שינויים

{{בעבודה}}'''לִיבִּידוֹיצר המין''', '''דחף מיני''', '''חשק מיני''' ו'''חימדוֹן''' (מלעז: הם כינויים לצורך או לרצון לקיים [[יחסי מין]]. בלעז - '''libidoלִיבִּידוֹ'''(libido). הדחף המיני תלוי בשלושה גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים (סביבתיים). מבחינה ביולוגית, רמת ה[[הורמון מין|הורמונים]] בגוף (דוגמת [[טסטוסטרון]]) עשויה להשפיע על החשק המיני; לגורמים חברתיים וסביבתיים, כגון עבודה ומשפחה, גם כן יש השפעה; בעברית: כמו גם לגורמים פסיכולוגיים, כגון אישיות ומתח נפשי. החשק המיני עשוי להיות מושפע מבעיות רפואיות, מתרופות ואף ממערכת יחסים לא טובה. אדם אשר לו דחף מיני חזק, עשוי לחוות [[היפרסקסואליות]]. גם ב[[גיל ההתבגרות]] רמת ההורמונים בגוף משנתה ויכולה לגרום לחשק מיני מוגבר. אדם ללא כל חשק מיני מכונה [[א-מיניות|א-מיני]].  המונח הלועזי '''חימדוןלִיבִּידוֹ''') הוא הכינוי שניתן על ידי [[זיגמונד פרויד]], אבי תורת הפסיכואנליזה, לאנרגיה המינית (הפסיכוסקסואלית), שהיא, לדעתו, אחד משני הכוחות המניעים את הנפש. הליבידו איננו יצר המין כפשוטו, אלא מכלול גורמים המשפיעים על עיצוב האגו, ושמקורם בדחפים בצרכים מיניים מולדים ונרכשים כאחד.

יש, לפיכך, להבחין בין שתי ההגדרות הללו למושג הליבידוהלועזי ליבידו, וזאת על פי הקשרן הספציפי.