שינויים

'''פות''' (בלטיניתבאנגלית: '''Vulva''') היא מכלול הוא הכינוי העברי למכלול [[איברי המין]] החיצוניים של ה[[אישה]].

תפקידיה הביולוגיים העיקריים של הפות כוללים מתן [[שתן]], [[לידה]], [[יחסי מין|פעילות מינית]] והפרשת דם ה[[ווסת]]. התפתחות הפות מתרחש במהלך מספר שלבים, ובעיקר בתקופת ה[[היריון]] וב[[גיל ההתבגרות]]. על פתח התפקידיה העיקריים של הפות כוללים מתן [[נרתיקשתן]] (''Vagina'') ופתח , [[צינור השופכהלידה]] (''Meatos'') מגנים "דלתות כפולות": ה, [[שפתיים הגדולותיחסי מין|פעילות מינית]] (או החיצוניות) (''Labia majora'') וה[[שפתיים הקטנות]] (או הפנימיות) (''Labia minora''). בחזית הפות נמצא גם והפרשת דם ה[[דגדגןווסת]] (''Clitoris''). הנרתיק הוא איבר המסוגל לנקות את עצמו, ולכן כדי לשמור על הייגיינה, יש צורך לשטוף את חלקיה החיצוניים של הפות.

הפות עשירה בעצבים המספקים הנאה בעת מעל פתח ה[[נרתיק]] (''Vagina'') ופתח [[גירוי מיניצינור השופכה]] מתאים. בענפים מסוימים באמנות, הפות מתוארת כאיבר שיש לו כוח (''Meatos'') ישנם שני זוגות של "לתת חייםדלתות" : ה[[שפתיים הגדולות]] (בהקשר לאו החיצוניות) (''Labia majora'') וה[[שפתיים הקטנות]] (או הפנימיות) (''Labia minora''). בחלקו העליון של הפות נמצא גם ה[[רחםדגדגן]](''Clitoris''), והמסוגל להעניק למין האנושי הנאה מינית.

הפות עשירה בעצבים המספקים הנאה בעת [[גירוי מיני]] מתאים. בענפים מסוימים באמנות, הפות מתוארת כאיבר שיש לו כוח "לתת חיים" (בהקשר ל[[רחם]]), וכן כאיבר המסוגל להעניק למין האנושי הנאה מינית. ==מבנהואיברים==

האיברים העיקריים בפות הנםהינם:

* החלק החיצוני של ה[[דגדגן]] וכפל העור המכסה אותו (Clitoral Hood, "חלקו החיצוני) ו[[קליטורל הודערלת הדגדגן]]")המכסה אותו.* [[פרוזדור הפות]] (vulval vestibule)

התלולית הרכה [[כף הערווה]] היא תלולית שומן רכה מעל איבר המין היא שומן , המכסה את עצם הערווה; שמה [[. כף הערווה]]. היא מתפצלת בסופה לשני קפלי עור - [[השפתיים הגדולות]]. השסע בין השפתיים הגדולות קרוי [[שסע הערווה]]. בהמשך השפתיים הגדולות מתחברות שוב בחלקו התחתון של הפות, באזור השטוח הקרוי [[חיץ הנקבים]]. גוון העור של השפתיים הגדולות דומה בדרך כלל לגוון העור של האישה, אולם לעתים יש הבדלים ניכרים. העור הפנימי והקרום הרירי הם בדרך כלל בגוון ורוד או חום. עם תחילת [[גיל ההתבגרות]] כף הערווה מתכסה ב[[שיער הערווה]]. השיער בדרך כלל מתפשט לכיוון הירכיים וחיץ הנקבים, אך בצפיפות פחותה יותר. עיצוב השיער אף הוא עשוי להיות שונה עקב מנהגים תרבותיים הנוגעים לשינוי או הסרה של השיער.

ה[[שפתיים הקטנות]] הן שני קפלים רכים בתוך ה[[שפתיים הגדולות]]. אף ששמן "השפתיים הקטנות", לעתים הן בעלות גודל ניכר, ואף בולטות עשויות לבלוט מחוץ לשפתיים הגדולותבזמן [[עוררות מינית]] ואף בלעדיו. השוני הרב בפות של נשים שונות טמון בהבדלים המשמעותיים בצורה, בגודל ובגוון של השפתיים הפנימיות.

ה[[דגדגן]] ממקום בחלק הקדמי העליון של הפות, במקום שבו השפתיים הקטנות נפגשות. החלק החשוף של הדגדגן קרוי "העטרה של הנראה לעין מכונה [[עטרת הדגדגן"]] והדגדן עצמו כולל גם מעין רגליים פנימיות אשר נמצאים בתוך הגוף מסביב לפתח ה[[נרתיק]]. בדרך כלל, גודלה וצורה של העטרה כגודלו וצורתו של אפונה, אם כי אפשר שהיא תהיה גדולה או קטנה יותר באופן משמעותי. בדומה ל[[עטרה]] של ה[[פין]] בקרב גברים, בעטרה של בעטרת הדגדגן עצבים ההופכים אותה לרגישה במיוחד. הנקודה שבה שתי השפתיים הגדולות מתחברות לדגדגן קרוי [[רסנית הדגדגן]] (''frenulum clitoridis'', גם הוא בדומה לרסנית בפין). כפל עור ("[[קליטורל הודערלת הדגדגן]]") הוא כפל עור אשר מכסה ומגן על הדגדגן, בדומה ל[[ערלה]] אצל הגבר. בקרב נשים עם דגדגן גדול במיוחד או כפל עור קטן ערלה קטנה במיוחד, כפל העור מכסה הערלה תכסה רק חלק מהדגדגן. כפל עור זה מקביל ל[[ערלה]] אצל הגבר, ומכונה אף הוא "ערלה".

האיזור שבין זוג השפתיים הקטנות קרוי [[פרוזדור הפות]], ובו נמצאים פתח ה[[נרתיק]] ופתח ה[[שופכה]], ממנו יוצא השתן. פתח השופכה ממוקם מתחת ל[[דגדגן]] ובקדמת ומעל פתח הנרתיק. פתח הנרתיק ממקום בתחתית הפרוזדור, לכיוון חיץ הנקבים. פתח הנרתיק מכוסה בחלקו על ידי [[קרום הבתולים]]. קרום זה עשוי להיקרע במהלך [[יחסי מין]] או במהלך פעילות גופנית (כגון רכיבה על סוסיםאו אימונים ספורטיביים אינטנסיביים) או עקב שימוש ב[[טמפון|טמפונים]]. מעט מתחת לפתח הנרתיק, מצד ימין ומצד שמאל, ישנן בלוטות ("[[בלוטת ברתולין]]"), המייצרות חומר דמוי-שעווה המבוסס על פרומון. מטרתו עדיין לא ידועה במלואה, המשמנות את הנרתיק.

מראה הפות הגודלם וגודלם של חלקיה השונים משתנה מאישה אחת לאחרת. צד אחד של הפות עשוי להיות שונה במראהו מצידו האחר.

ישנן מספר הפרשות שונות הקשורות בפות: [[שתן]], [[זיעה]], [[וסת]], שמן גוף (חלב), הפרשות בלוטות ברתולין ובלוטות סקין, והפרשות מקיר הנרתיק. הפרשות מכילים תערבות של כימיקלים: פירידין, סקוולן, שתנן, חומצה אצטית, חומצת חלב, כוהל מורכב, גליקול, קטון ואלדהיד. במהלך ה[[עוררות המינית]], חלק מההפרשות גדלותכדי להקטין את החיכוך בין ה[[פין]] ל[[נרתיק]].