10,487
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
==השלכות חברתיות==
<!--
אחת הסוגיות המרכזיות הנובעות מהעלייה של תלות בטכנולוגית רבייה סייעה (אמנויות) הוא הלחץ על זוגות להרות; "שבו ילדים רצויים מאוד, הורות היא מבחינה תרבותית חובה, ועקרות חברתית מקובלת". [27]
הצד הרפואי של בעיות פוריות יוצר מסגרת שבה מעודדים אנשים לחשוב על בעיות פוריות די שלילי. בתרבויות רבות, במיוחד אלו עם אוכלוסייה מוסלמית גדולה, הזרעת תורם דתי ותרבותי אסורה, לעתים קרובות כלומר "היי טק" פחות נגיש ואמנויות יקרות, כמו הפריה חוץ גופית, הם הפתרון היחיד.
הסתמכות יתר על על טכנולוגיות רבייה בהתמודדות עם בעיות פוריות מונעת רבות - במיוחד, למשל, ב" חגורת הפוריות "של אפריקה המרכזית והדרומית - מהתמודדות עם רבים מגורמי המפתח של אי פוריות ניתן לטפל על ידי טכניקות הפריה מלאכותיות; זיהומים כלומר מניעה, השפעות תזונתיות ואורח חיים. [27]
Social implications[edit]
One of the key issues arising from the rise of dependency on assisted reproductive technology (ARTs) is the pressure placed on couples to conceive; 'where children are highly desired, parenthood is culturally mandatory, and childlessness socially unacceptable'.[27]
The medicalization of infertility creates a framework in which individuals are encouraged to think of infertility quite negatively. In many cultures, especially those with large Muslim populations, donor insemination is religiously and culturally prohibited, often meaning that less accessible "high tech" and expensive ARTs, like IVF, are the only solution.
An over-reliance on reproductive technologies in dealing with infertility prevents many – especially, for example, in the "infertility belt" of central and southern Africa – from dealing with many of the key causes of infertility treatable by artificial insemination techniques; namely preventable infections, dietary and lifestyle influences.[27]
==אי פריון==
{{הפניה לערך מורחב|עקרות}}
[[אי-פריון]] הינו בעיה או הפרעה במערכת הרבייה. האבחנה מתבצעת בדרך-כלל לאחר שבני הזוג קיימו [[יחסי מין]] מלאים ללא [[אמצעי מניעה]] במשך שנה ברציפות ללא התעברות.
על-פי הגדרה זו, כ-10% מכלל הזוגות יאובחנו כסובלים מאי פוריות.
ב-40%-55% הגורם לבעיה אצל האישה, והליקוי יכול להיות הורמונלי וקשור להפרעה בתהליך ה[[ביוץ]], או מכני עקב בעיה ב[[מערכת הרבייה]]. ב-25%-40% מהמקרים הבעיה היא אצל הגבר, ומקורה בליקויים שונים ב[[זרע]] או בעיה חסימתית. ב-10% מהמקרים מאובחן ליקוי אצל שני בני הזוג. ב- 10% מהמקרים הסיבה לאי הפריון אינה ידועה ונקראת בלשון המקצועית אי פריון אידיופטי.
==שיטות טיפול==
הטיפול המקובל לאי פריון הוא בהפריה מלאכותית. הטיפול מתבצע בהתאם לאבחנה המדויקת של הגורם או הגורמים לאי הפריון, לעתים משולבות מספר שיטות טיפול, וזאת על מנת לנצל את היתרונות של כל שיטה ושיטה. מקובל לחלק את שיטות הטיפול לשתי קבוצות עיקריות:
# שיטות שונות של הפריה שאינה חוץ גופית ( Non IVF Treatments)
# שיטות שונות של הפריה חוץ גופית (הח"ג IVF).
קיימת כיום הגישה של טיפולים נוספים כגון קבוצות תמיכה, טיפולים של רפואה סינית ואחרים. זוגות שלא מצליחים להרות לאחר טיפולי הפריה יכולים לפנות לאפשריות אחרות כדוגמת [[פונדקאות]] או אימוץ ילדים.
{{קצרמר|ביולוגיה}}
אין תקציר עריכה
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נעשה שימוש בשיטת DIPI, שבו רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חתך ניתוחי, על מנת לאפשר להם למצוא את ה[[ביצית]] ב[[שחלה]] או לאחר הכניסה למערכת המין דרך פתח ה[[חצוצרה]]. כיום לא נעשה שימוש בשיטה זו.
==ראו גם==
* [[הפריה חוץ גופית]]
* [[לואיז בראון]]
* [[שיבוט]]
* [[הפריה חוץ גופיתהפריית מבחנה]]* [[פונדקאות]]
== קישורים חיצוניים ==
* דניאל סינקלר, [http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat/16/03_sinclair_12.pdf הזרעה מלאכותית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים], '''המשפט''' 16, יולי 2003
[[קטגוריה:רבייה]]
[[קטגוריה:הריון]]
