מקורות [עריכה]
המונח "shotacon" הוא הלחם יפני של 正太郎コンプレックス אשר מתייחס לדמות של נער צעיר בשם שוטארו (正太郎) מסדרת מנגה יפנית בשם "טצוג'ין 28-גו" משנת 1956. בסדרה זו, שוטארו הוא בלש אשר פותר תעלומות באסרטיביות, בצורה נועזת ועצמאית.
שבו מושג shotacon פיתח קשה להצביע, אבל חלק מהשורשים המוקדמים ביותר שלה הוא בתגובות קוראי סדרה בלשית שנכתבה על ידי לEdogawa Rampo. בעבודותיו, דמות בשם יושיו קוביאשי של "Shōnentanteidan" (קבוצת Junior בלש, דומה לאלו הנמצאים ברחוב בייקר של שרלוק הולמס) יוצרת תלות עמוקה עם גיבור מבוגר Kogoro אקצ'י. קוביאשי, נער יפה, נוגע כל הזמן את עצמו במקרים של Kogoro ורווחה, ובמשך זמן נע בעם הגבר הנשוי. היחסים בוגרים-ילד הזה לא מיני אך אינטימיים בחלק ההשראה ההתפתחות של קהילת shotacon.
Where the shotacon concept developed is hard to pinpoint, but some of its earliest roots are in readers responses to detective series written by Edogawa Rampo. In his works, a character named Yoshio Kobayashi of "Shōnentanteidan" (Junior Detective Group, similar to the Baker Street Irregulars of Sherlock Holmes) forms a deep dependency with adult protagonist Kogoro Akechi. Kobayashi, a beautiful teenager, constantly concerns himself with Kogoro's cases and well-being, and for a time moves in with the unmarried man. This nonsexual but intimate adult-boy relationship in part inspired the evolution of the shotacon community.
טאמאקי סאיטו מתאר את קהילת dōjinshi shotacon המודרנית כפי שהתגבש במידה רבה בתחילת 1980s ולאחר שנפרד אפילו בערך בין זכרים ונקבות. [3] סאיטו מצביע על כך שshotacon היה במקור שלוחה של yaoi, אך כאשר אומץ על ידי קוראים גבריים הפך מושפע lolicon; וכך, לטענתו "הטקסטים שותא על ידי מחברים yaoi נשיים מבחינה מבנית זהים לטקסטים yaoi, בעוד שותא ידי אוטאקו זכר בבירור מצב את הילדים הקטנים האלה נערות צעירות כעם פין". [6]
פרסומי Shotacon [עריכה]