שינויים

|תמונה=[[קובץ:Lostgirls cover.jpg|מרכז|250px]]

|מחבר=כתיבה: [[אלן מור]]{{ש}}איור: [[מלינדה גבי]]

|שנת הוצאה=[[2006]]|סוגה=[[רומן גראפי]] [[ארוטיקה|ארוטי]]

'''Lost Girls''' (ב[[תרגום]] ל[[עברית]]בתרגום לעברית: "'''ילדוֹת אבודות'''") הוא [[רומן גראפי]] [[ארוטיקה|ארוטי]] שנכתב על ידי [[סופר]] ה[[קומיקס]] ה[[בריטי]] [[הקומיקס הבריטי אלן מור]] ואויר על ידי בת זוגו, הציירת [[מלינדה גבי]]. בראיון לרשת [[BBC]] אמר מור ששאב את ההשראה לכתיבת "Lost Girls" מן הספר "[[פיטר פן]]" (החבורה שאותה מנהיג פיטר פן נקראת "Lost Boys"){{הערה|1=[http://zone.walla.co.il/?w=/2/933615 ונדי מ"פיטר פן" לא יכולה להתבגר מינית], וואלה!, {{כ}}3/7/2006}}.

הרומן מתאר את פגישתן הדמיונית של שלוש דמויות מ[[ספרות ילדים|סיפורי מסיפורי ילדים]] מפורסמים: ונדי דארלין מ"[[פיטר פן]]", אליס מ"[[הרפתקאות אליס בארץ הפלאות]]" ודורותי גייל מ"[[הקוסם מארץ עוץ]]". השלוש נפגשות בעתיד כנשים בוגרות. בפגישה השלוש חולקות ביניהן סיפורים אודות עברן והרפתקאות מיניות שעברו, ומפתחות יחסים אינטימיים האחת עם רעותה.

מור נחשב לאחר מאמני הקומיקס האהודים והמעוררים מחלוקת ביותר ב[[ארצות בארצות הברית]], וכאשר יצא "Lost Girls" הוא עורר עניין וסוקר בהרחבה בתעשיית הקומיקס. למרות המחיר הגבוה של הספר, 75 דולר, שתי ההדפסות הראשונות שלו בכמות של 10,000 כל אחת, אזלו עוד ביום ההפצה הראשון בארצות הברית{{הערה|[http://www.icv2.com/articles/news/9848.html 'Lost Girls' at 35k And Counting], icv2, 01/05/2007}}.

אליס, אישה מבוגרת בעלת שיער אפור הקרויה גברת פיירצ'יילד (Lady Fairchild), ונדי פוֹטר בת ה-30 הנשואה לבחור בן 20 בשם הרולד פוטר ודורותי הנמצאת בשנות ה-20 לחייה נפגשות במקרה במלון יוקרה ב[[אוסטריה]] באוסטריה בשם "Hotel Himmelgarten" בערב [[מלחמת העולם הראשונה]] (1913–1914), וחולקות חוויות מיניות מעברן המבוססות על סיפורי הפנטזיה מעולמן:* ונדי מספרת כי היא ושני אחיה, ג'ון ומייקל דארלינג, פגשו [[חסר בית]] בשם פיטר פן ואת אחותו וחבורתם "הנערים האבודים" בפארק ציבורי המשמש ל[[קרוזינג]]לקרוזינג, במהלך הקיץ בו הייתה בת 16.* דורתי גייל מספרת על מקרה בו קיימה [[אורגיה]] עם שלושה [[חווה|חוואים]] ובהמשך גם עם אביהּ כאשר הייתה בת 16, לאחר שסופת [[ציקלון]] פגעה ב[[קנזס]]בקנזס. כאשר הייתה כלואה בביתה עקב הסופה, חוותה את ה[[אורגזמה]] הראשונה שלה.* אליס מתארת קיום [[יחסי מין]] עם גבר וכמה נשים ב[[הפרדה בין בנים לבנות בחינוך|בית בבית ספר לבנות]] בו למדה בגיל 14.

בנוסף לסיפורים מהעבר מציג הרומן יחסי מין בין השלוש ובינן לבין צוות המלון וכמה מאורחיו. העלילה מתרחשת על רקע אירועים היסטוריים ותרבותיים מהתקופה בה מתרחשת העלילה כגון הצגת הבכורה של "[[פולחן האביב]]" מאת [[איגור סטרווינסקי]], וכן ה[[התנקשות]] ב[[פרנץ ההתנקשות בפרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה]].

"Lost Girls" היה נתון תחת ביקורת קשה והוטחו בו הטענות לפיהן סצנות המין שבו, המתארות [[יחסי מין ]] עם קטינות מתחת ל[[גיל ההסכמה]], יגרמו לכך שהחנויות שמוכרות את הספר או אלה שיקנו אותו יואשמו במכירה או החזקה אסורה על פי החוק של [[פורנוגרפיה]] מסוג [[פדופיליה]]. [[קמעונאות|קמעונאים]] רבים הודיעו כי לא יחזיקו את הספר במלאי מחשש לתביעת זימה, אולם אחדים הודיעו כי יאפשרו את רכישתו באמצעות הזמנה מיוחדת{{הערה|1=‏Rich Johnston, [http://www.comicbookresources.com/columns/index.cgi?column=litg&article=2475 "Lying in the Gutter Volume 2 Column 54"], Comic Book Resources, 30/5/2006}}.

בארה"ב העמדה לדין בגין הפקה או החזקה של "חומר מגונה" אפשרית בכפוף לבחינת הנושא על ידי [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]]. למרות שפורנוגרפיה המציגה ילדים מסווגת כ"חומר מגונה" הסיווג דורש מעורבות [[דה פקטו]] של ילדים בהפקה, מה שלא קרה בהפקת הספר{{הערה|[http://www.politechbot.com/docs/cppa.text.html Child Pornography Prevention Act - 1996], politechbot.com}}. החוק במדינות אחרות פחות מפורש, ובחלקן אסור להציג ילדים בעירום בקונוטציה מינית ללא קשר לתהליך ההפקה. חברת ההפצה הצרפתית Delcourt המתמחה בקומיקס השעתה באופן זמני את הפצת הגרסה הצרפתית של הספר בשנת [[2008]], בשל חשש שמא הדבר אסור על פי החוק המקומי.

[[קובץ:Lost Girls S.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנשים נפגשות בבית המלון. מתוך הספר.]]

[[קרוס-אובר]] בסביבה משותפת של דמויות ראשיות מסיפורים נפרדים הוא טכניקה מקובלת בקומיקס העוסקים ב[[גיבור בגיבורי על|גיבורי על]], ז'אנר שמור כותב בו בהיקף גדול. מור הושפע מעבודותיו של [[פיליפ חוזה פארמר‎]] בהן בא לידי ביטוי הקונספט "Wold Newton family" שפיתח ובו נעשה [[קרוס אובר]] בין עלילות שונות ומפותחות [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] בדויות לדמויות מוכרות. זו דוגמה מוקדמת למה שעשה מור ב- Lost Girls, ומאוחר יותר בסדרת קומיקס אחרת שכתב - The League of Extraordinary Gentlemen.

עלילה המציגה קבוצה של אנשים מבודדים יחד במקום מסוים וחולקים סיפורים או עוסקים בפעילות מנוונת אחרת בזמן ש"בחוץ" מתרחש משהו רע או [[כאוס|כאוטי]], היא דבר נפוץ ב[[סיפור בסיפור סיפורים]] ב[[תרבות בתרבות המערב]]. העלילה בספר שופעת בנושאים ו[[דימוי]]ים ודימויים מספרים העוסקים בכך, והיא מזכירה את עלילות הספרים "[[120 הימים של סדום]]" של [[המרקיז דה סאד]] המתאר [[סטייה מינית|מין פרוורטי]] הכולל ילדים, ואת "[[הר הקסמים]]" של [[תומאס מאן]] אשר כמו ב- "Lost Girls" מציג את [[מלחמת העולם הראשונה]] כנקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של האנושות ואף מתרחש במקום ובתקופה כמעט זהים.

מור עצמו תאר את הספר כפורנוגרפיהכ[[פורנוגרפיה]]{{הערה|שם=שינדלר|, Dorman T. Schindler, [http://www.scifi.com/sfw/interviews/sfw13282.html "Alan Moore leaves behind his Extraordinary Gentlemen to dally with Lost Girls"], Science Fiction Weekly, 7/8/2006)}}, [[סוגה ספרותית|ז'אנר ספרותי]] שהוא וגבי רוצים לטפח: {{ציטוט|תוכן="בהחלט אנו מאמינים כי [[סקס ]] כז'אנר מיוצג בספרות בצורה מעוררת רחמים. לכל תחום אחר בהתנסויות האנושיות, אפילו איזוטרי כמו [[בוקר (מקצוע)|בוקרות]], [[ספרות בלשית|בילוש]] או [[טייס חלל]], יש סוגות שלמות העוסקות בהם בעוד הז'אנר היחיד שבו סקס יכול לבוא לידי ביטוי הוא ידוע לשמצה, מלוכלך וגס, שנעשה מתחת לשולחן וללא כל סטנדרטים לחלוטין ... המוני ובזוי"|מקור=[[אלן מור]],{{הערה|שם=שינדלר}}{{כ}} Science Fiction Weekly|מרכאות=כן}} ‏‏ ==מיזמים=={{מיזם|he}}{{מיזם|en|Lost Girls}}