התפשטות פורנוגרפיית ילדים באינטרנט בשנות ה-90 של המאה ה-20 הביאה לעלייה בזמינות, נגישות וכמות פורנוגרפיית ילדים הנצרכת על ידי [[פדופיל]]ים. ייצור פורנוגרפיית ילדים הפך להיות רווחי מאוד, ולפיכך לא רק פדופילים יוצרים מדיה מסוג זה.
כיום קל יותר מאי פעם להשיג פורנוגרפיה עקב המעבר למצלמות דיגיטליות וההפצה באינטרנט באמצעות כרטיסי אשראיוהפצה חינמית ברשת האינטרנט. ה- NCMEC העריך בשנת 2003 כי 20% מכל הפורנוגרפיה באינטרנט, הוא פורנוגרפיית ילדים, וכי משנת 1997 מספר התמונות של פורנוגרפיית ילדים הזמין באינטרנט גדל בשיעור של 1500%. בשנות ה-2000 ניתן היה לצורך פורנוגרפית ילדים באמצעות תוכנות שיתוף קבצים, ללא כל מגבלה וללא ידיעת הרשויות. כיום תוכנות שיתוף קבצים אינם נחשבות לפרטיות מספיק, ורשויות החוק יכולות להתחקות אחר משתמשים אלו ולאתר אותם.
פעמים רבות נעשה שימוש במספר שרתים בינלאומיים, ועתים מחולקות התמונות ולעתים מחולקת המדיה למספר חלקים כדי להתחמק מהחוק. חלק מצורכי הפורנוגרפיה משתלטים על מחשבים אחרים באמצעות וירוסים בלתי חוקיים כדי לאחסן בהם מדיה לא חוקית. באחד המקרים, גבר ממסצ'וסטס הואשם באחזקת פורנוגרפיית ילדים לאחר שהאקרים השתמשו במחשבו לגישה לאתרים פורנוגרפיים ולאחסון תמונות ללא ידיעתו. בעניין דומה, בית המשפט האמריקאי לערעורים קבע כי אם משתמש צורך פורנוגרפיית ילדים בתוך תוכנת שיתוף קבצים ומאחסן אותם ב-"תיקייה משותפת" מבלי להגדיר את התוכנה להימנע משיתוף קבצים, הוא עשוי להיות מואשם בהפצת פורנוגרפיית ילדים.
לעניין תפוצת פורנוגרפיית ילדים באינטרנט, משרד המשפטים האמריקאי מעריך כי בכל זמן נתון קיימים למעל ממיליון תמונות פורנוגרפיות של ילדים באינטרנט, ובכל יום מתווספות כ-200 תמונות נוספות. המשרד ציין כי אדם אחד שנעצר בבריטניה, החזיק לא פחות מ-450,000 תמונות פורנוגרפיות של ילדים, וכי אתר אינטרנט אחד שמכר פורנוגרפיית ילדים, קיבל מיליון כניסות בחודש אחד. יתר על כן, הוערך כי ישנם בין 50,000 ל-100,000 פדופילים ברחבי העולם הפועלים בקבוצות מאורגנות, וכי כשליש מהם פועלים מארצות הברית.
בשנת 2008 אימץ מנוע החיפוש של גוגל תוכנה המאפשר לה לזהות מהר יותר אתרים המפיצים פורנוגרפיית ילדים, באמצעות זיהוי דפוסים דפוסי חיפוש, וזאת על מנת להזהיר את הרשויות והגורמים המתאימים. בעקבות זאת רבים מה[[פדופיל]]ים נעזרים כיום ברשת האפלה (darknet), קרי אתרים שאינם מאונדקסים על ידי מנועי חיפוש ושניתן להגיע אליהם באמצעות פרוטוקולי תקשורת ופורטים ספציפיים בלבד, תוך שימוש בתוכנות ייעודיות, דוגמת Tor. תוכנה מסוג זה מאפשרת גישה לתכנים בלתי חוקיים רבים, בהן תכנים פדופיליים, ולמעשה קל יחסית לגשת לתכנים בלתי חוקיים באמצעותה. מאידך, התוכנה אינה מספקת הגנה מושלמת מפני רשויות החוק, ובעלי התוכנה אף ממליצים להשתמש ברשת פרטית וירטואלית (VPN) במקביל, המסתירה את כתובת ה-IP של העבריין. אף על פי כן, שירותי VPN המוצעים לציבור אינם מספקים הגנה שכן רשויות החוק עשויות לדרוש מהן מידע על בסיס צו בית משפט ובכך לחשוף את מיקומו של הפדופיל. נטען גם כי נותני שירותי VPN רבים מצהירים כי אינם שומרים מידע על פעילות משתמשים (לוגים), אך בפועל כן עושים זאת באופן חלקי, לצורך ניתור ותחזוקת השרתים.
==ארגון ואיסוף על ידי פדופילים==