הבדלים בין גרסאות בדף "טרנסקסואליות באיראן"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 1: שורה 1:
למרות אופיו המוסלמי פונדמנטליסטי, השלטון באיראן נוהג להתחשב באנשים שמעוניינים לשנות את מינם, בניגוד להוקעתם ורדיפתם המתמדת של [[הומוסקסואל]]ים.  
+
למרות אופיו המוסלמי פונדמנטליסטי, השלטון באיראן נוהג להתחשב בגברים שמעוניינים לשנות את מינם, בניגוד להוקעתם ורדיפתם המתמדת של [[הומוסקסואל]]ים.  
  
בשנת 1963 כתב רוחאללה חומייני ספר בו הצהיר כי אין הגבלה דתית על ניתוח ל"תיקון מין". אולם באותה תקופה הוא נחשב כמתנגד למשטר, ופסקי ההלכה שלו לא השפיעו על המדינות הרשמית של המדינה, לה לא הייתה מדיניות מוגדרת לגבי טראנסג'נדריות.
+
בשנת 1963 כתב רוחאללה ח'ומייני ספר בו הצהיר כי אין הגבלה דתית על ניתוח ל"תיקון מין". אולם באותה תקופה הוא נחשב כמתנגד למשטר, ופסקי ההלכה שלו לא השפיעו על המדינות הרשמית של המדינה, לה לא הייתה מדיניות מוגדרת לגבי טראנסג'נדריות.
 
הממשלה שקמה לאחר המהפכה ב-1979 סיווגה [[טרנסקסואל]]ים ו[[טרנסווסטיט]]ים יחד עם הומוסקסואלים, שהוקעו על ידי המשטר האסלאמי. בהתאם לכך, הם היו צפויים לעונשי הצלפות והוצאות להורג, תחת החוק האיראני החדש.
 
הממשלה שקמה לאחר המהפכה ב-1979 סיווגה [[טרנסקסואל]]ים ו[[טרנסווסטיט]]ים יחד עם הומוסקסואלים, שהוקעו על ידי המשטר האסלאמי. בהתאם לכך, הם היו צפויים לעונשי הצלפות והוצאות להורג, תחת החוק האיראני החדש.
  
אחת מהמנהיגות המפורסמות למען זכויות לטרנסקסואלים היא מרים האטון מולקארא (Maryam Hatoon Molkara), שהייתה ידועה בתור גבר בשם פרידון. לפני המהפכה ביקשה מולקארא לעבור ניתוח לשינוי מין, אך לא הייתה יכולה להרשות לעצמה ונזקקה גם לאישור מיוחד מרשויות הדת. החל משנת 1975 היא כתבה מכתבים לרוחאללה חומייני כשהיה בגלות. לאחר המהפכה היא פוטרה מעבודתה, הוזרקו לה בניגוד לרצונה הורמונים גבריים, והיא אושפזה במוסד. היא שוחררה מאוחר יותר הודות לקשרים שהיו לה, וניסתה להשפיע על פוליטיקאים אחרים לתמוך במטרתה. כשחזר חומייני לאיראן כמנהיג העליון, היא ביקשה להיפגש עמו אך ספגה מכות ממאבטחיו. לבסוף קיבלה ממנו מכתב שאישר לה לעבור ניתוח לשינוי מין. המכתב קיבל מאוחר יותר מעמד של פתווה (פסק הלכה).
+
אחת מהמנהיגות המפורסמות למען זכויות לטרנסקסואלים היא מרים האטון מולקארא (Maryam Hatoon Molkara), כגבר, לפני הניתוח לשינוי מין, היה שמה פרידון. לפני המהפכה ביקשה מולקארא לעבור ניתוח לשינוי מין, אך לא הייתה יכולה להרשות לעצמה ונזקקה גם לאישור מיוחד מרשויות הדת. החל משנת 1975 היא כתבה מכתבים לרוחאללה חומייני כשהיה בגלות. לאחר המהפכה היא פוטרה מעבודתה, הוזרקו לה בניגוד לרצונה הורמונים גבריים, והיא אושפזה במוסד. היא שוחררה מאוחר יותר הודות לקשרים שהיו לה, וניסתה להשפיע על פוליטיקאים אחרים לתמוך במטרתה. כשחזר חומייני לאיראן כמנהיג העליון, היא ביקשה להיפגש עמו אך ספגה מכות ממאבטחיו. לבסוף קיבלה ממנו מכתב שאישר לה לעבור ניתוח לשינוי מין. המכתב קיבל מאוחר יותר מעמד של פתווה (פסק הלכה). מעמד זה שינה את יחס השלטון לניתוחים לשינוי מין, והפך אותם לחוקיים באיראן (החוק האירני מדבר על ניתוח M-to-F בלבד. החוק אינו מכיר בטרנסקסואליות F-to-M אצל '''נשים''' המעוניינות להפוך ל'''גברים''').
  
 
==המצב הנוכחי==
 
==המצב הנוכחי==

גרסה אחרונה מ־12:38, 28 בדצמבר 2012

למרות אופיו המוסלמי פונדמנטליסטי, השלטון באיראן נוהג להתחשב בגברים שמעוניינים לשנות את מינם, בניגוד להוקעתם ורדיפתם המתמדת של הומוסקסואלים.

בשנת 1963 כתב רוחאללה ח'ומייני ספר בו הצהיר כי אין הגבלה דתית על ניתוח ל"תיקון מין". אולם באותה תקופה הוא נחשב כמתנגד למשטר, ופסקי ההלכה שלו לא השפיעו על המדינות הרשמית של המדינה, לה לא הייתה מדיניות מוגדרת לגבי טראנסג'נדריות. הממשלה שקמה לאחר המהפכה ב-1979 סיווגה טרנסקסואלים וטרנסווסטיטים יחד עם הומוסקסואלים, שהוקעו על ידי המשטר האסלאמי. בהתאם לכך, הם היו צפויים לעונשי הצלפות והוצאות להורג, תחת החוק האיראני החדש.

אחת מהמנהיגות המפורסמות למען זכויות לטרנסקסואלים היא מרים האטון מולקארא (Maryam Hatoon Molkara), כגבר, לפני הניתוח לשינוי מין, היה שמה פרידון. לפני המהפכה ביקשה מולקארא לעבור ניתוח לשינוי מין, אך לא הייתה יכולה להרשות לעצמה ונזקקה גם לאישור מיוחד מרשויות הדת. החל משנת 1975 היא כתבה מכתבים לרוחאללה חומייני כשהיה בגלות. לאחר המהפכה היא פוטרה מעבודתה, הוזרקו לה בניגוד לרצונה הורמונים גבריים, והיא אושפזה במוסד. היא שוחררה מאוחר יותר הודות לקשרים שהיו לה, וניסתה להשפיע על פוליטיקאים אחרים לתמוך במטרתה. כשחזר חומייני לאיראן כמנהיג העליון, היא ביקשה להיפגש עמו אך ספגה מכות ממאבטחיו. לבסוף קיבלה ממנו מכתב שאישר לה לעבור ניתוח לשינוי מין. המכתב קיבל מאוחר יותר מעמד של פתווה (פסק הלכה). מעמד זה שינה את יחס השלטון לניתוחים לשינוי מין, והפך אותם לחוקיים באיראן (החוק האירני מדבר על ניתוח M-to-F בלבד. החוק אינו מכיר בטרנסקסואליות F-to-M אצל נשים המעוניינות להפוך לגברים).

המצב הנוכחי

הפתווה של חומייני אושרר על ידי המנהיג העליון הנוכחי של איראן, עלי חמינאי ונתמך על ידי אנשי דת רבים באיראן. אולם בחברה האיראנית ישנן עדיין דעות קדומות על טראנסג'נדרים ועל כן מומלץ להם, לאחר שיעברו את הניתוח ומינם ישונה באופן רשמי בכל התעודות, לשמור על דיסקרטיות לגבי עברם. בדו"ח שפורסם בשנת 2001 טענה נציבות האו"ם לפליטים כי ניתוחים לשינוי מין מבוצעים בצורה גלויה ושכיחה באיראן, וכי הומוסקסואלים וקרוס דרסרים יהיו בטוחים כל עוד ישמרו על פרופיל נמוך. שלוש שנים לאחר מכן טען ארגון בשם פרויקט סאפרה (ארגון של להט"בים מוסלמים) כי הדו"ח של נציבות האו"ם מוגזם ומתעלם מהפעלת הלחץ של החוק על להט"בים. בנוסף טוען הארגון כי טראנסג'נדרים לא יכולים לבחור שלא לעבור ניתוח. אם מאשרים להם שינוי מין, מצפים מהם להתחיל לעבור טיפולים באופן מיידי. אלה מביניהם שמבקשים להישאר ללא ניתוח (פרה-אופ/נון-אופ), ואנשים שמגדירים עצמם "ג'נדר-קוויר", נרשמים על פי המין עימו נולדו וככאלה הם צפויים להטרדות ועונשים בשל החוק נגד הומוסקסואליות.

הוגיטולסלאם קארמיניאה (Hojatoleslam Kariminia), איש דת איראני בדרגה בינונית שתומך בזכויות של טראנסג'נדרים, הצהיר כי ברצונו להפוך את הזכות של טראנסג'נדרים לשנות את מינם לזכות אדם בסיסית.

קישורים חיצוניים