10,515
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
באופן פשטני, על פי התאוריה של פרויד, ילד הגדל במשפחה חד הורית שחסרה בה דמות אב, יהיה לו קשה יותר להשתחרר מאהבתו הילדותית לאימו, ולפתח קשר נורמלי עם בנות זוג.
מספר פסיכואנליטיקאים בני זמננו מסכימים באופנים מסוימים עם הרעיון הבסיסי של תסביך אדיפוס. כך למשל, הנס קלר הציע שהתסביך נכון "לפחות בתרבויות המערביות", בעוד אחרים סבורים כי אתנולוגים כבר הראו כי זה נכון גם מחוץ לתרבות המערבית. אף על פי כן, מעטים מאוד הפסיכואנליטיקאים אשר חולקים על כך ש"הילד נכנס לשלב אדיפלי ... אשר כוללת מודעות לקונפליקט בין אם, אב וילד" וכי "ניתן לצפות בהתפתחותם של מוטיבים אדיפליים חיוביים ושליליים." על אף קיומן של ראיות לקונפליקט ביחסים בין ההורים והילד, הפסיכולוגים האבולוציוניים, מרטין דאלי ומרגו וילסון, מציינים כי אין מדובר בהיבט מיני כנגד הורה-המין הנגדי; וכך, בספרם Homicide משנת 1988 השניים הציעו כי תסביך אדיפוס מניב מעט תחזיות הניתנות לבדיקה, משום שלא מצאו עדות לתסביך אדיפוס אצל מבוגרים.
המושג המקביל אשר מתייחס לבת החושקת באביה נקרא "[[תסביך אלקטרה]]".
