פתיחת התפריט הראשי
סירוס אורנוס על ידי סטורנוס. פרסקו מעשה ידי ואזאריו המוצג בפאלאצו וקיו שבפירנצה.

סירוס הוא פעולה שבאמצעותה פוריות הזכר נשללת לחלוטין, או יורדת לרמה נמוכה מאוד, באמצעות פגיעה באברי המין שלו.

שיטות סירוס

כריתת אשכים

פעולה זו הינה עתיקת-יומין ויוחסו לה משמעויות ותפקידים רבים בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה. עדויות לסירוס נמצאו ביוון העתיקה בסיפורי המיתולוגיה היוונית, הידוע שבהם היה קרונוס אשר סירס את אביו אורנוס. בפרשת נח מסופר על נח שהשתכר לאחר המבול וחם ראה את ערוותו. רש"י נותן במקום שתי דעות של רב ושמואל ממסכת סנהדרין דף ע, עמ' א: "חד אמר סרסו וחד אמר רבעו".

שומרי הרמון בארמונות מלכים סורסו כדי למנוע מהם לשכב עם נשות ההרמון, ועד לפני כמאה שנה סורסו ילדי מקהלה איטלקים כדי לשמור על קול הסופרן שלהם ("קסטרטי"). בעבר היה נהוג לבצע סירוס מסוג זה כעונש לפושעים ולמתנגדי המלך.

כריתת האשכים בימינו מתבצעת במקרים רפואיים קשים כגון סרטן האשכים, ובנוסף כאמצעי כירורגי בניתוחים לשינוי מין.

כריתת האשכים מסמלת את ביטול הפוריות והיצרים המיניים של הזכר. דבר זה היה לעניין מרכזי במודל הנפש הפרוידיאני, בתור הבסיס לתסביך אדיפוס ו'חרדת הסירוס' הגברית.

סירוס כימי

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיסקס ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

סירוס כימי מתבצע על ידי מתן תרופות לדיכוי היצר המיני. במדינות מסוימות זוהי פרקטיקה המבוצעת על אנסים ועברייני מין.

כריתת איבר המין

בעמים שונים היה נהוג להוכיח הרג של חיילי האויב בהבאת חלק כרות מגופם. בדרך כלל נדרש היה להביא איבר הקיים כאיבר יחיד בגוף וזאת כדי שלא "יזייפו" בכמות ההרוגים על ידי הבאת מספר איברים כרותים מגופת הרוג אחד. איבר המין היה איבר מועדף מכיוון שהוא איבר קטן וקל לכריתה וניתן לשאתו בקלות לצורך הבאתו והצגתו להוכחת ההרג. משמעות נוספת לכריתת איבר המין היא ניתוק שושלת החיים של משפחת האויב, המסמלת את הכחדת האויב לעתיד.

כהשפלה למנוצח במלחמות בעולם הקדום, היה נהוג סירוס או כריתת איבר המין כולו, להוכחת שליטתו ועליונותו של המנצח על אויביו שאיבדו את גבריותם. גם המצרים הקדמונים בשנת 1300 לפנה"ס לקחו, כמזכרת ניצחון, זוגות אשכים מלוחמים מובסים.

ייתכן שהדבר היה נהוג גם בעם ישראל. שאול המלך התנה את נתינת ביתו מיכל לדוד לאישה בכך שדוד יביא לו מאה עורלות של חיילים פלשתים.[1] יש מפרשים שהמילה "ערלות" מציינת לא רק את בשר העורלה המכסה את איבר המין, אלא את איבר המין כולו, ואם כך, הרי שהסירוס המלחמתי היה נהוג גם בעם ישראל.

בתקופת הצלבנים בארץ ישראל נהוג היה עונש כריתת איבר המין למי שנתפס בקיום יחסי מין עם בנות הארץ וזאת כדי להרתיע צלבנים נוספים ממעשים כאלו.[דרוש מקור]

קיימים מקרים מתועדים בהיסטוריה האנושית המודרנית שבהם גברים סורסו על ידי כריתת איבר מינם. הנסיבות הנפוצות ביותר הן ענישה, בעיקר במדינות נחשלות כגון אינדונזיה. בסרט עולם אכזר יש סצנה בה חוואים באגן האמזונאס בברזיל תופסים אינדיאנים שפלשו לחוותיהם לגנוב מזון. הם כורתים את אברי המין של האינדיאנים במצ'טה ומותירים אותם מדממים בג'ונגל.

בעת המודרנית נודעו מקרים כאלה גם במדינות המערב. המפורסם ביותר הוא של לורנה בוביט, אשר כרתה את איבר מינו של בעלה, ג'ון ויין בוביט. איבר מינו של ג'ון בוביט שוחזר בניתוח והוא כיכב מאז במספר סרטי פורנוגרפיה.

סירוס ביהדות

על פי היהדות, הסירוס אסור, ואיסור זה תקף גם על נוכרים בנוסף על שבע מצוות בני נוח:

בני נח מצווין על הסירוס
– בבא מציעא צ ב

תמונות נוספות

ראו גם

מיזמים

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמואל א, י"ח, כה.