הפריה מלאכותית

הפריה מלאכותית (באנגלית: Artificial insemination, בר"ת: AI) היא קבוצת שיטות רפואיות שמטרתן להביא להפריה שלא באמצעות קיום יחסי מין. השיטות מהוות פתרון לבעיות אי פריון רבות, וכן להפריה בקרב נשים שמסיבות שונות מעוניינות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין.

קיימים חוקים במדינות מסוימות המגבילות, מסדירות וקובעות למי מותר לתרום זרע, מי יכולה לקבל טיפול בהפריה מלאכותית וההשלכות של הפריה כזו על הוולד. נשים אשר המתגוררות בתחום שיפוט שאינו מאפשר הפריה מלאכותית, עשויות לנסוע לתחום שיפוט אחר המאפשר זאת (תיירות פוריות).

כללי

מקורו של הזרע המשמש בהפריה מלאכותית בבעלה של האישה, בן זוגה או תורם מוכר או אנונימי (תרומת זרע). לכל אחד מהמקורות עשוי להיות משמעות משפטית, דתית ותרבותית שונה, אך אופן ההפריה לא יהיה שונה. ההריון עצמו, שהושג באמצעות הפריה מלאכותית, לא יהיה שונה מהריונות שהושגו על ידי קיום יחסי מין. האישה תהא אמו הביולוגית של הוולד, והאם הביולוגי יהיה מקור הזרע.

קיימות מספר סיבות לשימוש בהפריה מלאכותית כדי להשיג הריון. למשל, המערכת החיסונית של אישה עשויה לזהות את הזרע של בן הזוג כפולשים מזיקים ולדחות אותם. נשים עם בעיות בצוואר הרחם, כגון צלקת, חסימת צוואר רחם מדלקת רירית הרחם (אנדומטריוזיס ) או ריר עבה עשויים לפרוע בסיכויים להשיג הריון באמצעות יחסי מין הואיל ותאי הזרע חייבים לעבור דרך צוואר הרחם על מנת להגיע לביצית הממתינה להם בתוך הרחם.

אם בן הזוג של האישה עקר, עשויים הזוג להשתמש בתורם. גם זוג לסביות שמעוניינות בילד ביולוגי או אישה ללא בן זוג עשויים להשתמש בתורם.

הכנות

העיתוי הוא קריטי, שכן חלון ההזדמנויות לביצוע הפריה מוצלחת הוא קטן מאוד - כ-12 שעות לאחר שחרור הביצית. יש לעקוב במדויק אחר המחזור החודשי של האישה כדי לשפר את סיכויי ההצלחה, לעתים קרובות תוך שימוש בערכות ביוץ, אולטרסאונד או בדיקות דם, תוך מעקב אחר טמפרטורת הגוף, וצבע ומרקם רירית הנרתיק, ואף הרכות של קצה צוואר הרחם. לעתים נעשה שימוש בסמים כדי ליצור מחזור צפוי יותר.

הזרע יכול שיהיה טרי (קרי, תאי זרע בתוך נוזל זרע) או שטוף (קרי, תאי זרע בלבד, ללא נוזל הזרע, מתאפשר בתהליך המכונה "שטיפת זרע"). שטיפת הזרע מגדיל את סיכויי ההפריה. זרע המסופק על ידי תורם פרטי, באופן ישיר או באמצעות סוכנות זרע, מסופקת בדרך כלל טרי, לא קפוא וללא בידוד. זרע שמקורו בבנק זרע יהיה בדרך כלל קפוא ובבידוד ויש להפשיר אותו לפני השימוש.

שיטות

באופן כללי, כאשר הביצית משתחררת, יש להחדיר את הזרע לתוך הנרתיק, רחם או צוואר רחם, בהתאם לשיטה הרצויה.

הזרעת Intracervical [עריכה] הזרעת Intracervical (ICI) כרוכה בהזרקה של רחוץ או זרע גלם לצוואר הרחם עם מזרק מחטים. איפה זרע טרי משמש זה יש לאפשר להנזלת לפני הכנסתו למזרק, או לחלופין, המזרק ניתן טעון בחזרה. לאחר המזרק כבר מלא בזרע, אוויר מצורף הוסר על ידי הלחיצה בעדינות את הבוכנה קדימה לפני הכנסת המזרק לתוך הנרתיק. טיפול הוא אופטימלי בעת הכנסת המזרק, כך שהקצה הוא הכי קרוב לכניסה לצוואר הרחם ככל האפשר. ספקולום בנרתיק ניתן להשתמש כדי להחזיק לפתוח את הנרתיק, כך שצוואר הרחם אפשר לראות והמזרק הוכנס בצורה מדויקת יותר באמצעות ספקולום הפתוח. הבוכנה אז דחפה קדימה והזרע במזרק מרוקן עמוק לתוך הנרתיק. המזרק (וספקולום אם משתמש בו) ניתן להשאיר במקום במשך כמה דקות והאישה מומלץ לשכב בשקט במשך כחצי שעה כדי לשפר את שיעור ההצלחה.

ICI הוא טכניקת ההזרעה הקלה ביותר והנפוצה ביותר. התהליך משכפל מקרוב הזרעה טבעית, עם זרע טרי בכך שיופקד ישירות על הצוואר של צוואר הרחם. זוהי השיטה הפשוטה ביותר המלאכותית ההזרעה ולא רחוץ או זרע גלם משמש בדרך כלל, אלא גם זרע קפוא (שהופשר) עשוי לשמש. זה נפוץ בנהלי בית, הזרעה עצמית והזרעת רופא, ולהזרעות שבו זרע מסופק על ידי תורמים פרטיים. כאשר היא מבוצעת בבית ללא נוכחותו של איש מקצוע בהליך זה הוא המכונה לעתים הזרעת intravaginal כ( IVI). [5]

כובע תפיסה, שהיא צורה של מכשיר תפיסה יכול להיות מוכנס לתוך ההזרעה הבאה הנרתיק וניתן להשאיר במקום קרוב לכניסה לצוואר הרחם במשך כמה שעות. באמצעות שיטה זו, אישה יכולה ללכת על הפעילויות הרגילות שלה בזמן שכובע צוואר הרחם מחזיק הזרע בנרתיק. אחד יתרונות במכשיר התפיסה הוא שניתן להשתמש בזרע טרי, שאינו מעובה. שיטות אחרות ניתן להשתמש כדי להכניס זרע לתוך השימושים שונים נרתיק בעיקר מעורבים של כובע תפיסה. זה עשוי, למשל, להיות מוכנס מלא בזרע שאינו צריך להיות נוזלי. הזכר ולכן עשוי לפלוט ישר לתוך הכובע. לחלופין, כובע תפיסה שתוכנן במיוחד עם צינור המצורף עשוי להיות מוכנס ריק לתוך הנרתיק לאחר שהזרע נוזלי הוא שפך לתוך הצינור. שיטות אלה נועדו להבטיח תורם זה או זרע בן זוג הוא מהזרעה קרובה ככל האפשר לצוואר הרחם ושהוא נשמר במקום יש להגדיל את סיכויי התעברות.

הזרעה תוך רחמית [עריכה] הזרעה תוך רחמית (IUI) כרוכה בהזרקה של זרע נשטף אל תוך הרחם עם קטטר. אם נעשה שימוש בזרע רחוץ, זה עלול לעורר התכווצויות רחם, לגרש את הזרע וגורם לכאב, בשל תוכן של פרוסטגלנדינים. (הפרוסטגלנדינים גם תרכובות אחראי לגרימת myometrium להתכווץ ולגרש את הווסת מהרחם, במהלך וסת.) מונחים על השולחן לחמש עשר דקות לאחר IUI הוא אופטימלי לאישה כדי להגדיל את שיעור ההריונות. [6]

שלא כמו ICI, הזרעה תוך רחמית בדרך כלל דורשת רופא לבצע את ההליך. יש נשים מתחת לגיל 30 סיכויים אופטימליים עם IUI; עבור הגבר, TMS של יותר מ -5 מיליון לכל מ"ל הוא אופטימלי. [7] בפועל, זרע תורם עומד בקריטריונים אלה. מחזור מבטיח הוא אחד שמציע שני זקיקי מדידה יותר מ 16 מ"מ, ואסטרוגן של יותר מ -500 pg / mL ביום hCG ממשל. [7] תקופה קצרה של התנזרות שפיכה לפני ההזרעה תוך רחמית קשורה גבוהים יותר שיעורי הריון. [8] עם זאת, אגוניסט GnRH ממשל בזמן השתלה אינו משפר את תוצאות הריון במחזורי הזרעה תוך רחמית על פי מחקר אקראי ומבוקר. [9]

IUI הוא שיטה יעילה יותר של הזרעה מלאכותית. זרע מוכנס מדי פעם פעמיים בתוך 'מחזור טיפול ". הזרעה תוך רחמית כפולה באופן תיאורטי, הגדילה את שיעור הריון על ידי הפחתת הסיכון של חסר החלון הפורה בזמן הביוץ. עם זאת, מחקר אקראי של הזרעה לאחר גירוי יתר שחלה לא מצא הבדל בשיעור לידה חי בין הזרעה תוך רחמית יחידה וכפולה. [10]

IUI יכול לשמש בשילוב עם גירוי יתר שחלה מבוקר (COH). ובכל זאת, גיל אימהי מתקדמות סיבות ירידה בשיעורי הצלחה; נשים בגילי 38-39 שנים נראה שיש לי הצלחה סבירה בשני המחזורים הראשונים של גירוי יתר וIUI השחלות. עם זאת, לנשים מעל גיל 40 שנים, נראה שיש שום תועלת לאחר מחזור אחד של COH / IUI. [11] מומחים רפואיים ולכן ממליצים שוקלים הפריה חוץ גופית לאחר שאחד נכשל מחזור COH / IUI לנשים מעל גיל 40 שנים. [ 11]

הזרעה תוך רחמית tuboperitoneal [עריכה] הזרעה תוך רחמית tuboperitoneal (IUTPI) כרוכה בהזרקה של זרע נשטף לשניהם הרחם וחצוצרות. צוואר הרחם ואז הידק כדי למנוע דליפה לנרתיק, הטוב ביותר להשיג זאת עם ספקולום צדפת אגוז כפול שתוכננה במיוחד (DNB). הזרע מעורבב ליצירת אמצעי אחסון של 10 מ"ל, מספיק כדי למלא את חלל הרחם, עובר דרך חלק ביניים של הצינורות וampulla, הגיע סוף סוף חלל הצפק ופאוץ של דאגלס שבו יהיה מעורב עם הצפק ו נוזל זקיקים. IUTPI יכול להיות שימושי בבעיות פוריות בלתי מוסברות, פוריות גבר קלה או בינונית, ואנדומטריוזיס קל או מתון. [12] בפוריות תת הלא חצוצרות, זלוף זרע החצוצרות עשויים להיות הטכניקה המועדפת על הזרעה תוך רחמית. [13]

הזרעת Intratubal [עריכה] הזרעת Intratubal (ITI) כרוכה בהזרקה של זרע נשטף לחצוצרה, אם כי הליך זה הוא כבר לא נחשב בדרך כלל כבעלי השפעה חיובית בהשוואה ל IUI. [14] ITI עם זאת, לא צריך להיות מבולבל עם העברת intrafallopian תא המין, שבו שני הביצים וזרע מעורבב מחוץ לגוף של האישה ולאחר מכן הוכנס מייד לחצוצרה שבו מתרחשת הפריה.

שיעור הריונות [עריכה]

שיעור משוער הריון כפונקציה של סך הכל ספירת זרע (עשוי להיות גדול פי שניים בסך הכל ספירת זרע נעימה). ערכים הם להזרעה תוך רחמית. (נתונים ישנים, שיעורים צפויים גבוה יותר היום) [עריכה] מאמר ראשי: שיעור הריון שיעורי ההריון או הצלחה להזרעה מלאכותית הם 10 עד 15% למחזור חודשי באמצעות ICI, ו[ 15] ו15-20% לכל מחזור עבור IUI. [15] [מקור לא אמין?] בIUI, כ -60 70% יש לי השיג הריון לאחר 6 מחזורים. [16]

עם זאת, השיעור הריונות אלה עשויים להיות מטעים מאוד, שכן גורמים רבים, כולל הגיל והמצב הבריאותי של הנמען, יש לכלול לתת תשובה משמעותית, למשל הגדרה של הצלחה והחישוב של כלל האוכלוסייה. [17] לזוגות עם אי פוריות בלתי מוסברת, IUI unstimulated הוא אינה יעילה יותר מאשר אמצעים טבעיים של תפיסה. [18] [19]

שיעור ההריונות גם תלוי בסך הכל ספירת הזרע, או, לייתר דיוק, המניין הכולל ניעתי הזרע (TMSC), המשמש במחזור. עליות שיעור הצלחה עם הגדלת TMSC, אבל רק עד לספירה מסוימת, כאשר גורמים אחרים הופכים הגבלה להצלחה. השיעור סיכם ההריון של שני מחזורים באמצעות TMSC של 5 מ'(עשוי להיות TSC של ~ 10 מ'בגרף) בכל מחזור הוא באופן משמעותי יחיד מחזור גבוה מאחד באמצעות TMSC של 10 מ'. עם זאת, למרות שיותר יעיל וחסכוניים, תוך שימוש בTMSC נמוך גם מגדיל את הזמן הממוצע שנלקח על מנת להשיג הריון. נשים בגיל שהופכים מרכזי גורם בפוריות עשוי שלא רוצה לבזבז זמן נוסף.

דוגמאות לכל ילד [עריכה] מספר הדגימות (הפולט) נדרש להצמיח ילד משתנה באופן מהותי מאדם לאדם, וכן ממרפאה למרפאת. עם זאת, את המשוואות הבאות להכליל הגורמים העיקריים המעורבים:

להזרעה intracervical:

N = \ frac {פעמים ג V_s \ \ r_s פעמים} {n_r} N הוא כמה ילדי מדגם יחיד יכול להצמיח. V s הוא הנפח של מדגם (שפיכה), בדרך כלל בין 1.0 מ"ל ו6.5 מ"ל [20] ג הוא ריכוזיות זרע במדגם לאחר ההקפאה והפשרה, כ 5-20,000,000 לכל מ"ל אלא משתנה באופן משמעותי r s הוא שיעור ההריונות בכל מחזור, בין 10% ל35% [15] [21] r n הוא ספירת הזרע הנעימה בסך הכל המומלץ להזרעה בנרתיק (VI) או הזרעה תוך צוואר רחם (ICI), כ 20 מיליון יחסי הציבור. מ"ל. [22] העלאות ריבית הריון עם עלייה במספר הזרע נעים בשימוש, אבל רק עד מידה מסוימת, כאשר גורמים אחרים הופכים הגבלה במקום.

גזירה של המשוואה (לחץ בצד ימין כדי להציג)

בצורה הפשוטה ביותר, המשוואה קוראת:

N = \ frac {n_s} {n_c} \ r_s פעמים N הוא כמה ילדי מדגם יחיד יכול להצמיח n s הוא מספר הבקבוקונים הופקו לדגימה n c הוא מספר הבקבוקונים המשמש במחזור r s הוא שיעור ההריונות בכל מחזור n של יכול להיות מפוצל יותר לתוך: n_s = \ frac {V_s} {V_v} n s הוא מספר הבקבוקונים הופקו לדגימה V s הוא הנפח של מדגם V v הוא הנפח של הבקבוקונים המשמש n ג ניתן לחלק ל: n_c = \ frac {n_r} {n_s} n c הוא מספר הבקבוקונים המשמש במחזור r n הוא מספר הזרע הנעים מומלץ לשימוש במחזור n s הוא מספר הזרע הנעים בבקבוקון n של ניתן לחלק ל: n_s = V_v \ פעמים ג n s הוא מספר הזרע הנעים בבקבוקון V v הוא הנפח של הבקבוקונים המשמש ג הוא ריכוזיות זרע במדגם כך, ניתן להציג את הגורמים כדלקמן: N = \ frac {פעמים ג V_s \ \ r_s פעמים} {n_r} \ פעמים \ frac {V_v} {V_v} N הוא כמה ילדי מדגם יחיד יכול לעזור והוליד V s הוא הנפח של מדגם ג הוא ריכוזיות זרע במדגם r s הוא שיעור ההריונות בכל מחזור r n הוא מספר הזרע הנעים מומלץ לשימוש במחזורים V v הוא הנפח של הבקבוקונים בשימוש (הערך שלה אינו משפיע על N ועלול להתבטל. בקיצור, קטן יותר הבקבוקונים, משמשים יותר בקבוקונים)

שיעור משוער חי לידה (ים r) בין זוגות עקרים כפונקציה של ספירה כוללת ניעתי זרע (r n). ערכים הם להזרעה תוך רחמית. [ציטטה צורך] עם המספרים האלה, מדגם אחד היה בעזרה ממוצעת והוליד .1-0.6 ילדים, כי הוא, זה בעצם לוקח על 2-5 דגימות ממוצעת לעשות ילד.

להזרעה תוך רחמית, חלק צנטריפוגה (ו ג) ניתן יהיה להוסיף למשוואה:

f c הוא חלק קטן מהנפח שנשאר לאחר צנטריפוגה של המדגם, אשר עשוי להיות כמחצית (0.5) לשלישי (0.33). N = \ frac {פעמים V_s \ ג f_c \ פעמים \ r_s פעמים} {n_r} מצד השני, רק 5 מ'זרע נעים ייתכן שיהיה צורך בכל מחזור עם IUI (r n = 5 מ') [21]

לפיכך, ייתכן שתהיינה צורך רק 1-3 דגימות לילד אם משתמשות בו לIUI.

היסטוריה [עריכה] המקרה דווח לראשונה של הזרעה מלאכותית על ידי תורם חל ב1884: פרופסור פילדלפיה רפואה לקח זרע מהתלמיד "מחפש את הטוב ביותר" שלו להפרות את אישה בהרדמה. האישה לא נמסרה על ההליך, שלא כמו בעלה העקר. המקרה דווח 25 שנים מאוחר יותר בכתב עת רפואית. [23] בנק הזרע פותח באיווה החל ב1920s במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בית ספר לרפואה איווה ג'רום שרמן וריימונד באנג. [24]

ב1980s, הזרעת intraperitoneal ישירה (DIPI) שימשה מעת לעת, שבו רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חור או חתך ניתוחי, עם הכוונה לתת להם למצוא את הביצית בשחלה או לאחר הכניסה למערכת המין דרך ostium של החצוצרה. [25] [26]

השלכות חברתיות [עריכה] אחת הסוגיות המרכזיות הנובעות מהעלייה של תלות בטכנולוגית רבייה סייעה (אמנויות) הוא הלחץ על זוגות להרות; "שבו ילדים רצויים מאוד, הורות היא מבחינה תרבותית חובה, ועקרות חברתית מקובלת". [27]

הצד הרפואי של בעיות פוריות יוצר מסגרת שבה מעודדים אנשים לחשוב על בעיות פוריות די שלילי. בתרבויות רבות, במיוחד אלו עם אוכלוסייה מוסלמית גדולה, הזרעת תורם דתי ותרבותי אסורה, לעתים קרובות כלומר "היי טק" פחות נגיש ואמנויות יקרות, כמו הפריה חוץ גופית, הם הפתרון היחיד.

הסתמכות יתר על על טכנולוגיות רבייה בהתמודדות עם בעיות פוריות מונעת רבות - במיוחד, למשל, ב" חגורת הפוריות "של אפריקה המרכזית והדרומית - מהתמודדות עם רבים מגורמי המפתח של אי פוריות ניתן לטפל על ידי טכניקות הפריה מלאכותיות; זיהומים כלומר מניעה, השפעות תזונתיות ואורח חיים. [27]

Intracervical insemination[edit] Intracervical insemination (ICI) involves injection of unwashed or raw semen into the cervix with a needleless syringe. Where fresh semen is used this must be allowed to liquefy before inserting it into the syringe, or alternatively, the syringe may be back-loaded. After the syringe has been filled with semen, enclosed air is removed by gently pressing the plunger forward before inserting the syringe into the vagina. Care is optimal when inserting the syringe, so that the tip is as close to the entrance to the cervix as possible. A vaginal speculum may be used to hold open the vagina so that the cervix may be observed and the syringe inserted more accurately through the open speculum. The plunger is then pushed forward and the semen in the syringe is emptied deep into the vagina. The syringe (and speculum if used) may be left in place for several minutes and the woman is advised to lie still for about half-an-hour to improve the success rate. ICI is the easiest and most common insemination technique. The process closely replicates natural insemination, with fresh semen being directly deposited onto the neck of the cervix. It is the simplest artificial insemination method and unwashed or raw semen is normally used, but frozen semen (which has been thawed) may also be used. It is commonly used in home, self-insemination and practitioner insemination procedures, and for inseminations where semen is provided by private donors. When performed at home without the presence of a professional this procedure is sometimes referred to as intravaginal insemination (IVI).[5] A conception cap, which is a form of conception device may be inserted into the vagina following insemination and may be left in place near to the entrance to the cervix for several hours. Using this method, a woman may go about her usual activities while the cervical cap holds the semen in the vagina. One advantage with the conception device is that fresh, non-liquified semen may be used. Other methods may be used to insert semen into the vagina notably involving different uses of a conception cap. This may, for example, be inserted filled with sperm which does not have to be liquefied. The male may therefore ejaculate straight into the cap. Alternatively, a specially designed conception cap with a tube attached may be inserted empty into the vagina after which liquefied semen is poured into the tube. These methods are designed to ensure that donor or partner semen is inseminated as close as possible to the cervix and that it is kept in place there to increase the chances of conception. Intrauterine insemination[edit] Intrauterine insemination (IUI) involves injection of washed sperm into the uterus with a catheter. If unwashed semen is used, it may elicit uterine cramping, expelling the semen and causing pain, due to content of prostaglandins. (Prostaglandins are also the compounds responsible for causing the myometrium to contract and expel the menses from the uterus, during menstruation.) Resting on the table for fifteen minutes after an IUI is optimal for the woman to increase the pregnancy rate.[6] Unlike ICI, intrauterine insemination normally requires a medical practitioner to perform the procedure. A female under 30 years of age has optimal chances with IUI; for the man, a TMS of more than 5 million per ml is optimal.[7] In practice, donor sperm will satisfy these criteria. A promising cycle is one that offers two follicles measuring more than 16 mm, and estrogen of more than 500 pg/mL on the day of hCG administration.[7] A short period of ejaculatory abstinence before intrauterine insemination is associated with higher pregnancy rates.[8] However, GnRH agonist administration at the time of implantation does not improve pregnancy outcome in intrauterine insemination cycles according to a randomized controlled trial.[9] IUI is a more efficient method of artificial insemination. Sperm is occasionally inserted twice within a 'treatment cycle'. A double intrauterine insemination theoretically increases pregnancy rates by decreasing the risk of missing the fertile window during ovulation. However, a randomized trial of insemination after ovarian hyperstimulation found no difference in live birth rate between single and double intrauterine insemination.[10] IUI can be used in conjunction with controlled ovarian hyperstimulation (COH). Still, advanced maternal age causes decreased success rates; women aged 38–39 years appear to have reasonable success during the first two cycles of ovarian hyperstimulation and IUI. However, for women aged over 40 years, there appears to be no benefit after a single cycle of COH/IUI.[11] Medical experts therefore recommend considering in vitro fertilization after one failed COH/IUI cycle for women aged over 40 years.[11] Intrauterine tuboperitoneal insemination[edit] Intrauterine tuboperitoneal insemination (IUTPI) involves injection of washed sperm into both the uterus and fallopian tubes. The cervix is then clamped to prevent leakage to the vagina, best achieved with a specially designed double nut bivalve (DNB) speculum. The sperm is mixed to create a volume of 10 ml, sufficient to fill the uterine cavity, pass through the interstitial part of the tubes and the ampulla, finally reaching the peritoneal cavity and the Pouch of Douglas where it would be mixed with the peritoneal and follicular fluid. IUTPI can be useful in unexplained infertility, mild or moderate male infertility, and mild or moderate endometriosis.[12] In non-tubal sub fertility, fallopian tube sperm perfusion may be the preferred technique over intrauterine insemination.[13] Intratubal insemination[edit] Intratubal insemination (ITI) involves injection of washed sperm into the fallopian tube, although this procedure is no longer generally regarded as having any beneficial effect compared with IUI.[14] ITI however, should not be confused with gamete intrafallopian transfer, where both eggs and sperm are mixed outside the woman's body and then immediately inserted into the fallopian tube where fertilization takes place. Pregnancy rate[edit]

Approximate pregnancy rate as a function of total sperm count (may be twice as large as total motile sperm count). Values are for intrauterine insemination. (Old data, rates are likely higher today)[citation needed] Main article: Pregnancy rate The pregnancy or success rates for artificial insemination are 10 to 15% per menstrual cycle using ICI, and[15] and 15–20% per cycle for IUI.[15][unreliable source?] In IUI, about 60 to 70% have achieved pregnancy after 6 cycles.[16] However, these pregnancy rates may be very misleading, since many factors, including the age and health of the recipient, have to be included to give a meaningful answer, e.g. definition of success and calculation of the total population.[17] For couples with unexplained infertility, unstimulated IUI is no more effective than natural means of conception.[18][19] The pregnancy rate also depends on the total sperm count, or, more specifically, the total motile sperm count (TMSC), used in a cycle. The success rate increases with increasing TMSC, but only up to a certain count, when other factors become limiting to success. The summed pregnancy rate of two cycles using a TMSC of 5 million (may be a TSC of ~10 million on graph) in each cycle is substantially higher than one single cycle using a TMSC of 10 million. However, although more cost-efficient, using a lower TMSC also increases the average time taken to achieve pregnant. Women whose age is becoming a major factor in fertility may not want to spend that extra time. Samples per child[edit] The number of samples (ejaculates) required to give rise to a child varies substantially from person to person, as well as from clinic to clinic. However, the following equations generalize the main factors involved: For intracervical insemination: N = \frac{V_s \times c \times r_s}{n_r} N is how many children a single sample can give rise to. Vs is the volume of a sample (ejaculate), usually between 1.0 mL and 6.5 mL[20] c is the concentration of motile sperm in a sample after freezing and thawing, approximately 5–20 million per ml but varies substantially rs is the pregnancy rate per cycle, between 10% to 35% [15][21] nr is the total motile sperm count recommended for vaginal insemination (VI) or intra-cervical insemination (ICI), approximately 20 million pr. ml.[22] The pregnancy rate increases with increasing number of motile sperm used, but only up to a certain degree, when other factors become limiting instead. Derivation of the equation (click at right to view)[show]

Approximate live birth rate (rs) among infertile couples as a function of total motile sperm count (nr). Values are for intrauterine insemination.[citation needed] With these numbers, one sample would on average help giving rise to 0.1–0.6 children, that is, it actually takes on average 2–5 samples to make a child. For intrauterine insemination, a centrifugation fraction (fc) may be added to the equation: fc is the fraction of the volume that remains after centrifugation of the sample, which may be about half (0.5) to a third (0.33). N = \frac{V_s \times f_c \times c \times r_s}{n_r} On the other hand, only 5 million motile sperm may be needed per cycle with IUI (nr=5 million)[21] Thus, only 1–3 samples may be needed for a child if used for IUI. History[edit] The first reported case of artificial insemination by donor occurred in 1884: a Philadelphia professor of medicine took sperm from his "best looking" student to inseminate an anesthetized woman. The woman was not informed about the procedure, unlike her infertile husband. The case was reported 25 years later in a medical journal.[23] The sperm bank was developed in Iowa starting in the 1920s in research conducted by University of Iowa medical school researchers Jerome Sherman and Raymond Bunge.[24] In the 1980s, direct intraperitoneal insemination (DIPI) was occasionally used, where doctors injected sperm into the lower abdomen through a surgical hole or incision, with the intention of letting them find the oocyte at the ovary or after entering the genital tract through the ostium of the fallopian tube.[25][26] Social implications[edit] One of the key issues arising from the rise of dependency on assisted reproductive technology (ARTs) is the pressure placed on couples to conceive; 'where children are highly desired, parenthood is culturally mandatory, and childlessness socially unacceptable'.[27] The medicalization of infertility creates a framework in which individuals are encouraged to think of infertility quite negatively. In many cultures, especially those with large Muslim populations, donor insemination is religiously and culturally prohibited, often meaning that less accessible "high tech" and expensive ARTs, like IVF, are the only solution. An over-reliance on reproductive technologies in dealing with infertility prevents many – especially, for example, in the "infertility belt" of central and southern Africa – from dealing with many of the key causes of infertility treatable by artificial insemination techniques; namely preventable infections, dietary and lifestyle influences.[27]

אי פריון

ערך מורחב – עקרות

אי-פריון הינו בעיה או הפרעה במערכת הרבייה. האבחנה מתבצעת בדרך-כלל לאחר שבני הזוג קיימו יחסי מין מלאים ללא אמצעי מניעה במשך שנה ברציפות ללא התעברות. על-פי הגדרה זו, כ-10% מכלל הזוגות יאובחנו כסובלים מאי פוריות.

ב-40%-55% הגורם לבעיה אצל האישה, והליקוי יכול להיות הורמונלי וקשור להפרעה בתהליך הביוץ, או מכני עקב בעיה במערכת הרבייה. ב-25%-40% מהמקרים הבעיה היא אצל הגבר, ומקורה בליקויים שונים בזרע או בעיה חסימתית. ב-10% מהמקרים מאובחן ליקוי אצל שני בני הזוג. ב- 10% מהמקרים הסיבה לאי הפריון אינה ידועה ונקראת בלשון המקצועית אי פריון אידיופטי.

שיטות טיפול

הטיפול המקובל לאי פריון הוא בהפריה מלאכותית. הטיפול מתבצע בהתאם לאבחנה המדויקת של הגורם או הגורמים לאי הפריון, לעתים משולבות מספר שיטות טיפול, וזאת על מנת לנצל את היתרונות של כל שיטה ושיטה. מקובל לחלק את שיטות הטיפול לשתי קבוצות עיקריות:

1. שיטות שונות של הפריה שאינה חוץ גופית ( Non IVF Treatments)
2. שיטות שונות של הפריה חוץ גופית (הח"ג IVF).

קיימת כיום הגישה של טיפולים נוספים כגון קבוצות תמיכה, טיפולים של רפואה סינית ואחרים. זוגות שלא מצליחים להרות לאחר טיפולי הפריה יכולים לפנות לאפשריות אחרות כדוגמת פונדקאות או אימוץ ילדים.

ראו גם

• לואיז בראון
• שיבוט
• הפריה חוץ גופית

קישורים חיצוניים

• דניאל סינקלר, הזרעה מלאכותית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים, המשפט 16, יולי 2003

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אם אתם מעוניינים לקבל מידע נוסף שלא מצאתם, פנו לפורום.