שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 239 בתים ,  17:29, 18 בספטמבר 2011
אין תקציר עריכה
'''איסור משכב זכר''' הוא צו דתי הקיים בין היתר ביהדות ובנצרות האוסר על קיום [[יחסי מין]] בין גברים. לאיסור זה יש גם משמעות רבה ביחסה של החברה ל[[הומוסקסואליים]]. גם באסלאם הדבר אסור, למרות שהקוראן רק מגנה את התופעה ואינו אוסר עליה בפירוש‏‏<ref>‏הקוראן מגנה במספר מקומות את ה[[הומוסקסואליות]] בקרב עמו של לוט: סורה 7 81, סורה 26 165-166, סורה 27 55, סורה 29 28-29.‏</ref>.
מקור האיסור ביהדות ובנצרות הוא בספר ויקרא {{הדגשה|"וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא|ויקרא יח כב}}". ועונשו המקראי מפורש בהמשך {{הדגשה|"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם."|ויקרא כ יג}}.
במניין המצוות ביהדות, מסווג איסור זה כמצוות לא תעשה. מניינו בתרי"ג המצוות הוא מצווה ר"ט לפי מניין ספר החינוך, והלאו ה-ש"נ למניין הרמב"ם. על פי ההלכה בתורה שבעל פה, העונש לעובר על איסור זה במזיד בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו הוא מיתת בית דין בסקילה.
חז"ל הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת.‏‏<ref>‏מקור: שולחן ערוך, חלק אבן העזר; סימן כ"ד, סעיף 1. {{ציטוטון|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>
לדעת הרמב"ם, גם ביאת נשים (המכונה בלשון התלמוד "נשים המסוללות") אסורה מהתורה, אולם איסורם נובע מפסוק אחר. וכך כתב ביד החזקה: {{הדגשה|"נשים המסוללות זו בזו - אסור. וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר: "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" (‏פרשת קדושים י"ח‏), אמרו חכמים: מה היו עושים? איש נושא איש, ואשה נושאת אשה|הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח‏‏}}, רמב"ם, וכך נפסק בשולחן ערוך, באבן העזר, סי' כ' סעיף ב'.
==טעמי המצווה==

תפריט ניווט