==היסטוריה==
בעבר הרחוק שימשו אמצעי מניעה בעיקר לצורך צמצום הגידול באוכלוסיה ותכנון משפחה. אמצעי המניעה הפשוט והיעיל ביותר הוא הימנעות מקיום [[יחסי מין]]. בתרבויות רבות אמצעי זה הוא היחיד שזכה לברכת כהני הדת. נראה שהפניית חלק מהאוכלוסייה למנזרים, שמשה בלם לגידול אוכלוסייה בימי הביניים וחלוצות תכנון המשפחה, הלא הן הסופרג'יסטיות של סוף המאה ה-19 (האמהות המייסדות של הפמיניזם), הטיפו להתנזרות כאמצעי להגבלת מספר הילדים.
*[[סירוס]] אף הוא אמצעי מניעה שיעילותו אינה מוטלת בספק. ילידי האי צ'טם (ממזרח לניו זילנד) נהגו לסרס חלק מהבנים, כדי להימנע מפיצוץ אוכלוסין באי הצנוע, שאינו יכול לפרנס המונים וסירוס של המנוצחים המפסידים במלחמות היה נפוץ בעת העתיקה, כאמצעי למנוע ריבוי טבעי מהאויב המובס.
*כיום [[משגל נסוג]] (Coitus interruptus). על אף שזהו אמצעי בלתי אינו מומלץבקרב הקהילה הרפואית, הרי שיעילותו גבוהה אך בעבר הייתה שיטה זו נפוצה עקב יעילותו הגבוהה למדיביחס לחלופות בעבר: הטיפות הראשונות המבצבצות עוד לפני הפליטה ([[נוזל טרום-שפיכה]]), בדרך כלל אינן מכילות, כנראה, [[תאי זרע פעילים ]] והסיכון העיקרי הוא באבדן באובדן שליטה של הגבר. :השימוש המתועד הראשון בשיטה זו מתואר בספר בראשית פרק ל"ח - [[אונן]], בנו השני של אבינו יהודה, מתבקש [[ייבום|לייבם ]] את תמר, אלמנת אחיו הבכור ער: " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ" (פירושו של [[ייבום]] הוא שהבן הנולד מזרעו של האח הצעיר נושא את שמו של האח הבכור המת ומקבל את חלקו בירושה). אונן , שלא רצה להביא לעולם מתחרה , השתמש במשגל ב[[משגל נסוג ]] בכדי למנוע [[הריון ]] מתמר "וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו". המשגל הנסוג היה משך רוב ההיסטוריה אמצעי המניעה המועדף ואפילו ההלכה היהודית מתירה לעתים להשתמש בו. כך, למשל, מתיר רבי אליעזר לבעלה של אישה מניקה, שהריון נוסף עשוי ליבש לצמצם את חלבה הפקת החלב ולסכן בכך את התינוק, להשתמש בשיטת המשגל הנסוג {{ציטוטון|כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ|גמרא, מסכת יבמות}}.
*סוג אחר של אמצעי מניעהאשר נעשה בו שימוש בעבר, המזכיר ואשר מזכיר את ה[[דיאפרגמה]] של ימינו, הוא "[[מוך]]", שפירושו צמר גפן או לבד בד שהאישה הייתה מחדירה לעומק הנרתיק ה[[נרתיק]] לפני המשגלה[[משגל]]. רבי מאיר התיר שימוש במניעת הריון כזו לנשים הרות (משום שהאמינו שאישה הרה עשויה להתעבר שוב כך שעובר אחד ימחץ את אחיו), למניקות, וגם כשגילה של בת הזוג בין 11 שנים ל-12 שנים ויום, משום שהריון בגיל כזה עשוי לסכן את הילדה {{ציטוט|תוכן=שלש נשים '''משמשות במוך''': קטנה מעוברת ומניקה, קטנה שמא תתעבר ותמות... מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל..מניקה שמא תהרוג את בנה|מקור=תוספתא, מסכת נידה}}
*אמצעי אחר, לא יעיל, שהגמרא מזכירה למניעת הריון הוא תנועות נמרצות, הליכה או התהפכות מיד לאחר יחסי המין, שנועדו לפלוט את הזרע החוצה {{ציטוט|תוכן=אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר|מקור=מסכת כתובות}}