שינויים

'''זואופיליה''' (תחדיש ביוונית עתיקה: '''ζωοφιλία''') היא [[פאראפיליה]] (הפרעה ב[[עוררות מינית]]) המתבטאת במשיכה מינית עיקרית או בלעדית ל[[בעלי לבעלי חיים]]. '''[[בסטיאליות]]''' (Bestiality), להבדיל מ"זואופיליה", היא מימוש בפועל של הזואופיליה בביצוע אקט מיני עם חיות.

מגע מיני עם בעלי חיים נחשב בתרבויות רבות כסטייה מהנורמות החברתיות והינו בגדר [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] מוחלט ב[[יהדות]] וב[[נצרות]]ביהדות ובנצרות. ב[[תורה]] בתורה מופיע איזכור מפורש בפסוק: "כל-שוכב עם-בהמה, מות יומת" ([[שמות]] כב, י"ח). במדינות רבות בעולם מדובר בעבירה על החוק, ומלבד המערכות הדתיות, נלחמים בתופעה ארגונים שונים למען בעלי חיים. הם רואים בה התעללות בבעלי החיים ופגיעה בכבודם. ב[[ישראל]]בישראל, קיום מגע מיני עם בעלי חיים נחשב בעבר לעבירה שעונשה עשר שנות מאסר (סעיף 351(2) ל[[חוק העונשין]]), אך מאז הקודיפיקציה של החוק הפלילי בשנת [[1977]], אין הוא נחשב עוד כעבירה בפני עצמה, אלא איסור שנאכף בסעיפים כמו: "הפרעה לציבור" או התעללות בבעלי חיים.

הפילוסוף ומשחרר החיות [[פיטר סינגר]] טוען שאין מניעה אתית לקיים יחסי מין עם חיות, ובלבד שלא גורמים נזק או מתנהגים באכזריות לחיה. רוב הכותבים בנושא מצדדים בדעה שחיות, כמו ילדים, אינן מסוגלת לתת הסכמה מודעת לקיום יחסי מין.

זואופיליה, שבעבר סווגה כפתולוגיה בספר ההבחנות הפסיכיאטריות ([[DSM]]), אינה מסוווגת עוד ככזו, אלא אם היא מלווה במצוקה או בהפרעה קשה ליכולתו של אדם לתפקד. ==משכב בהמה בהלכה היהודית==[[ספר שמות]] אוסר מפורשות משכב בהמה:{{ציטוט|תוכן=כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת.|מקור=[[s:שמות כב יח|ספר שמות כ"ב י"ח]]}}הרמב"ם מרחיב על כך ב[[s:רמב"ם הלכות איסורי ביאה א טז|הלכות איסורי ביאה]], ובמסכת בבא מציעא, רב יוסף אוסר על אלמנה לגדל כלב ([[s:בבא מציעא עא א|ארמלתא לא תרבי כלבא]]) מחשש שכזה. יחד עם זאת, מקובל להניח שבני ישראל אינם נחשדים במשכב בהמה ([[s:קידושין פב א|לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה]]) וכי האיסור שלעיל נועד על מנת למנוע לשון הרע.