הבדלים בין גרסאות בדף "פטיש כאב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה. | מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה. | ||
| − | |||
| − | |||
==מחקר== | ==מחקר== | ||
| − | המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של | + | המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של הרופא הצרפתי פֵרֵה, {{כ}}algophilia. פרשנותו של שרנק-נוצינג הייתה ש-algolagnia הנה תשוקה, ולא אהבה כפי שפירש זאת פֵרֵה. (יש לציין כי המשמעות של סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים ועודם משתנים גם כיום). על כל פנים, התיאוריות של [[קראפט-אבינג]] הן ששימשו את [[זיגמונד פרויד]] ושהפכו לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך הובטחה הדומיננטיות שלהם על פני המושג "algolagnia". |
| − | + | <!-- | |
| − | |||
The neurologist Albert Eulenberg was another one of the first researchers to look into algolagnia,[2] in the 1902 Sadismus und Masochismus (Sadism and Masochism). Soon thereafter, Havelock Ellis also looked into algolagnia, in the early 1900s, and stated "Sadism and Masochism - Algolagnia Includes Both Groups of Manifestations"[3] but maintained that that enjoyment of pain was restricted to an erotic context,[4] in contrast to Krafft-Ebing's interpretations. With such titles as Analysis of the Sexual Impulse, Love and Pain, The Sexual Impulse in Women and The Evolution of Modesty, The Phenomena of Sexual Periodicity, Auto-Erotism, he described the basics of the condition. Eugen Kahn, Smith Ely Jelliffe, William Alanson White, and Hugh Northcote were other early psychological researchers into algolagnia. | The neurologist Albert Eulenberg was another one of the first researchers to look into algolagnia,[2] in the 1902 Sadismus und Masochismus (Sadism and Masochism). Soon thereafter, Havelock Ellis also looked into algolagnia, in the early 1900s, and stated "Sadism and Masochism - Algolagnia Includes Both Groups of Manifestations"[3] but maintained that that enjoyment of pain was restricted to an erotic context,[4] in contrast to Krafft-Ebing's interpretations. With such titles as Analysis of the Sexual Impulse, Love and Pain, The Sexual Impulse in Women and The Evolution of Modesty, The Phenomena of Sexual Periodicity, Auto-Erotism, he described the basics of the condition. Eugen Kahn, Smith Ely Jelliffe, William Alanson White, and Hugh Northcote were other early psychological researchers into algolagnia. | ||
גרסה מ־21:59, 26 בדצמבר 2014
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
פטיש לכאב (באנגלית: Algolagnia) הוא משיכה מינית חזקה (פטיש) לכאב, בעיקר באזורים הארוגניים, דוגמת הפין, הפות, פי הטבעת והפטמות. מקור המונח הלועזי מיוונית, בה algos (ביוונית άλγος) היא כאב ו-lagnia (ביוונית λαγνεία) היא תשוקה.
מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה.
מחקר
המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של הרופא הצרפתי פֵרֵה, algophilia. פרשנותו של שרנק-נוצינג הייתה ש-algolagnia הנה תשוקה, ולא אהבה כפי שפירש זאת פֵרֵה. (יש לציין כי המשמעות של סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים ועודם משתנים גם כיום). על כל פנים, התיאוריות של קראפט-אבינג הן ששימשו את זיגמונד פרויד ושהפכו לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך הובטחה הדומיננטיות שלהם על פני המושג "algolagnia".
