סמל מין

מתוך ויקיסקס
גרסה מ־20:58, 4 בנובמבר 2014 מאת דרור-ג (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סמל מין וסמל סקס הוא תואר אשר ניתן לגבר או לאישה שפרסומם הוא גם או בעיקר כמוקד של משיכה מינית. מרבית הזוכים לתואר זה עוסקים בתחומי עיסוק שיש בהם חשיבות למראה, בעיקר שחקני קולנוע וטלוויזיה ודוגמנים, אך סמלי מין רבים באים גם משורות הספורטאים והמוזיקאים ומקצועות אחרים.

היסטוריה של סמלי מין

סמלי מין גבריים הופיעו החל המאה ה-19, כשדמויות עטורות הילה פרועה, אפלה ורומנטית כמו המשורר לורד ביירון והפסנתרן פרנץ ליסט נחשבו למושא תשוקה. רוב הנשים שזכו לתארים של סמלי מין באותה תקופה הופיעו על הבמה, בעיקר בלונדון ובפריז.

התרחבות ניכרת בשורות סמלי המין ניכרה עם המצאת הראינוע. כבר בשנים הראשונות להתבססותו של הקולנוע, עוד טרם הופעת הקול, כבר נוצרו סמלי מין בולטים מאוד, שהבולט מביניהם היה רודולף ולנטינו. כוכבי קולנוע בולטים אחרים, שהפכו סמלי מין באותה תקופה היו גרטה גרבו, מרלן דיטריך, קלרה בואו ותידה בארה.

עם עליית הקולנוע, והתפתחות תעשיית הכוכבים ההוליוודית, בחסות מגזינים וכתבי עת שהתמקדו בקולנוע ובהאלהת כוכביו, גדל במידה ניכרת מספר סמלי המין שבאו מתחום זה. לצידם בלטו גם זמרים ושחקני תאטרון אחרים. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 ניתן לציין מספר רב של נשים שהפכו לסמלי מין במידה זו או אחרת: ג'ין הארלו, בטי גרייבל, קלודט קולבר, ריטה היוורת, מיי וסט, ג'ואן קרופורד, ג'יין ראסל, אווה גרדנר, ואינגריד ברגמן. בין הגברים ניתן למנות את ארול פלין, קלארק גייבל, קרי גרנט, גרי קופר, שארל בואיה, רוברט טיילור, פרנק סינטרה ובינג קרוסבי.

סמל המין הנשי המוכר ביותר בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 הייתה מרילין מונרו, לא במעט בזכות מותה בגיל צעיר, שתרם לאייקוניזציה שלה. בשנים אלו הניבה הוליווד כמה סמלי מין נשיים בולטים, ובראש ובראשונה אליזבת טיילור, ולצידה גרייס קלי וג'יין מנספילד והדוגמנית בטי פייג', אך בלטו בה יותר, בתקופה זו, דווקא סמלי מין גבריים כמו מרלון ברנדו, ג'יימס דין, מונטגומרי קליפט, פול ניומן, גרגורי פק, וסטיב מקווין. הדמות הגברית הבולטת של התקופה, עם זאת, הייתה דווקא של הזמר אלביס פרסלי. כוכבי זמר אחרים שהפכו סמלי מין של התקופה היו ג'ים מוריסון ומיק ג'אגר. בשנים אלו התעצם גם מספר סמלי המין האירופים, בהם אנה מניאני, סופיה לורן, ג'ינה לולובריג'ידה ומרצ'לו מסטרויאני מאיטליה, את קתרין דנב, אלן דלון וז'רר פיליפ הצרפתיים, ואת שון קונרי הבריטי. בלטה מעל כולם בתקופה זו בריז'יט ברדו, שהופעתה בעירום, סרטיה החושפניים ובמיוחד חייה הסוערים הפכו אותה לא רק סמל מין כי אם גם לסמל התקופה.

משנות ה-70 ואילך החלו גם כוכבי טלוויזיה לתפוס את מקומם לצד כוכבי קולנוע. כוכבי טלוויזיה כדייוויד קסידי, ג'ורג' קלוני, ג'וני דפ, פמלה אנדרסון, תום סלק, פארה פוסט, ג'ון טרבולטה וברוס ויליס (שחלקם היו בהמשך לכוכבי קולנוע מצליחים) הפכו סמלי מין בזכות תוכניות טלוויזיה בהן כיכבו. גם כוכבי זמר כמיק ג'אגר, דברה הארי, ריקי מרטין, בריטני ספירס או ביונסה. לצד אלו בלטו גם סמלי מין שלידתם בקולנוע, דוגמת ברוק שילדס, שרון סטון, דניאל דיי לואיס, בראד פיט, אנג'לינה ג'ולי, טום קרוז, אנטוניו בנדרס, מל גיבסון ורוברט רדפורד. תופעה בולטת בתקופה זו הייתה צמיחה של סמלי מין שעיקר פרסומם על היותם סמלי מין, כשהתופעה בולטת במיוחד בהתייחס לעוסקים בדוגמנות.

התהוותם של סמלי מין

סמלי מין רבים נוצרו בעקבות פרסום רב לו זכו בתקשורת ההמונים, ובמיוחד כאשר הפרסום היה קשור במיניות. כך, לדוגמה, זכה אלוויס פרסלי לפרסום רב בזכות תנועות האגן שהפגין בזמן שירתו, וכוכבי קולנוע רבים אחרים זכו בשם של סמלי מין בזכות הופעתם מעורטלים או בלבוש חלקי בסרטיהם, כשדוגמאות לכך יכולים לשמש מרלון ברנדו ב"חשמלית ושמה תשוקה" או אנה מניאני ב"האורז המר". בין הגברים שהפכו סמלי מין בולטים אלו המתייחדים בגובהם, בכתפיהם הרחבות, בסמלי גבריות מובהקים של זמנם ובהתנהגות נמרצת ותקיפה. בין הנשים שהפכו סמלי מין בולטות בעלות עיניים גדולות, שפתיים חושניות ובייחוד חזה גדול.

תרומה חשובה למיצובם של סמלי מין רבים, העלתה תרבות הידוענים בצהובונים, במדורי הרכילות, ובתוכניות הבידור השונות. פעמים רבות יש שיתוף פעולה נרחב בין ידוענים ואנשי יחסי ציבור המייצגים אותם לאמצעי התקשורת, כשערוצי הפרסום מציגים את הידוענים באופן רצוי ונחשק, כשהם מבלים בחוף הים או במועדוני לילה.

לעתים גם דמויות בדיוניות מתוך ספרים וסרטים הופכות לסמלי מין.

קישורים חיצוניים

ראו גם