הבדלים בין גרסאות בדף "פונדקאות"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
מ |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''פונדקאות''' היא הסכם לפיו אישה נכנסת ל[[הריון]] | + | '''פונדקאות''' היא הסכם לפיו אישה נכנסת ל[[הריון]] ו[[לידה|יולדת]] תינוק או תינוקות, כדי שתגדל אותו משפחה אחרת. האישה הנושאת את התינוק נקראת '''אם פונדקאית'''. |
==מי משתמש בשירותי פונדקאות?== | ==מי משתמש בשירותי פונדקאות?== | ||
| − | הפונדקאות מאפשרת לזוגות שמסיבה כלשהי אינם יכולים להרות וללדת להביא לעולם ילדים בעלי מטען גנטי כשלהם. הסיבות בגינן מבקשים זוגות ויחידים להיעזר בשירותיה של פונדקאית הן בעיקרן רפואיות (גופניות או נפשיות), וכוללות נשים ללא רחם ו/או שחלות, נשים שהריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן, או נשים שסבלו מהפלות חוזרות; גם נשים שחוו טיפולי הפריה כושלים רבים מופנות לטיפול בעזרת פונדקאות. | + | הפונדקאות מאפשרת לזוגות שמסיבה כלשהי אינם יכולים להרות וללדת להביא לעולם ילדים בעלי מטען גנטי כשלהם. הסיבות בגינן מבקשים זוגות ויחידים להיעזר בשירותיה של פונדקאית הן בעיקרן רפואיות (גופניות או נפשיות), וכוללות נשים ללא [[רחם]] ו/או [[שחלות]], נשים שהריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן, או נשים שסבלו מהפלות חוזרות; גם נשים שחוו [[טיפולי הפריה]] כושלים רבים מופנות לטיפול בעזרת פונדקאות. |
| − | אחד מיתרונותיה של הפונדקאות, מעבר לכך שהיא מאפשרת קשר גנטי בין הילד להוריו (לפחות לאחד מהם), הוא בכך שהיא מספקת אלטרנטיבה לאימוץ, שהינו לרוב תהליך ממושך ומאיים. האפשרות להשתמש בשירותי פונדקאית אינה מוגבלת לזוגות הטרוסקסואליים ונשואים בלבד: ציבור הפונים כולל גם זוגות הומוסקסואליים (ראו: [[הורות הומו-לסבית]]), רווקים ורווקות וזוגות לא נשואים. | + | אחד מיתרונותיה של הפונדקאות, מעבר לכך שהיא מאפשרת קשר גנטי בין הילד להוריו (לפחות לאחד מהם), הוא בכך שהיא מספקת אלטרנטיבה לאימוץ, שהינו לרוב תהליך ממושך ומאיים. האפשרות להשתמש בשירותי פונדקאית אינה מוגבלת לזוגות [[הטרוסקסואליים]] ונשואים בלבד: ציבור הפונים כולל גם זוגות [[הומוסקסואליים]] (ראו: [[הורות הומו-לסבית]]), רווקים ורווקות וזוגות לא נשואים. |
==היבטים חוקיים== | ==היבטים חוקיים== | ||
| − | פונדקאות כוללת כמעט תמיד | + | פונדקאות כוללת כמעט תמיד הסכם כתוב בין האם הפונדקאית לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. ישנן מדינות בהן ההסכם אינו תקף כלל, במדינות אחרות (כמו ישראל), ההסכם הוא חובה, והוא תקף רק לאחר אישור ועדה מיוחדת. |
| − | בהסכם מוותרת האם הפונדקאית על | + | בהסכם מוותרת האם הפונדקאית על האחריות ההורית על הילוד, ומעבירה אותו לצד החתום על ההסכם. |
==היבטים כספיים== | ==היבטים כספיים== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ישנם שני סוגי פונדקאות: | ישנם שני סוגי פונדקאות: | ||
| − | * '''פונדקאות חלקית''' או '''פונדקאות מסורתית''' (Traditional surrogacy). בפונדקאות חלקית נוצר | + | * '''פונדקאות חלקית''' או '''פונדקאות מסורתית''' (Traditional surrogacy). בפונדקאות חלקית נוצר העובר מ[[ביצית]] של האם הפונדקאית, לרוב באמצעות [[הזרעה מלאכותית]]. |
| − | * '''פונדקאות מלאה''' או '''פונדקאות הריונית''' (Gestational surrogacy). בפונדקאות מלאה נוצר העובר | + | * '''פונדקאות מלאה''' או '''פונדקאות הריונית''' (Gestational surrogacy). בפונדקאות מלאה נוצר העובר מ[[ביצית]] שאינה של האם הפונדקאית - למשל, מביצית של תורמת ביציות או מביצית של בת הזוג שאינה יכולה להרות. במקרה כזה מתבצעת [[הפריה חוץ גופית]] ("[[הפריית מבחנה]]"). |
==מעמדה של הפונדקאות== | ==מעמדה של הפונדקאות== | ||
| − | כאמור, בכל מדינה חוקים ותקנות המסדירים את נושא הפונדקאות. במדינות רבות היא אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות. | + | כאמור, בכל מדינה חוקים ותקנות המסדירים את נושא הפונדקאות. במדינות רבות היא אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות. בבריטניה ובקנדה, לדוגמה, אסור לפרסם שירותי פונדקאות, ואסור לקבל כסף תמורתם - אם כי החוק מתיר תשלום הוצאות, מבלי לפרט סכומים. בארצות הברית מעמדה של הפונדקאות משתנה ממדינה למדינה. בכמה מדינות החוק אינו מכיר בפונדקאות, ובאחרות היא מוגבלת לזוגות נשואים בלבד או שיש מגבלה על גובה הסכום שמותר לשלם לפונדקאית. |
| − | המדינות שבהן חוקי הפונדקאות ליברליים ביותר הן | + | המדינות שבהן חוקי הפונדקאות ליברליים ביותר הן אילינוי וקליפורניה, המתירות פונדקאות גם להורים מיועדים שאינם תושבי המדינה, וגם ליחידים, זוגות חד-מיניים או זוגות שאינם נשואים. בקליפורניה ניתן לקבל צו הורות עוד טרם הלידה, כך ששמותיהם של ההורים המיועדים (גם מאותו המין) נרשמים בתעודת הלידה, ללא צורך באימוץ. באילינוי הצו ניתן לאחר הלידה, ורק במקרה של פונדקאות הריונית. |
במקומות בהם הפונדקאות מותרת, נפתחו סוכנויות רבות המתווכות בין נשים המעוניינות ליהפך לפונדקאיות לבין יחידים וזוגות המעוניינים להביא ילדים לעולם בדרך זו. סוכנויות אלו, תמורת תשלום, ממיינות את הפונות ומסייעות בסידורים המשפטיים והרפואיים. | במקומות בהם הפונדקאות מותרת, נפתחו סוכנויות רבות המתווכות בין נשים המעוניינות ליהפך לפונדקאיות לבין יחידים וזוגות המעוניינים להביא ילדים לעולם בדרך זו. סוכנויות אלו, תמורת תשלום, ממיינות את הפונות ומסייעות בסידורים המשפטיים והרפואיים. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
===פונדקאות בישראל=== | ===פונדקאות בישראל=== | ||
| − | בתחילת 1991 בעקבות עתירה של בני זוג שלא אפשרו להם פונדקאות, מונתה וועדה ציבורית ('''ועדת אלוני''') על ידי שר המשפטים לבדיקת נושא ההפריה החוץ גופית. הוועדה המליצה לא לאסור על פונדקאות אך גם לא להתיר אותה ללא מגבלות, ולבחון כל מקרה לגופו. על הזוג לעבור בחינה פסיכולוגית וייעוץ, גם האישה הנושאת צריכה להיות כשירה לכך וזכאית לתשלום עבור שירותיה. בניגוד לרוב מדינות העולם שבהן קיימת פונדקאות, בישראל הפונדקאית חייבת להיות אישה פנויה, שכבר ילדה בעבר, כלומר היא חייבת להיות | + | בתחילת 1991 בעקבות עתירה של בני זוג שלא אפשרו להם פונדקאות, מונתה וועדה ציבורית ('''ועדת אלוני''') על ידי שר המשפטים לבדיקת נושא ההפריה החוץ גופית. הוועדה המליצה לא לאסור על פונדקאות אך גם לא להתיר אותה ללא מגבלות, ולבחון כל מקרה לגופו. על הזוג לעבור בחינה פסיכולוגית וייעוץ, גם האישה הנושאת צריכה להיות כשירה לכך וזכאית לתשלום עבור שירותיה. בניגוד לרוב מדינות העולם שבהן קיימת פונדקאות, בישראל הפונדקאית חייבת להיות אישה פנויה, שכבר ילדה בעבר, כלומר היא חייבת להיות חד-הורית. במדינות אחרות ניתנת עדיפות דווקא לנשים נשואות בעלות משפחה נורמטיבית. |
| − | בעקבות המלצות הוועדה, התקבל בכנסת ב- | + | בעקבות המלצות הוועדה, התקבל בכנסת ב-1995 "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996". על פי החוק הסכם פונדקאות נכנס לתוקף רק לאחר: |
* עריכת הסכם בכתב בין ההורים המיועדים לאם הנושאת '''ואישורו על ידי ועדה''', הכוללת מומחים רפואיים, משפטיים, חברתיים ודתיים. | * עריכת הסכם בכתב בין ההורים המיועדים לאם הנושאת '''ואישורו על ידי ועדה''', הכוללת מומחים רפואיים, משפטיים, חברתיים ודתיים. | ||
| − | * ההורים המיועדים הם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, למעט | + | * ההורים המיועדים הם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, למעט זוגות חד מיניים. |
| − | * המועמדת להיות אם פונדקאית אינה נשואה (למניעת חשש ממזרות). ב-11 ביוני | + | * המועמדת להיות אם פונדקאית אינה [[נשואה]] (למניעת חשש [[ממזרות]]). ב-11 ביוני 2006 התפרסמה בעיתונות היומית ידיעה על פסק דין תקדימי בו התיר הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר (בהתייעצות עם הרב עובדיה יוסף) לזוג חשוך ילדים להשתמש בשרותיה של אם פונדקאית '''נשואה'''. |
* המועמדת לאם פונדקאית אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים. | * המועמדת לאם פונדקאית אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים. | ||
| − | *המועמדת לאם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת | + | *המועמדת לאם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת, פרט למקרים הקבועים בחוק. |
* המועמדת להיות אם נושאת תהיה אישה בין הגילאים 22-38, לא-נשואה, ואשר ילדה לפחות פעם אחת בחייה, אך לא יותר מארבע פעמים. | * המועמדת להיות אם נושאת תהיה אישה בין הגילאים 22-38, לא-נשואה, ואשר ילדה לפחות פעם אחת בחייה, אך לא יותר מארבע פעמים. | ||
| − | * מותרת רק פונדקאות מלאה (לא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, | + | * מותרת רק פונדקאות מלאה (לא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, וה[[ביצית]] אינה של האם הנושאת. |
* החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן כושר השתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות. | * החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן כושר השתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות. | ||
*אשה יכולה להיות פונדקאית לכל היותר פעמיים בימי חייה. | *אשה יכולה להיות פונדקאית לכל היותר פעמיים בימי חייה. | ||
מאז תחולת החוק נולדו בישראל כ-165 תינוקות באמצעות פונדקאות (המידע נכון ל-2007). | מאז תחולת החוק נולדו בישראל כ-165 תינוקות באמצעות פונדקאות (המידע נכון ל-2007). | ||
| − | מאחר ששירותי פונדקאות אינם ניתנים ליחידים אלא רק לזוגות, הוקמה בשנת | + | מאחר ששירותי פונדקאות אינם ניתנים ליחידים אלא רק לזוגות, הוקמה בשנת 2004 ועדה נוספת שנועדה לשקול מקרי פונדקאות לכאלו שאינם בני זוג (למשל אשה לא נשואה המעוניינת להביא לעולם באמצעות אם פונדקאית, ילד מגבר המוכר לה, אבל שאינו בן זוגה). |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[הפריה מלאכותית]] | * [[הפריה מלאכותית]] | ||
| − | + | ||
| + | ==מיזמים== | ||
| + | {{מיזם|he}} | ||
| + | {{מיזם|en|Surrogacy}} | ||
| + | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=45&catId=286 אתר משרד הבריאות בנושא הפונדקאות] | * [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=45&catId=286 אתר משרד הבריאות בנושא הפונדקאות] | ||
| שורה 58: | שורה 62: | ||
* [http://www.wiki.co.il/index.php/Pundekaut תאור התהליך בארץ ] | * [http://www.wiki.co.il/index.php/Pundekaut תאור התהליך בארץ ] | ||
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3557870,00.html רחם להשכיר: המדריך המלא להריון בפונדקאות] - כתבה באתר ynet. | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3557870,00.html רחם להשכיר: המדריך המלא להריון בפונדקאות] - כתבה באתר ynet. | ||
| − | + | ||
| − | |||
[[קטגוריה:היריון ולידה]] | [[קטגוריה:היריון ולידה]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־12:20, 9 במאי 2010
פונדקאות היא הסכם לפיו אישה נכנסת להריון ויולדת תינוק או תינוקות, כדי שתגדל אותו משפחה אחרת. האישה הנושאת את התינוק נקראת אם פונדקאית.
תוכן עניינים
מי משתמש בשירותי פונדקאות?
הפונדקאות מאפשרת לזוגות שמסיבה כלשהי אינם יכולים להרות וללדת להביא לעולם ילדים בעלי מטען גנטי כשלהם. הסיבות בגינן מבקשים זוגות ויחידים להיעזר בשירותיה של פונדקאית הן בעיקרן רפואיות (גופניות או נפשיות), וכוללות נשים ללא רחם ו/או שחלות, נשים שהריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן, או נשים שסבלו מהפלות חוזרות; גם נשים שחוו טיפולי הפריה כושלים רבים מופנות לטיפול בעזרת פונדקאות. אחד מיתרונותיה של הפונדקאות, מעבר לכך שהיא מאפשרת קשר גנטי בין הילד להוריו (לפחות לאחד מהם), הוא בכך שהיא מספקת אלטרנטיבה לאימוץ, שהינו לרוב תהליך ממושך ומאיים. האפשרות להשתמש בשירותי פונדקאית אינה מוגבלת לזוגות הטרוסקסואליים ונשואים בלבד: ציבור הפונים כולל גם זוגות הומוסקסואליים (ראו: הורות הומו-לסבית), רווקים ורווקות וזוגות לא נשואים.
היבטים חוקיים
פונדקאות כוללת כמעט תמיד הסכם כתוב בין האם הפונדקאית לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. ישנן מדינות בהן ההסכם אינו תקף כלל, במדינות אחרות (כמו ישראל), ההסכם הוא חובה, והוא תקף רק לאחר אישור ועדה מיוחדת.
בהסכם מוותרת האם הפונדקאית על האחריות ההורית על הילוד, ומעבירה אותו לצד החתום על ההסכם.
היבטים כספיים
פונדקאות יכולה להיעשות בהתנדבות או תמורת תשלום. מאחר שהריון ולידה הם משימות קשות ותובעניות, ודורשות אחריות רבה ושינויים באורח החיים, פונדקאות בהתנדבות נעשית בדרך כלל בין קרובי משפחה או חברים. כשמדובר באנשים ללא היכרות מוקדמת - שהקשר ביניהם נוצר דרך סוכנויות או באמצעות פרסום - מקבלת הפונדקאית תשלום עבור הפונדקאות, אשר במקרה זה נתפסת כמתן שירות. בשני המקרים, נהוג לכסות את הוצאותיה של האם הפונדקאית, ובעיקר את ההוצאות הרפואיות.
סוגי פונדקאות
ישנם שני סוגי פונדקאות:
- פונדקאות חלקית או פונדקאות מסורתית (Traditional surrogacy). בפונדקאות חלקית נוצר העובר מביצית של האם הפונדקאית, לרוב באמצעות הזרעה מלאכותית.
- פונדקאות מלאה או פונדקאות הריונית (Gestational surrogacy). בפונדקאות מלאה נוצר העובר מביצית שאינה של האם הפונדקאית - למשל, מביצית של תורמת ביציות או מביצית של בת הזוג שאינה יכולה להרות. במקרה כזה מתבצעת הפריה חוץ גופית ("הפריית מבחנה").
מעמדה של הפונדקאות
כאמור, בכל מדינה חוקים ותקנות המסדירים את נושא הפונדקאות. במדינות רבות היא אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות. בבריטניה ובקנדה, לדוגמה, אסור לפרסם שירותי פונדקאות, ואסור לקבל כסף תמורתם - אם כי החוק מתיר תשלום הוצאות, מבלי לפרט סכומים. בארצות הברית מעמדה של הפונדקאות משתנה ממדינה למדינה. בכמה מדינות החוק אינו מכיר בפונדקאות, ובאחרות היא מוגבלת לזוגות נשואים בלבד או שיש מגבלה על גובה הסכום שמותר לשלם לפונדקאית.
המדינות שבהן חוקי הפונדקאות ליברליים ביותר הן אילינוי וקליפורניה, המתירות פונדקאות גם להורים מיועדים שאינם תושבי המדינה, וגם ליחידים, זוגות חד-מיניים או זוגות שאינם נשואים. בקליפורניה ניתן לקבל צו הורות עוד טרם הלידה, כך ששמותיהם של ההורים המיועדים (גם מאותו המין) נרשמים בתעודת הלידה, ללא צורך באימוץ. באילינוי הצו ניתן לאחר הלידה, ורק במקרה של פונדקאות הריונית.
במקומות בהם הפונדקאות מותרת, נפתחו סוכנויות רבות המתווכות בין נשים המעוניינות ליהפך לפונדקאיות לבין יחידים וזוגות המעוניינים להביא ילדים לעולם בדרך זו. סוכנויות אלו, תמורת תשלום, ממיינות את הפונות ומסייעות בסידורים המשפטיים והרפואיים.
פונדקאות בישראל
בתחילת 1991 בעקבות עתירה של בני זוג שלא אפשרו להם פונדקאות, מונתה וועדה ציבורית (ועדת אלוני) על ידי שר המשפטים לבדיקת נושא ההפריה החוץ גופית. הוועדה המליצה לא לאסור על פונדקאות אך גם לא להתיר אותה ללא מגבלות, ולבחון כל מקרה לגופו. על הזוג לעבור בחינה פסיכולוגית וייעוץ, גם האישה הנושאת צריכה להיות כשירה לכך וזכאית לתשלום עבור שירותיה. בניגוד לרוב מדינות העולם שבהן קיימת פונדקאות, בישראל הפונדקאית חייבת להיות אישה פנויה, שכבר ילדה בעבר, כלומר היא חייבת להיות חד-הורית. במדינות אחרות ניתנת עדיפות דווקא לנשים נשואות בעלות משפחה נורמטיבית.
בעקבות המלצות הוועדה, התקבל בכנסת ב-1995 "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996". על פי החוק הסכם פונדקאות נכנס לתוקף רק לאחר:
- עריכת הסכם בכתב בין ההורים המיועדים לאם הנושאת ואישורו על ידי ועדה, הכוללת מומחים רפואיים, משפטיים, חברתיים ודתיים.
- ההורים המיועדים הם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, למעט זוגות חד מיניים.
- המועמדת להיות אם פונדקאית אינה נשואה (למניעת חשש ממזרות). ב-11 ביוני 2006 התפרסמה בעיתונות היומית ידיעה על פסק דין תקדימי בו התיר הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר (בהתייעצות עם הרב עובדיה יוסף) לזוג חשוך ילדים להשתמש בשרותיה של אם פונדקאית נשואה.
- המועמדת לאם פונדקאית אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים.
- המועמדת לאם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת, פרט למקרים הקבועים בחוק.
- המועמדת להיות אם נושאת תהיה אישה בין הגילאים 22-38, לא-נשואה, ואשר ילדה לפחות פעם אחת בחייה, אך לא יותר מארבע פעמים.
- מותרת רק פונדקאות מלאה (לא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת.
- החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן כושר השתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות.
- אשה יכולה להיות פונדקאית לכל היותר פעמיים בימי חייה.
מאז תחולת החוק נולדו בישראל כ-165 תינוקות באמצעות פונדקאות (המידע נכון ל-2007).
מאחר ששירותי פונדקאות אינם ניתנים ליחידים אלא רק לזוגות, הוקמה בשנת 2004 ועדה נוספת שנועדה לשקול מקרי פונדקאות לכאלו שאינם בני זוג (למשל אשה לא נשואה המעוניינת להביא לעולם באמצעות אם פונדקאית, ילד מגבר המוכר לה, אבל שאינו בן זוגה).
ראו גם
מיזמים
קישורים חיצוניים
- אתר משרד הבריאות בנושא הפונדקאות
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים - התשנ"ו 1996,
- עשור לפונדקאות בישראל - המצב הקיים ותכניות לעתיד, פרוטוקול מדיון בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, נובמבר 2005.
- תאור התהליך בארץ
- רחם להשכיר: המדריך המלא להריון בפונדקאות - כתבה באתר ynet.
