פתיחת התפריט הראשי
גביעונית
מיקום הגביעונית בנרתיק

גביעונית או גביע וסת (מאנגלית: Menstrual cup) היא כוסית קטנה, רכה וגמישה בצורת פעמון, המשמשת כאמצעי היגיינה לאגירת נוזלי הווסת. בשונה מטמפון, הגביעונית אינה סופגת את נוזלי הווסת אלא אוגרת אותם. כשהגביעונית מתמלאת, מרוקנת אותה המשתמשת ומנקה אותה לקראת שימוש נוסף. בסוף הווסת מחטאת המשתמשת את הגביעונית ומאכסנת אותה עד לחודש הבא. ניתן להשתמש באותה גביעונית שנים רבות.

גביעונית עשויה מסיליקון רפואי, מגומי או מ-TPE.

מידות

קיימות חמש עשרה יצרניות גביעוניות ורובן מייצרות שתי מידות.[1] המידה הצרה מומלצת לנשים בנות פחות משלושים שלא ילדו ואילו המידה הרחבה יותר מומלצת לנשים לאחר לידה או מעל גיל שלושים. קיימת גם מידה צרה במיוחד המומלצת לבנות עשרה. הגביעוניות מתוכננות כך שהן תתאמנה לאוכלוסיה רחבה. עם זאת, מומלץ לנשים עם צוואר רחם גבוה במיוחד או נמוך במיוחד לבחור גביעונית בהתאם. גביעונית גבוהה מידי עלולה להיות לא נוחה ולדלוף. גביעונית נמוכה מידי עלולה להיות קשה להוצאה ולדלוף. פרמטר חשוב נוסף עבור נשים עם זרימה חזקה הוא קיבולת הגביעונית. בדומה לגודל, גם הצורה של הגביעונית עשויה להשפיע על הנוחות. ניתן לראות תמונות השוואתיות של גביעוניות שונות זו לצד זו באתר [2].

היסטוריה

הגביעונית הראשונה, הטאסט (Tasset), הומצאה על ידי השחקנית האמריקאית ליאונה אלמרס בשנת 1937 [3]. היא לא נחלה הצלחה כתוצאה ממספר סיבות: מחסור בגומי שנגרם כתוצאה ממלחמת העולם השנייה, רתיעה של נשים מהכנסת אצבעות לתוך הנרתיק, והגבלות על פרסום מוצרי היגיינה נשיים באותה תקופה. באותו זמן הומצאו הטמפונים עם המוליך שחדרו לשוק בהצלחה. גביעונית נוספת מגומי טבעי, הקיפר (Keeper), הומצאה בשנת 1987 בארה"ב [4]. גביעונית זו הצליחה מסחרית ומיוצרת עד היום. עם זאת נשים שסבלו מאלרגיה ללטקס היו אלרגיות אליה. לאחר מכן הומצאה בממלכה המאוחדת הגביעונית הראשונה מסיליקון רפואי המונקאפ (Mooncup). כיום קיימות בשוק 15 יצרניות גביעוניות. רוב הגביעוניות מיוצרות מסיליקון רפואי בזכות תכונותיו ההיפואלרגניות (שאינו גורם לאלרגיה), וקיימת גם גביעונית אחת [5] המיוצרת מ-TPE.

יתרונות וחסרונות

לגביעונית מספר יתרונות מהותיים על פני מוצרי הגיינה אלטרנטיביים, דוגמת טמפונים. ראשית, קיימות גביעוניות עם קיבולת גבוהה פי שלוש מכושר הספיגה של טמפון מסוג "סופר" [6]. טמפונים מומלץ להחליף כל 4-6 שעות כדי להפחית את הסיכון לחלות בתסמונת ההלם הרעלי [7]. בניגוד לטמפונים, לא נמצא קשר בין שימוש בגביעונית לבין תסמונת ההלם הרעלי ויצרניות הגביעוניות ממליצות לרוקן ולשטוף אותן כל 12 שעות. שנית, טמפונים עלולים לספוג לחות ואת נוזלי הסיכה הטבעיים המגנים על הנרתיק. גביעוניות, לעומת זאת, אינן מייבשות את הנרתיק. הן לא סופגות נוזלים מדפנות הנרתיק, אלא רק אוגרות את נוזלי הווסת היוצאים מצוואר הרחם. מסיבה זו ניתן להשתמש בגביעוניות לפני תחילת הדימום ובימים של זרימה חלשה. בנוסף, תחבושות וטמפונים חד פעמיים, דורשים מהמשתמשות להחזיק עימן אספקה זמינה של יחידות לשימוש ואינם ידידותיים לסביבה. גביעוניות מיועדות לשימוש חוזר ומפחיתות את נפח הפסולת. טמפונים עלולים להכיל שאריות חומרי הלבנה והדברה. גביעוניות אינן מולבנות ואינן עשויות מכותנה מרוססת. הן מיוצרות מסיליקון רפואי המשמש בן היתר גם ליצור שסתומי לב מלאכותיים ומפרקים מלאכותיים. כמו כן, השימוש בגביעונית חסכוני יותר משימוש בטמפונים ותחבושות חד פעמיות. העלות של גביעונית היא בסביבות העלות של שלוש קופסאות טמפונים וניתן להשתמש בה שנים רבות.

בין חסרונותיה של הגביעונית ניתן למנות את הצורך של התאמת מידת הגביעונית למשתמשת בה על מנת להבטיח את נוחות השימוש ובכדי למנוע דליפות. כמו כן יכולים להידרש מספר נסיונות על מנת ללמוד את טכניקת השימוש בגביעונית. למשתמשת מתחילה, החדרת והוצאת הגביעונית עשויה להיות קשה יותר מהחדרה והוצאה של טמפון. גביעונית אינה מתאימה לנשים שלא מרגישות בנוח להכניס אצבעות לנרתיק, וכן עלולה לגרום לביתוק לא מכוון של קרום הבתולין. בנוסף, הגביעונית אינה מומלצת לשימוש בעת דימום שלאחר הלידה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים