פתיחת התפריט הראשי

דלקת הערמונית

גרסה מ־15:55, 3 באוקטובר 2014 מאת דרור-ג (שיחה | תרומות) (←‏סיווג)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דלקת הערמונית (בלעז Prostatitis - פרוסטטיטיס) היא דלקת בבלוטת הערמונית. דלקת זו מסווגת לארבע קבוצות: אקוטית (חריפה), כרונית (מתמשכת), דלקת א-סימפטומית (ללא תסמינים), ותסמונת האגן הדואב (CPPS). הטיפול הראשוני בדלקת הערמונית כולל טיפול תרופתי-אנטיביוטי.

בארצות הברית, דלקת הערמונית מאובחנת ב-8 אחוזים מכלל ביקורי האורולוגים ובאחוז אחד מכלל ביקורי רופאי משפחה (בפנייה ראשונית).

סיווג

במובן הצר של המונח, המונח מתייחס לדלקת מיקרוסקופית ברקמה של בלוטת הערמונית. בדומה לכל דלקת, היא עשויה להיות קשורה לתגובה הולמת של הגוף לזיהום, אך היא עשויה להתרחש גם בהיעדר זיהום.

בשנת 1999, המכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות (NIDDK) פיחתה שיטת סיווג חדשה המפצלת את דלקת הערמונית לארבע קבוצות.

  • דלקת אקוטית (חריפה) - זיהום חריף בבלוטת הערמונית. בדרך כלל קיים גם זיהום בדרכי שתן וישנו אלח דם (ספסיס, ספטיסמיה). ניתן לבצע בדיקה גופנית ולאשר כי הערמונית תפוחה ורגישה למגע. דלקת מסוג זה אינו שכיח. התסמינים כוללים חום גבוה, כאב מאחורי עצם החיק ובחיץ הנקבים עם הקרנה לפין, הפרעה חסימתית במתן שתן, זרם שתן חלש, כאב במתן שתן, תכיפות במתן שתן וסימפטומים לאלח דם.
  • דלקת כרונית (מתמשכת) - כאבים באגן ללא חום, רגישות הערמונית למגע, ללא אלח דם. מטופלים החולים בדלקת כרונית חוו זיהומים חוזרים ונשים בדרכי השתן. הם סובלים מתסמונת כאב אגני כרונית.
  • דלקת א-סימפטומית (Asymptomatic inflammatory prostatitis) - דלקת ללא סימפטומים, ללא תלונות מצד המטופל. מתגלה במהלך בדיקת מעבדה, זיהוי דלקת או זיהום בהפרשה של ערמונית או ברקמת ערמונית שנדגמה מסיבות אחרות.
  • תסמונת האגן הדואב (CPSS, ‏Chronic Pelvic Pain Syndrome) - קבוצה זו נחלקת לשני תת-קבוצות, דלקתית (כאבים וממצאי זיהום או דלקת) ולא דלקתית (כאבים ללא זיהום וללא דלקת). התסמין העיקרי הוא כאב בחיץ הנקבים ומעל לעצם החק המקרין לפין ולעתים גם לאשכים, למפשעה ולגב התחתון. תסמינים אחרים כוללים כאב אפשרי בזמן שפיכת זרע או מיד לאחר מכן, והפרעות במתן השתן.

טיפול

הטיפול העיקרי בדלקת ערמונית חריפה היא טיפול תרופתי באנטיביוטיקה. תרופות נוגדות דלקת עוזרות בהקלת הסבל והכאב של המטופל. טיפול בכאב ניתן באמצעות משככי כאבים רגילים. הטיפול בכאב אגני מתמקד בעיסוי ידני ופיזיותרפיה ושיטות אחרות לצורך הרפיית שרירי האגן והקלת הכאב.

בחלק מהמקרים ניתן לטפל בדלקת באמצעות טיפול כירורגי (ניתוח).

בעבר היה נהוג לעסות את בלוטת הערמונית אך אין לכך עדות מדעית התומכת בטיפול מסוג זה.

ראו גם