1,068
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
==סקירה==בדרך כלל, אדם הוא מסוגל לחוש הנאה מאורגזמה. לאחר שהגיע לשיא, כימיקלים משתחררים במוח ובאותות מנוע מופעלים שיגרמו למחזורים מהירים של התכווצות שרירים באזורים המתאימים Anhedonia המיני פתאומי התפרצות יכול להיות גם תסמין של שני זכרים ונקבות. לפעמיםנוירופתיה סנסורית, אותות אלה יכולים לגרום להתכווצויות שרירים בלתי רצוניות אחרות, כגון תנועות גוף וניקוד. לבסוף, בעת אורגזמהשהוא נפוץ ביותר כתוצאה מרעילות פירידוקסין [4] (למשל, אותות עצביים כלפי מעלה ללכת לקליפת המוח ותחושות ממנות גדולות של עונג עז מנוסותתוספי ויטמין B6). אנשים שיש להם הפרעה זו מודעים להגיע לאורגזמה, כפי שהם יכולים להרגיש את ההשפעות פיזיות שלה, אבל הם חווים מוגבלים מאוד, אם בכללבמקרה זה, סוג של הנאהבעיות בתפקוד המיניות מייד פותר באופן ספונטני ברגע שתוספת B6 היא עצר. [1]
סיבות [עריכה]
הוא חשב כי אנשים הסובלים מהפרעה זו סובלים מבעיות בתפקוד בשחרורו של הכימיקל דופאמין בגרעין הנסמך, מרכז הגמול של המוח. חלק זה של המוח הוא חשב לשחק תפקיד בפעילויות מהנות, כולל צחוק, התמכרות, ומוסיקה. בנוסף, הוא חשב כי דיכאון, התמכרות לסמים, רמות גבוהות של פרולקטין, הנמוך של טסטוסטרון, ושימושים של תרופות מסוימות עשויות לשחק תפקיד בעיכוב דופמין. חוט השדרה פציעה או תסמונת עייפות כרונית עלולה לעתים לגרום גם להפרעה זו. [2] גיל יכול להיות גם הגורם להפרעה זו. [3]
Anhedonia המיני פתאומי התפרצות יכול להיות גם תסמין של נוירופתיה סנסוריתA sudden-onset sexual anhedonia can also be a symptom of sensory neuropathy, שהוא נפוץ ביותר כתוצאה מרעילות פירידוקסין which is most commonly the result of pyridoxine toxicity[4] (למשלe.g., ממנות גדולות של תוספי ויטמין from large doses of vitamin B6supplements). במקרה זהIn this case, בעיות בתפקוד המיניות מייד פותר באופן ספונטני ברגע שתוספת the sexual dysfunction promptly resolves spontaneously once the B6 היא עצרsupplementation is stopped.
Contents [hide] 1 Overview2 Causes3 Treatment4 See also5 Bibliography6 ReferencesOverview[edit]Normally, a human being is able to feel pleasure from an orgasm. Upon reaching a climax, chemicals are released in the brain and motor signals are activated that will cause quick cycles of muscle contraction in the corresponding areas of both males and females. Sometimes, these signals can cause other involuntary muscle contractions such as body movements and vocalization. Finally, during orgasm, upward neural signals go to the cerebral cortex and feelings of intense pleasure are experienced. People who have this disorder are aware of reaching an orgasm, as they can feel the physical effects of it, but they experience very limited or no sort of pleasure.[1]
Causes[edit]
It is thought that people who suffer from this disorder suffer from a dysfunction in the release of the chemical dopamine in the nucleus accumbens, the brain's reward center. This part of the brain is thought to play a role in pleasurable activities, including laughter, addiction, and music. Additionally, it is thought that depression, drug addiction, high levels of prolactin, low testosterone, and uses of certain medications might play a role in inhibiting dopamine. A spinal cord injury or chronic fatigue syndrome might also occasionally cause this disorder.[2] Age may also be a cause of this disorder.[3]
A sudden-onset sexual anhedonia can also be a symptom of sensory neuropathy, which is most commonly the result of pyridoxine toxicity[4] (e.g., from large doses of vitamin B6 supplements). In this case, the sexual dysfunction promptly resolves spontaneously once the B6 supplementation is stopped.
Treatment[edit]
As sexual anhedonia is the source of considerable embarrassment among its sufferers, several treatment methods have been devised to help patients cope. Exploration of psychological factors is one method, which includes exploring past trauma, abuse, and prohibitions in the cultural and religious history of the person. Sex therapy might also be used as a way of helping a sufferer realign and examine his or her expectations of an orgasm. Contributing medical causes must also be ruled out and medications might have to be switched when appropriate. Additionally, blood testing might help determine levels of hormones and other things in the bloodstream that might inhibit pleasure. This condition can also be treated with drugs that increase dopamine, such as oxytocin, along with other drugs. In general, it is recommended that a combination of psychological and physiological treatments should be used to treat the disorder.[5]
Other drugs which may be helpful in the treatment of this condition include dopamine agonists, oxytocin, phosphodiesterase type 5 inhibitors, alpha-2 receptor blockers like yohimbine hydrochloride.[6]
אין תקציר עריכה
'''אנהדוניה מינית''' (באנגלית: '''sexual anhedonia''' או '''orgasmic anhedonia'''), אשר מכונה גם "הפרעת הנאה אורגזמית-דיסוציאטיבית" (באנגלית: {{ללא גלישה|pleasure dissociative orgasmic disorder}} או בקיצור PDOD), הוא מצב שבו אדם אינו יכול לחוש הנאה מ[[אורגזמה]]. יש המסווגים הפרעה זו כווריאציה של [[הפרעה בתשוקה המינית]].
==סקירה==
בדרך כלל, אדם מסוגל ליהנות מ[[אורגזמה]]. לאחר שהגיע לשיא, חומרים כימיים משתחררים במוח ויוצרים אותות עצביים אשר גורמים לסדרת התכווצויות מהירות של שרירים באזורים המתאימים של ה[[גבר]] וה[[אישה]]. לעתים, אותות אלה יכולים לגרום להתכווצויות שרירים בלתי-רצוניות אחרות, כגון תנועות גוף ו[[אנחה|אנחות]]. לבסוף, בעת האורגזמה, האותות העצביים מועברים אל קליפת המוח וגורמות גם לתחושת עונג עז. אנשים עם אנהדוניה מינית מודעים לכך שהשיגו אורגזמה משום שהם יכולים לחוש את ההשפעות הפיזיולוגיות, קרי ההתכווצויות וה[[שפיכה]], אך מאידך הם חווים באופן מוגבל מאוד, אם בכלל, את תחושת העונג.
<!--
==גורמים==
הוא חשב כי אנשים הסובלים מהפרעה זו סובלים מבעיות בתפקוד בשחרורו של הכימיקל דופאמין בגרעין הנסמך, מרכז הגמול של המוח. חלק זה של המוח הוא חשב לשחק תפקיד בפעילויות מהנות, כולל צחוק, התמכרות, ומוסיקה. בנוסף, הוא חשב כי דיכאון, התמכרות לסמים, רמות גבוהות של פרולקטין, הנמוך של טסטוסטרון, ושימושים של תרופות מסוימות עשויות לשחק תפקיד בעיכוב דופמין. חוט השדרה פציעה או תסמונת עייפות כרונית עלולה לעתים לגרום גם להפרעה זו. [2] גיל יכול להיות גם הגורם להפרעה זו. [3]
It is thought that people who suffer from this disorder suffer from a dysfunction in the release of the chemical dopamine in the nucleus accumbens, the brain's reward center. This part of the brain is thought to play a role in pleasurable activities, including laughter, addiction, and music. Additionally, it is thought that depression, drug addiction, high levels of prolactin, low testosterone, and uses of certain medications might play a role in inhibiting dopamine. A spinal cord injury or chronic fatigue syndrome might also occasionally cause this disorder.[2] Age may also be a cause of this disorder.[3]
טיפול [עריכה]
כanhedonia המיני הוא המקור למבוכה רבה בקרב הסובלים שלה, מספר שיטות טיפול כבר המציאו כדי לעזור לחולים להתמודד. חקירה של גורמים פסיכולוגיים היא שיטה אחת, הכוללת חקר טראומת העבר, שימוש לרעה, ואיסורים בהיסטוריה התרבותית והדתית של האדם. גם טיפול מיני עשוי לשמש כדרך לעזור לסובל ליישר מחדש ולבחון את הציפיות שלו או שלה של אורגזמה. גורמים רפואיים תורמים גם יש לשלול ותרופות ייתכן שתצטרכנה להיות מופעלת בעת הצורך. בנוסף, בדיקות דם עשויות לעזור לקבוע את הרמות של הורמונים ודברים אחרים בזרם הדם שעלולה לעכב את ההנאה. מצב זה גם יכול להיות מטופלים עם תרופות שמגבירות דופאמין, כגון אוקסיטוצין, יחד עם תרופות אחרות. באופן כללי, מומלץ כי שילוב של טיפולים פסיכולוגיים ופיסיולוגיים צריך לשמש לטיפול בהפרעה. [5]
As sexual anhedonia is the source of considerable embarrassment among its sufferers, several treatment methods have been devised to help patients cope. Exploration of psychological factors is one method, which includes exploring past trauma, abuse, and prohibitions in the cultural and religious history of the person. Sex therapy might also be used as a way of helping a sufferer realign and examine his or her expectations of an orgasm. Contributing medical causes must also be ruled out and medications might have to be switched when appropriate. Additionally, blood testing might help determine levels of hormones and other things in the bloodstream that might inhibit pleasure. This condition can also be treated with drugs that increase dopamine, such as oxytocin, along with other drugs. In general, it is recommended that a combination of psychological and physiological treatments should be used to treat the disorder.[5]
תרופות אחרות אשר עשוי להיות מועילות בטיפול במצב זה כוללות אגוניסטים דופמין, אוקסיטוצין, 5 מעכבי סוג phosphodiesterase, חוסמי אלפא-2 קולט כמו hydrochloride יוהימבין. [6]
Other drugs which may be helpful in the treatment of this condition include dopamine agonists, oxytocin, phosphodiesterase type 5 inhibitors, alpha-2 receptor blockers like yohimbine hydrochloride.[6]
ראה גם [עריכה]
See also[edit]
