10,515
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
<!-==היסטוריה==טיפול מיני היה קיים בתרבויות רבות לאורך השנים, כולל הודו העתיקה, סין, יוון ורומא. טיפול מיני באותה תקופה כללה, בין היתר, מדריכים, לחשים, [[אן-אפרודיזיאק]], [[אפרודיזיאק]] ויוגה [[טנטרה|טנטרי]].
היסטוריהטיפול מיני קיים בתרבויות שונות לאורך זמן, כולל הודו העתיקה, סין, יוון ורומא. סקסולוגים כמו [[14הנרי האבלוק אליס]] זה לקח את הטופס של מדריכים, לחשים, anaphrodisiacs ו[[15אלפרד קינסי] או aphrodisiacs, וכן טנטרי יוגה , בין היתר. [16] הרבה מהטיפול המיני ותפקוד המיני בתרבויות המערב הוגבלו לדיון מדעי, במיוחד במהלך החלו לערוך מחקרים בתחום המיניות האנושית במחצית הראשונה של המאה ה -19 ועד תחילת המאה ה -20העשרים ועבודה זו נחשבה פורצת דרך ושנויה במחלוקת. [16]
סקסולוגים כמו הנרי האבלוק אליס ואלפרד קינסי החלו לערוך מחקר בתחום המיניות האנושית במחצית הראשונה של בשנות החמישים עסק טיפול מיני בעיקר בריסון התנהגות מינית בוטה או סוטה, כגון [[הומוסקסואליות]] או קיום [[יחסי מין]] לעיתים קרובות מדי. מאסטרס וג'ונסון ביצעו מעין מהפכה בטיפולי המין באמצע המאה העשריםבכך שהפכו את הטיפול לממוקד תרגולים לצורך שינוי התנהגות. ד"ר הלן סינגר קפלן שינתה מספר רעיונות של מאסטרס וג'ונסון וכללה תרופות בטיפול. שניהם שילבו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בתרגול וקפלן נעזרה בנוסף בטיפול פסיכודינמי. ג'ק אנון פיתח בשנת 1976 את [14[מודל ה-PLISSIT] [16] עבודה זו היתה פורצת דרך ושנוי במחלוקת בזירה המדעיתשביקש ליצור מערכת מובנית של רמות המסייעות למטפל לבצע את תפקידו. [16]
אין תקציר עריכה
===תסמינים===
טיפול מיני מתמקד בתסמינים של המטופל ולא בקונפליקטים הפסיכודינאמייםהפסיכודינמיים. הפרעות מיניות אשר ניתן לטפל בהן על ידי טיפול מיני כוללות חשש כלשהו מקיום [[יחסי מין]] בקרב בני זוג, [[שפיכה מוקדמת]], [[אין-אונות]], [[ליבידו]] נמוך, [[פטיש]]ים הפוגעים בחיי המין, [[התמכרות מינית]], כאב בעת קיום יחסי מין, היעדר ביטחון מיני, סיוע לקורבנות המתאוששים מתקיפה מינית, בעיות שמקורן במתח, עייפות וגורמים סביבתיים אחרים. טיפול מיני יכול להיות על בסיס אישי או עם יחד בן הזוג.
==הזדקנות ומיניות==
לאורך החיים עשויים שינויים פיזיים ורגשיים להשפיע על הגוף ועל מיניות האדם. הירידה ברמות ההורמונים ושינויים בתפקוד הנוירולוגי והמחזורי עלולים להוביל לבעיות מיניות כגון [[אין-אונות]] או כאבים [[נרתיק]]יים. [[ליבידו]] נמוך ותפקוד מיני ירוד נחשבים בדרך כלל לתוצר לוואי של זקנה. תוצרי הלוואי הרגשיים של הבגרות, עם זאת - ביטחון מוגבר, מיומנויות תקשורת טובות יותר ועכבות פחותות - יכולים לסייע ליצירת חוויה מינית עשירה יותר, נינונית יותר ומספקת יותר, בסופו של דבר. בסקרים האחרונים של AARP מהשנים 1999, 2004 ו-2009, רווחתם של המבוגרים הלך וגדל ומנגד, שביעות רצונם מהתפקוד המיני ירדה. מבוגרים האמינו שחיי מין פעילים מעניקים תענוג רב אך בו בזמן גם מסייעים באופן מהותי לבריאות הנפש ובריאות גופנית.
בשנות ה -50, טיפול מיני עסק ב"השלטת הביטוי השמונים הטיפול המיני "ודיכוי מה שנחשב אז להתנהגות סוטה, כגון הומוסקסואליות או קיום יחסי מין לעיתים קרובות מדי. [16] מאסטרס וג'ונסון זוכות למהפכה בטיפולי המין באמצע המאה, וכללו טיפול זוגי והתערבויות התנהגותיות שהתמקדו בהווה בתרגילי מיקוד ממוקדים . [14] [16] ד"ר הלן סינגר קפלן שינתה כמה מהרעיונות של מאסטרס וג'ונסון כדי להתאים בצורה טובה יותר את התרגול שלה, כולל הכנסת תרופות. [14] [16] שניהם שילבו טיפול התנהגותי קוגניטיבי בתרגול שלהם וקפלן השתמש גם בטיפול פסיכודינמי . [14] עבודתו של ג'ק אנון ב -1976 ראתה גם את יצירת מודל ה- PLISSIT שביקש ליצור מערכת מובנית של רמות למטפל. [17] באמצע שנות השמונים ראה את הרפואה של טיפול מיניהתמקד בתרופות נוספות, עם דגש על תפקוד מיני של גברים. [16[גבר]] ים. בשנות ה -90 הובילו התשעים הפכו זריקות פין ותרופות כמו [[ויאגרה]] לפופולריים, כמו גם שיווק של תרופות נוגדות נגד דיכאון , בשל תופעות הלוואי שלהן. (לטיפול ב[[16שפיכה מוקדמת] ]). טיפול הורמונלי הוכנס לסייע סייע הן בתפקוד המיני של גברים והן אצל נשים. [16] דילאטורים שימשו לטיפול בנשים עם vaginismus וכן [[וגיניזמוס]] ובהמשך החלו להציע ניתוחים כדי להגדיל את גודל להגדלת פתח הנרתיק ולטפל כאבים vulval הוכנסו גם. ה[[16נרתיק]] -->במקרים החמורים.
