הבדלים בין גרסאות בדף "ביצית"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
(←ראו גם) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[תמונה:Gray3.png|שמאל|ממוזער|300px|איור של ביצית אנושית, מוקפת תאי גרנולוזה, מתוך האנטומיה של גריי.]] | |
| − | '''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא | + | '''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא תא רבייה (גמטה) המיוצר על ידי נשים. |
| − | ביציות מיוצרות ב[[שחלה]] ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. הביצית, מתוקף היותה תא רבייה, הינה ''' | + | ביציות מיוצרות ב[[שחלה]] ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. הביצית, מתוקף היותה תא רבייה, הינה '''הפלואידית''' — מכילה מחצית ממספר הכרומוזומים בתא סומטי. ביציות הן גדולות ועמידות יותר מ[[תא זרע]]. בניגוד לזרע הנושא מטען גנטי בלבד, הביציות מכילות חומרי הזנה ואברונים רבים ההכרחיים לקיום הזיגוטה שנוצרת בהפריה. |
== יצירת הביצית == | == יצירת הביצית == | ||
| − | יצירת הביציות | + | יצירת הביציות מתחילה בתא נבט דיפלואידי ונקראת '''אוֹאוֹגנזה''' (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹאוֹציט (oocyte). האואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלסמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך המיוזה I לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלסמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. שני התאים עוברים מיוזה II וחלוקת ציטופלסמה: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלסמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר מקבל את רוב הציטופלסמה ומתפתח לביצית. |
כאשר גם התא הקטן מתחלק, ישנם כבר שלושה גופיפי קוטב, אשר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים כלי קיבול לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים. | כאשר גם התא הקטן מתחלק, ישנם כבר שלושה גופיפי קוטב, אשר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים כלי קיבול לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים. | ||
| + | |||
| + | תהליך זה אינו מתרחש במהלך [[הריון]]. | ||
== הפריה == | == הפריה == | ||
| + | [[קובץ:Sperm-egg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תא זרע]] מפרה את הביצית.]] | ||
| + | לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא זרע, היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כ'''[[הפריה]]'''. תא הרבייה הזכרי, ההפלואידי אף הוא, תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא '''דיפלואידי''', בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא '''זיגוטה'''. הזיגוטה מתחלקת לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - ה'''צאצא'''. | ||
| − | + | הביצית צריכה לצאת מה[[שחלה]] על מנת שתוכל לפגוש את תא הזרע. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך החצוצרה נקרא '''[[ביוץ]]'''. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
== מסלול מפרך == | == מסלול מפרך == | ||
| − | ה[[ | + | ההזדווגות מתרחשת כאשר ה[[פין]] ה[[זיקפה|זקוף]] חודר אל תוך ה[[נרתיק]] ופולט את [[נוזל הזרע]]. [[תא זרע|תאי הזרע]] נכנסים אל ה[[רחם]] ועולים אל ה[[חצוצרה]], |
| − | שם מתרחשת | + | שם מתרחשת ההפריה. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה מבחן כוח אמיתי. מאות מיליוני תאי זרע מתים כבר בנרתיק ובצוואר הרחם בגלל |
| − | + | הסביבה החומצית של רירית הנרתיק. בנוסף, ריר צוואר הרחם פועל כמסנן ברירני: רק אחוז אחד של תאי הזרע יגיע אל חלל הרחם, | |
| − | ותאים רבים ימותו בו | + | ותאים רבים ימותו בו מתשישות. בהמשך, רק תאי זרע מעטים יגיעו אל החצוצרה ויפגשו את הביצית. תאי הזרע שנלכדו בחצוצרה יכולים |
| − | + | להפרות את הביצית במשך יום-יומים לאחר ההזדווגות. | |
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | *[[תא | + | * [[תא זרע]] |
| − | *[[ | + | * [[הריון]] |
| − | *[[ | + | * [[יחסי מין]] |
| − | *[[ | + | * [[תא גרנולוזה]] |
[[קטגוריה:רבייה]] | [[קטגוריה:רבייה]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־12:57, 8 ביוני 2015
ביצית או תא ביצה היא תא רבייה (גמטה) המיוצר על ידי נשים.
ביציות מיוצרות בשחלה ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. הביצית, מתוקף היותה תא רבייה, הינה הפלואידית — מכילה מחצית ממספר הכרומוזומים בתא סומטי. ביציות הן גדולות ועמידות יותר מתא זרע. בניגוד לזרע הנושא מטען גנטי בלבד, הביציות מכילות חומרי הזנה ואברונים רבים ההכרחיים לקיום הזיגוטה שנוצרת בהפריה.
תוכן עניינים
יצירת הביצית
יצירת הביציות מתחילה בתא נבט דיפלואידי ונקראת אוֹאוֹגנזה (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹאוֹציט (oocyte). האואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלסמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך המיוזה I לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלסמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. שני התאים עוברים מיוזה II וחלוקת ציטופלסמה: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלסמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר מקבל את רוב הציטופלסמה ומתפתח לביצית.
כאשר גם התא הקטן מתחלק, ישנם כבר שלושה גופיפי קוטב, אשר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים כלי קיבול לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים.
תהליך זה אינו מתרחש במהלך הריון.
הפריה
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא זרע, היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כהפריה. תא הרבייה הזכרי, ההפלואידי אף הוא, תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא דיפלואידי, בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא זיגוטה. הזיגוטה מתחלקת לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - הצאצא.
הביצית צריכה לצאת מהשחלה על מנת שתוכל לפגוש את תא הזרע. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך החצוצרה נקרא ביוץ.
מסלול מפרך
ההזדווגות מתרחשת כאשר הפין הזקוף חודר אל תוך הנרתיק ופולט את נוזל הזרע. תאי הזרע נכנסים אל הרחם ועולים אל החצוצרה, שם מתרחשת ההפריה. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה מבחן כוח אמיתי. מאות מיליוני תאי זרע מתים כבר בנרתיק ובצוואר הרחם בגלל הסביבה החומצית של רירית הנרתיק. בנוסף, ריר צוואר הרחם פועל כמסנן ברירני: רק אחוז אחד של תאי הזרע יגיע אל חלל הרחם, ותאים רבים ימותו בו מתשישות. בהמשך, רק תאי זרע מעטים יגיעו אל החצוצרה ויפגשו את הביצית. תאי הזרע שנלכדו בחצוצרה יכולים להפרות את הביצית במשך יום-יומים לאחר ההזדווגות.
