שינויים

בבג"ץ 3045/05 '''יוסי בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים''' שניתן ביום [[21 בנובמבר]] [[2006]] קבע [[בית המשפט הגבוה לצדק]], בפסק דינו של נשיא [[בית המשפט העליון]] (בדימוס) [[אהרון ברק]], אליו הצטרפו נשיאת בית המשפט העליון [[דורית ביניש]] והשופטים [[אליעזר ריבלין]], [[אילה פרוקצ'יה]], [[מרים נאור]] ו[[אסתר ואסתר חיות]], ובניגוד לדעת המיעוט של השופט [[אליקים רובינשטיין]], בהתבסס על תקדים [[הלכת פונק שלזינגר]], כי חובה על [[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מנהל האוכלוסין]] של [[משרד הפנים]] לרשום כ[[נישואים|נשואים]] כנשואים זוג גברים [[גבר]]ים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואליים]] שנישאו כדין במדינה זרה.

חמישה זוגות גברים [[ישראלים]] ערכו מחוץ לישראל, ב[[טורונטו]] שב[[קנדה]]בטורונטו שבקנדה, טקס [[נישואים אזרחיים|נישואין אזרחי]] המוכר באותה מדינה. עם שובם לישראל פנו לפקיד הרישום, וביקשו לשנות את רישומם ב[[מרשם במרשם האוכלוסין]] מ"רווק" ל"נשוי". פקיד הרישום סירב לבקשה, בנימוק ש"נישואין שכאלו אינם מוכרים באופן חוקי במדינת ישראל, ולפיכך לא ניתן לרושמם בקובץ המרשם" (מכתבו של מנהל הלשכה למנהל אוכלוסין בתל אביב מיום 24.5.2005).הזוגות פנו לבג"ץ על מנת שיקבע כי חובה על פקיד המרשם לרשום את נישואיהם. שתי העתירות הראשונות הוגשו על ידי עוה"ד [[דן יקיר]], היועץ המשפטי של [[האגודה לזכויות האזרח]], ויונתן ברמן.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ שמע את העתירות, שהוגשו בשם הזוגות ובשם [[האגודה לזכויות האזרח]], בפני הרכב של שלושה שופטים (הנשיא [[אהרון ברק]] והשופטים [[אליקים רובינשטיין]] ו[[אסתר ואסתר חיות]]) והוחלט על הרחבת ההרכב לשבעה שופטים בשל חשיבות הסוגיה.

השאלה שעמדה בפני בית המשפט לא הייתה השאלה האם הנישואים בין בני אותו מין, שנערכו מחוץ לישראל, תקפים בישראל. אלא האם פקיד הרישום - אשר סמכותו קבועה ב[[חוק בחוק מרשם האוכלוסין]]<ref>'''[[חוק מרשם האוכלוסין]]''', תשכ"ה-1965,</ref>, כפי שפורשה ב[[הלכת בהלכת פונק שלזינגר]]<ref>בג"ץ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר הפנים, פ"ד י"ז 225</ref> - פעל במסגרת סמכותו כאשר סירב לרשום את נישואיהם.

הודעה זו צריכה להיות מלווה ב"תעודה ציבורית המעידה על השינוי", ואין די בהודעת האזרח בלבד<ref>ע"א 630/70 '''טמרין נ' מדינת ישראל''', פ"ד כו(1) 197; בג"ץ 147/70 '''שטדמן נ' שר הפנים''', פ"ד כד(1) 766; בג"ץ 1031/93 '''פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים''', פ"ד יט(4) 661, 676</ref>, כאשר "תעודה ציבורית", היא תעודה שהוצאה לפי האמור ב[[פקודת בפקודת הראיות]]<ref>פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971</ref> על ידי גורם מוסמך.

היקף שיקול דעתו של פקיד הרישום נדון בשורה ארוכה של פסקי דין. כאשר המרכזי הוא [[הלכת פונק שלזינגר]], שבה הוחלט כי

נושא זה נדון שוב ב[[בג"ץ שליט|בגבבג"ץ שליט נגד שר הפנים]] שבו נפסק בשאלת רישום אדם כיהודי:

ב[[בגבבג"ץ ש"ס]]<ref>בג"ץ 264/87 '''התאחדות הספרדים שומרי תורה - תנועת ש"ס נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים''', פ"ד מג(2) 723).</ref> נפסק ברוב דעות כי על פקיד הרישום לרשום [[גיור|גיורו]] של אדם על יסוד מסמך המעיד על הגיור בקהילה יהודית מחוץ לישראל.

* [http://elyon1.court.gov.il/Files/05/450/030/a09/05030450.a09.HTM פסק הדין] באתר [[בית המשפט העליון]].* {{רשימות|[[אייל גרוס]]|gross|25520|תמונות מחיי נישואים (בקנדה)? פרשנות ודעה בעקבות בג"ץ|המשתה}}*[[דן יקיר]] ויונתן ברמן, [http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/yakir_berman.pdf נישואין בין בני אותו המין: האומנם הכרחי? האומנם רצוי?] בתוך '''מעשי משפט''', כתב עת של הפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת באוניברסיטת תל אביב]].{{PDF}}