שינויים

|תמונה=[[קובץ:Nachmani 28 tlv.jpg|שמאל|230px|בית האגודה, ע"ש [[יעקב פזי]] ברחוב נחמני 28 ב[[תל בתל אביב-יפו]].]]

|שנת ההקמה=[[1975]]

|כתובת=[[רחוב נחמני|רח' נחמני]] 28, [[תל אביב-יפו]]

'''אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטראנסקסואלים בישראל''', או בשמה הרשמי "האגודה לשמירת זכויות הפרט", היא [[מלכ"ר|מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח)]] אשר נוסד בשנת [[1975]]. היושב-ראש של האגודה כיום הוא [[מייק המל]], וקדמה לו [[נורה גרינברג]].

האגודה פועלת על מנת לקדם את זכויות האזרח של ה[[הומוסקסואליות|הומואים]], ה[[לסביות]], ה[[ביסקסואליות|ביסקסואלים]] וה[[טרנסג'נדר|טרנסג'נדרים]] במדינת [[ישראל]]. האגודה היא ארגון המבוסס על מתנדבים. היא מקיימת סניפים רשמיים ב[[תל בתל אביב]], [[באר שבע]], [[קריית שמונה]] ו[[אילת]]ואילת, אך פעילותה פרושה על פני כל הארץ.

אגודת הלהט"ב הוקמה בשנת 1975 כ"עמותה לשמירת זכויות הפרט", על ידי קבוצה של 12 הומואים ולסביות, וביניהם [[יעקב פזי]] ו[[תיאו ותיאו מיינץ]]. שמה של העמותה נקבע בשל העובדה שרשם העמותות סירב לקבל את המילים "הומואים" ו"לסביות". בין השנים 1977 ועד מחצית שנות השמונים, פעלה האגודה מביתו של [[יונתן דנילוביץ']].

בשנת 1979 אירחה האגודה, ביוזמת דנילוביץ', את כנס ארגוני הלהט"ב היהודיים. האורחים מחו"ל השתתפו באירוע שישנם המחשיבים כ[[מצעד הגאווה]] הראשון, שהתקיים ב[[כיכר בכיכר מלכי ישראל]] (כיום כיכר רבין).בשנה זו הקים פעיל האגודה [[דני לחמן]] את "הקו הלבן" כקו סיוע לפונים במצוקה.

במרץ 1988 בוטל סעיף 351 ל[[חוק לחוק העונשין]], ש[[איסור משכב זכר|אסר על משכב זכר]], כנראה מבלי שהאגודה הייתה מעורבת ישירות בפעילות לביטולו{{הערה|יובל יונאי, "הדין בדבר הנטייה החד מינית" [[משפט וממשל]] ד תשנ"ח, עמ' 550}}. אף על פי שהסעיף היה לאות מתה (כלומר לא נאכף) בספר החוקים הישראלי מאז [[1950]] בעקבות הנחייתו של [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[חיים כהן]], בשל המשמעות הסמלית של ביטולו היו לכך השלכות מרחיקות לכת מבחינת קהילת הלהט"ב הקטנה, והביאו לשינוי בתפיסה הפוליטית של האגודה. בשנת 1989 החלה לפעול "עצמה" – הזרוע הפוליטית, בהנהגתם של מרק טננבאום, [[הדר נמיר]] וג'ויס סאלא.

בשנים 1989-1992 פעלה "'''עצמה'''" לתיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מתוך תפיסה כי מתוך כלל החוקים המפלים את אוכלוסיית הלהט"ב, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להביא לתיקון חוק זה. כמו כן, באותה העת כבר ידעו הפעילים שב[[בית שבבית הדין לעבודה]] מתנהלת תביעתו של חבר ועד האגודה [[יונתן דנילוביץ']] נגד חברת [[אל על]], בדרישה להעניק הטבות לבן זוגו, המגיעות לבני זוג ידועים בציבור הטרוסקסואלים. סיבה נוספת להתמקדות בחוק זה, הייתה העובדה שבראשות ועדת העבודה והרווחה עמדה חה"כ [[אורה חברת הכנסתאורה נמיר]], דודתה של הדר נמיר. את נוסח החוק החליפי הציע עוה"ד [[עורך הדין דן יקיר]], מ[[האגודה מהאגודה לזכויות האזרח]], שעסק בנושא קידום זכויות להט"ב במסגרת לימודי התואר השני שלו, ב[[ארצות בארצות הברית]]. בדצמבר 1991 התקבל התיקון לחוק, ובכך היה להישג הפוליטי המשמעותי הראשון של האגודה. בשנת [[1994]] הסתמך [[בית המשפט העליון]] על סעיף זה, כאשר קבע כי חברת אל-על הפלתה את דנילוביץ' בצורה אסורה, והכיר לראשונה בזכויות של בני זוג מאותו המין{{הערה|יובל יונאי, "הדין בדבר הנטייה החד מינית" משפט וממשל ד תשנ"ח, עמ' 551-556}}.

בשנת 1990 הניחה ליאורה מוריאל, יו"ר האגודה, זר ב"[[יד ושם]]" לזכר ההומואים שנספו בשואה.

בעקבות קריאה של האגודה לקיים גם בישראל את [[מצעד הגאווה]], כבמדינות אחרות במערב, התארגן לראשונה מצעד הגאווה בישראל בשנת 1993. אבי סופר, יו"ר האגודה דאז, עם בן זוגו אבי רובינשטיין, ארגנו בשנת 1993 מסע ממונע של 14 כלי רכב, שנעו וצפרו ברחוב דיזנגוף, הלוך ושוב, כשהם מניפים את [[דגל הגאווה|דגלי הגאווה]]. לראשונה צעדו בציבור [[הומוסקסואליות|הומואים]] שלא התחבאו או הסתירו את זהותם ואת ייחודם. מסע זה היווה את תחילתה של מסורת מצעד הגאווה הנערך מידי שנה, במהלך חודש יוני, ב[[תל בתל אביב]], כבערים אחרות.

בעבר, העסיקה האגודה [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]] שהעניקו שרותי תמיכה וייעוץ לפונים אליהם על רקע מצוקות אישיות. שירות זה בוטל ב-2007, במסגרת סדרת קיצוצים תקציביים שערכה האגודה.

האגודה מפיקה אירועי תרבות לקהילה, ובעבר אף הייתה המפיקה הראשית של [[מצעד הגאווה]]. בשנים 2005/6 המצעד נוהל בשיתוף פעולה בין האגודה לבין עיריית תל אביב, והחל משנת 2007 הוא מופק בבלעדיות על ידי העירייה. האגודה מוציאה לאור את ירחון [[הזמן הורודהוורוד]], ומפיקה את תחרות [[גבר השנה]] מדי שנה.

בשנת 1995 נפתחו קבוצות הנוער הראשונות באגודה, במטרה לספק לבני נוער להט"ב חברה וסביבה תומכת. בשנת 2002 הוקם ארגון נוער גאה כזרוע של האגודה, על ידי [[יניב ויצמן]] שהיה עד אז מדריך באחת הקבוצות. בשנת [[2005]] פרש הארגון מהאגודה והחל לפעול באופן עצמאי, תחת השם [[ארגון נוער גאה]].

בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב מתקיים ב[[מוצאי שבת]]ות במוצאי שבתות באופן קבוע מפגש חברתי של [[מתבגר|בני נוער]] [[להט"ב]]ים, המכונה "בר-נוער". רוב בני הנוער המגיעים למקום נמצאים "בארון" - משפחותיהם וחבריהם ללימודים אינם יודעים על נטייתם המינית, ו"בר-נוער" הוא המקום היחיד בו הם יכולים לפגוש באופן גלוי בני נוער כמותם, החולקים מצב דומה. בני הנוער מגיעים למקום לא רק מתל אביב אלא מכל רחבי הארץ. למרות השם "בר-נוער", אין במקום [[פאב|בר]] המגיש משקאות אלכוהוליים. מוגשים במקום משקאות קלים בלבד. מדובר במפגש חברתי, שבו בני הנוער משחקים במשחקי חברה שונים, צופים בטלוויזיה, ומשוחחים על התלבטויות ותחושות הקשורות ל[[נטייה מינית|נטייתם המינית]] ול[[יציאה מהארון]]. המקום אמור להיות מקום בטוח, בו יכולים בני הנוער להיות עם בני נוער דומים, במשך מספר שעות, מבלי להסתיר את זהותם או להדחיקה.

במוצאי שבת, [[1 באוגוסט]] [[2009]], סמוך לשעה 22:45 , נכנס אלמוני חמוש בנשק חם לבית אגודת הלהט"ב ב[[רחוב ברחוב נחמני]] בתל אביב, בעת שהתקיים מפגש ה"בר-נוער", ופתח בירי בעת מפגש של בני נוער, ולאחר מכן נמלט מהמקום. באירוע נרצחו מדריך בן 26 ונערה בת 16{{כ}}{{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=654696&sid=126 "אמו של ניר כץ ספדה לו: הייתה בו אהבה אין-סופית לכל יצור חי"] נענע 10, 2/08/2009}}, ונפצעו כ-15 בני נוער נוספים, חלקם באופן קשה. המשטרה פתחה בחיפושים אחר היורה, ובנוסף סגרה מספר מקומות בילוי של הקהילה שפעלו בסמוך באותה עת, מחשש לירי נוסף{{הערה|1=יניב הלפרין, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=8480 המסיבה חייבת להימשך], באתר gogay‏}}.

שעות אחדות לאחר האירוע התארגנה ב[[שדרות בשדרות רוטשילד]] שבעיר הפגנת מחאה בה השתתפו כמה מאות אנשים. המפגינים צעדו ב[[רחוב ברחוב אלנבי]] ו[[רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)|רחוב ורחוב המלך ג'ורג']] עד ל{{ה|מרכז העירוני לקהילה הגאה}} ב[[גן בגן מאיר]], ובדרך לשם קראו קריאות כגון "[[הומופוביה|הומופובים]] מסיתים, על ידיכם דם ילדים"‏‏{{הערה|‏{{הארץ|עפרי אילני ונועה קושרק|בעקבות הרצח באירוע נוער של הקהילה ההומו-לסבית: מאות הומואים ולסביות צעדו בתל אביב|1104614|[[2 באוגוסט]] [[2009]]|}}‏}}. למחרת, בשעה 17:00, התקיימה ברחוב רוטשילד הפגנה נוספת, ומשמרות מחאה נערכו גם במרכז הכרמל ב[[חיפה]] וב[[כיכר בחיפה ובכיכר ציון]] ב[[ירושלים]]בירושלים. ב[[באר בבאר שבע]], התקיימה תהלוכה שצעדה מקריית הממשלה ובית המשפט בעיר ועד לסניף אגודת ההומואים, הלסביות הבי והטראנס בעיר. בתהלוכה ובעצרת השתתפו כ-400 איש. תהלוכה זו הייתה למעשה מצעד הגאווה הראשון בעיר{{הערה|[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3755943,00.html ב"ש: סניף הקהילה ההומו-לסבית בסכנת סגירה], 8 באוגוסט 2009‏}}.

הרצח סוקר בהרחבה בכלי התקשורת וגונה על ידי אנשי ציבור רבים. [[נשיא המדינה]], [[שמעון פרס]] הגיב על הרצח באומרו: "הרצח המזעזע שבוצע אתמול בתל אביב נגד בני נוער וצעירים הוא רצח שעם תרבותי ונאור לא יכול להשלים עמו. רצח ושנאה הם שני הפשעים הקשים ביותר בחברה, על המשטרה לעשות מאמץ עליון כדי לתפוס את הרוצח השפל, ועל העם כולו להתאחד בגינוי המעשה הנתעב הזה". גם [[ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] גינה את הרצח בראשית ישיבת [[ממשלת ישראל]]{{הערה|‏{{הארץ|ברק רביד ויובל גורן|ראש הממשלה בנימין נתניהו: מגנה בתוקף את הרצח המזעזע|1104622|[[2 באוגוסט]] [[2009]]|}}‏}} וארבעה ימים לאחר ההתקפה הגיע למקום האירוע על מנת להביע הזדהות עם הקהילה{{הערה|‏[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3757897,00.html נתניהו בפגישה עם נציגי הקהילה: תומך ומזדהה], 8 באוגוסט 2009‏}}. במוצאי השבת שלאחר מכן נערכה עצרת הזדהות עם הקהילה ב[[כיכר בכיכר רבין]] בהשתתפות עשרות אלפים.

{{להשלים|כל הערך=בחלקו}}במהלך השנים הייתה האגודה שותפה להישגים משמעותיים במאבק ל[[שוויון לשוויון זכויות]] ולמניעת [[אפליה]] של ציבור הלהט"ב. להלן חלק מההישגים, שהאגודה הייתה שותפה להם, במישור הפוליטי:

* תיקון [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], באופן האוסר על אפליה במקום העבודה מחמת [[נטייה מינית]] (1992).

* תיקון פקודות הצבא על מנת להשוות את תנאי גיוסם, קידומם והצבתם של חיילים וחיילות הומוסקסואלים ולסביות לאלה של יתר החיילים ב[[צהבצה"ל]] (1993).

==הישגים משפטיים==הישגים משפטיים, ובמיוחד כשמדובר בפסיקת בתי משפט מחוזיים או בג"ץ, הינם דבר מורכב ומחייב השקעה רבה. לעתים מתבטא הסיוע בהחזקת [[עורך דין]] מטעם הצד המבקש, ובמקרים אחרים מתבטא הדבר בסיוע של ממש בתחום ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כספי]] וה[[תקשורת|תקשורתי]]הכספי והתקשורתי. להלן חלק מההישגים, שהאגודה הייתה שותפה להם, במישור המשפטי:

* [http://www.constitution.org.il/index.php?option=com_consti_comp&class=1&mytask=view&id=1204 פסיקת בית המשפט העליון] וערכאות נמוכות יותר בעניינם של [[יונתן דנילוביץ'|דנילוביץ']] ושטיינר (1994, 1996), פסיקה המכירה בזכויות של בני זוג מאותו המין להטבות מסוימות עקב עבודת בן הזוג האחר.

==מיזמים=={{להשליםמיזם|כל הערך=בחלקוhe}}{{מיזם|en|Israeli Gay, Lesbian, Bisexual and Transgender Association}}