דלקת הערמונית

דלקת הערמונית (בלעז Prostatitis - פרוסטטיטיס) היא דלקת בבלוטת הערמונית. דלקת זו מסווגת לארבע קבוצות: אקוטית (חריפה), כרונית (מתמשכת), דלקת א-סימפטומית (ללא תסמינים), ותסמונת האגן הדואב (CPPS). הטיפול הראשוני בדלקת הערמונית כולל טיפול תרופתי-אנטיביוטי.

בארצות הברית, דלקת הערמונית מאובחנת ב-8 אחוזים מכלל ביקורי האורולוגים ובאחוז אחד מכלל ביקורי רופאי משפחה (בפנייה ראשונית).

סיווג

במובן הצר של המונח, המונח מתייחס לדלקת מיקרוסקופית ברקמה של בלוטת הערמונית. בדומה לכל דלקת, היא עשויה להיות קשורה לתגובה הולמת של הגוף לזיהום, אך היא עשויה להתרחש גם בהיעדר זיהום.

בשנת 1999, המכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות (NIDDK) פיחתה שיטת סיווג חדשה המפצלת את דלקת הערמונית לארבע קבוצות.

• דלקת אקוטית (חריפה) - זיהום חריף בבלוטת הערמונית. בדרך כלל קיים גם זיהום בדרכי שתן וישנו אלח דם (ספסיס, ספטיסמיה). ניתן לבצע בדיקה גופנית ולאשר כי הערמונית תפוחה ורגישה למגע. דלקת מסוג זה אינו שכיח. התסמינים כוללים חום גבוה, כאב מאחורי עצם החיק ובחיץ הנקבים עם הקרנה לפין, הפרעה חסימתית במתן שתן, זרם שתן חלש, כאב במתן שתן, תכיפות במתן שתן וסימפטומים לאלח דם.
• דלקת כרונית (מתמשכת)- כאבים באגן ללא חום, רגישות הערמונית למגע, ללא אלח דם. מטופלים החולים בדלקת כרונית חוו זיהומים חוזרים ונשים בדרכי השתן. הם סובלים מתסמונת כאב אגני כרונית.