הבדלים בין גרסאות בדף "מערכת הרבייה"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.)
 
מ (using AWB)
שורה 1: שורה 1:
'''מערכת הרבייה''' (או '''מערכת המין''') הנה מכלול ה[[איבר|איברים]] המשתתפים בתהליך ה[[רבייה]] ב[[אורגניזם|ייצורים חיים]].
+
'''מערכת הרבייה''' (או '''מערכת המין''') הנה מכלול האיברים המשתתפים בתהליך הרבייה בייצורים חיים.
  
מערכת הרבייה במשמעותה הצרה ביותר כוללת את ה[[גונדה|גונדות]] - האיברים בהם מיוצרים, ולעתים מאוחסנים, [[תא רבייה|תאי הרבייה]] (הגמטות). הגונדות אצל ה[[יונקים]] הם ה[[אשך|אשכים]] אצל ה[[זכר|זכרים]] וה[[שחלה|שחלות]] אצל ה[[נקבה|נקבות]].
+
מערכת הרבייה במשמעותה הצרה ביותר כוללת את הגונדות - האיברים בהם מיוצרים, ולעתים מאוחסנים, תאי הרבייה (הגמטות). הגונדות אצל היונקים הם ה[[אשכים]] אצל הזכרים וה[[שחלות]] אצל הנקבות.
  
כדי שתאי הרבייה הזכרי והנקבי יוכלו להיפגש (ולבצע [[הפריה]]) נדרשים איברים מסייעים. בנוסף, גופה של הנקבה כולל איברים בהם שוכנת ה[[זיגוטה]], אשר מאוחר יותר מתפתחת ל[[עובר]] ולבסוף - לצאצא. ההגדרה הרחבה יותר, והנפוצה ביותר, של מערכת הרבייה, כוללת איברים אלו, כגון [[רחם (איבר)|רחם]], [[פין]] ו[[נרתיק]] (ראו להלן).
+
כדי שתאי הרבייה הזכרי והנקבי יוכלו להיפגש (ולבצע הפריה) נדרשים איברים מסייעים. בנוסף, גופה של הנקבה כולל איברים בהם שוכנת הזיגוטה, אשר מאוחר יותר מתפתחת לעובר ולבסוף - לצאצא. ההגדרה הרחבה יותר, והנפוצה ביותר, של מערכת הרבייה, כוללת איברים אלו, כגון [[רחם]], [[פין]] ו[[נרתיק]] (ראו להלן).
  
במשמעותה הרחבה ביותר של מערכת הרבייה נכללים איברים המסייעים לזכר ולנקבה, במיוחד ב[[אדם|בני אדם]], לקיים [[יחסי מין]], אשר תכליתם (הראשונית) היא קיום תהליך הרבייה. לפי משמעות זו נכללים במערכת הרבייה ה[[שד (איבר)|שדיים]], ה[[דגדגן]], [[פי הטבעת]] ועוד.
+
במשמעותה הרחבה ביותר של מערכת הרבייה נכללים איברים המסייעים לזכר ולנקבה, במיוחד בבני אדם, לקיים [[יחסי מין]], אשר תכליתם (הראשונית) היא קיום תהליך הרבייה. לפי משמעות זו נכללים במערכת הרבייה ה[[שדיים]], ה[[דגדגן]], [[פי הטבעת]] ועוד.
  
מערכת הרבייה ביונקים מתחלקת ל'''איברי מין פנימיים''' (הרחם ו[[צינור הזרע]], למשל) ול'''איברי מין חיצוניים''' (הפין וה[[פות]], למשל).
+
מערכת הרבייה ביונקים מתחלקת ל'''איברי מין פנימיים''' (ה[[רחם]] ו[[צינור הזרע]], למשל) ול'''איברי מין חיצוניים''' (ה[[פין]] וה[[פות]], למשל).
  
 
==מערכת הרבייה של האישה==
 
==מערכת הרבייה של האישה==
 
{{מערכת הרבייה הנשית}}
 
{{מערכת הרבייה הנשית}}
* [[שחלה|שחלות]] - בלוטות בהן נוצרים ומבשילים [[ביצית|תאי הביצה]]. השחלות מייצרות ומפרישות את הורמוני המין הנקביים (שהם [[אסטרוגן]] ו[[פרוגסטרון]]).  
+
* [[שחלות]] - בלוטות בהן נוצרים ומבשילים [[תאי הביצה]]. השחלות מייצרות ומפרישות את הורמוני המין הנקביים (שהם [[אסטרוגן]] ו[[פרוגסטרון]]).  
* [[חצוצרה (אנטומיה)|חצוצרה]] - צינורות מובילי ביציות מהשחלה אל חלל הרחם.  
+
* [[חצוצרה]] - צינורות מובילי ביציות מהשחלה אל חלל הרחם.  
* [[רחם]] - איבר שרירי בצורת [[אגס]], הבנוי מדופן שרירי ומחלל רחם העשיר ב[[כלי דם|צינורות דם]]. הרחם מותאם לקליטת תא ביצה מופרה ולהתפתחות העובר.  
+
* [[רחם]] - איבר שרירי בצורת אגס, הבנוי מדופן שרירי ומחלל רחם העשיר בצינורות דם. הרחם מותאם לקליטת תא ביצה מופרה ולהתפתחות ה[[עובר]].  
* [[צוואר הרחם]] - [[שריר]] טבעתי המקשר בין הרחם אל הנרתיק.  
+
* [[צוואר הרחם]] - שריר טבעתי המקשר בין הרחם אל הנרתיק.  
* [[נרתיק]] - צינור שרירי המכיל [[ריר]] [[חומצה|חומצתי]]. שמגן מפני [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] הגורמים ל[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] בנרתיק.
+
* [[נרתיק]] - צינור שרירי המכיל ריר חומצתי. שמגן מפני מיקרואורגניזמים הגורמים לזיהומים בנרתיק.
 
* פתח איבר המין הנקבי - פתח חיצוני של מערכת הרבייה הנקבית.
 
* פתח איבר המין הנקבי - פתח חיצוני של מערכת הרבייה הנקבית.
  
שורה 21: שורה 21:
 
==מערכת הרבייה של הגבר==
 
==מערכת הרבייה של הגבר==
 
{{מערכת הרבייה הגברית}}
 
{{מערכת הרבייה הגברית}}
* [[שק האשכים]] - שק עור. הטמפרטורה בו היא 35 מעלות (טמפרטורה זו נחוצה להתפתחותם התקנית של [[תא זרע|תאי הזרע]], להבשלתם ולקבלת כושר תנועה וכושר הפריה כדי שהם יהיו מוכנים להפריה).
+
* [[שק האשכים]] - שק עור. הטמפרטורה בו היא 35 מעלות (טמפרטורה זו נחוצה להתפתחותם התקנית של [[תאי הזרע]], להבשלתם ולקבלת כושר תנועה וכושר הפריה כדי שהם יהיו מוכנים להפריה).
* [[אשך|אשכים]] - בלוטות בהן נוצרים תאי זרע. האשכים מייצרים ומפרישים את [[הורמון]] המין הזכרי (שהוא [[טסטוסטרון]]).
+
* [[אשכים]] - בלוטות בהן נוצרים [[תאי זרע]]. האשכים מייצרים ומפרישים את [[הורמון המין הזכרי]] (שהוא [[טסטוסטרון]]).
 
* [[יותרת האשך]] - תחילת צינור מוביל הזרע. בתוכו מאוכסנים ומבשילים תאי הזרע.
 
* [[יותרת האשך]] - תחילת צינור מוביל הזרע. בתוכו מאוכסנים ומבשילים תאי הזרע.
* [[צינור הזרע]] - דרכו עוברים תאי הזרע מהאשכים אל השופכה
+
* [[צינור הזרע]] - דרכו עוברים תאי הזרע מהאשכים אל ה[[שופכה]].
* [[שלפוחית הזרע]] ו[[בלוטת הערמונית]] - מספקות 90 אחוז מ[[נוזל]] הזרע.
+
* [[שלפוחית הזרע]] ו[[בלוטת הערמונית]] - מספקות 90 אחוז מ[[נוזל הזרע]].
 
* [[שופכה]] - צינור הנמצא באיבר הזכרות. דרכו יוצאים השופכה, נוזל הזרמה, המורכב מתאי הזרע, ונוזל הזרע.
 
* [[שופכה]] - צינור הנמצא באיבר הזכרות. דרכו יוצאים השופכה, נוזל הזרמה, המורכב מתאי הזרע, ונוזל הזרע.
 
* [[פין]] - איבר חיצוני המכיל את השופכה.
 
* [[פין]] - איבר חיצוני המכיל את השופכה.
שורה 32: שורה 32:
 
==הזדקנות==
 
==הזדקנות==
  
יש הבדל ברור בין ה[[גבר]] ל[[אישה]] בכל הקשור ל[[הזדקנות]] מערכת הרבייה. בעוד מערכת הרבייה של הגבר תקינה לחלוטין עד מותו (כשנתעלם מהמצב ה[[בריאות]]י החלש בדרך כלל בגיל מבוגר), והוא מסוגל להוליד גם בגיל מבוגר מאוד; מערכת הרבייה של האישה מתנוונת ובדרך כלל כבר בסביבות גיל 50 אין האישה מסוגלת להיכנס ל[[היריון]] ו[[לידה|ללדת]]. עם זאת, התפקוד המיני אצל רוב הגברים יורד ככל שהם מתבגרים. רק כשליש מן הגברים מעל גיל שמונים ממשיכים להיות פעילים מינית.  
+
יש הבדל ברור בין הגבר לאישה בכל הקשור להזדקנות מערכת הרבייה. בעוד מערכת הרבייה של הגבר תקינה לחלוטין עד מותו (כשנתעלם מהמצב הבריאותי החלש בדרך כלל בגיל מבוגר), והוא מסוגל להוליד גם בגיל מבוגר מאוד; מערכת הרבייה של האישה מתנוונת ובדרך כלל כבר בסביבות גיל 50 אין האישה מסוגלת להיכנס להיריון וללדת. עם זאת, התפקוד המיני אצל רוב הגברים יורד ככל שהם מתבגרים. רק כשליש מן הגברים מעל גיל שמונים ממשיכים להיות פעילים מינית.  
  
 
===השפעות הזִקנה אצל הגבר===
 
===השפעות הזִקנה אצל הגבר===
ככל שהגבר מזדקן הוא מייצר פחות מה[[הורמון]] [[טסטוסטרון]]. הירידה בייצור היא כאחוז אחד בכל שנה, והיא מתחילה בערך מגיל ארבעים. גם ייצור [[תא זרע|תאי הזרע]] ליום יורד ככל שהגבר מזדקן, וכך גם מופחתים תאי הזרע הפעילים. כתוצאה מכל אלה, ילדים שנולדים מגברים זקנים עלולים להיות בעלי פגמים מולדים, דבר המצביע על האפשרות שה[[זרע]] של הגבר הזקן מכיל יותר [[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|גנטיות]]. אצל רוב הגברים הזקנים התדירות ב[[יחסי מין]] נמוכה יותר, והתגובה המינית שלהם איטית יותר. הטענה הנפוצה היא שהשינויים האלה במערכת הרבייה הגברית נובעים מהירידה ברמות ה[[טסטוסטרון]] ב[[דם]]<ref>כך ב[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=650513&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 כתבה] בעיתון [[הארץ]], ב[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2783917,00.html כתבה] ב- [[ynet]] וב[http://health.walla.co.il/?w=/5001/1429181 כתבה] ב[[וואלה!]]</ref>, אך עדיין הטענה אינה מבוססת מספיק ואין ידוע בבירור אם אכן השינויים נובעים מרמת טסטוסטרון נמוכה, היות שאצל אחדים מהגברים יש רמת טסטוסטרון גבוהה יותר בגיל שבעים, ייצור תאי זרע גבוה יותר ויחסי מין תדירים יותר מאשר אצל גברים צעירים בריאים בגיל עשרים{{הערה|סטיבן נ. אוסטד, '''המסע שלא ייאמן''', [[הד ארצי]] [[2000]]}}. כמו כן, בנפח ה[[אשך|אשכים]] וברמות ה[[גונאדוטרופין|גונאדוטרופינים]], ישנה עלייה ככל שהגברים מזדקנים. כלומר: בעוד התפקוד של איברי המין "יורד" בדרך כלל ככל שהגבר מזדקן, התפקוד של חלק ה[[מוח]] האחראי על מערכת הרבייה ([[בלוטת יותרת המוח]]) "עולה".
+
ככל שהגבר מזדקן הוא מייצר פחות מההורמון טסטוסטרון. הירידה בייצור היא כאחוז אחד בכל שנה, והיא מתחילה בערך מגיל ארבעים. גם ייצור תאי הזרע ליום יורד ככל שהגבר מזדקן, וכך גם מופחתים תאי הזרע הפעילים. כתוצאה מכל אלה, ילדים שנולדים מגברים זקנים עלולים להיות בעלי פגמים מולדים, דבר המצביע על האפשרות שהזרע של הגבר הזקן מכיל יותר מוטציות גנטיות. אצל רוב הגברים הזקנים התדירות ביחסי מין נמוכה יותר, והתגובה המינית שלהם איטית יותר. הטענה הנפוצה היא שהשינויים האלה במערכת הרבייה הגברית נובעים מהירידה ברמות הטסטוסטרון בדם<ref>כך ב[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=650513&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 כתבה] בעיתון הארץ, ב[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2783917,00.html כתבה] ב- ynet וב[http://health.walla.co.il/?w=/5001/1429181 כתבה] בוואלה!</ref>, אך עדיין הטענה אינה מבוססת מספיק ואין ידוע בבירור אם אכן השינויים נובעים מרמת טסטוסטרון נמוכה, היות שאצל אחדים מהגברים יש רמת טסטוסטרון גבוהה יותר בגיל שבעים, ייצור תאי זרע גבוה יותר ויחסי מין תדירים יותר מאשר אצל גברים צעירים בריאים בגיל עשרים{{הערה|סטיבן נ. אוסטד, '''המסע שלא ייאמן''', הד ארצי 2000}}. כמו כן, בנפח האשכים וברמות הגונאדוטרופינים, ישנה עלייה ככל שהגברים מזדקנים. כלומר: בעוד התפקוד של איברי המין "יורד" בדרך כלל ככל שהגבר מזדקן, התפקוד של חלק המוח האחראי על מערכת הרבייה (בלוטת יותרת המוח) "עולה".
  
 
===השפעות הזִקנה אצל האישה===
 
===השפעות הזִקנה אצל האישה===
אצל האישה, לעומת הגבר, מערכת הרבייה מפסיקה, כאמור, להיות כשירה בגיל חמישים ואחת בממוצע ב[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]]. הסיבה לכך היא הפסקת ה[[ביוץ]] וה[[מחזור חודשי]]. אישה, שלא כגבר, אינה מייצרת בחייה [[ביצית|ביציות]]. לאישה יש כבר בחודש החמישי ל[[עובר#התפתחות עובר האדם|התפתחותה]] ב[[רחם]] [[אם|אמה]] את כל הביציות שיהיו לה אי-פעם, וכמות הביציות מתחילה לרדת כמעט מידית, כשהרבה מהן מתות. בשעת ה[[לידה]] יש לאישה כ-400,000 ביציות שהן כרבע מסך כל הביציות שהיו לה בהתחלה. בגיל ה[[התבגרות]] יש לאישה רק אחד חלקי 13 מסך זה, וקצב איבוד הביציות ממשיך להיות קבוע עד גיל 35 בערך, ואז קצב האיבוד מכפיל את עצמו. הפסקת הביוץ והמחזור מתרחשת כשלא נותרו ב[[שחלה|שחלות]] כמות מספקת של ביציות כדי לייצר מספיק הורמונים לצורך השלמת המחזור. במצב הזה גם ה[[גונאדוטרופין|גונאדוטרופינים]] (שבדרך כלל אחראים להתפתחות הביצית) אינם יכולים לגרום לשחלות לפתח עוד ביציות לכדי ביוץ או לגרום להן לייצר עוד [[אסטרוגן]] ו[[פרוגסטרון]] האחראים לתקינות תהליך הביוץ. חוסר ה[[פוריות]] באישה הוא אם כן תהליך ארוך ומתמשך שאינו נוצר בבת אחת. התהליך מתחיל כבר בשלב המוקדם של היות האישה ברחם, באותו הרגע שבו מתחילות למות הביציות, וכמות הביציות של האישה הולכת ומופחתת. ואכן ההשפעה של התהליך ניכרת כבר מגיל 35, הגיל בו מתקשות יותר הנשים להרות ולשמור על הריון. כמו כן הסיכוי שתינוקות יהיו פגומים גנטית או ימותו בזמן הלידה מכפיל את עצמו באישה מגיל 35.
+
אצל האישה, לעומת הגבר, מערכת הרבייה מפסיקה, כאמור, להיות כשירה בגיל חמישים ואחת בממוצע במדינות המפותחות. הסיבה לכך היא הפסקת הביוץ והמחזור חודשי. אישה, שלא כגבר, אינה מייצרת בחייה ביציות. לאישה יש כבר בחודש החמישי להתפתחותה ברחם אמה את כל הביציות שיהיו לה אי-פעם, וכמות הביציות מתחילה לרדת כמעט מידית, כשהרבה מהן מתות. בשעת הלידה יש לאישה כ-400,000 ביציות שהן כרבע מסך כל הביציות שהיו לה בהתחלה. בגיל ההתבגרות יש לאישה רק אחד חלקי 13 מסך זה, וקצב איבוד הביציות ממשיך להיות קבוע עד גיל 35 בערך, ואז קצב האיבוד מכפיל את עצמו. הפסקת הביוץ והמחזור מתרחשת כשלא נותרו בשחלות כמות מספקת של ביציות כדי לייצר מספיק הורמונים לצורך השלמת המחזור. במצב הזה גם הגונאדוטרופינים (שבדרך כלל אחראים להתפתחות הביצית) אינם יכולים לגרום לשחלות לפתח עוד ביציות לכדי ביוץ או לגרום להן לייצר עוד אסטרוגן ופרוגסטרון האחראים לתקינות תהליך הביוץ. חוסר הפוריות באישה הוא אם כן תהליך ארוך ומתמשך שאינו נוצר בבת אחת. התהליך מתחיל כבר בשלב המוקדם של היות האישה ברחם, באותו הרגע שבו מתחילות למות הביציות, וכמות הביציות של האישה הולכת ומופחתת. ואכן ההשפעה של התהליך ניכרת כבר מגיל 35, הגיל בו מתקשות יותר הנשים להרות ולשמור על הריון. כמו כן הסיכוי שתינוקות יהיו פגומים גנטית או ימותו בזמן הלידה מכפיל את עצמו באישה מגיל 35.
  
 
====תאוריות לסיבת הפסקת הפוריות====
 
====תאוריות לסיבת הפסקת הפוריות====
ישנן שתי [[תאוריה|תאוריות]] המנסות לתת מענה מדוע האישה בנויה באופן שפוריותה תיפסק בגיל די מוקדם בחייהן:
+
ישנן שתי תאוריות המנסות לתת מענה מדוע האישה בנויה באופן שפוריותה תיפסק בגיל די מוקדם בחייהן:
*התאוריה הראשונה היא שבני [[אדם]] מעוצבים פיזיולוגית כדי לתפקד כמספר השנים ששרדו בהן במהלך ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו ריבוי נשים מגיל שישים ומעלה הנו תופעה חדשה של מאות השנים האחרונות שנובעת משיפור [[איכות חיים|איכות החיים]] כגון תנאי ה[[תברואה]], ה[[היגיינה]] והדברת [[מחלות זיהומיות|המחלות המידבקות]] באמצעות [[תרופה|תרופות]] מודרניות. על כן הפיזיולגיה הפנימית עדיין לא השיגה את השינויים הסביבתיים. מאחר שייצור הביציות מגביר את הסיכון למוטציות גנטיות, הפיזיולוגיה ב[[היסטוריה]] לא נתנה לייצר אלא כמות הביציות לה האישה תזדקק. מעבר לכך הן רק מזיקות ולכן הופסקה יצירתן. את העדכונים על [[הישרדות]] המתמשכת יותר של האישה המודרנית, הפיזיולוגיה כאמור, לא השיגה.
+
*התאוריה הראשונה היא שבני אדם מעוצבים פיזיולוגית כדי לתפקד כמספר השנים ששרדו בהן במהלך האבולוציה. לפי תפיסה זו ריבוי נשים מגיל שישים ומעלה הנו תופעה חדשה של מאות השנים האחרונות שנובעת משיפור איכות החיים כגון תנאי התברואה, ההיגיינה והדברת המחלות המידבקות באמצעות תרופות מודרניות. על כן הפיזיולגיה הפנימית עדיין לא השיגה את השינויים הסביבתיים. מאחר שייצור הביציות מגביר את הסיכון למוטציות גנטיות, הפיזיולוגיה בהיסטוריה לא נתנה לייצר אלא כמות הביציות לה האישה תזדקק. מעבר לכך הן רק מזיקות ולכן הופסקה יצירתן. את העדכונים על הישרדות המתמשכת יותר של האישה המודרנית, הפיזיולוגיה כאמור, לא השיגה.
  
*התאוריה השנייה היא שהפסקת הביוץ והמחזור היא תוצאה מהזהירות הטבעית של ה[[גוף האדם|גוף]] האישה מסיכון בריאותה, כדי שתוכל לגדל את ה[[ילד]]ים האחרונים שנולדו לה ואת [[נכד]]יה. בגלל הסיכון הגבוה שבלידה בגיל מבוגר, מבכרת האישה את הבטחת אורך חייה באופן שיספק לגידול הילדים, מאשר להביא ילדים נוספים. הבטחת הגידול, שהיא בעצם עזרה לילדים להתרבות, מהווה [[אלטרנטיבה]] הגיונית לאפשרות שהיא עצמה תמשיך להתרבות, וזאת כ[[טקטיקה]] מוצלחת יותר של העברת ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]]. הטבע העדיף אפוא גנים שמפסיקים את פעילות מערכת הרבייה, כדי לשחרר את ה[[אנרגיה]] שלה לטיפול בילדים שנולדו כבר.
+
*התאוריה השנייה היא שהפסקת הביוץ והמחזור היא תוצאה מהזהירות הטבעית של הגוף האישה מסיכון בריאותה, כדי שתוכל לגדל את הילדים האחרונים שנולדו לה ואת נכדיה. בגלל הסיכון הגבוה שבלידה בגיל מבוגר, מבכרת האישה את הבטחת אורך חייה באופן שיספק לגידול הילדים, מאשר להביא ילדים נוספים. הבטחת הגידול, שהיא בעצם עזרה לילדים להתרבות, מהווה אלטרנטיבה הגיונית לאפשרות שהיא עצמה תמשיך להתרבות, וזאת כטקטיקה מוצלחת יותר של העברת הגנים. הטבע העדיף אפוא גנים שמפסיקים את פעילות מערכת הרבייה, כדי לשחרר את האנרגיה שלה לטיפול בילדים שנולדו כבר.
  
ישנם חיזוקים לשתי התאוריות, כך שאין אפשרות לקבוע איזו מהן נכונה יותר. חיזוקים לתאוריה הראשונה נמצאו כשהחזיקו נקבות של מיני [[יונק]]ים, כגון [[חולדה|חולדות]] בתנאים מוגנים ב[[מעבדה]], ואף על פי כן הן גילו הזדקנות במערכת הרבייה מוקדם יותר מאשר אצל הזכרים של אותו מין. ההבדל הזה אינו ניתן להסבר על ידי התאוריה השנייה, אלא על ידי התאוריה הראשונה, כי החולדות, למשל, מטפלות בצאצאיהן פחות מחודשיים. חיזוקים לתאוריה השנייה נמצאו כאשר התבוננו בנקבות של מיני [[לוויתן|לווייתנים]], כגון ה[[קטלן]]. גורי הלווייתנים דורשים טיפול לתקופה ארוכה והנקבות של אותם לווייתנים מגדלות את צאצאיהן תקופה ארוכה. גם אצל הלווייתנים מערכת הרבייה של הנקבה מפסיקה לתפקד זמן רב לפני מיתתה ומוקדם יותר מאצל הזכרים. מאחר שאצל הלווייתנים אין סיבה לחשוב שחייהם התארכו במאות השנים האחרונות, התאוריה השנייה היא היחידה המסבירה את הפסקת פעילות מערכת הרבייה מוקדם כל כך בחייהן של הנקבות.
+
ישנם חיזוקים לשתי התאוריות, כך שאין אפשרות לקבוע איזו מהן נכונה יותר. חיזוקים לתאוריה הראשונה נמצאו כשהחזיקו נקבות של מיני יונקים, כגון חולדות בתנאים מוגנים במעבדה, ואף על פי כן הן גילו הזדקנות במערכת הרבייה מוקדם יותר מאשר אצל הזכרים של אותו מין. ההבדל הזה אינו ניתן להסבר על ידי התאוריה השנייה, אלא על ידי התאוריה הראשונה, כי החולדות, למשל, מטפלות בצאצאיהן פחות מחודשיים. חיזוקים לתאוריה השנייה נמצאו כאשר התבוננו בנקבות של מיני לווייתנים, כגון הקטלן. גורי הלווייתנים דורשים טיפול לתקופה ארוכה והנקבות של אותם לווייתנים מגדלות את צאצאיהן תקופה ארוכה. גם אצל הלווייתנים מערכת הרבייה של הנקבה מפסיקה לתפקד זמן רב לפני מיתתה ומוקדם יותר מאצל הזכרים. מאחר שאצל הלווייתנים אין סיבה לחשוב שחייהם התארכו במאות השנים האחרונות, התאוריה השנייה היא היחידה המסבירה את הפסקת פעילות מערכת הרבייה מוקדם כל כך בחייהן של הנקבות.
  
 
===סיבת ההבדל בין הגבר לאישה===
 
===סיבת ההבדל בין הגבר לאישה===
כאמור, ההבדל בין האישה לגבר נעוץ בכך שבעוד הגבר מייצר באופן יומיומי [[תא זרע|תאי זרע]] חדשים, האישה לעומתו מאבדת בקצב יומי מה[[ביצית|ביציות]] שלה. לא ידוע סיבה ברורה מדוע האישה מפסיקה לייצר את תאי המין שלה (הביציות) עוד לפני שנולדה בעוד שהגבר מייצר אותם (תאי הזרע) לכל אורך חייו. ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגים]] העלו אפשרות שהדבר קשור עם העובדה שבכל פעם ש[[תא]] מתחלק גדלים סיכוייו ל[[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|גנטיות]]. ביציות האישה הן תוצר של כ-33 [[רבייה תאית|התחלקויות תאים]] בלבד לאחר ה[[הפריה]], בעוד תאי הזרע של הגבר - גם של הצעיר - הם תוצר של כמה מאות התחלקויות תאים. כמענה לכך שאצל הגבר הסיכוי למוטציות גנטיות מסוכנות ל[[ולד]] גבוה הרבה יותר מאשר אצל האישה, בא הייצור והריבוי המוגבר תאי זרע. כך שכשהגבר יפלוט את מאות מיליוני תאי הזרע בשעת הביוץ, עדיין יהיה סיכוי טוב שהביצית תפגוש תאי זרע טובים ולא תאי זרע בעלי מוטציות גנטיות רציניות. מאידך, האישה שאצלה הסיכוי להימצאות בביציות מוטציות גנטיות קטן בהרבה, איננה זקוקה ליותר מאלף ביציות לפני כל ביוץ, שאחת מהן - הטובה - ישתחרר מהשחלה ויפרו אותה. הייצור המוגבר של תאי מין הגבר הוא אם כן איזון של הסיכון, כדי לתת סיכוי טוב יותר; מה שאצל האישה - שאצלה הסיכון אינו גדול - הוא (האיזון) אינו נדרש.
+
כאמור, ההבדל בין האישה לגבר נעוץ בכך שבעוד הגבר מייצר באופן יומיומי תאי זרע חדשים, האישה לעומתו מאבדת בקצב יומי מהביציות שלה. לא ידוע סיבה ברורה מדוע האישה מפסיקה לייצר את תאי המין שלה (הביציות) עוד לפני שנולדה בעוד שהגבר מייצר אותם (תאי הזרע) לכל אורך חייו. הפיזיולוגים העלו אפשרות שהדבר קשור עם העובדה שבכל פעם שתא מתחלק גדלים סיכוייו למוטציות גנטיות. ביציות האישה הן תוצר של כ-33 התחלקויות תאים בלבד לאחר ההפריה, בעוד תאי הזרע של הגבר - גם של הצעיר - הם תוצר של כמה מאות התחלקויות תאים. כמענה לכך שאצל הגבר הסיכוי למוטציות גנטיות מסוכנות לולד גבוה הרבה יותר מאשר אצל האישה, בא הייצור והריבוי המוגבר תאי זרע. כך שכשהגבר יפלוט את מאות מיליוני תאי הזרע בשעת הביוץ, עדיין יהיה סיכוי טוב שהביצית תפגוש תאי זרע טובים ולא תאי זרע בעלי מוטציות גנטיות רציניות. מאידך, האישה שאצלה הסיכוי להימצאות בביציות מוטציות גנטיות קטן בהרבה, איננה זקוקה ליותר מאלף ביציות לפני כל ביוץ, שאחת מהן - הטובה - ישתחרר מהשחלה ויפרו אותה. הייצור המוגבר של תאי מין הגבר הוא אם כן איזון של הסיכון, כדי לתת סיכוי טוב יותר; מה שאצל האישה - שאצלה הסיכון אינו גדול - הוא (האיזון) אינו נדרש.
  
==ראו גם==
+
==מיזמים==
* [[הזדקנות]]
+
{{מיזם|he}}
* [[אנטומיה של מערכת הרבייה]]
+
{{מיזם|en|Reproductive system}}
 
 
==לקריאה נוספת==
 
* סטיבן נ. אוסטד, '''המסע שלא ייאמן''', [[הד ארצי]] 2000
 
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
<references />
 
<references />
 +
 
{{מערכות גוף האדם}}
 
{{מערכות גוף האדם}}
  
[[קטגוריה:רבייה]]
 
[[קטגוריה:מערכות גוף|רבייה]]
 
 
[[קטגוריה:מערכת הרבייה|*]]
 
[[קטגוריה:מערכת הרבייה|*]]
 
[[en:Reproductive system]]
 
[[ar:جهاز تناسلي]]
 
[[bg:Полова система]]
 
[[bs:Reproduktivni sistem]]
 
[[ca:Sistema reproductor]]
 
[[cs:Rozmnožovací soustava]]
 
[[cy:System atgenhedlu]]
 
[[dv:ނަސްލު އުފައްދާ ނިޒާމް]]
 
[[eo:Reprodukta sistemo]]
 
[[es:Aparato genital]]
 
[[fa:دستگاه تناسلی]]
 
[[fr:Système reproducteur]]
 
[[hr:Spolni sustav]]
 
[[id:Sistem reproduksi]]
 
[[is:Æxlunarfæri]]
 
[[pt:Aparelho reprodutor]]
 
[[ru:Репродуктивная система]]
 
[[sh:Reproduktivni sistem]]
 
[[simple:Reproductive system]]
 
[[sk:Rozmnožovacia sústava]]
 
[[sr:Репродуктивни систем]]
 
[[sv:Fortplantningssystemet]]
 
[[ta:இனப்பெருக்கத் தொகுதி]]
 
[[tl:Sistemang reproduktibo]]
 
[[tr:Üreme sistemi]]
 
[[ur:تولیدی نظام]]
 
[[zh:生殖系统]]
 
[[zh-min-nan:Seⁿ-thoàⁿ hē-thóng]]
 

גרסה מ־20:22, 28 בינואר 2010

מערכת הרבייה (או מערכת המין) הנה מכלול האיברים המשתתפים בתהליך הרבייה בייצורים חיים.

מערכת הרבייה במשמעותה הצרה ביותר כוללת את הגונדות - האיברים בהם מיוצרים, ולעתים מאוחסנים, תאי הרבייה (הגמטות). הגונדות אצל היונקים הם האשכים אצל הזכרים והשחלות אצל הנקבות.

כדי שתאי הרבייה הזכרי והנקבי יוכלו להיפגש (ולבצע הפריה) נדרשים איברים מסייעים. בנוסף, גופה של הנקבה כולל איברים בהם שוכנת הזיגוטה, אשר מאוחר יותר מתפתחת לעובר ולבסוף - לצאצא. ההגדרה הרחבה יותר, והנפוצה ביותר, של מערכת הרבייה, כוללת איברים אלו, כגון רחם, פין ונרתיק (ראו להלן).

במשמעותה הרחבה ביותר של מערכת הרבייה נכללים איברים המסייעים לזכר ולנקבה, במיוחד בבני אדם, לקיים יחסי מין, אשר תכליתם (הראשונית) היא קיום תהליך הרבייה. לפי משמעות זו נכללים במערכת הרבייה השדיים, הדגדגן, פי הטבעת ועוד.

מערכת הרבייה ביונקים מתחלקת לאיברי מין פנימייםרחם וצינור הזרע, למשל) ולאיברי מין חיצונייםפין והפות, למשל).

מערכת הרבייה של האישה

תרשים מערכת הרבייה של האישה
חצוצרהשלפוחית השתןעצם החיקבלוטות סקיןשופכהדגדגןשפתיים פנימיותשפתיים חיצוניותבלוטת ברתוליןפי הטבעתנרתיקחלחולתצוואר הרחםכיפהרחםסיגמואידשחלהפי הטבעתשפתיים חיצוניותשפתיים פנימיותדגדגןשופכהשלפוחית השתןעצם החיקבלוטות סקיןשחלהחצוצרהבלוטת ברתוליןנרתיקצוואר הרחםכיפהרחםסיגמואידחלחולתFemale anatomy-he.svg
לחצו כאן להגדלה
  • שחלות - בלוטות בהן נוצרים ומבשילים תאי הביצה. השחלות מייצרות ומפרישות את הורמוני המין הנקביים (שהם אסטרוגן ופרוגסטרון).
  • חצוצרה - צינורות מובילי ביציות מהשחלה אל חלל הרחם.
  • רחם - איבר שרירי בצורת אגס, הבנוי מדופן שרירי ומחלל רחם העשיר בצינורות דם. הרחם מותאם לקליטת תא ביצה מופרה ולהתפתחות העובר.
  • צוואר הרחם - שריר טבעתי המקשר בין הרחם אל הנרתיק.
  • נרתיק - צינור שרירי המכיל ריר חומצתי. שמגן מפני מיקרואורגניזמים הגורמים לזיהומים בנרתיק.
  • פתח איבר המין הנקבי - פתח חיצוני של מערכת הרבייה הנקבית.

מערכת הרבייה של הגבר

תרשים מערכת הרבייה של הגבר
שלפוחית השתןעצם החיקפיןרקמה זקיפהעטרהשופכהסיגמואידחלחולתשלפוחית הזרעצינור הפליטהבלוטת הערמוניתבלוטות קאופרפי הטבעתצינור הזרעיותרת האשךאשךכיס האשכיםסיגמואידחלחולתפי הטבעתאשךיותרת האשךכיס האשכיםצינור הזרעעצם החיקעצם החיקשלפוחית השתןשלפוחית הזרעבלוטת קאופרבלוטת הערמוניתצינור הפליטהבלוטת הערמוניתבלוטת הערמוניתרקמה זקיפהעורלהפתח השופכהעטרהצינור השופכהMale anatomy he.svg
לחצו כאן להגדלה

הזדקנות

יש הבדל ברור בין הגבר לאישה בכל הקשור להזדקנות מערכת הרבייה. בעוד מערכת הרבייה של הגבר תקינה לחלוטין עד מותו (כשנתעלם מהמצב הבריאותי החלש בדרך כלל בגיל מבוגר), והוא מסוגל להוליד גם בגיל מבוגר מאוד; מערכת הרבייה של האישה מתנוונת ובדרך כלל כבר בסביבות גיל 50 אין האישה מסוגלת להיכנס להיריון וללדת. עם זאת, התפקוד המיני אצל רוב הגברים יורד ככל שהם מתבגרים. רק כשליש מן הגברים מעל גיל שמונים ממשיכים להיות פעילים מינית.

השפעות הזִקנה אצל הגבר

ככל שהגבר מזדקן הוא מייצר פחות מההורמון טסטוסטרון. הירידה בייצור היא כאחוז אחד בכל שנה, והיא מתחילה בערך מגיל ארבעים. גם ייצור תאי הזרע ליום יורד ככל שהגבר מזדקן, וכך גם מופחתים תאי הזרע הפעילים. כתוצאה מכל אלה, ילדים שנולדים מגברים זקנים עלולים להיות בעלי פגמים מולדים, דבר המצביע על האפשרות שהזרע של הגבר הזקן מכיל יותר מוטציות גנטיות. אצל רוב הגברים הזקנים התדירות ביחסי מין נמוכה יותר, והתגובה המינית שלהם איטית יותר. הטענה הנפוצה היא שהשינויים האלה במערכת הרבייה הגברית נובעים מהירידה ברמות הטסטוסטרון בדם[1], אך עדיין הטענה אינה מבוססת מספיק ואין ידוע בבירור אם אכן השינויים נובעים מרמת טסטוסטרון נמוכה, היות שאצל אחדים מהגברים יש רמת טסטוסטרון גבוהה יותר בגיל שבעים, ייצור תאי זרע גבוה יותר ויחסי מין תדירים יותר מאשר אצל גברים צעירים בריאים בגיל עשרים[2]. כמו כן, בנפח האשכים וברמות הגונאדוטרופינים, ישנה עלייה ככל שהגברים מזדקנים. כלומר: בעוד התפקוד של איברי המין "יורד" בדרך כלל ככל שהגבר מזדקן, התפקוד של חלק המוח האחראי על מערכת הרבייה (בלוטת יותרת המוח) "עולה".

השפעות הזִקנה אצל האישה

אצל האישה, לעומת הגבר, מערכת הרבייה מפסיקה, כאמור, להיות כשירה בגיל חמישים ואחת בממוצע במדינות המפותחות. הסיבה לכך היא הפסקת הביוץ והמחזור חודשי. אישה, שלא כגבר, אינה מייצרת בחייה ביציות. לאישה יש כבר בחודש החמישי להתפתחותה ברחם אמה את כל הביציות שיהיו לה אי-פעם, וכמות הביציות מתחילה לרדת כמעט מידית, כשהרבה מהן מתות. בשעת הלידה יש לאישה כ-400,000 ביציות שהן כרבע מסך כל הביציות שהיו לה בהתחלה. בגיל ההתבגרות יש לאישה רק אחד חלקי 13 מסך זה, וקצב איבוד הביציות ממשיך להיות קבוע עד גיל 35 בערך, ואז קצב האיבוד מכפיל את עצמו. הפסקת הביוץ והמחזור מתרחשת כשלא נותרו בשחלות כמות מספקת של ביציות כדי לייצר מספיק הורמונים לצורך השלמת המחזור. במצב הזה גם הגונאדוטרופינים (שבדרך כלל אחראים להתפתחות הביצית) אינם יכולים לגרום לשחלות לפתח עוד ביציות לכדי ביוץ או לגרום להן לייצר עוד אסטרוגן ופרוגסטרון האחראים לתקינות תהליך הביוץ. חוסר הפוריות באישה הוא אם כן תהליך ארוך ומתמשך שאינו נוצר בבת אחת. התהליך מתחיל כבר בשלב המוקדם של היות האישה ברחם, באותו הרגע שבו מתחילות למות הביציות, וכמות הביציות של האישה הולכת ומופחתת. ואכן ההשפעה של התהליך ניכרת כבר מגיל 35, הגיל בו מתקשות יותר הנשים להרות ולשמור על הריון. כמו כן הסיכוי שתינוקות יהיו פגומים גנטית או ימותו בזמן הלידה מכפיל את עצמו באישה מגיל 35.

תאוריות לסיבת הפסקת הפוריות

ישנן שתי תאוריות המנסות לתת מענה מדוע האישה בנויה באופן שפוריותה תיפסק בגיל די מוקדם בחייהן:

  • התאוריה הראשונה היא שבני אדם מעוצבים פיזיולוגית כדי לתפקד כמספר השנים ששרדו בהן במהלך האבולוציה. לפי תפיסה זו ריבוי נשים מגיל שישים ומעלה הנו תופעה חדשה של מאות השנים האחרונות שנובעת משיפור איכות החיים כגון תנאי התברואה, ההיגיינה והדברת המחלות המידבקות באמצעות תרופות מודרניות. על כן הפיזיולגיה הפנימית עדיין לא השיגה את השינויים הסביבתיים. מאחר שייצור הביציות מגביר את הסיכון למוטציות גנטיות, הפיזיולוגיה בהיסטוריה לא נתנה לייצר אלא כמות הביציות לה האישה תזדקק. מעבר לכך הן רק מזיקות ולכן הופסקה יצירתן. את העדכונים על הישרדות המתמשכת יותר של האישה המודרנית, הפיזיולוגיה כאמור, לא השיגה.
  • התאוריה השנייה היא שהפסקת הביוץ והמחזור היא תוצאה מהזהירות הטבעית של הגוף האישה מסיכון בריאותה, כדי שתוכל לגדל את הילדים האחרונים שנולדו לה ואת נכדיה. בגלל הסיכון הגבוה שבלידה בגיל מבוגר, מבכרת האישה את הבטחת אורך חייה באופן שיספק לגידול הילדים, מאשר להביא ילדים נוספים. הבטחת הגידול, שהיא בעצם עזרה לילדים להתרבות, מהווה אלטרנטיבה הגיונית לאפשרות שהיא עצמה תמשיך להתרבות, וזאת כטקטיקה מוצלחת יותר של העברת הגנים. הטבע העדיף אפוא גנים שמפסיקים את פעילות מערכת הרבייה, כדי לשחרר את האנרגיה שלה לטיפול בילדים שנולדו כבר.

ישנם חיזוקים לשתי התאוריות, כך שאין אפשרות לקבוע איזו מהן נכונה יותר. חיזוקים לתאוריה הראשונה נמצאו כשהחזיקו נקבות של מיני יונקים, כגון חולדות בתנאים מוגנים במעבדה, ואף על פי כן הן גילו הזדקנות במערכת הרבייה מוקדם יותר מאשר אצל הזכרים של אותו מין. ההבדל הזה אינו ניתן להסבר על ידי התאוריה השנייה, אלא על ידי התאוריה הראשונה, כי החולדות, למשל, מטפלות בצאצאיהן פחות מחודשיים. חיזוקים לתאוריה השנייה נמצאו כאשר התבוננו בנקבות של מיני לווייתנים, כגון הקטלן. גורי הלווייתנים דורשים טיפול לתקופה ארוכה והנקבות של אותם לווייתנים מגדלות את צאצאיהן תקופה ארוכה. גם אצל הלווייתנים מערכת הרבייה של הנקבה מפסיקה לתפקד זמן רב לפני מיתתה ומוקדם יותר מאצל הזכרים. מאחר שאצל הלווייתנים אין סיבה לחשוב שחייהם התארכו במאות השנים האחרונות, התאוריה השנייה היא היחידה המסבירה את הפסקת פעילות מערכת הרבייה מוקדם כל כך בחייהן של הנקבות.

סיבת ההבדל בין הגבר לאישה

כאמור, ההבדל בין האישה לגבר נעוץ בכך שבעוד הגבר מייצר באופן יומיומי תאי זרע חדשים, האישה לעומתו מאבדת בקצב יומי מהביציות שלה. לא ידוע סיבה ברורה מדוע האישה מפסיקה לייצר את תאי המין שלה (הביציות) עוד לפני שנולדה בעוד שהגבר מייצר אותם (תאי הזרע) לכל אורך חייו. הפיזיולוגים העלו אפשרות שהדבר קשור עם העובדה שבכל פעם שתא מתחלק גדלים סיכוייו למוטציות גנטיות. ביציות האישה הן תוצר של כ-33 התחלקויות תאים בלבד לאחר ההפריה, בעוד תאי הזרע של הגבר - גם של הצעיר - הם תוצר של כמה מאות התחלקויות תאים. כמענה לכך שאצל הגבר הסיכוי למוטציות גנטיות מסוכנות לולד גבוה הרבה יותר מאשר אצל האישה, בא הייצור והריבוי המוגבר תאי זרע. כך שכשהגבר יפלוט את מאות מיליוני תאי הזרע בשעת הביוץ, עדיין יהיה סיכוי טוב שהביצית תפגוש תאי זרע טובים ולא תאי זרע בעלי מוטציות גנטיות רציניות. מאידך, האישה שאצלה הסיכוי להימצאות בביציות מוטציות גנטיות קטן בהרבה, איננה זקוקה ליותר מאלף ביציות לפני כל ביוץ, שאחת מהן - הטובה - ישתחרר מהשחלה ויפרו אותה. הייצור המוגבר של תאי מין הגבר הוא אם כן איזון של הסיכון, כדי לתת סיכוי טוב יותר; מה שאצל האישה - שאצלה הסיכון אינו גדול - הוא (האיזון) אינו נדרש.

מיזמים

תבנית:מיזם תבנית:מיזם

הערות שוליים

  1. ^ כך בכתבה בעיתון הארץ, בכתבה ב- ynet ובכתבה בוואלה!
  2. ^ סטיבן נ. אוסטד, המסע שלא ייאמן, הד ארצי 2000

תבנית:מערכות גוף האדם