שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 3,600 בתים ,  20:01, 4 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
'''עונג שבת''' הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת. המצווה כוללת חיוב לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים בסעודות השבת, איסור לצום בשבת, וכן להתענג ב[[יחסי מין|תענוגי גוף]] ורוח נוספים.
==מקור המצווה==
להלכה מוטלת חובה על כל יהודי להתענג בשבת בכמה אופנים. העיקריים שבהם הם אכילה ושתייה, קיום [[יחסי אישות]] ושינה.
===אכילה ושתייה===
בבואה לקבוע את חובת האכילה והשתייה בשבת, מבחינה ההלכה בין מצבים כלכליים שונים:
*אדם מבוסס מבחינה כלכלית מחויב לקנות לסעודות השבת את מיטב המאכלים המקובלים בדורו ובמקום מגוריו.
*אדם שמצבו הכלכלי אינו שפיר, אך ידוע לו שאם ילווה כסף לצורך השבת יוכל להשיב את ההלוואה בעתיד – עליו ללוות כסף ולקנות לפחות מאכל מכובד אחד לכבוד השבת. לאדם זה מובטח בהלכה ובאגדה כי האל ישיב לו את ההוצאות שהציא למען עונג השבת.
*אדם עני שאף אם ילווה לא יוכל לפרוע את חובו – אל לו ללוות מאומה לצורך השבת, ועליו נאמר {{ציטוטון|עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות}}.{{הערה|ההלכות מבוארות בשולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן רמ"ב ובמשנה ברורה שם.}}
 
חובת האכילה והשתייה בשבת שוללת כל אפשרות לצום בשבת. יתירה מכך, אפילו צום חלקי נאסר, ולכן יש להקפיד לסעוד את סעודת השבת לפני חצות היום {{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן רפ"ח ובמשנה ברורה שם}}. כאשר אחת התעניות הקבועות בהלכה חלה בשבת, היא נדחית ליום ראשון שאחריה; זאת למעט תענית אסתר, המוקדמת ליום חמישי שלפני השבת.
 
===יחסי אישות===
ההלכה קובעת כי {{ציטוטון|תשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא}}, לפיכך רצוי לקיים [[יחסי אישות]] בליל שבת. כל זאת בכפוף לשאר הלכות האישות, שכן הלכה זו אינה דוחה הלכות [[נידה]] או הלכות אחרות.{{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"פ.}}
 
===שינה===
אדם הנהנה משינה מחויב לישון בשבת, ולא להחסיר משעות השינה שהוא רגיל בהן.{{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"צ}} על קיום עונג שבת בשינה מצאו הדרשנים רמז: שבת בראשי תיבות – '''ש'''ינה '''ב'''שבת '''ת'''ענוג.{{הערה|ילקוט ראובני על פרשת ואתחנן.}}
 
===לימוד תורה===
בספרות ההלכתית נדרש האדם להתענג בשבת גם על ידי לימוד תורה.{{הערה|המאירי בשם תלמוד ירושלמי על מסכת שבת דף קי"ח.}} על האדם לדאוג לכך שריבוי האכילה והשתייה לא יביא אותו למצב של חוסר יכולת להגות בתורה.{{הערה|של"ה, מסכת שבת, נר מצווה לז.}}
 
==עונג שבת בהשאלה==
סעודות שנערכות בליל שבת, לאחר סיומה של הסעודה הראשונה, נקראות בהשאלה "סעודת עונג שבת". מקובל להגיש בהן עוגות ועוגיות, פיצוחים ושתייה. סעודות אלו אינן נדרשות על פי ההלכה, מבנה הסעודות הללו הוא פחות פורמלי, ולא מקפידים בהן בהכרח על שירת זמירות שבת ואמירת דברי תורה.
 
שימוש אחר בשם "עונג שבת" נעשה על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק. בל"ג בעומר ה'תרפ"ח, לאחר שעבר לגור דרך קבע בתל אביב, הנהיג ביאליק באולם "אהל שם" מנהג "עונג שבת" – מפגשי תרבות של אמנים וסופרים. במסגרת זו הועברו הרצאות בנושאי ספרות, שירה, יהדות והגות על ידי טובי המרצים והמלומדים.
==קישורים חיצוניים==
1,068

עריכות

תפריט ניווט