הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:סחר בנשים בישראל"

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (מועתק מהוויקיפדיה בעברית. מצ"ב רישיון.)
 
שורה 1: שורה 1:
 
{{קרדיט לוויקיפדיה העברית|סחר בנשים בישראל|7233332|11/07/2009 20:09:52}}
 
{{קרדיט לוויקיפדיה העברית|סחר בנשים בישראל|7233332|11/07/2009 20:09:52}}
 +
הערך מהווה תעמולה פמינאצית שקרית ויש לשכתב אותו או למחוק אותו. הוא לקוח או נכתב ע"י אחד מ"ארגוני הנשים" הפמינאציות ו"שדולת הנשים".
 +
 +
אין '''היום''' סחר בנשים ב'''ישראל''', את זה אומר גם כב' השופט [[שלי טימן]]:
 +
 +
מתוך: www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=964040
 +
(משנת 2003 עמד טימן בראש הרכב פשע חמור במחוזי של תל אביב, שדן בכמה מתיקי הפשע המרכזיים בישראל בשנים האחרונות.)
 +
 +
יש לך דוגמה להשפעה של התקשורת על דימוי של עבריינות מסוג מסוים?
 +
 +
"הסחר בנשים. אין היום סחר בנשים בישראל.''' בהתחלה הביאו בחורות, שלא ידעו לאן מביאים אותן. חטפו, אנסו, העבירו אחד לשני. העניין הזה נפסק.''' היום המשטרה מתלבשת על איזה מכון שבו היא כל הזמן מבקרת ו'עושה מבצע'. מי שרוצה לדבר על הבוס שלה מקבלת מיד אשרת שהייה לשנה או יותר וגם מעין רשיון עבודה. כשמגיע הזמן להעיד, יש נשים שנעלמות, ולאלה שמעידות אין מה למסור, כי הן לא ראו שמשלמים עליהן, לא ראו מי הבוס באמת. לכן רוב התיקים נגמרים בהרשעות של החזקת מקום לשימוש בזנות, סרסרות, עבירות קלות. וחלילה שלא נפסוק גם פיצויים לבחורה שממילא מרוויחה הון תועפות".
 +
 +
אם אין סחר בנשים, למה יש רושם כאילו יש סחר בנשים?
 +
 +
'''"כי יש כאלה שעל זה הם מרצים, כאלה שמתפרנסים מלדבר על סחר בנשים".'''
 +
 +
_________
 +
 +
בעבר (סוף שנות התשעים ותחילת האלפיים) באמת הייתה תופעה כזאת (ראו מקרה רחמים סבן וחבריו שהיום הוא במעצר עד שיורשע) וישראל אף הייתה ברשימה השחורה של משרד החוץ האמריקאי בנושא זה, התופעה הייתה כנראה בשוליים, אך היא חוסלה סופית ב-2006.
 +
 +
שימו לב לעדות הראשונה מ-2002, לאשה שקוראים לה "קורבן סחר":
 +
/www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/sachar13.pdf
 +
היא באה ביוזמתה, חיפשה עבודה ביוזמתה, אף אחד לא כפה עלייה לעבוד בכל צורה שהיא, היה לה חופש תנועה מוחלט והיא התחלקה חצי-חצי עם בעל המכון (כמקובל) והרוויחה 100 ש"ח לחצי שעה מתוך 200 ש"ח ששילם הלקוח.
 +
 +
_______
 +
 +
לפעמים גם מי שמאושם בסחר בנשים הוא למעשה רק סרסור ("מתווך"):
 +
קראו את פסק הדין:
 +
img2.tapuz.co.il/forums/1_122912809.doc
 +
אף אחד לא כפה עלייהן לעבוד בכל צורה שהיא או באייומים, היה להן חופש תנועה מוחלט והן יכלו ללכת לבד לאן שרצו, ולא קנו אותן.
 +
 +
זה לא מפריע לארגוני שמאל קיצוני הרסני להשתלח בשופטת (דליה גנות) כי היא לא תואמת את האג'נדה שלהן:
 +
www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3614110,00.html
 +
 +
______
 +
 +
חלק גדול מהנשים שבאות ממדינות בריה"מ לשעבר בכלל לא עובדות ב"דירות דיסקרטיות" אלא ב"שירותי ליווי" שהן באות אל בית הלקוח. ככה שזה גם לא היגוני לחשוב שהן כלאות.
 +
 +
_____
 +
 +
יצא לי לחקור את התופעה בעצמי ולבקר ב"דירות דיסקרטיות" ולהנות מהשרות, בין השאר גם בשביל החוויה, דיברתי עם הנשים העובדות - ומה שחשבתי הוא נכון - אין היום "סחר בנשים". יש גם דירות כאלה שמופעלות ע"י הנשים עצמן ללא שום מתווכים. www.nrg.co.il/online/54/ART2/125/421.html
 +
 +
_____
 +
 +
לגבי ענייני כספים:
 +
בחורה שעובדת בדירה דיסקרטית: כ-200-300 ש"ח לחצי שעה. הכסף מתחלק חצי-חצי בינה לבעלי/בעלת המכון.
 +
נערת ליווי שבאה הבייתה: 500-1000 ש"ח לשעה. שוב הכסף מתחלק חצי-חצי אחרי הוצאות נסיעות.
 +
 +
_____
 +
 +
כל אחד עם אינטרנט וטלפון יכול למפות את כל מכוני הליווי בישראל (לא מדובר כאן בדבר שנעשה בסתר, כמו סחר בסמים), אם היה קיים באמת דבר כזה נראה לכם המשטרה הייתה נותנת לדבר כזה להתרחש?
 +
 +
______
 +
 +
רוב הנשים ממדינות חבר העמים לשעבר (אוקראינה, מולדובה, רוסיה וכו') רוצות מאוד לעבוד בישראל, אבל נשים רעות שלכאורה "רוצות בטובתן" גורמות להן נזק אדיר. במקום שהמדינה תאפשר להן להיכנס לכאן חופשי בלי ויזה תמורת כרטיס טיסה בעלות של 350 דולר (ועל הדרך למסד את הזנות), הן צריכות לזייף דרכון/לשוט במעברות מטורקיה או קפרסין או להסתנן דרך מצרים.  חלקן חוזרות לארץ אחרי שגורשו בפעם השניייה והשלישית בעזרת מסמכים מזוייפים.
 +
 +
[[משתמש:אמת|אמת]] 15:37, 25 בדצמבר 2010 (IST)

גרסה מ־13:37, 25 בדצמבר 2010

גרסה זו של דף זה, מתאריך 11/07/2009 20:09:52, הועתקה מהוויקיפדיה העברית תחת רישיון cc-by-sa-3.0. דף זה מוגש תחת אותו רישיון.

דף זה הוא דף שיחה. להוספת תגובה, לחצו על "הוספת תגובה חדשה" בצד שמאל וכתבו את התוכן שלכם בתיבת הטקסט.

אם הגעתם לכאן בטעות, באפשרותכם לבצע חיפוש או לנצל את אחת האפשרויות הבאות:

הערך מהווה תעמולה פמינאצית שקרית ויש לשכתב אותו או למחוק אותו. הוא לקוח או נכתב ע"י אחד מ"ארגוני הנשים" הפמינאציות ו"שדולת הנשים".

אין היום סחר בנשים בישראל, את זה אומר גם כב' השופט שלי טימן:

מתוך: www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=964040 (משנת 2003 עמד טימן בראש הרכב פשע חמור במחוזי של תל אביב, שדן בכמה מתיקי הפשע המרכזיים בישראל בשנים האחרונות.)

יש לך דוגמה להשפעה של התקשורת על דימוי של עבריינות מסוג מסוים?

"הסחר בנשים. אין היום סחר בנשים בישראל. בהתחלה הביאו בחורות, שלא ידעו לאן מביאים אותן. חטפו, אנסו, העבירו אחד לשני. העניין הזה נפסק. היום המשטרה מתלבשת על איזה מכון שבו היא כל הזמן מבקרת ו'עושה מבצע'. מי שרוצה לדבר על הבוס שלה מקבלת מיד אשרת שהייה לשנה או יותר וגם מעין רשיון עבודה. כשמגיע הזמן להעיד, יש נשים שנעלמות, ולאלה שמעידות אין מה למסור, כי הן לא ראו שמשלמים עליהן, לא ראו מי הבוס באמת. לכן רוב התיקים נגמרים בהרשעות של החזקת מקום לשימוש בזנות, סרסרות, עבירות קלות. וחלילה שלא נפסוק גם פיצויים לבחורה שממילא מרוויחה הון תועפות".

אם אין סחר בנשים, למה יש רושם כאילו יש סחר בנשים?

"כי יש כאלה שעל זה הם מרצים, כאלה שמתפרנסים מלדבר על סחר בנשים".

_________

בעבר (סוף שנות התשעים ותחילת האלפיים) באמת הייתה תופעה כזאת (ראו מקרה רחמים סבן וחבריו שהיום הוא במעצר עד שיורשע) וישראל אף הייתה ברשימה השחורה של משרד החוץ האמריקאי בנושא זה, התופעה הייתה כנראה בשוליים, אך היא חוסלה סופית ב-2006.

שימו לב לעדות הראשונה מ-2002, לאשה שקוראים לה "קורבן סחר": /www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/sachar13.pdf היא באה ביוזמתה, חיפשה עבודה ביוזמתה, אף אחד לא כפה עלייה לעבוד בכל צורה שהיא, היה לה חופש תנועה מוחלט והיא התחלקה חצי-חצי עם בעל המכון (כמקובל) והרוויחה 100 ש"ח לחצי שעה מתוך 200 ש"ח ששילם הלקוח.

_______

לפעמים גם מי שמאושם בסחר בנשים הוא למעשה רק סרסור ("מתווך"): קראו את פסק הדין: img2.tapuz.co.il/forums/1_122912809.doc אף אחד לא כפה עלייהן לעבוד בכל צורה שהיא או באייומים, היה להן חופש תנועה מוחלט והן יכלו ללכת לבד לאן שרצו, ולא קנו אותן.

זה לא מפריע לארגוני שמאל קיצוני הרסני להשתלח בשופטת (דליה גנות) כי היא לא תואמת את האג'נדה שלהן: www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3614110,00.html

______

חלק גדול מהנשים שבאות ממדינות בריה"מ לשעבר בכלל לא עובדות ב"דירות דיסקרטיות" אלא ב"שירותי ליווי" שהן באות אל בית הלקוח. ככה שזה גם לא היגוני לחשוב שהן כלאות.

_____

יצא לי לחקור את התופעה בעצמי ולבקר ב"דירות דיסקרטיות" ולהנות מהשרות, בין השאר גם בשביל החוויה, דיברתי עם הנשים העובדות - ומה שחשבתי הוא נכון - אין היום "סחר בנשים". יש גם דירות כאלה שמופעלות ע"י הנשים עצמן ללא שום מתווכים. www.nrg.co.il/online/54/ART2/125/421.html

_____

לגבי ענייני כספים: בחורה שעובדת בדירה דיסקרטית: כ-200-300 ש"ח לחצי שעה. הכסף מתחלק חצי-חצי בינה לבעלי/בעלת המכון. נערת ליווי שבאה הבייתה: 500-1000 ש"ח לשעה. שוב הכסף מתחלק חצי-חצי אחרי הוצאות נסיעות.

_____

כל אחד עם אינטרנט וטלפון יכול למפות את כל מכוני הליווי בישראל (לא מדובר כאן בדבר שנעשה בסתר, כמו סחר בסמים), אם היה קיים באמת דבר כזה נראה לכם המשטרה הייתה נותנת לדבר כזה להתרחש?

______

רוב הנשים ממדינות חבר העמים לשעבר (אוקראינה, מולדובה, רוסיה וכו') רוצות מאוד לעבוד בישראל, אבל נשים רעות שלכאורה "רוצות בטובתן" גורמות להן נזק אדיר. במקום שהמדינה תאפשר להן להיכנס לכאן חופשי בלי ויזה תמורת כרטיס טיסה בעלות של 350 דולר (ועל הדרך למסד את הזנות), הן צריכות לזייף דרכון/לשוט במעברות מטורקיה או קפרסין או להסתנן דרך מצרים. חלקן חוזרות לארץ אחרי שגורשו בפעם השניייה והשלישית בעזרת מסמכים מזוייפים.

אמת 15:37, 25 בדצמבר 2010 (IST)