות. התופעה ההפוכה קרויה היפומנוריה.

אסטרוגנים והורמונים דמויי-פרוגסטרון הם המרכיב הפעיל העיקרי בגלולות ב[[גלולות למניעת הריון]]. על פי רוב, הורמונים אלה מדמים מחזור חודשי מלא, אך מדכאים את שלב ה[[ביוץ]]הביוץ. בדרך כלל, אישה נוטלת גלולות הורמונליות אלה לתקופה בת 21 יום, ובשבעת הימים הבאים היא נוטלת גלולות-דמה חסרות השפעה, עד לתחילתו המחודשת של המחזור. במהלך שבעת הימים האחרונים מתרחש דימום, אך ללא ביוץ.

*[[תחבושת היגיינית|תחבושות היגייניות]] חד פעמיות (פדים), המיועדות לשימוש חיצוני בלבד. ישנם סוגים שונים של תחבושות: האחד מכיל צמר גפן ארוז ומסודר. סוג אחר, מכיל חומרי ספיגה דחוסים. התחבושות נבדלות גם בקיומן או באי-קיומן של "כנפיים" - תוספת חומר שתפקידה עיטוף התחתונים וקיבוע התחבושת למקומה. יש הטוענים שחומרים אלו וחומרים אחרים שמטרתם להלבין את הפד להשגת מראה 'היגייני' יותר, מזיקים לעור הרגיש הבא איתם במגע. *[[טמפון|טמפונים]] חד פעמיים, המיועדים לשימוש פנימי - לספיגת הדם טרם יצא מהגוף על ידי החדרת הטמפון לתוך ה[[נרתיק]]. הטמפונים מתחלקים אף הם לכמה סוגים: עם מוליך ובלעדיו. יצוין כי שימוש בטמפון אחד לאורך פרק זמן ממושך עלול ליצור זיהום ואף לגרום ל[[תסמונת לתסמונת הלם הרעל]]. פרק הזמן המרבי המומלץ כיום לטמפון הנו שמונה שעות (תלוי בכושר הספיגה של הטמפון). גם לטמפונים מוספגים חומרים כימיים שונים לספיגה מוגברת וליצירת מראה לבן ו'היגייני' וגם במקרה זה יש הטוענים שחומרים אלו מזיקים ואף גורמים לדימום יתר ולהארכת זמן הווסת. קיימים טמפונים 'אורגנים' שאין בהם חומרים נוספים והם עשויים צמר גפן מכותנה בלבד.

כמו בתרבויות רבות, הווסת הנשית מקבלת התיחסות תרבותית רחבה. על-פי ה[[הלכה]]ההלכה, בתקופת הווסת ומספר ימים לאחריה האישה נחשבת [[נידה]] או [[זבה]], ואין לה לקיים [[יחסי מין]] בתקופה זו. בזמן ש[[בית שבית המקדש]] היה קיים, הייתה האישה נחשבת ל[[טומאה|טמאה]] לטמאה בזמן הנידה והיו לזה השלכות שונות. אולם בימינו ההשלכה העיקרית וכמעט היחידה היא איסור לקיים יחסי מין. נושא זה מכונה בשיח הדתי של ימינו "טהרת המשפחה" ונחשב סממן עיקרי להשתייכות לקהילה הדתית.

לאחר תום הווסת על האישה להמתין שבעה ימים, ובסיומם, לאחר שביצעה בדיקות טהרה יומיות בכל אחד מהם, להגיע לטבילה ב[[מקווה]]במקווה. האשה תוודא, באמצעות החדרת פיסת [[בד]] לבנה, כי הדימום אכן פסק.

רבנים מעדיפים להשיא זוגות כאשר הכלה אינה בנידתה, כדי שיהיה מותר לבני הזוג להיות יחד לבד לאחר נישואיהם, אף כי קיימת אפשרות לנישואים בעת הווסת. לכן מזומן מועד ה[[נישואים]] הנישואים בדרך כלל לאחר חישוב שעורכת הרבנית עם הכלה, בקשר למועד הווסת.

ישנם מקרים בהם הקפדה על חוקי הנידה גורמת לכך שהאישה אינה יכולה להתעבר, מאחר שהביוץ מתרחש בזמן שבו היא אסורה על פי ההלכה. מצב זה נקרא "[[עקרות הלכתית]]". בימינו יש לכך פתרונות שאינם סותרים את ההלכה [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=1&topic_id=240752] [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA5/R0051112.asp] [http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=8856].

ברוב הזרמים ב[[נצרות]] בנצרות אין מנהגים מיוחדים הקשורים לווסת. ישנם זרמים, וה[[נצרות אורתודוקסית|נצרות והנצרות האורתודוקסית]] בכללם, האוסרים על נשים לקבל את ה[[מיסה]] המיסה בזמן הווסת, אם כי הלכה זו לא ידועה ולא נהוגה בכל המקומות. ישנם זרמים בנצרות המקיימים את הלכות נידה שבספר [[ויקרא]] בדומה למקובל ביהדות.

הפרשנות המסורתית ללקוראן אוסרת קיום [[קוראןיחסי מין]] אוסרת קיום יחסי מין בזמן הווסת, אך קירבה אחרת מותרת. כמו כן נאסר על הנשים להתפלל או לצום בזמן הווסת. יש אוסרים על נשים אף להיכנס ל[[מסגד]] למסגד בזמן הווסת. בסיום הווסת האישה נדרשת לטבול כדי שתוכל שוב להתפלל, לצום או להיכנס למסגד (בדומה לטבילה הנדרשת מהגבר והאישה לאחר שקיימו יחסי מין).

אחד ההסברים למקורה של אגדת "[[כיפה אדומה]]" הוא שהאגדה סופרה בתקופות מוקדמות על ידי האם לבנותיה, בתחילת גיל הבגרות המינית. המסר של הסיפור היה: עכשיו, כאשר יש לך כיפה אדומה, קרי וסת, עליך להיזהר מ"[[זאב|זאבים]]".

==לקריאה נוספתתמונות נוספות==* דפנה שריר, '''איילת מקבלת'''. ספר הסברה לנערות בנושא המחזור החודשי.{{ויקישיתוף|Category:Menstruation}}

==ראו גםמיזמים==* [[אדנומיוזיס]]* [[טיפול הורמונלי]] == קישורים חיצוניים =={{מיזם|he}}{{מיזמיםמיזם|en|ויקישיתוף=Category:Menstruation|שם ויקישיתוף=וסת}}