ממזר

מתוך ויקיסקס
גרסה מ־16:20, 16 בנובמבר 2013 מאת יואבי (שיחה | תרומות) (קישורים חיצוניים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בממזר ביהדות. אם התכוונתם לממזר בדתות אחרות, ראו ילד מחוץ לנישואים.

על פי ההלכה, ממזר הוא אדם שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות, בין גבר לאישה יהודים. בכלל זה מי שנולד לאשת איש (ולא לאישה רווקה) כתוצאה מניאוף (קיום יחסי מין עם מי שאינו בעלה), מי שנולד מיחסי מין בין אח לאחותו, וכן מיתר איסורי הכרת המוזכרים בפרשת אחרי מות שבחומש ויקרא. יוצא הדופן היחיד הוא מי שנולד מיחסי מין שקוימו בשעה שהאשה הייתה נידה. במצב זה, למרות שזוהי עבירה שעונשה כרת, הוולד איננו ממזר, מכיוון שאמו הייתה מותרת באופן כללי לאביו, ואיסור הנידה הינו איסור חולף לאחר הליך הטהרה של האשה.

הממזרות עוברת בירושה: ילד יהודי, שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב גם הוא לממזר. בשל כך משתדלים כיום המוסדות הרבניים להימנע ככל האפשר מהכרזה על ילד כממזר.

מקור המילה

מקור המילה לא ברור. יש המפרשים שמקור השם "ממזר" הוא הרכב של המילים מום וזר או לשון "מוזר מאחיו". הבחירה במושג זה באה לבטא את "טבעו" של הממזר - עצם הולדתו היא מום והוא זר לכל עם ישראל (שכן הוא מצווה להיות נפרד). כמו כן לא ידוע מאין בא, כיון שאביו התבייש מלהיוודע אליו. ויש המפרשים שהמקור הוא ממעי וזר. כלומר מהמעיים של איש זר.

דיני הממזר

האיסור על נישואין עם ממזר מופיע בתורה (דברים כ"ג, ג'):

"לא יבוא ממזר בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'"

הלכות הממזר מסוכמות במשנה תורה לרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ט"ו ובשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ד'.

הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות בגט. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.

כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים. ממזר שיתחתן בנישואים אזרחיים במדינה אחרת יוכל להרשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.

על פי ההלכה בשולחן ערוך, אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, כי רוב הבעילות תולים בבעל[1], אלא אם כן היא פרוצה ביותר. האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר.[1]

דעתו של הרב משה פיינשטיין היא, שילד שנולד לממזר מהפריה מלאכותית אינו נחשב לממזר[2], אם כי היו שחלקו עליו. בהקשר זה, החמיר מאוד הרבי מסאטמר, שקבע כי בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה הוא ממזר, אך רוב הפוסקים חלקו עליו.

מעבר לאיסורי האישות החלים על הממזר אין עליו הגבלות נוספות, והוא יהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר. ידועה גם אימרתו המפורסמת של רבי יוחנן: "אפילו ממזר תלמיד חכם וכוהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ" (תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג מח ע"ג).

נישואי ממזר

ילדיהם של ממזר ובן או בת זוג רגיל הם ממזרים וילדיהם אחריהם הינם ממזרים עד סוף כל הדורות. ואולם, הילדים של ממזר ובת זוג שהינה שפחה כנענית אינם ממזרים אלא עבדים מכיוון שהשפחה איננה יהודיה. למעשה הדרך היחידה לבטל את התואר "ממזר" לדור הבא במסגרת ההלכה היא על ידי נישואין מסוג זה בין ממזר לשפחה. גויה המתחתנת עם ממזר לא צריכה להתגייר גיור מלא, אלא מתגיירת לשם עבדות (גיור קל יותר) והופכת להיות במעמד הלכתי של שפחה. ילדיהם של הממזר והשפחה הם עבדים ובהינתן להם גט שחרור הם הופכים להיות יהודים כשרים. דין זה אינו רלוונטי לתקופתנו, על אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.

בנם של ממזר ולא-יהודיה נחשב כגוי ולפיכך יכול להתגייר ולהפוך ליהודי שאין בו פסול ממזרות, אלא שהזיווג בין ממזר ובין לא יהודיה עצמו נאסר בידי ההלכה. ממזרת שהתעברה מגוי - בנה נחשב ליהודי ולכן הוא ממזר. ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודים או מניאוף של אשת איש נכריה יכול להתגייר ואינו נחשב ממזר.

נישואים עם קראים

היו פוסקים שהכריזו על הקראים כספק ממזרים משום שלדעתם קידושיהם כשרים מבחינת ההלכה, אך לא כך גירושיהם. כיום, בעקבות קו שהוביל הרב עובדיה יוסף[3] (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, הרדב"ז), הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ההלכה. יש פוסקים חרדים המחמירים יותר בהתאם להוראת הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך.

גם הקראים החשיבו את היהודים הרבניים כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצלם נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כעריות אסורים.

משמעויות נוספות למילה "ממזר"

המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם חריף וממולח. לעתים משמשת המילה להקשר שלילי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעתים משמשת המילה בהקשר חיובי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת התפעלות. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו לתלמוד הירושלמי (מסכת קידושין), שבו נאמר "רוב ממזרין פיקחין".

במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.

המילה "ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"ילד בלתי חוקי", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".

המונח "ממזר" מופיע בנבואת זכריה בפרק ט': "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים". בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בעקבות מסכת סוטה, כ"ז, ע"א: "רוב בעילות אחר הבעל".
  2. ^ אגרות משה, אבן העזר ג', י"א
  3. ^ יביע אומר ח', אבן העזר י"ב