פתיחת התפריט הראשי
Lost Girls
Lostgirls cover.jpg

עטיפת הספר
שפת המקור אנגלית
מחבר כתיבה: אלן מור
איור: מלינדה גבי
הוצאה Top Shelf Productions
שנת הוצאה 2006
סוגה רומן גראפי ארוטי
מסת"ב ISBN 1-891830-74-0

Lost Girls (בתרגום לעברית: "ילדוֹת אבודות") הוא רומן גראפי ארוטי שנכתב על ידי סופר הקומיקס הבריטי אלן מור ואויר על ידי בת זוגו, הציירת מלינדה גבי. בראיון לרשת BBC אמר מור ששאב את ההשראה לכתיבת "Lost Girls" מן הספר "פיטר פן" (החבורה שאותה מנהיג פיטר פן נקראת "Lost Boys")‏[1].

הרומן מתאר את פגישתן הדמיונית של שלוש דמויות מסיפורי ילדים מפורסמים: ונדי דארלין מ"פיטר פן", אליס מ"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ודורותי גייל מ"הקוסם מארץ עוץ". השלוש נפגשות בעתיד כנשים בוגרות. בפגישה השלוש חולקות ביניהן סיפורים אודות עברן והרפתקאות מיניות שעברו, ומפתחות יחסים אינטימיים האחת עם רעותה.

מור נחשב לאחר מאמני הקומיקס האהודים והמעוררים מחלוקת ביותר בארצות הברית, וכאשר יצא "Lost Girls" הוא עורר עניין וסוקר בהרחבה בתעשיית הקומיקס. למרות המחיר הגבוה של הספר, 75 דולר, שתי ההדפסות הראשונות שלו בכמות של 10,000 כל אחת, אזלו עוד ביום ההפצה הראשון בארצות הברית[2].

עלילה

אליס, אישה מבוגרת בעלת שיער אפור הקרויה גברת פיירצ'יילד (Lady Fairchild), ונדי פוֹטר בת ה-30 הנשואה לבחור בן 20 בשם הרולד פוטר ודורותי הנמצאת בשנות ה-20 לחייה נפגשות במקרה במלון יוקרה באוסטריה בשם "Hotel Himmelgarten" בערב מלחמת העולם הראשונה (1913–1914), וחולקות חוויות מיניות מעברן המבוססות על סיפורי הפנטזיה מעולמן:

  • ונדי מספרת כי היא ושני אחיה, ג'ון ומייקל דארלינג, פגשו חסר בית בשם פיטר פן ואת אחותו וחבורתם "הנערים האבודים" בפארק ציבורי המשמש לקרוזינג, במהלך הקיץ בו הייתה בת 16.
  • דורתי גייל מספרת על מקרה בו קיימה אורגיה עם שלושה חוואים ובהמשך גם עם אביהּ כאשר הייתה בת 16, לאחר שסופת ציקלון פגעה בקנזס. כאשר הייתה כלואה בביתה עקב הסופה, חוותה את האורגזמה הראשונה שלה.
  • אליס מתארת קיום יחסי מין עם גבר וכמה נשים בבית ספר לבנות בו למדה בגיל 14.

בנוסף לסיפורים מהעבר מציג הרומן יחסי מין בין השלוש ובינן לבין צוות המלון וכמה מאורחיו. העלילה מתרחשת על רקע אירועים היסטוריים ותרבותיים מהתקופה בה מתרחשת העלילה כגון הצגת הבכורה של "פולחן האביב" מאת איגור סטרווינסקי, וכן ההתנקשות בפרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה.

המחלוקת סביב מיניות בקרב ילדים

"Lost Girls" היה נתון תחת ביקורת קשה והוטחו בו הטענות לפיהן סצנות המין שבו, המתארות יחסי מין עם קטינות מתחת לגיל ההסכמה, יגרמו לכך שהחנויות שמוכרות את הספר או אלה שיקנו אותו יואשמו במכירה או החזקה אסורה על פי החוק של פורנוגרפיה מסוג פדופיליה. קמעונאים רבים הודיעו כי לא יחזיקו את הספר במלאי מחשש לתביעת זימה, אולם אחדים הודיעו כי יאפשרו את רכישתו באמצעות הזמנה מיוחדת[3].

בארצות הברית העמדה לדין בגין הפקה או החזקה של "חומר מגונה" אפשרית בכפוף לבחינת הנושא על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית. למרות שפורנוגרפיה המציגה ילדים מסווגת כ"חומר מגונה" הסיווג דורש מעורבות דה פקטו של ילדים בהפקה, מה שלא קרה בהפקת הספר[4]. החוק במדינות אחרות פחות מפורש, ובחלקן אסור להציג ילדים בעירום בקונוטציה מינית ללא קשר לתהליך ההפקה. חברת ההפצה הצרפתית Delcourt המתמחה בקומיקס השעתה באופן זמני את הפצת הגרסה הצרפתית של הספר בשנת 2008, בשל חשש שמא הדבר אסור על פי החוק המקומי.

תמה ספרותית

הצלבות בדיוניות וביוגרפיות בדויות בעלילה

קרוס-אובר בסביבה משותפת של דמויות ראשיות מסיפורים נפרדים הוא טכניקה מקובלת בקומיקס העוסקים בגיבורי על, ז'אנר שמור כותב בו בהיקף גדול. מור הושפע מעבודותיו של פיליפ חוזה פארמר‎ בהן בא לידי ביטוי הקונספט "Wold Newton family" שפיתח ובו נעשה קרוס אובר בין עלילות שונות ומפותחות ביוגרפיות בדויות לדמויות מוכרות. זו דוגמה מוקדמת למה שעשה מור ב- Lost Girls, ומאוחר יותר בסדרת קומיקס אחרת שכתב - The League of Extraordinary Gentlemen.

מוטיב המחסה מפני הסערה והשפעה ספרותית

עלילה המציגה קבוצה של אנשים מבודדים יחד במקום מסוים וחולקים סיפורים או עוסקים בפעילות מנוונת אחרת בזמן ש"בחוץ" מתרחש משהו רע או כאוטי, היא דבר נפוץ בסיפור סיפורים בתרבות המערב. העלילה בספר שופעת בנושאים ודימויים מספרים העוסקים בכך, והיא מזכירה את עלילות הספרים "120 הימים של סדום" של המרקיז דה סאד המתאר מין פרוורטי הכולל ילדים, ואת "הר הקסמים" של תומאס מאן אשר כמו ב- "Lost Girls" מציג את מלחמת העולם הראשונה כנקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של האנושות ואף מתרחש במקום ובתקופה כמעט זהים.

מוטיב הסקס

מור עצמו תאר את הספר כפורנוגרפיה[5], ז'אנר ספרותי שהוא וגבי רוצים לטפח:

  "בהחלט אנו מאמינים כי סקס כז'אנר מיוצג בספרות בצורה מעוררת רחמים. לכל תחום אחר בהתנסויות האנושיות, אפילו איזוטרי כמו בוקרות, בילוש או טייס חלל, יש סוגות שלמות העוסקות בהם בעוד הז'אנר היחיד שבו סקס יכול לבוא לידי ביטוי הוא ידוע לשמצה, מלוכלך וגס, שנעשה מתחת לשולחן וללא כל סטנדרטים לחלוטין ... המוני ובזוי"  
– אלן מור,[5]‏ Science Fiction Weekly

‏‏

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ונדי מ"פיטר פן" לא יכולה להתבגר מינית, וואלה!, ‏3/7/2006
  2. ^ 'Lost Girls' at 35k And Counting, icv2, 01/05/2007
  3. ^ ‏Rich Johnston, "Lying in the Gutter Volume 2 Column 54", Comic Book Resources, 30/5/2006
  4. ^ Child Pornography Prevention Act - 1996, politechbot.com
  5. ^ 5.0 5.1 , Dorman T. Schindler, "Alan Moore leaves behind his Extraordinary Gentlemen to dally with Lost Girls", Science Fiction Weekly, 7/8/2006)