שינויים

'''בדיקת מי שפיר''' היא הליך רפואי לצורך אבחון מומים ב[[עובר]] בעובר במהלך ה[[הריון]], במהלכו נשאבת כמות קטנה של [[מי שפיר]] שבהם מתפתח העובר ב[[רחם (איבר)|רחם]] אמו. בדיקת מי שפיר מבוצעת בדרך כלל כאשר מתברר במהלך ההריון סיכון מוגבר ל[[מום מולד|מומים למומים מולדים]] [[גנטיקה|גנטיים]] ([[תסמונת דאון]], [[אנמיה חרמשית]], [[סיסטיק פיברוזיס]] ועוד).

רמת הסיכון בבדיקת מי שפיר שווה למחצית הסיכון ב[[בדיקת בבדיקת סיסי שליה]] (CVS - Chorionic Villus Sampling) אולם בדיקת סיסי שליה יכולה להעשות בשלב מוקדם יותר של ההריון. הסיכון למוות עוברי לאחר בדיקת מי שפיר, המתבצעת בשליש השני של ההריון, נע בין 1:500 ל- 1:200. אצל נשים מתחת לגיל 35 הסיכון ל[[הפלה טבעית|הפלה]] להפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר גדול מן הסיכון להולדת תינוק עם תסמונת דאון.

שאיבת מי השפיר נעשית בעזרת מחט ארוכה. כ-20 עד 30 סמ"ק מנוזל מי השפיר נשאבים, כמות המתחדשת אחרי כ-3 שעות ואינה גורמת לפגיעה בעובר. המחט השואבת מוחדרת בדרך כלל בקיר בטן האם ולעתים דרך קצה ה[[נרתיק]]הנרתיק, תוך כדי מעקב ב[[בדיקת בבדיקת אולטרה סאונד]]. על הנוזל שנשאב מתבצעת בדיקה גנטית וכן בדיקות לחומרים אחרים במי השפיר, זאת כדי לגלות בעיות בריאותיות בעובר. בדיקת מי שפיר אינה יכולה לגלות את כל המומים המולדים.

[[קובץ:Mapa genético o cariograma.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[קריוטיפ]] של תאי עובר ממין נקבה שהתקבלו מבדיקת מי שפיר]]

* בדיקת [[קריוטיפ]]- היא הבדיקה הבסיסית ביותר. בבדיקה זו בוחנים את הכרומוזומים של העובר תחת מיקרוסקופ. כך אפשר לראות האם מספר הכרומוזומים בתאי העובר תקין, אך קשה לראות אם הכרומוזומים שלמים.* בדיקת FISH- [[היברידיזציה באתר]] יכולה לזהות פגמים קטנים ב-DNA. בדיקה זו מאוד מדויקת אך כל בדיקה שכזו מאפשרת לבדוק סיכון לתסמונת בודדת בלבד.