שינויים

בסביבות גיל שלוש מגלים הילדים והילדות על ההבדלים בין המינים ותוהים מהיכן באים ילדים לעולם, בעיקר כשהאם ב[[הריון]]. בדרך כלל הילד יעלה את הנושא בעצמו ואם לא - רצוי ליזום שיחה בנושא. בדרך כלל מסבירים על גברים ונשים וההבדלים הגופניים החיצוניים ביניהם ("לגברים יש [[פין]] ו[[אשכים]] ולנשים יש [[פות]] ו[[שד]]יים"). לאחר מכן ניתן להסביר כיצד מגיע ילד לעולם: "כדי להביא ילד לעולם, הגבר והאישה צריכים לאהוב אחד את האחר", ובקרב הקהילה הדתית יש המוסיפים שצריך [[להתחתן]]. ולאחר מכן: "ואז האישה נכנסת ל[[הריון]] ויש לה תינוק בבטן. אחרי תשעה חודשים התינוק יוצא מהפות של האישה". אין צורך להרחיב מעבר לכך, אך אם הילד שואל שאלה, יש לענות עליה בפנים חתומות גם אם השאלה מביכה. עדיף להימנע מלדבר על [[יחסי מין]], [[זקפה]], ומושגים אחרים שילדים אינם לראות או אינם מסוגלים להרגיש. תשובות אלו יספקו את מרבית הילדים, אך חלקם עשויים להקשות. לפיכך, אם הילד בכל זאת רוצה להבין איך נוצר התינוק בבטן של האימא, יש להרחיב: "ה[[זרע]] של הגבר וה[[ביצית]] של האישה מתחברים בבטן של האימא". בשלב זה, עקב השימוש במושגים שהילד אינו מכיר, הילד בדרך כלל ימשיך לשאלות שאלות נוספות, כגון "כמו זרעים של פרח? (לגבי הזרע) כמו ביצים במקרר? (לגבי הביצית) איפה הגבר מחזיק את הזרעים שלו? האם התינוק יכול לשמוע משהו כשהוא בבטן?". המשיכו לענות על השאלות בצורה עניינית ורגועה, ובצורה פשטנית ככל הניתן. למשל, לגבי שתי השאלות הראשונות הנ"ל ניתן לומר "כן, אבל הם מאוד מאוד קטנים ואי אפשר לראות אותם" ולגבי השאלה השלישית - "באשכים שלו". יש להקפיד להיות ענייניים, רציניים ורגועים. אל תשתמשו בכינויי חיבה לאיברי המין. אם הילד שואל שאלה מינית שאינה נובעת מדבריכם, אל תשאלו אותו מהיכן שמע על כך, אלא המשיכו להיות ענייניים. אם הילד מתחיל לשאול שאלות בציבור, תאמרו לו שתדברו על זה אחר כך בבית - ואם לאחר מכן הוא אינו יוזם שיחה זו בבית - יזמו זאת אתם. רצוי שהאב ידבר עם הבנים והאם תדבר עם הבנות.