שינויים

[[הומוסקסואליות|יחסים אינטימיים בין גברים]] היו נפוצים [[יוון העתיקה|ביוון העתיקה]] ונכתבו עליהם שירים וחיבורים על ידי ענקי תרבות כגון [[אפלטון]], [[הרודוטוס]], [[קסנופון]], [[אתנאוס|ואתנאוס]].

התבנית החברתית המקובלת ביוון העתיקה ליחסים בין שני גברים הייתה ה[[פדרסטיה ביוון העתיקה|הפדרסטיה]], יחסי חונכות בין גבר בוגר, ונער צעיר, המתפקד כמאהבו.

יחסים אינטימיים בין נשים גם הם זכו לייצוג מכובד, ובהקשר זה התפרסמה המשוררת [[סאפפו]] שכתבה שירי אהבה [[לסביות|לסביים]] באי [[לסבוס]].

הנערים ומאהביהם לא נתפסו כבעלי אופי נשי. אומנם כבר מילדות למדו הנערים לטפח את גופם אבל כל תצוגה של נשיות וחולשה נראתה בעין רעה בקרב היוונים. גבר נשי היה זוכה לכינוי: "קינאיטוס", אפשר להתחקות על מקור המילה במשפט "קינון טין אידו" שמשמעותו היא : הוא אשר מביא את קללת [[אידו (אלה)|אידו]] (אלילה זוטרה שהענישה עבריינים), הכינוי נחשב למחפיר ומביך ביותר.

למרות שמרבית המקורות הספרותיים והאמנותיים מתייחסים לתופעה מנקודת המבט של השכבה ה[[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטית]]האריסטוקרטית, אין להכחיש את שכיחות התופעה בקרב כל ה[[מעמדות]]המעמדות.

סביר להניח שמקור התופעה הוא ב[[התרבות בתרבות המינואית|תרבות המינואית]] שהייתה הראשונה להציג מנהגים שכאלו. בשלב מאוחר יותר תרבותה השפיעה על יוון וגרמה להופעת הפדרסטיה.

*בין הגברים שררה קרבה רבה. הם התרחצו בערום ב[[בית מרחץ|בתי בבתי המרחץ]], הפגינו את יכולתם ה[[אתלטיקה|אתלטית]] האתלטית בעירום ויצרו קשרים בין-אישיים הדוקים, לעתים תוך כדי פעילות צבאית, לעתים כקשר בין מחנך למחונך ולעתים כקשר מיני (על ההופליטים ביוון, לדוגמה, נאמר כי היו להם שתי הנאות בשדה הקרב, שתיהן היו במאוזן, הראשונה הייתה שינה).

לעתים לא רחוקות היו מקרים כמו אלו של [[החבורה המקודשת של תבאי]] שבה לא קוימו מרבית החוקים. נפוץ תיעוד אומנותי וספרותי דווקא של יחסים בין בני אותו הגיל, וישנם אפילו מקרים חריגים שבהם הצעיר חיזר אחר המבוגר כמו בזה של [[אלקיביאדס]] ו[[סוקרטס]]וסוקרטס.

קירבה בין שתי נשים נבחנת בעיקר על ידי [[סאפפו]], בת המאה השביעית לפנה"ס, שנחשבת עד היום לאחת מהמשוררות היווניות הגדולות, פועלה העיקרי היה באי [[לסבוס]] (שממנו יצא המושג לסביות - בהקשרו למשוררת שגרה עליו).

מקור ספרותי נוסף הם שירים ליריים שיוחסו בטעות למשורר [[ארכילוכוס]], משורר מן המאה השביעית לספירה. באחד הפרגמנטים שנותרו מתאר המשורר את הגבר כבוגדני: "... בשבילו הכול שטיות | חוץ מזין עם יכלת | לעמוד לו בזקיפות | בתוך חגוי השת. | והוא מרוצה מאהובו | כל עוד נהנה להינעץ על-ידו. | אבל כשהכיף מסתיים | הוא משליך את יקירו הקודם | ומחפש לו סוסי-הרבעה שריריים..." (פרגמנט מס' 327, תרגום [[שמעון בוזגלו]], בתוך: שד לילה שחור, השירה הלירית היוונית בראשיתה, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 2006).

דוגמה אחרת היא עבודתו של [[איביקוס]] במאה ה-6 לפנה"ס. בין יצירותיו יש אחת המתייחסת לקשר בין [[זאוס]] ל[[גנימדס]] לגנימדס (נער טרויאני יפה תואר שזאוס לקח להיות משרתו באולימפוס). היה במיתוס כדי לאושש, להצדיק ולרומם את היחס כלפי התופעה, ולהציגה כבעלת אישור דתי.

לרוב מייחסים את המצאת הפדרסטיה לתושבי כרתים. [[אריסטו]], לדוגמה, סובר כי מקור התופעה בניסיון למנוע פיצוץ אוכלוסין. [[אפורוס]] תיאר טקס משונה שבו היה חוטף מאהב ('פילוטור') את אהובו ('קלאינוס') ומביאו לאחוזתו למשך חודשיים שהועברו ברובם בציד. עם תום התקופה היה חוזר הנער הביתה עם מתנות, חוקרים מייחסים לטקס תכונות של טקס חניכה ומעבר מילדות לבגרות.

[[תמונה:Harmodius and Aristogeiton.jpg|ממוזער|שמאל|150px|"[[קוטלי הטיראנים]]", המוזיאון הארכאולוגי של [[נאפולי]], [[איטליה]].]]סיפור מפורסם אודות זוג מאהבים בשם [[הרמודיוס]] ו[[ארסטוגייטון]] וארסטוגייטון מספר כי השניים ניסו להתנקש בשני הטירנים [[היפרכוס]] ו[[היפיאס]]והיפיאס. נסיונם נכשל חלקית שכן הצליחו להרוג את היפרכוס בלבד, נתפסו ונהרגו. יש הטוענים כי בזכות התנקשות זו חיסלו את הטירניה באתונה שהחלה בימיו של אביהם של היפרכוס והיפיאס [[פייסיסטרטוס]]. פועלם הונצח בפסל מפורסם המכונה "[[קוטלי הטיראנים]]".אריסטו ו[[תוקידידס]] ותוקידידס סברו כי בסיפור אין אמת ולמעשה מעשי השניים רק החמירו את המצב היות שהיפיאיס, הטירן ששרד את נסיון ההתנקשות, שלט ביד עוד יותר קשה אחרי הנסיון להורגו. יש המאמינים כי הסיפור הציג את הזוג (הפדרסטי) כמסייע לפיתוח הדמוקרטיה האתונאית ובכך ניסה להביא לאישור רחב יותר של התופעה.

באחת מעבודותיו מתאר [[קסנופון]] את אגסילוס כמושל מושלם, למרות שאינו יכול שלא להמשך לנערים הוא מונע מעצמו כל מימוש פיזי של רצונותיו. קסנופון למעשה העביר ביקורת על יחסים בין גברים. המלך הספרטני אגסילוס היווה דוגמה מושלמת למשמעת עצמית שהוערצה בתרבות הספרטנית ככל, ובזאת הפדרסטית בספרטה בפרט, על כן יש הסוברים כי יחסים חד מיניים בספרטה לא הגיעו ליחסי מין.

[[פלוטארכוס]] סיפר כי מערכות היחסים הללו החלו בגיל 12 והיוו חלק מחניכת הנערים, הוא גם טען כי אותן מערכות יחסים היו נהוגות גם בין נשים.[[אליאן]] מספר כי הילדים הספרטנים לא היו מתנשאים כמקביליהם האתונאים היות שמאהביהם ידעו "להכניס בם מידות טובות", יש חוקרים הטוענים כי משמעות העניין הוא קיום מערכת יחסים מינית בין נערים לגברים, כל זאת בניסיון להכניס בהם תכונות שתאומות לוחם ספרטני. הזוגות הללו זכו לכינוי 'אייספנאלים' מהמילה 'אייספיין' שמשמעותה לתת השראה.

תושבי האזורים הבוטיים של יוון (כדוגמת ה[[תבאי|תבאים]]התבאים) עסקו ללא ספק באהבה פיזית חד מינית, והדוגמה המפורסמת ביותר היא זאת של [[החבורה המקודשת של תבאי]], קבוצת לוחמים אגדית שזכתה בניצחונות בלתי אפשריים ומכריעים וסייעה רבות לגדולת תבאי. היחידה הורכבה מזוגות הומוסקסואליים בלבד.

[[איון]] מ[[כיוס]] ו[[היארומימוס]] מ[[רודוס]] מכיוס והיארומימוס מרודוס מספרים על פלרטוטיו של [[סופוקלס]] עם ילדים, סיפור המספק מידע צבעוני על דרך החיזור שנקטו בה מאהבים. הביוגרפיה של [[אלקיביאדס]] מאת [[פלוטארכוס]] מראה כמה היו מוכנים המאהבים לסבול כדי להשיג את מבוקשם.

בדיאלוג [[המשתה]] של [[אפלטון]] מתאר [[סוקרטס]] תהליך שבו הבנת ה"ארוס" (אהבה) מביאה לניקוי נשמתו של האדם ולשיחררו מהשעבוד הפיזי.

[[אריסטופנס]] טוען שבעבר בני האדם חיו כשני אנשים בגוף אחד, האלים הפרידו את הגוף לזה של שני אנשים בודדים ולכן בני אדם מבלים את חייהם בחיפוש חציים השני, האנשים שמקורם בגוף של שני גברים מחפשים את חציים השני בקרב גברים אחרים, והם מתחתנים ומולידים ילדים רק כחלק ממחויבות חברתית.

== לקריאה נוספת מיזמים=={{מיזם|he}}<div style="direction: ltr;">*K J Dover : Greek Homosexuality.*Thomas K. Hubbard : {{מיזם|en|Homosexuality in ancient Greece And Rome.</div> *אפלטון : הסימפוזיון.*פלוטארכוס : חיי אישים.}}

* [[אמיר אור]] על ההומוסקסואליות ביוון העתיקה, [http://www.amiror.co.il/pages/in_pages/מגנימדס%20ועד%20אפלטון.htm מגנימדס ועד אפלטון: היבטים סוציאליים ופסיכולוגיים באתוס הפדראסטי היווני], "זמנים" 42, 1992

{{תרבות יוון העתיקה}} [[קטגוריה:חברה וחיי יומיום ביוון העתיקה]][[קטגוריה:מגדר]] [[en:Homosexuality in ancient Greece]][[de:Homosexualität im antiken Griechenland]][[es:Homosexualidad en la Antigua Grecia]][[it:Omosessualità nell'Antica Grecia]][[pt:Homossexualidade na Grécia Antiga]][[ru:Гомосексуальность в Древней Греции]][[sh:LGBT istorija antičke Grčkeמיניות]]