שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,154 בתים ,  15:27, 13 בינואר 2018
#לבקש ממשתתפים אנונימיים לכתוב, בצורה נרטיבית (סיפור), את הפנטזיות המיניות שלהם. גם שיטה זו מסתמכת גם על זיכרון. יש מחקרים שמגבילים את מספר הפנטזיות שניתן לציין (קרי, לבקש לקבל את הנפוצים ביותר בלבד). גם כך, ייתכן שהמשתתפים לא יציינו את כל הפנטזיות שלהם אם לשכוח פנטזיות נדירות, אם לא ירצו ציין יותר מדי פנטזיות, או ימנעו מציון פנטזיות מסוימות מטעמי טאבו חברתי, מוסר או חוק.
#לבקש ממשתתפים לתעד את הפנטזיות שלהם על פני תקופה מסוימת באמצעות רשימות או יומנים. שיטה זו דורשת תיעוד לאורך זמן רב ועשיוה להיות בלתי מעשית.
 
החוקרים עשויים לעמוד על ההבדל בין [[עוררות מינית]] שדווחה על ידי המשתתפים לבין עוררות מינית בפועל, כי לבחון את אמיתות ואמינות הפנטזיות שדווחו. החוקרים נעזרים בכלי ניתור שונים, כגון PPG ב[[נרתיק]], מדידת ה[[זקפה]], דופק, נפח דם וקצב לב.
 
בדומה למחקרים העוסקים במין ומיניות באופן כללי, גם מחקרים על פנטזיות מיניות עשויות לכלול אוכלוסיה קטנה מידי, לא אקראית לחלוטין וכזו שאינה מייצגת את האוכלוסיה בצורה האובייקטיבית ביותר. נשים עשויות לציין תדירות נמוכה של מחשבות על פנטזיות משום שהן אינן שמות לב כי חוו עוררות מינית, או יסרבו לומר שחוו אותה מסיבות כאלו ואחרות. הן עשויות לדמיין מערכת יחסים רומנטית ולחוות עוררות מינית אך הן אינן מדווחות על הפנטזיה ("מערכת יחסים רומנטית") משום שהיא אינה מינית גרידא, ולכן לא נחשב מבחינתן לפנטזיה. מחקרים רבים בוצעו באוכלוסיה של חברה מערבית בה ישנם אילוצים, טאבו חברתי ותפקידים מגדריים אשר אינן מייצגות אוכלוסיות אחרות בעולם. יש מעט מאוד ידע על פנטזיות מיניות בקרב ילדים בגילאי 5 עד 12 משום שלשם כך יש צורך במחקרים גדולים החל מגיל זה ועד גיל מאוחר יותר לאימות וביסוס הנתונים. הדיון על [[יחסי מין]] עשוי להיות טאבו בתרבויות מסוימות ולכן קשה להוציא לפועל מחקר מהימן. לדוגמה, מחקר מ-1997 שנערך על גברים [[הומוסקסואל]]ים אסייאתים מצא שכ-75% חששו מ[[יציאה מהארון]] עקב השתתפות במחקר.

תפריט ניווט