כיני ערווה

מתוך ויקיסקס
גרסה מ־10:01, 21 במאי 2011 מאת יואבי (שיחה | תרומות) (מידע רפואי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כינה
כיני ערווה באזור הערווה
כיני ערווה בבטן
כיני ערווה בריסים

כינת ערווה (שם מדעי: Pthirus pubis; מוכרות בשמן העממי מנדבושקס) היא מין חרק טפילי המוכר בשריצתו בשער הערווה. המין יכול להתקיים גם באזורים אחרים שבהם גדל השיער, כגון שיער הראש והריסים. תזונתן היחידה היא דם. כיני הערווה שורצות בבני אדם ובגורילות בלבד.

אפידמיולוגיה

כיני ערווה עוברות מאיש לרעהו באמצעות מגע קרוב בין שני האנשים, בדרך כלל במהלך יחסי מין. הדבקה של ילד בידי הוריו עשויה להתרחש באמצעות מגבות משותפות, ביגוד, מיטות או ארונות. שריצתן של כיני הערווה נפוצה יותר בקרב מבוגרים, לעומת ילדים.

אבחנה

שריצה של כיני ערווה מאובחנת בדרך כלל על ידי בחינת שיער הערווה ובחיפוש אחר ביצי כינים, כינים צעירות (פגיות) וכינים בוגרות. ניתן להיפטר מהכינים ומהביצים באמצעות צבת או על ידי הסרת השיער הנגוע באמצעות מספריים. ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או מיקרוסקופ השוואתי כדי לזהות במדויק את זן הכינים. אם הכינים נמצאו אצל חבר משפחה אחד, על שאר בני המשפחה להיבדק אף הם, ורק מי שנדבק יקבל טיפול.

טיפול

הדברתן של כיני ערווה נעשה באמצעות שמפו פרמטרין (1%) ו-pyrethrin. טיפול זה מתאים גם לנשים בהריון ונשים מניקות. יש למרוח את החומר באזור הנגוע ולשטוף את המקום לאחר עשר דקות. אין צורך להסיר את השיער באזור הנגוע או להשתמש במסרק צפוף-שיניים כדי להסיר את הכינים המתות ואת הביצים. מומלץ לבצע מריחה נוספת לאחר עשרה ימים. חשוב להחליף את מצעי המיטה. יש לאחסן מצעים שנעשה בהם שימוש לפני הטיפול בתוך שקית פלסטיק אטומה וריקה מאוויר. יש להניח לשקית למשך 15 ימים לפני שטיפתו כדי למנוע שריצה והישרדות של ביצים.

הטיפול בכיני ערווה בריסים דומה. יש למרוח פרמטרין באזור הנגוע באמצעות התקן מיוחד. הסרת הכינים או הביצים בדרך של מריטת השיעור או גזירתו, היא מסוכנת.

שמפו לינדן (1%), חומר קוטל-כינים אף הוא, אושר לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אף שנאסר לשימוש ביותר מ-50 מדינות אחרות. תופעות הלוואי משימוש בלינדן נחשבות לנדירות ונובעות משימוש לא נכון בתכשיר. ה-FDA מזהיר מפני שימוש בלינדן אצל תינוקות, ילדים, זקנים ואנשים בעלי עור רגיש, כמו גם אצל אנשים שמשקלם אינו עולה על 50 קילוגרמים.

מידע רפואי

תפוצתן של כיני הערווה מוערכת ב-2 עד 10 אחוזים מכלל האוכלוסייה האנושית. אף שבאפשרות הכינים להתיישב בכל גוף האדם, הן מעדיפות להתרבות באזור איברי המין ופי הטבעת. אצל גברים ניתן למצוא כינים וביצים גם בשיער הבטן, בבית השחי, בזקן ושפם, בעוד אצל ילדים ניתן למצוא אותם בדרך כלל בריסים.

שריצתן של כיני ערווה מכונה כינמת הבושת (Pediculosis Pubis). התסמין העיקרי הוא גירוד, בדרך כלל באזור הערווה. הגירוד הוא תוצאה של רגישות יתר לרוק של הכינים, והוא הופך לחזק מספיק כשבועיים מיום ההדבקה. במרבית המקרים, גוון העור באזור הנגוע הופך לכחול-אפור, והוא עשוי להישאר במצב זה למשך מספר ימים.

כיני הערווה מתפשטות בעיקר באמצעות זיעה ומגע גופני או מיני. על בני הזוג של אדם שנדבק, להיבדק אף הם.

זיהום של כיני ערווה בקרב ילדים ובני נוער עשוי לרמוז על התעללות מינית.

תמונות נוספות