פתיחת התפריט הראשי
תרשים מערכת הרבייה של הגבר
שלפוחית השתןעצם החיקפיןרקמה זקיפהעטרהשופכהסיגמואידחלחולתשלפוחית הזרעצינור הפליטהבלוטת הערמוניתבלוטות קאופרפי הטבעתצינור הזרעיותרת האשךאשךכיס האשכיםסיגמואידחלחולתפי הטבעתאשךיותרת האשךכיס האשכיםצינור הזרעעצם החיקעצם החיקשלפוחית השתןשלפוחית הזרעבלוטת קאופרבלוטת הערמוניתצינור הפליטהבלוטת הערמוניתבלוטת הערמוניתרקמה זקיפהעורלהפתח השופכהעטרהצינור השופכהMale anatomy he.svg
לחצו כאן להגדלה
פין נימול (ימין) ופין ערל (שמאל).
פין נימול במצב זקפה.

פין הוא איבר המין הגברי[1]. הגופים שבו מתמלאים בדם והוא מתקשה כאשר מתעורר אצל הגבר גירוי מיני. מצב זה נקרא "זקפה".

הגופים המתמלאים דם בעת זקפה הינם שני גופים הנמצאים בחלקו העליון של הפין והסמוכים זה לזה, והחלק הספוגי שבמרכזו, מסביב לשופכה. החלק הספוגי מתרחב לקראת קצה הפין ויוצר את העטרה (בסלנג: "כיפה"), המכוסה בעורלה.

הפין משמש לשם קיום יחסי מין ולהטלת שתן. בעת ההשתנה, השתן עובר משלפוחית השתן דרך השופכה שבמרכז הפין ונשפך החוצה. בעת קיום יחסי מין הטרוסקסואליים (עם אישה), הגבר מחדיר את הפין לתוך נרתיק האישה. עם הגעתו לפורקן מיני, נפלטים מהפין תאי זרע לתוך נרתיק האישה, באמצעות נוזל הזרע.

גודל (אורך והיקף) הפין משתנה מגבר לגבר, אבל כל עוד הוא בתחומי הנורמה, אין הגודל משפיע בהכרח על התפקוד המיני. אורך הפין במצב רפוי הוא כ-10 ס"מ בממוצע, ובעת זקפה - בין 12.9 ס"מ ל-15 ס"מ[2][3][4]. היקפו, סביב העורלה בעת זקפה, כ-12.3 ס"מ. הפין כמעט ולא גדל מהלידה ועד תחילת גיל ההתבגרות (גיל 12 לערך).

בתרבויות שונות נהוגה מילה, שהיא כריתת העורלה העוטפת את ראש הפין. יש הנוהגים כן כמסורת דתית, ויש העושים זאת מטעמים רפואיים הגיינים או בעקבות לחץ חברתי.

המילה "פין" משמשת בטקסטים פורמליים, כגון ספרי ביולוגיה, אך בלשון הדיבור נפוצה ממנה לאין שיעור מילת הסלנג "זין".

אנטומיה

חלקים

 
חלקי הפין, מבט מכיוון מטה.
  • בסיס הפין: החלק המחובר לגוף, והכולל את פקעת הפין במרכזו, וכן זוג רגליים ("crus"), אחד מכל צד של הפקעת. הבסיס ממוקם בתוך בתוך כיס חיץ הנקבים השטחי.
  • גוף הפין: לגוף שני דפנים - הגב (הדופן העליון) והגחון (השופכה, הדופן התחתון).

מבנה

הפין מורכב משלושה עמודות של רקמות: שני רקמות זקיפתיות (corpora cavernosa) ממוקמות אחת על יד האחרת בדופן העליון, וגוף ספוגי (corpus spongiosum) הממוקם ביניהם בדופן התחתון.

הגוף הספוגי משתרע החל מהבסיס ועד לקצה הפין, שם הוא יוצר את העטרה ומהווה בסיס לעורלה (קפל עור שמבוגרים יכולים למשוך לאחור כדי לחשוף את העטרה). הדופן התחתון, במקום שבו מתחברת העורלה לפין, מכונה "רסן" או "רסנית" (frenum). הבסיס המעוגל של העטרה מכונה "קורונה" (corona). קו תפר חיץ הנקבים הוא רכס בולט לאורך הדופן התחתון של הפין.

השופכה, המהווה את החלק האחרון של מערכת השתן, חוצה את הגוף הספוגי לכל אורכו. פתח השופכה נמצא בקצה העטרה. דרך השופכה חולפים השתן ונוזל הזרע. תאי הזרע מיוצרים באשכים ומאוחסנים ביותרת האשך. במהלך השפיכה, תאי זרע, נדחפים החוצה לאורך זוג צינורות זרע, העוברים מעל ומאחורי שלפוחית השתן. נוזלים נוספים שיוצרו בשלפוחית הזרע מצטרפים לתאי הזרע בצינורות הזרע המתחברים בהמשך לבלוטת הערמונית. הערמונית, כמו גם בלוטת קאופר, מוסיפות הפרשות נוספות, ויוצרות את נוזל הזרע, הנפלט מפתח השופכה.

בשונה מיונקים אחרים, בפין האנושי אין עצמות, ובמקומם האדם מסתמך אך ורק על גודש דם כדי להשיג זקפה. הוא אינו יכול לסגת לאחור לתוך המפשעה, ובקרב עולם החי הוא גדול יותר בממוצע ביחס למסת הגוף.

תפקיד הפין

צמיחה והתבגרות

בתחילת גיל ההתבגרות, הפין, שק האשכים והאשכים מתחילים להתפתח. במהלך התהליך, שיער הערווה צומח סביב הפין. במחקר גדול שנערך אודות גודל הפין, לא נמצא הבדל בגודל הפין הממוצע בין גיל 17 לבין גיל 19. מכאן, ניתן להסיק כי הצמיחה של הפין בדרך כלל נפסקת לא יאוחר מגיל 17, ואף קודם לכן.[5]

הומולוגיה מינית

מקורם של רוב איברי המין הזכריים והנקביים באותן רקמות בעובר, ובכלל זה הפות. האנטומיה של הפות קשורה לאנטומיה של איברי המין הזכריים בהתפתחויות הביולוגית המשותפת[6]. איברים שהתפתחו באמצעות אותו תהליך התפתחותי, קרויים "איברים הומולוגיים".

עטרת הפין הומולוגית לעטרת הדגדגן. הרקמה הזקיפתית (corpora cavernosa) הומולוגית לדגדגן. שק האשכים, עור הפין והערלה, הומולוגים לשפתיים הגדולות והקטנות, והערלה של הדגדגן, בהתאמה. הגוף הספוגי (corpus spongiosum) הומולוגי לפרוזדורי הפקעות שמתחת לעור השפתיים הקטנות. בלוטות קאופר הומולוגית לבלוטת ברתולין אצל האישה.[7][8] קו תפר חיץ הנקבים אינו קיים אצל נשים, הואיל ואצלן שני החצאים אינם מחוברים.

זקפה

 
שלבי הזקפה בפין עם עורלה.
 
האזור הרגיש ביותר לפי צבע:
אדום - הרגיש ביותר
כתום - ההיקף המחבר בין העטרה לגוף הפין
צהוב - העטרה
כחול - גוף הפין
ירוק - האשכים, הכי פחות רגיש מבין איברי המין

זקפה היא התקשות הפין המתרחש עקב גירוי מיני, אף על פי שזה יכול לקרות גם במצבים שאינם מיניים. המנגנון הפיזיולוגי העיקרי הגורם לזקפה הוא התרחבות העורקים המספקים דם לפין. הפין מתמלא בדם בשלושת הרקמות: זוג הרקמות הזקיפתיות והגוף הספוגי. כתוצאה מכך, הפין מתקשה, מתארך ומשנה זווית ("עומד"). רקמת הפין הזקוף יוצר לחץ כנגד הוורידים הנושאים דם אל מחוץ לפין. עקב כך, יותר דם נכנס מאשר יוצא, עד שמושג שיווי משקל: כמות הדם שנכנס זהה בכמותה לכמות הדם היוצאת. זקפה קבועה בגודלה אפשרית בשיווי משקל זה.

הזקפה מאפשרת קיום יחסי מין ופעילויות מיניות אחרות.

האזור הרגיש ביותר

האזור הרגיש ביותר הוא העטרה, ראש הפין. גירוי חלקו העליון של הפין הוא בדרך כלל מספיק כדי להביא לאורגזמה. אף על פי כן, הגבר בדרך כלל חש מגורה יותר כתוצאה ממגע ושפשוף גוף הפין ולכן במהלך יחסי מין ישאף להביא לחדירה מקסימלית ובמהלך אוננות או מציצה יגרה בדרך כלל את כל איבר המין ולאו דווקא רק את הקצה.

בעוד העטרה כולה רגישה במיוחד למגע מיני, הרי שבחלקו התחתון, בחיבור עם גוף הפין, זהו אזור רגיש במיוחד, האף הרגיש ביותר בכל גוף הגבר.

ראו גם אזור ארוגני.

זווית הזקפה

מרבית הזקפות מצביעות לכיוון מעלה. על אף זאת, מקובל ונורמלי שהפין יהיה כמעט אנכי או כמעט אופקי, בתלות במתח שמפעילה הרצועה התומכת.

הטבלה הבאה מציגה את שכיחות הזוויות השונות של הזקפה כאשר הגבר עומד מתוך מדגם של 1,564 גברים בני 20 עד 69. בטבלה, 0 מעלות הוא פין המצביע ישר לכיוון הבטן, 90 מעלות הוא פין אופקי המצביע ישר קדימה ו-180 מעלות הוא פין המצביע לכיוון הרגליים. מהטבלה ברור כי פין המצביע מעלה הוא הזווית הנפוצה ביותר.[9]

מעלות (º) שיעור הגברים
0–30 5
30–60 30
60–85 31
85–95 10
95–120 20
120–180 5

שפיכה

 
רגע השפיכה לאחר אוננות.

שפיכה היא פליטה של נוזל זרע מן הפין והוא בדרך כלל מלווה באורגזמה וכתוצאה מגירוי מיני. לעתים נדירות, שפיכה עשויה להתרחש עקב מחלת הערמונית. השפיכה עשויה להתרחש באופן ספונטני במהלך השינה (קרי לילה). כשל שפיכה (anejaculation) מתאר מצב של חוסר יכולת להגיע לשפיכה.

לשפיכה שני שלבים. בשלב הראשון רפלקס השפיכה נמצא תחת שליטה של מערכת העצבים הסימפתטית, בעוד בשלב השני השליטה נמצאת בידי רפלקס השדרה ברמת העצבים של עמוד השדרה.[10]

סטיות נורמליות

  • פניני פין היא סדרה של בליטות חיוורות מסביב לבסיס העטרה. הסטייה קיימת בכ-10% מכלל הגברים בין הגילאים 20 ו-40. ניתן בשוגג לבלבל בינן לבין יבלות, אך הן אינן מזיקות או זיהומיות ואין צורך בטיפול.
  • נקודות פורדיס הן בליטות לבנות או אדומות קטנות וחיוורות, בגודל של מילימטר אחד עד שלושה מיליטמטרים, העשויים להופיע על הפין.
  • Sebaceous prominences הן בליטות חלב על הפין, בדומה לנקודות פורדיס.
  • פימוזיס - עורלה צרה או הדוקה מדי. על פי האגודה הרפואית הבריטית, אין צורך לטפל בתופעה (באמצעות משחה סטרואידית או מתיחה) עד גיל 19.
  • עקמומיות: יש איברי מין ישרים לחלוטין, ויש וריאציות שונות לכל הכיוונים (למעלה, למטה, שמאלה וימינה). לעתים העקמומיות רבה, אך רק לעתים רחוקות היא מונעת יחסי מין תקינים. עקמומיות של עד 30° נחשבת לנורמלית. הטיפול הרפואי במקרים אלו נדיר, אלא אם כן הזווית עולה על 45 מעלות. שינויים בעקמומיות יכולים להיגרם על ידי מחלת פיירוני.

הפרעות

  • פראפימוזיס (Paraphimosis) הוא מצב שבו הערלה אינה יכול לכסות את העטרה.
  • במחלת פיירוני, רקמת צלקת חריגה גדלה בקרמה הרכה של הפין, ויוצרת עקמת פין. במקרים חמורים ניתן לתקן זאת באמצעות ניתוח.
  • פקקת (תרומבוזיס או thrombosis; היווצרות קריש דם באחד מכלי הדם העלולה לגרום לחסימתם) עשוי להתרחש עקב פעילות מינית ממושכת, ובעיקר עקב מציצה. בדרך כלל הבעיה נפתרת מאליה בתוך מספר שבועות.
  • זיהום עם הרפס עשוי להתרחש עקב מגע מיני עם נשאים. זיהום זה עשוי להוביל להתפתחות פצעי הרפס.
  • "מלכוד עצב הערווה" (Pudendal nerve entrapment) הוא מצב המאופיין בכאב בעת הישיבה, ואובדן של התחושה בפין ובאורגזמה. עצב הערווה עשוי להינזק עקב תאונות או מושב אופניים צר.
  • שבר הפין עשוי להתרחש אם הפין מתכופף בעת זקפה. מקרה זה מצריך סיוע רפואי מיידי.
  • בסוכרת, מחלת עצבים היקפית עשויה לגרום לעקצוץ בעור הפין ולתחושה חלקית או חסרה לחלוטין. הטיפול בבעיה זו גלומה בטיפול בסכרת.
  • אין-אונות (אימפוטנציה) הוא חוסר היכולת להשיג ולשמר זקפה. הגורם המוביל לבעיה זו היא סוכרת, כמו גם הזדקנות. הטיפול אפשרי באמצעות תרופות, כגון ויאגרה (sildenafil).
  • זקיפה מתמדת (Priapism) הוא מצב שבו הפין הזקוף אינו חוזר למצבו הרפוי. סיבוכיים אפשריים כוללים פקקת, אין-אונות ואיסכמיה (מחסור בחמצן ברקמת הגוף). במקרים חמורים העשויים לגרום לנמק, יש צורך בקטיעה. בעיה זו נקשרה עם מספר תרופות, כגון פרוסטגלנדין (אך לא ויאגרה).
  • Lymphangiosclerosis - לימפה שהתקשתה.
  • קרצינומה - גידול סרטני ממאיר, בקרב אדם אחד מתוך 100,000 אנשים במדינות המפותחות. יש חוקרים שדיווחו כי מילה מקטינה את הסיכון לחלות בסרטן זה.[11]
  • היפוספדיאס (Hypospadias) - הפרעה התפתחותית שבה פתח השופכה ממוקם במיקום שונה.[12]
  • פין קטן (micropenis).
  • דיפליה (Diphallia), מצב שבו לגבר שני פינים. עם זאת, הפרעה זו היא נדירה ביותר.

שינויים בפין

יש המבצעים פירסינג או קעקועים בפין. מלבד מילה, שינויים אלו מבוצעים בדרך כלל לצרכים אסתטיים או לצורך רגישות מוגברת. פירסינג בפין כוללים הנסיך אלברט, אפאדראוויה, אמפלנג, דיידו ופרנום. יש המשקמים, משחזרים או מותחים את הערלה. יש המחדירים שתלים מתחת לעור הפין.

ניתן לבצע ניתוח לשינוי מין (טרנסקסואל). במקרה של גבר המעוניין להפוך לאישה, הפין מוחלף בפות בתהליך הקרוי Vaginoplasty. לנשים טרנסקסואליות ישנו תהליך הפוך הקרוי phalloplasty.

בתרבויות מסוימות יש המבצעים שינויים נוספים. שינויים אלו אינן מבוצעות בדרך כלל בחברה המערבית, אלא לצורך טיפול בבעיה רפואית. מלבד ניתוח להסרת הפין, יש המבצעים פיום שופכה (subincision), תהליך שבו השופכה מפוצלת לאורך החלק התחתון של הפין. מקורו של מנהג זה בילידים המקומיים של אוסטרליה.

מילה

 
פין ללא עורלה.

השינוי הנפוץ ביותר הוא מילה: הסרה חלקית או מלאה של הערלה למטרות תרבותיות, דתיות או רפואיות. לצורך מילת תינוקות, ניתן לעשות שימוש בכלים מודרניים, כגון מלחצי גומקו, פעמון פלסטיק ומלחצי מוגן.[13] בכל הכלים המודרניים, השיטה זהה. תחילה, יש להעריך את כמות העורלה שיש להסיר. לאחר מכן חושפים את העטרה ומוודאים שהיא תקינה. לאחר מכן יש להפריד את הציפוי הפנימי של העורלה (האפיתל) מן החיבור שלה לעטרה. לאחר מכן יש למקם את המכשיר עד שזרימת הדם נפסקת. לבסוף, העורלה או חלקה מוסרת.

מילת מבוגרים נעשית בדרך כלל ללא מלחציים. בתום המילה, יש להתנזר ממין ומאוננות למשך 4 עד 6 שבועות כדי לאפשר לפצע להחלים.[14] על פי ההלכה היהודית, יש לקבור את העורלה בתום הברית.[15]

יש מחלוקת סביב ניתוח זה. התומכים טוענים, למשל, כי היא מעניקה יתרונות בריאותיים חשובים העולים על הסיכונים, כי אין השפעה משמעותית על התפקוד המיני, כי שיעור הסיבוכיות נמוך כאשר הניתוח מבוצע על ידי אדם מנוסה, וכי ניתן לבצע את הניתוח בצורה הטובה ביותר בגיל הינקות.[16] המתנגדים טוענים, למשל, כי הוא כן מפריע לתפקוד מיני תקין, הוא מאוד כואב, וכאשר הוא מבוצע על תינוקות וילדים - הוא מפר זכויות אדם.[17]

ארגון הבריאות העולמי וארגונים נוספים ציינו כי הראיות מצביעות על כך שמילת גברים מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להידבק ב-HIV (הגורם לאיידס) במהלך יחסי מין וגינאליים.[18][19]

עקמת פין

עקמת פין הוא מונח המתייחס למידת עקמומיותו של הפין הגברי. יש איברי מין ישרים לחלוטין, ויש וריאציות שונות לכל הכיוונים (למעלה, למטה, שמאלה וימינה). לעתים העקמומיות רבה, אך רק לעתים רחוקות היא מונעת יחסי מין תקינים.[20] להרחבה בנושא, ראו ערך עקמת פין.

גודל הפין

מחקרים רבים חקרו, בדקו ומדדו את גודל הפין האנושי. מחקרים שהתבססו על מדידה עצמית דיווחו על תוצאות גבוהות מהממוצע לעומת מדידה על ידי איש צוות. על אף המגוון הרחב של התוצאות, מקובל שהאורך הממוצע של הפין הוא בין 12.9 סנטימטרים (ס"מ) לבין 15.0 ס"מ, והיקפו כ-12.3 ס"מ[2][3][4]. לא נמצא קשר בין אורכו של הפין כשהוא רפוי לעומת אורכו של הפין כשהוא זקוף[21] אורכו של הפין הגדול ביותר בעולם אשר תועד באופן רשמי הינו 34.3 ס"מ והיקפו 15.9 ס"מ.[22]

הערות שוליים

  1. ^ Janet Leonard; Alex Cordoba-Aguilar R (18 June 2010). The Evolution of Primary Sexual Characters in Animals. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-971703-3. Retrieved 20 July 2013.
  2. ^ 2.0 2.1 Wessells H, Lue TF, McAninch JW (September 1996). "Penile length in the flaccid and erect states: guidelines for penile augmentation". The Journal of Urology. 156 (3): 995–7. PMID 8709382. doi:10.1016/S0022-5347(01)65682-9.
  3. ^ 3.0 3.1 Chen J, Gefen A, Greenstein A, Matzkin H, Elad D (December 2000). "Predicting penile size during erection". International Journal of Impotence Research. 12 (6): 328–33. PMID 11416836. doi:10.1038/sj.ijir.3900627.
  4. ^ 4.0 4.1 "ANSELL RESEARCH – The Penis Size Survey". March 2001. Archived from the original on 2006-07-01. Retrieved 2006-07-13.
  5. ^ Ponchietti R, Mondaini N, Bonafè M, Di Loro F, Biscioni S, Masieri L (February 2001). "Penile length and circumference: a study on 3,300 young Italian males". European Urology. 39 (2): 183–6. PMID 11223678. doi:10.1159/000052434.
  6. ^ Keith L. Moore, T. V. N. Persaud, Mark G. Torchia, The Developing Human: Clinically Oriented Embryology 10th Ed. Elsevier Health Sciences, 2015 ISBN 9780323313483, pp 267-69
  7. ^ Keith L. Moore, T. V. N. Persaud, Mark G. Torchia, The Developing Human: Clinically Oriented Embryology 10th Ed. Elsevier Health Sciences, 2015 ISBN 9780323313483, pp 267-69
  8. ^ Richard E. Jones; Kristin H. Lopez (28 September 2013). Human Reproductive Biology. Academic Press. ISBN 978-0-12-382185-0.
  9. ^ Sparling J (1997). "Penile erections: shape, angle, and length". Journal of Sex & Marital Therapy. 23 (3): 195–207. PMID 9292834. doi:10.1080/00926239708403924.
  10. ^ Carlson, Neil. (2013). Physiology of Behavior. Upper Saddle River, New Jersey: Pearson Education, Inc.
  11. ^ Boczko S, Freed S (November 1979). "Penile carcinoma in circumcised males". New York State Journal of Medicine. 79 (12): 1903–4. PMID 292845.
  12. ^ Andrews HO, Nauth-Misir R, Shah PJ (March 1998). "Iatrogenic hypospadias—a preventable injury?". Spinal Cord. 36 (3): 177–80. PMID 9554017. doi:10.1038/sj.sc.3100508.
  13. ^ Holman JR, Lewis EL, Ringler RL (August 1995). "Neonatal circumcision techniques". American Family Physician. 52 (2): 511–8, 519–20. PMID 7625325.
  14. ^ Holman JR, Stuessi KA (March 1999). "Adult circumcision". American Family Physician. 59 (6): 1514–8. PMID 10193593.
  15. ^ Shulchan Aruch, Yoreh Deah, 265:10
  16. ^ Schoen EJ (December 2007). "Should newborns be circumcised? Yes". Canadian Family Physician. 53 (12): 2096–8, 2100–2. PMC 2231533 Freely accessible. PMID 18077736.
  17. ^ Milos MF, Macris D (1992). "Circumcision. A medical or a human rights issue?". Journal of Nurse-midwifery. 37 (2 Suppl): 87S–96S. PMID 1573462. doi:10.1016/0091-2182(92)90012-R
  18. ^ "New Data on Male Circumcision and HIV Prevention: Policy and Programme Implications" (PDF). World Health Organization. March 28, 2007. Retrieved 2007-08-13.
  19. ^ "Male Circumcision and Risk for HIV Transmission and Other Health Conditions: Implications for the United States". Centers for Disease Control and Prevention. 2008. Retrieved 2013-11-07.
  20. ^ Sparling J (1997). "Penile erections: shape, angle, and length". Journal of Sex & Marital Therapy. 23 (3): 195–207. PMID 9292834. doi:10.1080/00926239708403924.
  21. ^ "Penis Size FAQ & Bibliography". Kinsey Institute. 2009. Retrieved 2013-11-07.
  22. ^ Dickinson, R.L. (1940). The Sex Life of the Unmarried Adult. New York: Vanguard Press.

קישורים חיצוניים

תמונות נוספות

שאלות ותשובות

יש לכם שאלה? פנו לפורום האנונימי של האנציקלופדיה.