הבית הפתוח

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבית הפתוח
לוגו הבית הפתוח בירושלים
פרטי הארגון
סוג: מרכז קהילתי וארגון לשינוי חברתי
שנת ההקמה: 1997
כתובת: רחוב הסורג 2, ירושלים
דף הבית: אתר הבית הפתוח

הבית הפתוח (בשמו המלא "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות") הוא ארגון ירושלמי של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרס וביסקסואלים (להט"ב).

הבית הפתוח מספק מסגרת קהילתית תומכת ללסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בירושלים. הארגון קורא לשילובם של להט"ב בחברה, ולבניית חברה פלורליסטית ושיוויונית בישראל.

הבית הפתוח הוקם כעמותה בשנת 1997, תחת השם "הבית הפתוח למען הקהילה ההומו-לסבית בירושלים ולמען סובלנות חברתית". במשך שנתיים פעל הארגון ללא מבנה קבוע, ובאותה תקופה תכננו עשרות מתנדבים את פעילות המרכז הקהילתי. בשנת 1999 עבר הבית הפתוח למשכנו במדרחוב בן יהודה במרכז ירושלים. בשנת 2007 עבר הבית למשכן חדש ומרווח יותר ברחוב הסורג.

בבית פועל מרכז קהילתי עשיר בפעילויות. בשעות היום עיקר הפעילות היא משרדית, אך המקום פתוח למבקרים ועוברי אורח, לרשותם עומדת ספרייה, גישה לאינטרנט ומקבלי פנים איתם ניתן לשוחח. על קירות הבית מתנוססות תערוכות מתחלפות של אמנים העוסקים בנושאים הקשורים לקהילה הגאה. עיקר הפעילות הקהילתית מתרחש בשעות הערב ובסופי-שבוע. במקום פועלות קבוצות לקהלים מגוונים: נוער, צעירים, דתיים, זוגות לקראת הורות ועוד. רוב הקבוצות נפגשות אחת לשבוע. בבית מתקיימות גם פעילויות שמיועדות לציבור הרחב: הרצאות, מופעים, דיונים קהילתיים, קבלת שבת בחלק מימי השישי וטיולים. ב-2008 הוקמה חברותא - הקבוצה הדתית, הפועלת בחסות הבית הפתוח, שהיא התארגנות של הומואים דתיים שמתאימה לגברים שלא יצאו מהארון ופעילותה כוללת אתר אינטרנט ומפגשים חודשיים במקום דיסקרטי. בימי ראשון פועלת בבית הפתוח "המרפאה הפתוחה", המציעה לציבור הרחב בדיקות HIV מהירות, אנונימיות, בחינם.


בראש הארגון פועל ועד מנהל, וזה מפקח על עבודת מנכ"ל וצוות עובדים. בשבע שנותיו הראשונות עמד בראש הוועד ג'רי לווינסון. אחריו נבחרה נועה סתת כיושבת ראש, אחריה נבחרה אלנה קנאטי ואחריה איילת שנור, ובשנת 2008 נבחר מייקי גולדשטיין לתפקיד. חגי אלעד היה המנכ"ל הראשון של העמותה. אלעד כיהן בתפקידו שבע שנים, בהן פיתח את פעילות העמותה, הוביל את מצעדי הגאווה בעיר, והביא לעיר את אירועי הגאווה העולמיים בשנת 2005, צעד שזכה לתהודה רבה ועורר גם ביקורת. החליפה אותו נועה סתת, שכיהנה בוועד המנהל של הארגון מאז שנת 2001.

בשנת 2008 נכנס לתפקיד המנכ"ל יונתן גר, שהיה פעיל בארגון במשך שנים אחדות.

מצעדי גאווה בירושלים

Postscript-viewer-blue svg.png ערך מורחב – מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים, 2008
  • החל משנת 2002 ובמשך שלוש שנים ברציפות הוביל הבית הפתוח את מצעד הגאווה בירושלים שצעד במרכז העיר. במצעדים השתתפו אלפים אחדים של צועדים, והם עברו בשקט יחסי.
  • לקראת המצעד הרביעי בשנת 2005 התעצמה מחאת הציבור החרדי על קיום המצעד בירושלים. במהלך המצעד דקר ישי שליסל, מפגין חרדי, שלושה ממשתתפי המצעד.
  • בשנת 2006 התקיימו בירושלים "אירועי הגאווה העולמיים", ובמסגרתם תוכנן מצעד גדול במיוחד. עקב מלחמת לבנון השנייה נדחה המצעד, ולאחר כמה דחיות נוספות נקבע ל-10 בנובמבר. בשבועות שלפני התאריך המיועד הלכו והתגברו מהומות של חרדים ברחובות ירושלים. ב-8 בנובמבר הפצצה קטלנית של צה"ל בעזה הביאה למותם של 19 פלסטינים, והמשטרה הודיעה שבשל הפניית כוחות רבים לטיפול בהתראות הביטחוניות, אין באפשרותה לאבטח את המצעד באותו שבוע. תוך שהם נרתעים מאוד מדחייה נוספת של מועד המצעד, החליטו ראשי הבית הפתוח לבטל את המצעד ולקיים תחתיו עצרת גאווה באצטדיון גבעת רם בירושלים.
  • למרות המהומות והמחאות, הודיע הבית הפתוח על קיומו של מצעד גם ביוני 2007. פשרה שהושגה בבג"ץ בדיון קודם קבעה את המסלול ברחוב דוד המלך בעיר, ממלון מצודת דוד עד גן הפעמון. עתירות חדשות נגד המצעד נדחו על ידי בג"ץ. ההודעה על קיום המצעד הובילה למהומות ומחאות של מפגינים חרדים, בעיקר בירושלים, בית שמש ובני ברק. עם זאת, לאור לקחי העבר החליטו רבים מרבני החרדים להתנגד להפגנות גדולות, וביומיים שלפני המצעד שככה עוצמת המחאה. במועד המתוכנן צעד המצעד, והשתתפו בו כ-6,000 צועדים.
  • המצעד הבא, ביוני 2008 עבר בשקט יחסי, לאחר משא ומתן שקט בין נציגי הבית הפתוח לנציגים של רבנים חרדיים משפיעים. החרדים הסתפקו במחאה שקטה, והבית הפתוח הודיע על מצעד רגוע, תחת הכותרת "אהבת חינם". התהלוכה עברה בתוואי של המסלול משנת 2007, אך היציאה הוקדמה לגן העצמאות שברחוב אגרון. האירוע הסתיים בעצרת קצרה בגן הפעמון. לאור השקט היחסי כמות הצועדים הייתה קטנה מהשנה הקודמת, כ-3500 איש.
  • גם ביוני 2009 התקיים מצעד רגוע, במסלול דומה לקודמיו אך בכיוון הפוך - מגן הפעמון לגן העצמאות. המצעד התקיים תחת הכותרת "40 שנה לסטונוול", והאירועים סביבו עסקו בהתקדמות הקהילה הלהט"בית מאז אירועי סטונוול בעיר ניו יורק ב-1969, ובהמשך המאבק לשוויון זכויות חברתי ומשפטי. בסיום המצעד התקיים הפנינג בגן העצמאות, בו נישאו נאומים והופיעו אמנים. באירוע השתתפו כ-4000 בני אדם.

קישורים חיצוניים