נרתיק

תרשים מערכת הרבייה של האישה

לחצו כאן להגדלה

איור של פות אנושי

הנרתיק (בלועזית: וגינה, Vagina, ידוע גם בשם לדן) הוא איבר שרירי דמוי-צינור המחבר את צוואר הרחם (Cervix) אל הפות (Vulva) אצל יונקים ממין נקבה, או אל פתח הביב (Cloaca) אצל זוחלים וציפורים. אצל חרקים ממין נקבה, בדומה לחסרי חוליות אחרים, הנרתיק מהווה קצהו הסופי של צינור הביציות (Oviduct).

הנרתיק האנושי

תרשים סכימטי של האנטומיה הנקבית

הנרתיק האנושי הוא צינור שרירי וגמיש המרופד בקרום רירי, אשר מחבר את דפנות הפות אל צוואר הרחם ואל הרחם. אורכו הממוצע נע בין 8 ל-10 ס"מ, וקוטרו 2.5 ס"מ. כאשר האישה זקופה, צינור הנרתיק ניצב באופן אנכי ונטוי מעט לאחור, ביוצרו זווית של מעט יותר מתשעים מעלות עם הרחם.
הפתח הנרתיקי ממוקם בקצהו האחורי-תחתון של הפות, מתחת לפתח השופכה. הערווה (Mons Veneris) ממוקמת מעל הנרתיק. ככל הקרומיות הריריות אצל יונקים, צבע הנרתיק ורוד-אדמדם.

הנרתיק הוא האיבר אליו חודר הפין בשעת משגל, ואליו נשפך נוזל הזרע. תאי הזרע עוברים מהנרתיק אל צוואר הרחם, וממנו אל הרחם ואל החצוצרה, שבה מתבצעת הפרית ביצית האישה. הביצית המופרית נודדת מהחצוצרה אל הרחם, נצמדת בו אל רירית הרחם, וכך מתחיל ההיריון.

במהלך הלידה, מתרחבות דפנותיו האלסטיות של הנרתיק באופן המאפשר לעובר לנוע מהרחם אל מחוץ לגופה של אמו. בהקשר זה מכונה הנרתיק "תעלת הלידה" או, כאמור, "לדן".

דרך הנרתיק מופרש דם הווסת המכונה ביהדות דם נידה.

הנרתיק מסוגל אף להיות מקור לגירוי מיני עבור האישה. (אם כי יש סבורים שאורגזמות נרתיקיות פחותות מאורגזמות שמקורן בגירוי הדגדגן). בנרתיק קיים אזור ארוגני, המכונה נקודת ג'י, אשר ממגע בו ניתן להגיע לאורגזמה ולגירוי מיני עז.

אורכו, רוחבו וצורתו של הנרתיק משתנים במהלך חייה של האישה. בשעת משגל או לידה, הנרתיק מתרחב לכדי פעמיים או שלוש מכפי גודלו המקורי. סיכה נרתיקית מופרשת במהלך גירוי מיני על ידי בלוטות הממוקמות בסמוך לפתח הפות וצוואר הרחם. גם דפנות הנרתיק מפרישות סיכה, אף שאינן כוללות בלוטות כלשהן.

קרום הבתולין - הממוקם מאחורי פתח השופכה - מכסה בחלקו את הנרתיק אצל חלק מהנשים מלידתן ועד לקריעתו במהלך המשגל הראשון, או במהלך פציעה, בדיקה רפואית, פעילות גופנית כלשהי, החדרת עצם זר וכדומה.

הנרתיק נבדק במסגרת בדיקה גניקולוגית.