שינויים

'''איסור משכב זכר''' הוא צו [[דת]]י דתי הקיים בין היתר ב[[יהדות]] וב[[נצרות]] ביהדות ובנצרות האוסר על קיום [[יחסי מין]] בין [[גבר]]יםגברים. לאיסור זה יש גם משמעות רבה בביחסה של החברה ל[[הומוסקסואליות#יחס הדתות להומוסקסואליות|יחסה של החברה להומוסקסואלייםהומוסקסואליים]]. גם ב[[אסלאם]] באסלאם הדבר אסור, למרות שה[[קוראן]] שהקוראן רק מגנה את התופעה ואינו אוסר עליה בפירוש‏‏<ref>‏הקוראן מגנה במספר מקומות את ההומוסקסואליות ה[[הומוסקסואליות]] בקרב עמו של לוט: סורה 7 81, סורה 26 165-166, סורה 27 55, סורה 29 28-29.‏</ref>.

מקור האיסור ביהדות ובנצרות הוא ב[[ספר בספר ויקרא]] {{הדגשה|וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא||ויקרא יח כב}}. ועונשו המקראי מפורש בהמשך {{הדגשה|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם."||ויקרא כ יג}}.

ב[[מניין במניין המצוות]] ביהדות, מסווג איסור זה כ[[מצוות כמצוות לא תעשה]]. מניינו ב[[תרי"ג מצוות|תריבתרי"ג המצוות]] הוא [[מצווה]] ר"ט לפי [[תרי"ג מצוות במניין ספר החינוך|מניין ספר החינוך]], וה[[לאו]] והלאו ה-ש"נ למניין ה[[רמבהרמב"ם]]. על פי ה[[הלכה]] ב[[תורה ההלכה בתורה שבעל פה]], העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] במזיד בפני שני [[עדות (הלכה)|עדים]] ולאחר ש[[התראה (הלכה)|התרו]] שהתרו בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]]בסקילה.

[[משכב זכר ]] נחשב בהלכה ככגילוי [[איסור עריות|גילוי עריות]], שהוא אחד משלושת האיסורים עליהם אדם צריך [[יהרג ובל יעבור|ליהרג ולא לעבור]], והוא חל גם על [[שבע מצוות בני נח|בני נוח]].

האיסור ב{{ה|תורה}} בתורה הוא על [[יחסי מין]] [[מין אנאלי|יחסי מין אנאליים]] בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "כמכניס מכחול לשפופרת". יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]]. [[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני [[רווק]]ים רווקים לישון תחת שמיכה אחת.‏‏<ref>‏מקור: [[שולחן ערוך]], חלק [[אבן העזר]]; סימן כ"ד, סעיף 1. {{ציטוטון|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>

לדעת הרמב"ם, גם ביאת נשים (המכונה בלשון התלמוד "נשים המסוללות") אסורה מהתורה, אולם איסורם נובע מפסוק אחר. וכך כתב ביד החזקה: {{הדגשה|נשים המסוללות זו בזו - אסור. וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר: "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" (‏[[פרשת ‏פרשת קדושים]] י"ח‏), אמרו חכמים: מה היו עושים? איש נושא איש, ואשה נושאת אשה|רמב"ם הלכות איסורי ביאה#פרק עשרים ואחד|הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח‏‏}}, [[רמב"ם]], וכך נפסק ב[[שולחן בשולחן ערוך]], ב[[אבן באבן העזר]], סי' כ' סעיף ב'.

על פי [[ספר החינוך]], הטעם לאיסור הוא השחתת הזרע הכרוכה במעשה, כמו גם הכיעור שיש במעשה - הדומה, כך בספר, לנישואין בין ילד לאישה מבוגרת (נישואין "מכוערים") או בין זקנה לגבר פורה.

ה[[תלמוד]] ב[[מסכת התלמוד במסכת סוכה]] מונה ארבעה [[חטא]]ים חטאים המביאים ל[[ליקוי לליקוי חמה]]: {{ציטוטון|בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה (ש[[אונס|נאנסה]]שנאנסה) ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד.|מקור=[[s:סוכה כט א|סוכה דף כט, עמ' א, גמרא]]}}

ב[[מסכת במסכת סנהדרין]] מופיע חילוק בין אדם שעבר על [[משכב זכר]], לבין אדם שקיים [[יחסי מין ]] אסורים עם נשים. בעלי ה[[תוספות]] התוספות הסבירו את החילוק בכך שזכר שעבר על משכב זכר עשה זאת "[[מומר להכעיס|להכעיס]]", כלומר רק כדי לעבור עבירה, בעוד שאדם שעשה איסור אחר עשה זאת "[[מומר לתיאבון|לתיאבון]]", כלומר כדי לספק את יצרו. ה[[ראהרא"ש]] חלק על התוספות, באומרו שגם זכר הבא על הזכר עשה זאת "לתיאבון", ובכך היה ל[[רב]] לרב הראשון שנמצאה בכתביו התייחסות לכך שישנם אנשים בעלי [[משיכה מינית]] לזכרים.

==לקריאה נוספתמיזמים==* [[שולחן ערוך]] [[s:ערוך השולחן אבן העזר{{מיזם|אבן העזר]], סימנים ט"ו, כ', כ"ד.he}}

[[קטגוריה:תרי"ג מצוות|משכב זכר]][[קטגוריה:להט"ב]][[קטגוריה:מיניות ביהדותיהדות]]